תשלומי כפל – הבדלי גרסאות
מ הגהה בעקבות דפ"ש |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תשלומי כפל''' ב[[הלכה]], הם תשלומי [[קנס (הלכה)|קנס]] בהם מחויב [[גנב]] או |
'''תשלומי כפל''' ב[[הלכה]], הם [[תשלומים (משפט עברי)|תשלומי]] [[קנס (הלכה)|קנס]] בהם מחויב [[גנבה (משפט עברי)|גנב]], או [[דיני שומרים|שומר]] פיקדון שטען [[שבועה (יהדות)|בשבועת]] שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו. במקרה כזה בתוספת להחזרת עצם הגנבה עליו לשלם שנית כפי ערכה. מודה בגנבה פטור מתשלומי כפל, ככל [[מודה בקנס]]. |
||
==טעם התשלומים== |
|||
| ⚫ | |||
[[הרמב"ם]] |
[[הרמב"ם]] בספרו [[משנה תורה]] מסביר שחיוב כפל הוא מדין [[מידה כנגד מידה]] {{ציטוטון|נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו}}{{הערה|{{רמב"ם|גניבה|א|ד|ספר=נזקים}}}}. |
||
==היחס בין גנב לגזלן== |
|||
| ⚫ | תשלומי כפל הם דווקא לגנב ואילו [[גזל (משפט עברי)|גזל]]ן, שעושה זאת בגלוי ובזהות ידועה, אינו משלם אלא קרן. הגמרא ב[[מסכת בבא קמא]] מנמקת זאת בכך שגנב הגונב בחשאי כדי שלא יראוהו, מחשיב בכך את כבודו בעיני הבריות יותר מכבוד הקדוש ברוך הוא, שכן הוא מראה שהוא מפחד מהבריות, ואילו מבוראו אינו ירא, ועל כן עונשו גדול יותר, מגזלן שאינו ירא גם מהבריות. |
||
הרמב"ם מבאר שהיות והגזל נדיר יותר - ששייך רק בתוך העיר ואינו שייך אלא בדברים הגלויים, ועוד שהגזלן ידוע וניתן להשתדל להשיב גזילתו, לא ראתה התורה צורך ליצור הרתעה חמורה כבדין גניבה<ref>{{צ-ספר|מחבר=רמב"ם|שם=מורה נבוכים|פרק=מא|כרך=ג}}</ref>. |
|||
==סכום הכפל== |
==סכום הכפל== |
||
סכום הכפל נקבע לפי שווי החפץ הנגנב בזמן המשפט. ולא לפי שוויו בזמן |
סכום הכפל נקבע לפי שווי החפץ הנגנב בזמן המשפט. ולא לפי שוויו בזמן הגנבה{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סה|א}}.}}. בגמרא{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סו|א}}.}} מובא כי לפי [[רב (אמורא)|רב]] יש לשלם {{ציטוטון|טלאים כדמעיקרא, תשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין}}. |
||
פירוש המילים לפי שיטת [[רש"י]] הוא, שחלוק הדבר אם הוא משלם טלאים - כלומר בהמות במקום בהמה שלקח, שאז עליו לשלם כעין שגנב, בעוד שאם משלם ממון עליו לשלם כשעת העמדה בדין. יש המסבירים זאת בכך שתשלום על ידי שמשלם בהמה דומה לזו שנגנבה, נחשב ל"החזרה" שהרי הוא מחזיר את מה שגנב, ולכן אם מחזיר כמו שהיה שווה בשעת |
פירוש המילים לפי שיטת [[רש"י]] הוא, שחלוק הדבר אם הוא משלם טלאים - כלומר בהמות במקום בהמה שלקח, שאז עליו לשלם כעין שגנב, בעוד שאם משלם ממון עליו לשלם כשעת העמדה בדין. יש המסבירים זאת בכך שתשלום על ידי שמשלם בהמה דומה לזו שנגנבה, נחשב ל"החזרה" שהרי הוא מחזיר את מה שגנב, ולכן אם מחזיר כמו שהיה שווה בשעת הגנבה יצא ידי חובתו למפרע כאילו לא הייתה גנבה, ותשלום ממוני אינו החזרה מליאה, אלא שהוא משלים את חסרונו הממוני, ואם כן עליו לשלם כפי שבהמה זו שווה בשעת הדיון. |
||
לפי דעת ה[[תוספות]] והרבה מה[[ראשונים]], הפירוש הוא כך: |
לפי דעת ה[[תוספות]] והרבה מה[[ראשונים]], הפירוש הוא כך: לעניין השתנות גוף בהמה מכבש לאיל, עליו לשלם כעין שגנב, ואילו לעניין הממון - השתנות המחירים, עליו לשלם כמו המחיר של שעת העמדה בדין. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* [[תשלומי ארבעה וחמישה]] |
* [[תשלומי ארבעה וחמישה]] |
||
* [[הגונב מגנב פטור]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{ויקישיבה}} (מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]]) |
* {{ויקישיבה}} (מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]]) |
||
* {{אסיף}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{דיני ממונות}} |
|||
{{הבהרה הלכתית}} |
|||
[[קטגוריה:משפט עברי: ענישה]] |
[[קטגוריה:משפט עברי: ענישה]] |
||
[[קטגוריה:משפט עברי: גניבות וגזילות]] |
[[קטגוריה:משפט עברי: גניבות וגזילות]] |
||
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני קנסות]] |
|||
[[קטגוריה:בבא קמא]] |
|||
גרסה אחרונה מ־17:39, 10 בספטמבר 2024
תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב, או שומר פיקדון שטען בשבועת שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו. במקרה כזה בתוספת להחזרת עצם הגנבה עליו לשלם שנית כפי ערכה. מודה בגנבה פטור מתשלומי כפל, ככל מודה בקנס.
הרמב"ם בספרו משנה תורה מסביר שחיוב כפל הוא מדין מידה כנגד מידה ”נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו”[1].
היחס בין גנב לגזלן
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשלומי כפל הם דווקא לגנב ואילו גזלן, שעושה זאת בגלוי ובזהות ידועה, אינו משלם אלא קרן. הגמרא במסכת בבא קמא מנמקת זאת בכך שגנב הגונב בחשאי כדי שלא יראוהו, מחשיב בכך את כבודו בעיני הבריות יותר מכבוד הקדוש ברוך הוא, שכן הוא מראה שהוא מפחד מהבריות, ואילו מבוראו אינו ירא, ועל כן עונשו גדול יותר, מגזלן שאינו ירא גם מהבריות.
הרמב"ם מבאר שהיות והגזל נדיר יותר - ששייך רק בתוך העיר ואינו שייך אלא בדברים הגלויים, ועוד שהגזלן ידוע וניתן להשתדל להשיב גזילתו, לא ראתה התורה צורך ליצור הרתעה חמורה כבדין גניבה[2].
סכום הכפל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכום הכפל נקבע לפי שווי החפץ הנגנב בזמן המשפט. ולא לפי שוויו בזמן הגנבה[3]. בגמרא[4] מובא כי לפי רב יש לשלם ”טלאים כדמעיקרא, תשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין”.
פירוש המילים לפי שיטת רש"י הוא, שחלוק הדבר אם הוא משלם טלאים - כלומר בהמות במקום בהמה שלקח, שאז עליו לשלם כעין שגנב, בעוד שאם משלם ממון עליו לשלם כשעת העמדה בדין. יש המסבירים זאת בכך שתשלום על ידי שמשלם בהמה דומה לזו שנגנבה, נחשב ל"החזרה" שהרי הוא מחזיר את מה שגנב, ולכן אם מחזיר כמו שהיה שווה בשעת הגנבה יצא ידי חובתו למפרע כאילו לא הייתה גנבה, ותשלום ממוני אינו החזרה מליאה, אלא שהוא משלים את חסרונו הממוני, ואם כן עליו לשלם כפי שבהמה זו שווה בשעת הדיון.
לפי דעת התוספות והרבה מהראשונים, הפירוש הוא כך: לעניין השתנות גוף בהמה מכבש לאיל, עליו לשלם כעין שגנב, ואילו לעניין הממון - השתנות המחירים, עליו לשלם כמו המחיר של שעת העמדה בדין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "תשלומי כפל", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
- מאמרים בנושא תשלומי כפל, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גניבה, פרק א', הלכה ד'
- ^ רמב"ם, מא, מורה נבוכים, כרך ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ה, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ו, עמוד א'.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.