הצגת המקור של הדף "שביעי של פסח"

{{חג
| שם = שביעי של פסח
| תמונה = [[קובץ:Tissot_The_Songs_of_Joy.jpg|250px]]
| כיתוב = "שירת הים", ציור מאת [[ג'יימס טיסו]]
| שמות נוספים = יום וַיּוֹשַׁע
| סוג = חג יהודי
| סיבה = זיכרון [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]]
| סמלים = [[שירת הים]], [[קריעת ים סוף]]
| תאריך התחלה = '''[[ארץ ישראל]]''': [[כ"א בניסן]] {{תאריכים}} {{ש}}'''[[חוץ לארץ]]''': [[כ"א בניסן|כ"א]]–[[כ"ב בניסן]] {{תאריכים}}–{{תאריכים|שביעי של פסח חו"ל}}.
}}
'''שביעי של פסח''' הוא היום השביעי והאחרון של [[חג הפסח]], שחל בתאריך [[כ"א בניסן]].{{הערה|ב[[חוץ לארץ]] החג נמשך יומיים – שביעי ושמיני (או אחרון) של פסח, שהוא [[יום טוב שני של גלויות]], ב[[כ"ב בניסן]].}} ביום זה, על פי מסורת [[חז"ל]], אירעה [[קריעת ים סוף]], אם כי נצטוו על קיומו עוד בטרם [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]]. מעבר למצוות הקיימות בכל אחד משבעת ימי הפסח, זהו [[יום טוב]] לכל דבר, שבו אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], פרט ל[[מלאכת אוכל נפש]].

== שמות החג ==
בעבר כונה יום זה "'''יום וַיּוֹשַׁע'''" בגלל הפסוק {{ציטוטון|וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא|{{תנ"ך|שמות|יד|ל|קצר=כן}}}} הפותח את [[שירת הים]], קריאת התורה של היום.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עזרא פליישר|שם=שירת הקודש העברית בימי הביניים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כותר|שנת הוצאה=1975|עמ=179}}}}

[[יהדות קראית|הקראים]] קוראים ליום זה "'''שביעי עצרת'''" על פי הפסוק {{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה|{{תנ"ך|דברים|טז|ח|קצר=כן}}}}.

כינוי רווח כיום הוא "חג שני (של פסח)". כינוי דומה, "שני של פסח", מופיע ב[[לוח שנה (כלי)|לוח שנה]] מ[[גניזת קהיר]] לשנת [[ד'תתפ"ב]].{{הערה|כתב היד נמצא ב[[ספריית אוניברסיטת קיימברידג']] T-S Ar.29.123}}

==מקור החג==
המקור הראשון בתורה לחג שביעי של פסח מופיע עוד לפני [[מעמד הר סיני]] בו קיבלו עם ישראל את מצוות התורה עליהם, ואף עוד קודם [[יציאת מצרים]].
{{ציטוט|שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ '''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם''', כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.|{{תנ"ך|שמות|יב|טו|טז}}|אנגלית=}}

גם בפרשיית המועדות ב[[פרשת אמור]] שב[[ספר ויקרא]] מוזכר חג זה:
{{ציטוט|תוכן=וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... '''בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ''' כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.|מקור={{תנ"ך|ויקרא|כג|ו|ח|קצר=כן}}}}
גם בספר דברים נצטוו ישראל לחג את היום השביעי של פסח כ[[יום טוב]]:
{{ציטוט|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת '''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ''' לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.|מקור={{תנ"ך|דברים|טז|ח|קצר=כן}}}} 
וכן מופיע ב[[פרשת פינחס]] בהזכרת [[קרבן מוסף|קרבנות המוספים]] של החגים. לפיכך ביום שביעי של פסח ישנה מצווה [[מדאורייתא]] לשבות מ[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], אולם [[מלאכת אוכל נפש]] מותרת בו – כבכל [[יום טוב]].

==תאריך החג==
ב[[ספר ברית דמשק]] מופיע איסור על הקרבת [[קורבן מוסף|קרבנות החגים]] ב[[שבת]]. [[יעקב הקרקסאני]] כותב שה[[צדוקים]] לא ספרו את יום השבת כאחד משבעת ימי חג הפסח וחג הסוכות,{{הערה|Kitāb Al-Anwār Wal-marāqib, עמוד 389.}} כך שבעצם שביעי של פסח חל ב[[כ"ב בניסן]], ושבעת ימי חג המצות המסתיימים ב[[כ"א בניסן]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|יח}}.}} נחשבים רק שישה ימים ביחס לקורבנות.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ח}}.}} ראיה לכך שזהו המנהג הקדום שהיה בתחילת [[תקופת בית שני]] ניתן למצוא ב[[מגילת תענית]], הפותחת במועד שנמשך מ[[ראש חודש]] ניסן עד [[ח' בניסן]] ולאחריו מועד שנמשך עד סוף פסח. מועדים אלה מקבילים ל[[שבעת ימי המילואים]] ולימי [[קורבנות הנשיאים]], לפי פרשנות [[יהדות קראית|הקראים]] שהמילואים החלו ב[[א' בניסן]] והנשיאים ב[[ט' בניסן]] ונדחו מפני השבת, כך יוצא שקורבן [[אחירע בן עינן]] הוקרב בכ"ב בחודש, שהוא יום שביעי של פסח לפי [[לוח השנה במגילות קומראן]],{{הערה|יורם ארדר, '''[https://www.jstor.org/stable/1454860 The First Date in Megillat Ta'anit in Light of the Karaite Commentary on the Tabernacle Dedication]''',{{כ}} The Jewish Quarterly Review, כרך 82, חוברת 3 ([[ינואר]]–[[אפריל]] [[1992]]).}} שהפך ל[[אסרו חג]] על ידי ה[[פרושים]], שהתירו הרבה מ[[שבות|איסורי השבת]] שנהגו בזמן [[נחמיה]],{{הערה|{{בבלי|שבת|קכג|ב}}.}} ואף להקריב קורבן פסח בשבת.{{הערה|{{בבלי|פסחים|סו|א}}.}}

==מנהגים==
===תיקון ליל שביעי של פסח===
{{ערך מורחב|תיקון ליל שביעי של פסח}}
מנהג ה[[מקובלים]] ב[[צפת]], בתקופת [[האר"י הקדוש]], היה לומר במהלך ליל שביעי של פסח, לאחר חצות הלילה, לימודים שונים ושירות, כשבכללם [[שירת הים]], שנאמרה באשמורת הבוקר. ב[[ספר חמדת ימים]] הובא 'תיקון' שייאמר במשך הלילה כולו, והוא נדפס לימים בספר 'קריאי מועד'. אולם יש מהאחרונים שהתנגדו לכך, בעקבות חשדו ב[[שבתאות]] של ספר חמדת ימים. כיום ישנם נוהגים לומר את הנוסח במלואו, ובכמה קהילות המנהג לומר את 'שירת הים' בלבד בלילה זה, בחצות הלילה, או לפני כן.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שמואל ישמח|שם=אמירת שירת הים ואמירת התיקון בליל שביעי של פסח|כתב עת=האוצר|כרך=יד, ניסן תשע"ח|עמ=קלד}}}} במקומות שסמוכים לשפת הים היו שנהגו לשיר את השירה ליד הים.{{הערה|{{מעריב||"שירת הים" על חוף ים סוף תיערך הערב על ידי חיילי צה"ל|19690408|9}}; [http://megafon-news.co.il/asys/archives/136961 תושבי אילת ואורחיה יחגגו הלילה את נס קריעת ים סוף]}} ב[[חסידות חב"ד]] נהגו להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.
===סעודת משיח===
{{הפניה לערך מורחב|סעודת משיח}}
מנהג נוסף הנוהג ביום שביעי של פסח וב[[חו"ל]] באחרון של פסח, הוא לערוך סעודה נוספת. בחסידויות מסוימות מכנים אותה סעודת הבעל־שם־טוב, על פי תקנת [[הבעש"ט]] לאכול סעודה זו היות שאורו של משיח מאיר ביום זה. ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] מכנים סעודה זאת [[סעודת משיח]], ורבי [[שלום דובער שניאורסון]] הורה משנת [[ה'תרס"ו]] ([[1906]]) לשתות גם ארבע כוסות של יין.

חלק מה[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] נוהגים אף הם לאכול סעודה נוספת קודם צאת החג, בעקבות הנהגת [[הגאון מווילנה]] לערוך סעודה ולאכול בה מצה מפני חביבות מצות אכילת מצה קודם שמסתיים החג{{הערה|1={{היברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|עמוד דיגיטלי=38}}}}.

==תפילה==
===הלל===
ביום שביעי של פסח, [[קריאת ההלל|ההלל]] הוא רק מנהג ולכן אומרים את נוסח ההלל הקצר כמו של [[ראש חודש]].

===קריאת התורה===
[[קובץ:Hafarat 8 passover.jpg|ממוזער|הפטרת יום שמיני של פסח – "עוד היום בנב לעמד", [[איזמיר]], סביבות [[תרע"ג]] (1913), עם תרגום ל[[לאדינו]]]]
[[קריאת התורה]] של יום זה עוסקת בנס [[קריעת ים סוף]], שעל פי מסורת חז"ל אירע בליל שביעי של פסח,{{הערה|[[סדר עולם]] [[s:סדר עולם רבא פרק ה|פרק ה']]. [[רש"י]] על {{בבלי|סוטה|יב|ב}} דיבור המתחיל "שירה על הים" ורש"י על {{תנ"ך|שמות|יד|ה}}.}} וכן ב[[שירת הים]] שנאמרה בעקבותיו ({{תנ"ך|שמות|יג|יז}} – {{תנ"ך|שמות|טו|כו|ללא=ספר}}). ב[[הפטרה]] קוראים את '[[שירת דוד]]' ({{תנ"ך|שמואל ב|כב|א|נא}}) שאף היא שירה כשירת הים, ונס קריעת ים סוף מרומז בה.{{הערה|{{בבלי|מגילה|לא|א}}.}}

ב[[יום טוב שני של גלויות]], קוראים "כל הבכור" ({{תנ"ך|דברים|טו|יט}} עד {{תנ"ך|דברים|טז|יז|ללא=ספר}}), ואם חל בשבת (שאין מספיק פסוקים לחלק את הקריאה הנ"ל לשבע עליות), מתחילים ברוב הקהילות "עשר תעשר" ({{תנ"ך|דברים|יד|כב|ללא=ספר}}), וה[[נוסח איטליה|איטלקים]] מתחילים "כי ימכר" ({{תנ"ך|דברים|טו|יב|ללא=ספר}}).{{הערה|מחזור שד"ל, חלק א, דף קכח ע"א.}} מפטירים ב"עוד היום בנב לעמד" ובנבואת [[אילן ישי]] ({{תנ"ך|ישעיהו|י|לב}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|יב|ו|ללא=ספר}}), וב[[נוסח רומניא]] הפטירו ב[[שירת דבורה]] ({{תנ"ך|שופטים|ה|א|לא}}).

=== יזכור ===
{{הפניה לערך מורחב|יזכור}}
בבתי הכנסת מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומר [[יזכור]] בשביעי של פסח (ב[[חו"ל]] באחרון של פסח), לפני שמכניסים את [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[ארון הקודש]]. במנהג אשכנז המערבי, לא נוהגים לומר יזכור ברגלים כלל,{{הערה|"מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז" בתוך '''[[ירושתנו]]''' י (תשע"ט), עמ' 23.}} אך הוא הונהג בכמה קהילות מנהג זה בתקופה מאוחרת.{{הערה|כגון [[קהל עדת ישורון (ניו יורק)|קהל עדת ישורון]] בניו יורק.}}

===פיוטים===
בליל שביעי של פסח אומרים במנהג אשכנז המערבי [[מערבית]] "אורי וישעי על הים נגלה" לרבי [[מנחם בן יעקב מוורמייזא|מנחם בן יעקב איש וורמייזא]], הכולל ביכור "מתי אבוא ואראה" המדבר על עלייה לרגל. במנהג אשכנז המזרחי אומרים מעריב "ויושע ה' אום למושעות" לרבי יוסף בן יעקב. ביום טוב שני בחו"ל, ברוב קהילות אשכנז המערבי אומרים מערבית "אמונת אומן לעם זו רם זכרת" לרבי [[אליעזר מגרמייזא]], ובקצת קהילות אומרים "אור לשביעי גש" ל[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]. במנהג המזרחי אומרים "ויושע אומן אשכולות" לרבי יקותיאל בן יוסף.

בשני מנהגי אשכנז, אומרים ביום שביעי [[יוצרות|יוצר]] "ויושע שושני פרח" וזולת "אי פתרוס", שניהם לרבי [[שמעון בן יצחק]]. בקהילות אשכנזי המזרחי אומרים גם אופן "ידועי שם" החתום יעקב, ובקצת קהילות אומרים במקומו "ויושע אל אמונה", אבל במנהג אשכנז המערבי לא נוהגים לומר אופן.{{הערה|בספר מהרי"ל (סדר התפילות של פסח סי' יג) מובא נימוק לכך משום שכתוב "ויסר את אופן".  לכאורה עמקות הדברים הוא שאופן הוא שירת המלאכים, ולא ראוי לומר אופן משום "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".}} בקהילות אשכנז המזרחי וקצת קהילות אשכנז המערבי, אומרים גם "גאולה" [[יום ליבשה]] לר' [[יהודה הלוי]].

כשחל יום שביעי בשבת, נוהגים להחליף את הפיוטים בברכות קריאת שמע באלה של שבת חול המועד, דהיינו היוצר על סדר שיר השירים של רבי שמעון בן יצחק. בקצת קהילות המנהג המזרחי, נוהגים במקרה זה לומר "יום ליבשה" לפני "שירה חדשה שבחו גאולים". ב[[אחרון של פסח]] ([[יום טוב שני של גלויות]]), אומרים יוצר קדום אנונימי "אתה הארת" וחוזרים על זולת "אי פתרוס" כדאתמול. במנהג המזרחי, אומרים אופן "מחוללת מהללת" לרבי משה בן יצחק, ובקצת קהילות אומרים במקומו "לבעל התפארת" ל[[בנימין בן זרח]]. גם ביום טוב שני שחל בשבת, נוהגים לומר בברכות קריאת שמע את הפיוטים של שבת חול המועד במקום את אלה הרגילים.

ב[[חזרת הש"ץ]] של שחרית, אומרים [[קרובה|קרובת]] "אותותיך אז ראינו בעין" לר' [[שמעון בן יצחק]], והיו קהילות שאמרו "אימת נוראותיך בשדה צוען כהשלחת" לר' [[משה בן קלונימוס]] בשביעי ואת קרובת שמעון בן יצחק ביו"ט שני, ויש נוהגים להחליף את הסדר כשחל שמיני של פסח בשבת. שתי הקרובות מאריכות בפיוטים עם מדרשים על קריעת ים סוף. בחו"ל, ביום טוב שני אומרים את הקרובה השנייה שלא אמרו אתמול.

ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]], אומרים יוצר "אתה הארת",{{הערה|[http://hebrewbooks.org/7116 מחזור קמחא דאבישונא], בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=219 עמ' 217]}} וביום טוב שני "אפל המוני נגה לעיני",{{הערה|[http://hebrewbooks.org/7116 מחזור קמחא דאבישונא], בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=221 עמ' 219]}} ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "אפל המוני נגה לעיני".{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_73c8dd230cbf42568eff377c9dd72fe6.pdf '''מחזור לפסח כמנהג בני רומה'''], ירושלים תשע"ה, עמ' 78.}}

בצרפת, באשכנז ובאיטליה, נהגו עד [[סוף ימי הביניים]] לתרגם ל[[ארמית]] את [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] בשביעי של פסח. פייטני אשכנז כתבו הרבה פיוטים לתרגומים אלו, אך בסוף נתבטל כל עניין התרגום, והיום לא נוהגים לומר אף אחד מהפיוטים לתרגום בשביעי של פסח.{{הערה|יונה פרנקל, '''מחזור פסח''', ירושלים תשנ"ג, עמ' כ'-כ"א בהקדמה.}}

=== שהחיינו ===
{{הפניה לערך מורחב|ברכת שהחיינו}}
שביעי של פסח הוא החג היחיד מהתורה שלא מברכים בו את ברכת "[[שהחיינו]]" (ברכת הזמן), וזאת מפני שאין הוא חג בפני עצמו אלא חלק מחג הפסח.

==צאת החג==
ליל מוצאי שביעי של פסח (או שמיני בחוץ לארץ) מכונה [[רומפלנאכט]] (ליל הבלגן) בפי חלק מ[[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]].{{הערה| [http://books.google.co.il/books?id=N9KbwXcS7OgC&lpg=PA328&ots=cV7rKAZ-v0&dq=Rumpelnacht&pg=PA328#v=onepage&q=Rumpelnacht&f=false תיאור קצר של מנהג הרומפלנאכט], בספרה של אמילי רוז, "Portraits of Our Past: Jews of the German Countryside",{{כ}} 2001 {{אנגלית}}}}
בקרב חלק מבני [[עדות המזרח]], ובעיקר מקרב [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]], נהוג לחגוג את ה[[מימונה]] בליל מוצאי החג, בו נוהגים לאכול [[מופלטה]].

מנהג נוסף של יוצאי עדות המזרח, ובעיקר [[יהדות תוניסיה|יהודי תוניסיה]], הוא טקס ה"כדרנא ולעאם אכדאר" ([[ערבית]]: פיזרנו ירק שהשנה תהיה ירוקה) בצאת החג.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/photo.php?fbid=3564923113739509&__hwl=1&_rdr|כותרת=Facebook|אתר=www.facebook.com|תאריך_וידוא=2024-04-29}}</ref> בטקס זה מפזרים עלי ירק ברחבי הבית בשירת "כדרנא ולעאם אכדאר".{{דרוש מקור}} מנהגים דומים בעדות נוספות מבני עדות המזרח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/bav3.htm|כותרת=ממנהגי יהודי בבל / אברהם בן-יעקב|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2024-04-29}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=223664|כותרת=מה המנהג לעשות בבבל הלילה בצאת חג הפסח שנה מבורכת וחיים טובים|אתר=www.doresh-tzion.co.il|תאריך_וידוא=2024-04-29}}</ref>

==ראו גם==
* [[יום ליבשה]]
* [[שבת שירה]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=838 מאמרים על שביעי של פסח] באתר [[חב"ד]]
* [http://www.kipa.co.il/jew/holidays/passover/5413.html מה עניינו של שביעי של פסח?], מאת ערן דאום, באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]
* [http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=3643 שביעי של פסח – קריעת ים סוף], מאת יואב פלדמן, באתר [[ישיבת ברכת משה]]
* {{מרחב}}
* [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=31425&start=120#p443664 אמירת שירת הים ואמירת תיקון בליל שביעי של פסח], מאת שמואל ישמח, [[ירחון האוצר]], גיליון י"ד, ניסן תשע"ח, עמ' קל"ד.
* [http://yhb.org.il/?p=7123 הקשר בין שירת דוד לקריעת ים סוף], מאת הרב יאיר וייץ, באתר [[ישיבת הר ברכה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|הערות=על מנהגי ליל שביעי של פסח ועל אמירת 'תיקון, ראה:  יוסף ויכלדר, המבשר תורני, י"ח ניסן תשע"ז}}

{{חג הפסח}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש ניסן]]
[[קטגוריה:פרשת אמור]]