הצגת המקור של הדף "צפע מצוי"

{{מיון
| שם = צפע מצוי.
| תמונה = [[קובץ:ArbeLevy-Vipera palaestinae 3.jpg|250px|צפע מצוי]]
| ממלכה = [[בעלי חיים]]
| מערכה = [[מיתרניים]]
| מחלקה = [[זוחלים]]
| סדרה = [[קשקשאים]]
| משפחה = [[צפעיים]]
| תת-משפחה = [[צפעונים]]
| סוג = [[צפע (סוג)|צפע]]
| מין = '''צפע מצוי'''
| שם מדעי = Daboia palaestinae
| טקסונום = [[פרנץ ורנר]], [[1938]]
| שמות נוספים = * '''צפע ארצישראלי'''{{ש}}
* '''''Vipera palaestinae'''''{{ש}} <small>[[פרנץ ורנר]], [[1938]]</small>
| תפוצה = [[קובץ:Daboia palaestinae distribution.png|250px|מפת תפוצה]]
| כיתוב = צפע מצוי, [[ישראל]] יולי 2006
}}

'''צֶפַע מצוי''' (או בשמו הלא מדעי: '''צפע ארצישראלי'''; [[שם מדעי]]: ''Daboia palaestinae'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[נחשים ארסיים|נחש ארסי]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[צפעיים]], החי במרכז [[ישראל]] ובצפונה, ב[[סוריה]], ב[[ירדן]] וב[[לבנון]]. הצפע המצוי הוא בעיקר נחש [[פעילי לילה|לילי]], אולם לעיתים הוא פעיל גם בשעות היום. מבין תשעת ה[[נחשים ארסיים בישראל|נחשים הארסיים בישראל]], הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן הוא האחראי לרוב מקרי ה[[הכשה]] והמוות, אף על פי שאינו הארסי ביותר.{{הערה|שם=בוקר|[http://www.boker.org.il/info/negev/snakes/mavo/poison.htm נחשים ארסיים והכשות נחשים] באתר מדרשת שדה בוקר - מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה.{{קישור שבור|16.9.2019}}}}{{הערה|שם=רפואהצהל|[http://www.refua.atal.idf.il/Sip_Storage/FILES/0/2950.pdf הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה]{{קישור שבור|16.9.2019}} באתר [[חיל הרפואה|חיל הרפואה של צה"ל]].}}

הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן ו[[בעלי חיים בשביה|החזקתו בשבי]] אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי, או לצורך הפקת [[נסיוב נגד ארס]] לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל.{{הערה|שם=מחלבה|{{יוטיוב|D8RxfIN4uX0|שם=תיעוד ממחלבת הצפעים בישראל להפקת נסיוב רפואי}}, [[חדשות ערוץ 2]].}}

ב[[נובמבר]] 2018, נבחר נחש זה בעזרת גולשי [[ynet]] לנחש הלאומי של ישראל, בקמפיין שהוביל עמוד הפייסבוק "שומרים על זוחלי הארץ" בשיתוף עם ארגונים וגופים לשמירת טבע בארץ.{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|הנחש של ישראל: הצפע המצוי|5385969|1 בנובמבר 2018}}}}{{הערה|[http://reptile-database.reptarium.cz/species?genus=Daboia&species=palaestinae&search_param=((search%3D'Daboia+palaestinae')) Daboia palaestinae], ''Reptile database''|כיוון=שמאל}}

==טקסונומיה==
עם התפתחות מדע ה[[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיה]] והופעת מחקרי ה-[[DNA]], מוינו מחדש מיני צפעים רבים ששויכו בעבר לסוג ''[[צפע (סוג)|Vipera]]'' לסוגים אחרים של נחשים, אולם [[מיון עולם הטבע|מיונו]] של הצפע המצוי כרוך במחלוקות רבות.{{הערה|שם=LTR-האוזר|Hoser, R. 2012. [http://www.academia.edu/6771270/Robust_taxonomy_and_nomenclature A taxonomic revision of the Vipera palaestinae Werner], 1938 species group, with the creation of a new genus and a new subgenus. Australasian Journal of Herpetology 11: 53-55|כיוון=שמאל}}

עוד לפני שהזואולוג [[פרנץ ורנר]] מיין את הצפע המצוי לסוג ''Vipera'' ב-[[1938]], מוין נחש זה כ-''Vipera xanthina'', ולאחר מכן, בשנת [[1896]], שויך למין ''[[צפע מזרחי|Macrovipera lebetina]]'' על ידי ה[[זואולוג]] [[ז'ורז' אלבר בולנז'ה|ז'ורז' אלבר בּוּלַנזֶ'ה]] {{אנ|George Albert Boulenger}}. [[רוברט מרטנס|רוברט מֶרטֶנס]] {{אנ|Robert Mertens}} מיין ב-[[1952]] חזרה את המין ל-''Vipera xanthina'' והחשיבו כתת-מין שלו, ולאחריו הזואולוג פריץ יירגן אבסט מיין מחדש את המין בשנת [[1983]] לסוג ''Daboia'' – שאליו [[סוג ומין יחיד|משתייך מין יחיד]] והוא [[צפע הודי]], ולכן שמו המדעי של הצפע המצוי בחלק מהמקורות הוא '''''Daboia palaestinae'''''. מאז המיון ה[[טקסונומיה|טקסונומי]] ועמו השם המדעי עבר תהפוכות נוספות, ובשנת [[2014]] [[ואן וולך]]{{אנ|Van Wallach}} ואחרים תמכו במיונים שנעשו בעבר ומיינו שוב ל-''Daboia palaestinae''.

להלן רשימה חלקית המשקפת את המחלוקות במיון הטקסונומי של צפע מצוי לאורך השנים{{הערה|שם=LTR-reptile-database|[http://reptile-database.reptarium.cz/species?genus=Daboia&species=palaestinae Daboia palaestinae (WERNER, 1938)] באתר reptile-database.reptarium.cz}};
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
|-
! scope="col" | [[שם מדעי]]
! scope="col" | [[זואולוג]]\[[הרפטולוגיה|הרפטולוג]]
! scope="col" | שנת פרסום

|-
| ''Macrovipera lebetina'' ||[[ז'ורז' אלבר בולנז'ה]]{{אנ|George Albert Boulenger}} ||[[1896]]{{הערה|שם=LTR-בולנז'ה|Boulenger GA. 1896. Catalogue of the Snakes in the British Museum (Natural History). Volume III., Containing the ... Viperidæ. London: Trustees of the British Museum (Natural History). (Taylor and Francis, printers). xiv + 727 pp. + Plates I.- XXV. (Vipera lebetina, pp. 487–490).|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera palaestinae'' ||[[פרנץ ורנר]]{{אנ|Franz Werner}}|| [[1938]]{{הערה|שם=LTR-ורנר|Werner,F. 1938. Eine verkannte Viper ([http://www.vipersgarden.at/PDF_files/PDF-2386.pdf Vipera palaestinae n. sp.]). Zool. Anz. 122: 313-318|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera xanthina palaestinae'' ||[[רוברט מרטנס]]{{אנ|Robert Mertens}}||[[1952]]{{הערה|שם=LTR-מרטנס|Mertens, R. 1952. Türkiye amfibi ve reptilleri hakkinda. Amphibien und Reptilien aus der Türkei. Rev. Istanbul Üniversitesi fen Fakültesi Mecmuasi, 17:41-75.|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera palistinae'' ||[[שרמן אנטוני מינטון]]{{אנ|Sherman A. Minton}} ||[[1971]]{{הערה|שם=LTR-מינטון|Nilson,G. & Sundberg,P. 1981. [http://www.jstor.org/journal/jherpetology The taxonomic status of the Vipera xanthina complex.] Journal of Herpetology 15 (3): 379-381|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera palaestinae'' ||נילסון וסונדברג ||[[1981]]
|-
| ''Daboia'' (''Daboia'') ''palaestinae'' ||פריץ יירגן אבסט ||[[1983]]
|-
| ''Daboia palestinae'' ||אסטרבאור ||[[1987]]
|-
| ''Vipera palgestinae'' ||גרסיה, הואנג ופרז ||[[1989]]
|-
| ''Vipera palaestinae'' || גולאי ואחרים ||[[1993]]
|-
| ''Vipera palaestinae'' || ולש ||[[1994]]
|-
| ''Vipera palgestinae'' ||מק'דיארמיד, קמבל וטורה ||[[1999]]{{הערה|שם=LTR-מק'דיארמיד|McDiarmid, R.W.; Campbell, J.A. & Touré,T.A. 1999. Snake species of the world. Vol. 1. Herpetologists’ League, 511 pp.|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Daboia palaestinae'' ||דייוויד מאלו ואחרים ||[[2003]]{{הערה|שם=LTR-דבויה|Mallow D, Ludwig D, Nilson G. 2003. True Vipers: Natural History and Toxinology of Old World Vipers. Malabar, Florida: Krieger Publishing Company. 359 pp.|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera (s.l.) palaestinae'' ||ונצ'י וקיו, ורוברטו סינדקו ||[[2006]]{{הערה|שם=LTR-סינדקו|Venchi, Alberto and Roberto Sindaco 2006. [https://www.researchgate.net/publication/207038692_Annotated_checklist_of_the_reptiles_of_the_Mediterranean_countries_with_keys_to_species_identification_Part_2_-_Snakes_Reptilia_Serpentes Annotated checklist of the reptiles of the Mediterranean countries, with keys to species identification. Part 2 -Snakes (Reptilia, Serpentes)]. Annali del Museo Civico di Storia Naturale "G. Doria", Genova, XCVIII: 259-364|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Daboia palaestinae'' ||ניקולאס סטמפל, ואולריך יוגר ||[[2009]]{{הערה|שם=LTR-יוגר|Stümpel, Nikolaus; Ulrich Joger 2009. [https://zookeys.pensoft.net/article/2122/list/9/ Recent advances in phylogeny and taxonomy of Near and Middle Eastern Vipers – an update]. ZooKeys 31: 179-191|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Vipera palaestinae'' ||סטניסלב וולינציק||[[2011]]{{הערה|שם=LTR-וולינציק|Volynchik, Stanislav 2011. Morphology of Vipera palaestinae: Intraspecific Variability and Sexual Dimorphism. Russ. J. Herpetol. 18 (4): 260–272|כיוון=שמאל}}
|-
| ''Maxhoservipera palaestinae'' ||[[ריימונד האוזר]]{{אנ|Raymond Hoser}}||[[2012]]{{הערה|שם=LTR-האוזר}}
|-
| ''Daboia palaestinae'' ||[[ואן וולך|וולך]]{{אנ|Van Wallach}} ואחרים ||[[2014]]{{הערה|שם=LTR-ולש|Wallach, Van; Kenneth L. Williams, Jeff Boundy 2014. Snakes of the World: A Catalogue of Living and Extinct Species. Taylor and Francis, CRC Press, 1237 pp.|כיוון=שמאל}}
|-
|}

כתוצאה ממחלוקות מיון אלו, רבים מהמחקרים שנעשו על נחש זה, כולל מחקרים רפואיים, פורסמו תחת [[שם מדעי|שמות מדעיים]] שונים לנחש.{{הערה|שם=LTR-האוזר}} מחלוקות אלו השתקפו בשמות שונים גם בספרות המדעית והלא מדעית בשפה ה[[עברית]], כאשר השימוש ב-''Daboia palaestinae'' נעשה שכיח יותר.{{הערה|אביעד בר, וגיא חיימוביץ, 2012, [http://reptilesandamphibiansofisrael.com/index_heb.html# זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה]. עמ' 192-193}}{{הערה|[http://zoo.tau.ac.il/Vipera_palaestinae צפע ארצישראלי] באתר [[אוניברסיטת תל אביב]]}}{{הערה|שם=מן השדה|[http://www.wildisrael.com/?q=content/צפע-מצוי צפע מצוי] באתר "מן השדה".}}

==אטימולוגיה==
[[קובץ:Vipera palaestinae - D7-12-5116.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי שנתפס בחצר ומשוחרר לשדה מרוחק]]
הצפע המצוי הוא היחיד ממשפחת הצפעונים המטיל [[ביצה|ביצים]], בניגוד ליתר בני משפחתו המשריצים ולדות חיים; המילה ה[[לטינית]] Vipera (צפע) היא [[הלחם בסיסים|הלחם]] המילים vivus ו-pario, שפירושן "חי" ו"[[רבייה]]", וזאת, ככל הנראה, בשל העובדה שרוב משפחת הצפעונים משריצים ולדות חיים.{{הערה|שם=LTR-ויוו|Marchant, J.R.V. ; Charles Joseph F. (1952). Cassell's Latin dictionary. London: Cassell. p 644|כיוון=שמאל}} השם palaestinae ניתן משום ששמו המדעי של הנחש ניתן בתקופת [[המנדט הבריטי]] ושם הארץ היה [[פלשתינה-א"י#המעמד המשפטי|פלשתינה]],{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201410 איך הפך הצפע לפלסטיני?] באתר ערוץ 7}} ראשיתו ב[[פרובינקיה סוריה-פלשתינה]] הרומית משנת 135 לספירה. צפע ארצישראלי הוא שם עברי נפוץ לנחש זה שאוזכר פעמים רבות בספרות לא מדעית,{{הערה|שם=מן השדה|[http://www.wildisrael.com/?q=content/צפע-מצוי צפע מצוי] באתר "מן השדה".}} כשם שנעשה עם מינים אחרים, המילה אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי היא {{מונחון|תרגום עברי|לציין שבזמנו ההנהגה היהודית דחתה את השם '''פלשתינה''' והעדיפה את השם '''ארץ ישראל'''}} לשם המדעי palaestinae\פלשתינה.{{הערה|'''דוגמה למינים נוספים''': לוף ארצישראלי-Arum palaestinum, תלתן ארצישראלי-Trifolium palaestinum, אירוס ארצישראלי- Iris palaestina, תורמוס ארצישראלי-Lupinus palaestinus}}{{ש}}

השם העברי 'צפע' נזכר ב[[מקרא]] פעם אחת:
* {{תנ"ך|ישעיה|יד|כט|קצר=כן}}: {{ציטוטון|אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא '''צֶפַע''' וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף.}}
השמות 'צִפְעוֹנִי' וְ'הַצְּפִעוֹת' מוזכרים אף הם במקרא בפסוקים שונים; לדוגמה, בספר משלי:
* {{תנ"ך|משלי|כג|לב|קצר=כן}}: {{ציטוטון|אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ}}

==תיאור ותפוצה==
[[קובץ:ArbeLevy-Vipera palaestinae, Melanism.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי, מופע כהה במיוחד שאינו נפוץ ([[מלניזם|מלניסטי]]). [[רמת הגולן]], מאי 2007.]]
[[קובץ:ArbeLevy-Vipera palaestinae 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי מנסה להרתיע ולהזהיר בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר]]
לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים ב[[זנב]] קצר; אצל הנקבות הזנב קצר ושמנמן יותר מאשר אצל הזכרים. אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ולמשקל 1.5 קילוגרם, והוא הגדול שבנחשים הארסיים ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|שם=רפואהצהל}} צבעיו של הצפע המצוי הם במגוון רחב, ומספקים לו [[הסוואה בעולם החי|הסוואה]] מעולה בסביבת מחייתו. בצפון הארץ צבעיו נוטים להיות כהים יותר ואילו הפרטים הדרומיים נוטים להיות בעלי צבעים ניגודיים.{{הערה|שם=מן השדה|[http://www.wildisrael.com/?q=content/צפע-מצוי צפע מצוי] באתר "מן השדה".}} צבע גבו [[צהוב|צהבהב]]-[[חום (צבע)|חום]], ועליו פס עקלתון כהה שייראה לעיתים כ[[מעוין|מעוינים]] עבים המחוברים בשרשרת מקצה זנבו עד ראשו. ראשו רחב ועליו סימן V, וצורתו משולשת בשל בלוטות הארס בשני צידיו.{{הערה|שם=גן|[http://www.jerusalemzoo.org.il/aecommerce/c1871/9007.php צפע ארץ ישראלי] באתר [[גן החיות התנ"כי]].{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} ישנם תיעודים נדירים ביותר של [[לבקנות]].{{הערה|שם=מן השדה}} תוחלת חייו של הצפע המצוי היא כ-16 שנה, ו[[בעלי חיים בשביה|בשבי]] הוא יכול לחיות מעל 20 שנה.{{הערה|[http://www.boker.org.il/info/negev/snakes/mavo/length.htm אורך החיים] באתר [[מדרשת שדה בוקר]] – מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה.{{קישור שבור|16.9.2019}}}}{{הערה|שם=לימודי|[http://www.haifazoo.co.il/בעלי_חיים_בגן/116/צפע_ארצישראלי צפע ארצישראלי] באתר גן החיות הלימודי חיפה,}}

שני אויביו הטבעיים והעיקריים של הצפע המצוי הם [[דורסים]] כגון [[חיוויאי הנחשים]] ו[[יונקים]] טורפים כגון [[נמייה מצויה]]. בשנת 1964 בוצעה הרעלה רחבת היקף של נמיות בישראל, ובעקבות כך גדלה אוכלוסיית הצפעים וכך גם מספר בני האדם שנפגעו מהם. עם התאוששות אוכלוסיית הנמיות הצטמצמה כמות הנחשים ועימה כמות ההכשות.{{הערה|שם=כותר|ד"ר אילנה שמיר, [[אנציקלופדיה אביב חדש]]: כרך 15, (2004), עמ' 93}}

מפגשים לא-קרואים עם האדם יסתיימו פעמים רבות במותו של הצפע המצוי, אם מתוך חשש וסלידה מדימויו או מרצון להגנה עצמית. עם זאת, הצפע המצוי יבחר במנוסה כל עוד זו תתאפשר לו, והכשה תתרחש כהגנה עצמית מפני תוקפו (תוקפו במזיד או בשגגה). הצפע המצוי יתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר ובניסיונות הכשה, וינסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר, בהצגת החלק המשוטח לעבר האיום.{{הערה|שם=מן השדה}}{{הערה|שם=גן}}

הצפע המצוי פעיל בעיקר ב[[לילה]] ובשעות ה[[דמדומים]]. עם זאת יימצא לעיתים מתחמם בשמש, בעיקר בימי ה[[אביב]] ובעונות המעבר.{{הערה|שם=מן השדה}}{{הערה|שם=חיצומח|אברהם ארבל ו[[עזריה אלון]], '''[[החי והצומח של ארץ ישראל]]''', כרך 5: '''דו-חיים וזוחלים''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו[[החברה להגנת הטבע]] (1984), עמ' 146.}}

בישראל, אזורי מחייתו המובהקים הם בצפון הארץ ובמרכזה – [[החבל הים תיכוני]], לרבות [[הגולן]], [[הגליל]], העמקים וכן [[מישור החוף]]. הוא אינו מצוי בפסגת [[החרמון]], שבה מצוי [[צפע החרמון]] (''Montivipera bornmuelleri''), ולא באזורי ה[[מדבר]] ובקרקע חולית, שבהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו). למעשה, זהו הנחש הארסי היחיד הנפוץ בחבל הים התיכוני;{{הערה|שם=לימודי}} יתר נחשי ישראל הארסיים חיים בעיקר באזורים מדבריים או מדבריים למחצה. בספרות ישנה היה שמו הנפוץ "צפע [[ארצישראלי]]", וכך נותר שם זה שגור בפי רוב גם היום. [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיות]] הצפע המצוי חורגת מ[[גאוגרפיה של ארץ ישראל|השטח הגאוגרפי של ארץ ישראל]] כהגדרתו הנוכחית, והוא נמצא גם בכל לבנון ומעט צפונה ממנה, בדרום-מערב סוריה ובצפון-מערב ירדן (ראו מפת תפוצה).
אזורי מחייתו הם בסביבת [[חווה חקלאית|משקים]] ו[[חקלאות|שטחים חקלאיים]], [[פרדס]]ים, [[מטע]]ים, [[חורשה|חורשות]] וליד מקורות [[מים]] גדולים כגון [[אגם|אגמים]] טבעיים ומלאכותיים, שם ימצא [[לחות]], שאותה הוא מעדיף, ומיני מכרסמים המהווים את עיקר מזונו. ככל הנראה מקום מחייתו המקורי הוא ב[[חורש ים-תיכוני]] ובעיקר באזור החורש והיערות המאפיינים את ה[[גליל התחתון]]; כושר הטיפוס שלו והעובדה שלעיתים תכופות יימצא בין ענפי עץ או בגזע חלול, מעידים על מוצא זה.{{הערה|שם=חיצומח}} בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: בין שיחים, עשבייה ועצים, בסלעים וכוכים, בקפלי קרקע שונים, בין פסולת חצר, בגדרות אבן, ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] וכדומה.

מחקר של ד"ר בעז שחם והאקולוג רועי טלבי שהתפרסם במרץ 2018 והתבסס על נתוני סקרי זוחלים שנערכו בישראל ב־10-15 שנים שקדמו למחקר, מצא כי הצפע המצוי הפך לנדיר בשטחי הבר של ה[[טבע]] הישראלי והוא מהווה שם בין שליש אחוז עד לחצי [[אחוז]] מאוכלוסיית הזוחלים לעומת האזורים הסמוכים ליישובים מאוכלסים, בעיקר כפריים ובשטחי חקלאות, שם מהווה הצפע המצוי כ-10 אחוז מאוכלוסיית הזוחלים. המחקר טוען כי הצפע הוא מין נדיר במרחק של ק"מ אחד ומעלה מאזורים מיושבים. ההסבר לכך הוא שישובי האדם מספקים הגנה ומחסה לצפע מפני עופות דורסים, כמו גם זמינות למזון.{{הערה|עדי חשמונאי, [http://www.israelhayom.co.il/article/543423 אורח ארסי: נחשי הצפע מעדיפים בתים]. 20 במרץ 2018, אתר [[ישראל היום]].}}

===דמיון לזעמן המטבעות===
[[זעמן מטבעות]] דומה במראהו ובצבעיו לצפע המצוי. הסימנים העיקריים המבדילים בין השניים הם צורת מטבעות כהים המופרדים אחד מהשני על גבו של זעמן המטבעות, וזאת בניגוד למעוינים המחוברים זה לזה אצל הצפע המצוי, שגופו דק יותר וזנבו ארוך ומחודד יותר. קיימת סברה שהדמיון נובע מתופעת ה[[חקיינות בטבע]], ושצבעי הזעמן התפתחו עקב היתרון שמעניק לו דמיון לצפע המצוי בהרחקת טורפים ([[חקיינות בטסיאנית]]), וכך גם תנועותיו וזקיפת גופו כאשר הוא מאוים, מציגה כאילו הוא נכון להכיש.{{הערה|שם=LTR-ביו|Carl Gans, Biology of the reptilia. Academic Press, 1969 p.198|כיוון=שמאל}}{{הערה|ד"ר בעז שחם, [http://www.teva.org.il/?CategoryID=379&ArticleID=10965 עד-לא-ידע חייתי: פורים בטבע] 17 בפברואר 2013, אתר [[החברה להגנת הטבע]].}}{{הערה|שם=LTR|Yehuda L. Wernera & Eliezer Frankenberga, "Head triangulation in two colubrine snakes : probable behavioural reinforcement of Batesian mimicry," ''Israel Journal of Zoology'' 31, 3/4 (1982) 137-150.|כיוון=שמאל}} פעמים רבות הורג האדם את זעמן המטבעות בשל זיהוי מוטעה בין השניים, על אף שזעמן מטבעות אינו ארסי, וניזון בין השאר מצפעים צעירים.

==רבייה==
[[קובץ:Vipera palaestina.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אבקוע]] של צפע מצוי]]
תקופת החיזור של הצפע המצוי חלה בסוף עונת האביב, בעיקר בחודש [[מאי]]. מפגש שני זכרים בעונה זו, ובמיוחד בקרבת נקבה, מסתיים במה שמכונה "ריקוד מלחמה", שבמהלכו יתלפפו הזכרים האחד בשני וינסו לרתק האחד את ראשו של האחר ל[[קרקע]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=kj8cmLUl260 palestine viper] מאתר YouTube}} במהלך מאבק זה לא יהיו הכשות, אלא מפגן כוח בלבד, שבסיומו יימלט הזכר שהפסיד במאבק. הזכר המנצח יבדוק את הנקבה באמצעות חוש הריח שלו וידע אם היא מוכנה להזדווגות; אם כן, הוא יכרוך את זנבו בשלה וההזדווגות תתרחש במשך כמה שעות. לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו כמעט הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת [[ביצה|ביצים]] ([[רבייה אוויפרית|רבייה אוֹוִיפָּרית]], oviparous {{אנ|Oviparity}}),{{הערה|שם=מדריך|פנחס אמתי ועמוס בוסקילה, '''מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל''', ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 292.}} ולא ב[[השרצה|השרצת]] ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים (צפע נוסף המטיל ביצים הוא ה[[צפע מזרחי|צפע המזרחי]], שהיה מצוי בעבר בצפון הארץ אך נכחד). תכונה זו התגלתה לראשונה ב-[[1955]] בשני מכונים ביולוגיים בישראל.{{הערה|יהודה פליקס, טבע וארץ בתנ"ך: פרקים באקולוגיה מקראית. י הוצאת ר' (1992). עמ' 196.}} ה[[עובר]]ים בתוך הביצים המוטלות הם מפותחים יחסית.{{הערה|שם=LTR-ביצה|D.R. Khanna (2004). Biology of Reptiles ,Discovery Publishing House. p 237.|כיוון=שמאל}} הטלת הביצים מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ, בין יולי לאוגוסט. הנקבה, בהתאם לגודלה, מטילה בין 10 ל-30 ביצים באדמה לחה, שממנה סופגות הביצים לחות החיונית להתפתחות העוברים. לאחר ההטלה עוזבת הנקבה את הקן מבלי לשוב אליו. הביצים בוקעות לאחר שישה שבועות, וה[[אבקוע|אֶבְקוֹע]]ים מגיחים מהביצה בגודל של כ-20 ס"מ, כשהם מצוידים במערכת ארס קטלנית כשל הוריהם.{{הערה|שם=מן השדה}}{{הערה|שם=מדריך}} האבקועים הצעירים צדים לטאות וצפרדעים קטנות.{{הערה|שם=חיצומח}} בשנתם הראשונה הם מכפילים את גודלם, והם ימשיכו לגדול כל ימי חייהם, אם כי הגדילה העיקרית מתרחשת עד [[בגרות מינית|הבגרות המינית]]. בדומה לנחשים אחרים, לצורך הגדילה [[נשילה|משיל]] הצפע את השכבה החיצונית של עורו הישן (השכבה הקרנית של ה[[קשקש]]ים) כמה פעמים בכל אביב וקיץ.

==תזונה==
[[קובץ:ArbeLevy-Vipera palaestinae 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי]]
הצפע המצוי ניזון בעיקר מ[[מכרסמים]] כגון [[חולדה|חולדות]], [[עכבר]]ים ו[[נברן|נברנים]], [[קרפדות]], [[זוחלים]] ו[[בעלי חיים]] קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לטרוף גם גוזלים ו[[ציפור]]ים.

לרוב יארוב הצפע המצוי באופן פסיבי לטרף שיחלוף על פניו.{{הערה|שם=מדריך}} בדומה לכל הנחשים, לצפע המצוי חוש [[ריח]] מפותח ביותר, והוא חושו המרכזי. הצפע שולף את לשונו לאוויר כדי ללכוד מולקולות ריח."ומעביר אותן ל"[[איבר יעקובסון]]", הנמצא ב[[חך]] העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח ל[[מוח]]. כך יודע הצפע לאתר מסלולים שמכרסמים נעים לאורכם בקביעות או ריכוזי אוכלוסיות שלהם, והוא אורב מוסתר ובחוסר תנועה מוחלט לאורך מסלולים אלו עד שחולף על פניו מכרסם. הכשת הטרף היא לרוב מהירה כברק, פחות מרבע שנייה,{{הערה|[http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/195676BA-01F8-4D39-BB8E-B177AACC4923/0/nahashim.pdf נחשים ארסיים בישראל, הכשות והטיפול בכבשים] באתר [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר]].{{קישור שבור|16.9.2019}}}} וזאת על מנת להימנע מפציעה מנשיכותיו של הטרף המותקף. המכרסם ימשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד שיוכרע וימות מהשפעת הארס; אז יידע הצפע לאתרו באמצעות שביל הריח שהותיר אחריו וריח ממולקולות ייחודיות המצויות בארס (ראו ב[[#ארס|פרק הבא]]). הצפע יבלע את טרפו לרוב מכיוון הראש, עם כיוון ה[[פרווה]] של המכרסם ומבנה עצמותיו, כך יחליק הטרף ביתר קלות אל תוך קיבתו של הנחש. הצפע מסוגל לאתר את טרפו גם באופן פעיל ולעקוב אחר שבילי הריח של הטרף עד מקום הימצאו,{{הערה|שם=מן השדה}} כגון מחילות ומאורות של מכרסמים או אזורים המהווים את מוקד פעילותם. בעבר היה הצפע המצוי נפוץ פחות; התפשטות הערים וריבוי השדות החקלאיים יצרו סביבה מרובת מכרסמים, שאפשרה את צמיחת האוכלוסייה.{{הערה|שם=מחלבה}}

ידוע כי זוחלים רבים צורכים נוזלים חיוניים מגוף הטרף. בתנאי שבי הצפע המצוי שותה מים וסביר שכך הוא עושה גם ב[[טבע]].{{הערה|שם=חיצומח}} צפעים ששיני הארס שלהם נעקרו למדו בתנאי שבי לנשוך למוות עכברים ללא שימוש בארס.{{הערה|שם=חיצומח}} תצפיות לימדו כי הצפע המצוי מכיש את טרפו לעיתים פעמיים ברצף, וכאשר הטרף הוא ציפורים או צפרדעים, עשוי הצפע לא להרפות מטרפו. התנהגות זו זוהתה גם כאשר הנחש לא הוזן תקופה ממושכת.{{הערה|שם=חיצומח}}

== ארס ==
{{הפניה לערך מורחב|ארס}}
[[קובץ:Bitis gabonica fangs & venom glands.gif|שמאל|ממוזער|200px|[[בלוטה|בלוטת]] הארס של [[ביטיס גבוני]], ה[[שריר]] הדוחף את הארס החוצה מתוכה, וצינורית העברת הארס אל השן. מנגנון זה מאפיין את [[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[צפעיים]]]]

=== מנגנון העברת הארס והשפעתו ===
בשני צידי ראשו המשולש של הצפע המצוי נמצאות [[בלוטה|בלוטת]] הארס, מכל אחת מהן יוצאת צינורית אל אחת משתי שיניי ארס מעוקלות ארוכות וחלולות בקדמת הלסת העליונה (בדומה ל[[מזרק]] רפואי). כאשר הנחש פוער את [[לסת]]ותיו, השיניים הקדמיות והארוכות נשלפות ומזדקרות קדימה, וכאשר הן ננעצות בבשר הקורבן השיניים החלולות מזריקות לתוך הבשר וכלי הדם ארס הישר מהבלוטות שבצידי הראש. אל בלוטות הארס קשור [[שריר]] הפועל [[רפלקס]]יבית בזמן ההכשה, ופעולתו לוחצת על הבלוטות ודוחפת מהן את נוזל הארס החוצה אל שיני הארס החלולות.

הארס התפתח בבעלי חיים רבים ומגוונים עד מאוד במהלך ה[[אבולוציה]], ומורכבותו ושונותו גדולה עד מאוד בין המינים. השימוש הנפוץ בארס אצל בעלי החיים הוא למטרת ציד הטרף, הגנה עצמית מפני [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] ואיומים אחרים, והתפתחותו במהלך האבולוציה אצל כל מין ומין היא בתלות ישירה בסוג הטרף אותו הוא צד. כך התפתח גם ארס הצפע המצוי בהתאם לסוג הטרף המצוי בסביבתו ושממנו הוא ניזון. הארס מסוכן לבני אדם ול[[יונקים]] אחרים, וגורם להמסה של הרקמות, לא רק לצורך קטילת הקורבן, אלא גם כחלק מתהליך ה[[עיכול]], שכן הוא הופך את הרקמות הרכות למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הטרף כאשר תהליך העיכול מתרחש גם כתוצאה ממיצי ה[[קיבה]] של הנחש וגם בתוך גופו של הטרף כתוצאה מפעילות רעלני הארס והשפעתם. החלקים שאינם ניתנים לעיכול, כגון [[פרווה]], ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

==== ביוכימיה ====
[[קובץ:תצפית במאגר המידע צפע.jpg|ממוזער|250px|צפע מצוי]]
ארס מורכב ברובו מ[[מים]], והוא נוזל סמיך שצבעו צהבהב צלול ומכיל [[חלבון|חלבונים]] שונים, מעט [[מלחים]] וחומרים אנאורגניים נוספים. ארס הצפע המצוי מכיל לפי הערכות כ-30 רכיבים שונים, כאשר 16 מהם זוהו ובודדו, בהם [[פרוטאזות]], [[אנזימים]] מפרקי [[קרום התא|ממברנות]] של תאי [[אנדותל]] הנמצאים בדפנות כלי הדם, חלבונים המשפיעים על קרישת הדם ועוד.{{הערה|{{ynet|ד"ר ירון ברוכים|הכשה על ארבע: נחשים וחיות מחמד|4564986|28 באוגוסט 2014}}}}{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן|Momic T, Arlinghaus FT, Arien-Zakay H, Katzhendler J, Eble JA, Marcinkiewicz C, Lazarovici P. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3237004/ Pharmacological Aspects of Vipera xantina palestinae Venom]. Toxins. 2011|כיוון=שמאל}} בשל ריכוז גבוה מאוד של חלבונים בארס הצפע, התפשטותו הראשונית בגוף הקורבן נעשית באמצעות מערכת הלימפה.{{הערה|שם=רפואהצהל}} מבין רכיבים אלו ישנו שילוב של שני חומרים, האחד [[אנזים]] [[פוספוליפאז]] [[חומצה|חומצי]] והשני חלבון [[בסיס (כימיה)|בסיסי]], כל אחד מהם כשלעצמו אינו מזיק, אולם השילוב של השניים הופך לרעלן נוירוטוקסי קטלני. המכניזם המורכב משני רכיבים אלו עדיין אינו מובן{{הערה|שם=LTR-מכניזם|Igor Križaja, Avner Bdolahb, Franc Gubenšeka, Petra Benčinaa, Jože Pungerčara [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0006291X96915156 Protein and cDNA Structures of an Acidic Phospholipase A2, the Enzymatic Part of an Unusual, Two-Component Toxin fromVipera palaestinae] 19 April 2002|כיוון=שמאל}} וכך גם רבים מרכיבי ארס הצפע ומנגנון פעולתם שאינם ידועים או אינם מובנים עד תומם.

הרכיבים האקטיביים בארס הצפע המצוי נחלקים לארבע קטגוריות עיקריות:
# המורגינים - מהווים כ-74% מהרכב הארס. רעלנים אלו תוקפים ומפרקים [[תאי דם אדומים]] בגוף הקורבן וגורמים ל[[המוליזה]], שיבוש מנגנון [[קרישת דם]] ו[[כלי הדם]] ([[תרומבוציטופניה]]),{{הערה|שם=רפואהצהל}} ולהרס [[רקמת תאים]] ו[[מערכת הלימפה]]{{הערה|שם=גן}} ([[מטאלופרוטאז]]-65%, [[סרין פרוטאז]] שונים-9%{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן}})
# [[נוירוטוקסין]] - אנזים נוירוטוקסי מסוג [[פוספוליפאז A2]] מהווה כ-4% ממרכיבי הארס. 2% מפעילותו פוגע בתפקוד [[מערכת העצבים]], ו-2% הוא מסוג [[מיוטוקסין]] הגורם ל[[שיתוק]] שרירים מסוגים שונים ול[[נקרוזה]].{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן}}
# [[גורם גידול|גורמי גידול]] - מהווים כ-2%. חלבונים שונים הזהים בתכונתם לגורם גידול תאי אנדותל בכלי הדם ([[VEGF]]) ול[[גורם הגדילה העצבי]], שניהם ידועים כמעודדי [[אנגיוגנזה]] בכלי דם [[נים (כלי דם)|נימיים]], ובעלי השפעה על גורם גדילה נוירוטרופי ועל חדירות כלי הדם. ידוע כי הם קשורים גם למשפחת חלבונים הגורמים ל[[שטף דם|שטפי דם]].{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן}}
# מעכבי [[אינטגרין]] - מהווים כ-16% ממרכיבי הארס. כ-10% הם חלבונים המשויכים ל[[לקטין]] מסוג C.{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן}}
ידוע כי נחשים מסוג צפע יצרו והתאימו מחדש במרוצת האבולוציה [[תרכובת|תרכובות]] מורכבות מאוד של חלבונים שבמקורן היו אחראיות לפעילותן התקינה של מערכת כלי הדם והלב ושל מערכת העצבים. חלבונים אלו הותאמו מחדש כדי לשבש פעילויות אלו. ארס הצפע המצוי אינו יוצא דופן ורכיביו דומים לנחשים מסוגו. על אף העובדה שארס נחשי הצפע השונים עשוי להכיל למעלה מ-100 תרכובות חלבונים, חלבונים אלו ניתנים למיון לכאלו בעלי פעילות אנזימטית ולחלבונים ללא פעילות אנזימטית. חלוקה זו עשויה לרמז על התפתחותם האבולוציונית של החלבונים הללו מקבוצת [[גן (ביולוגיה)|גנים]] מצומצמת האחראית על פונקציה של הפעילות ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] הנורמלית בגוף.{{הערה|שם=LTR-סוגרעלן|כיוון=שמאל}}

=== עוצמת הארס ===
{{הפניה לערך מורחב|LD50}}
ייצור הארס מושפע מהטמפרטורה, ולכן בחורף הצפע כמעט אינו מייצר ארס. עם זאת אין להסיק מכך שלנחש אין ארס בתקופת החורף, בשל העובדה שלפני כניסתו ל[[תרדמת חורף]] נשמר הארס הקיים בבלוטות.{{הערה|[http://www.moriahvc.co.il/general-articles/snake-bite/ הכשות נחש – צפע ארץ ישראלי] מאתר מוריה - מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד{{קישור שבור|27 בפברואר 2017}}}} מלאי הארס מתחדש במשך כ-9 ימים ועד 3 שבועות לכמות המקסימלית. בשל ריבוי הכשות נחש הצפע נהוג לחשוב בטעות שהצפע הוא הנחש הארסי ביותר בארצנו, אך לפי מדד ה-[[LD50|LD<sub>50</sub>]] נחש [[שרף עין גדי]] הוא הארסי ביותר; כמות זעירה של 0.06 [[מ"ג]] מהארס שלו יכולה להרוג מחצית מאוכלוסיית [[עכבר]]ים במשקל כולל של [[ק"ג]] אחד (כלומר מדד ה-LD<sub>50</sub> של שרף עין גדי הוא 0.06 מ"ג\ק"ג). כמות מקסימלית בבלוטת הארס שלו היא בעלת עוצמת המתה גדולה, ומסוגלת להמית כ-50% מ-8,000 עכברים,{{הערה|שם=LTR-חמישים|[http://snakedatabase.org/pages/LD50.php LD50 of venomous snakes] מאתר SnakeDataBase}}{{הערה|בהזרקה אל ה[[וריד]] - I.V}} ארס עוצמתי יותר משל הצפע המצוי ישנו גם ל[[פתן שחור]], וגם ל[[אפעה מגוון]] המצוי ב[[נגב]] וב[[הר הגלבוע|גלבוע]], ומדד ה-LD<sub>50</sub> שלו הוא 0.263 מ"ג\ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו להמית 50% מ-2,605 עכברים.{{הערה|שם=LTR-חמישים}}{{הערה|בהזרקה אל הצפק - I.P}} ארסו של צפע החרמון חלש יותר משל הצפע המצוי.{{הערה|פנחס אמתי ועמוס בוסקילה, מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, ירושלים, כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 296}} לשם השוואה, מדד ה-LD<sub>50</sub> של הצפע המצוי (בהזרקה אל ה[[צפק]] - I.P{{הערה|מדד LD<sub>50</sub> נבחן בין השאר בהזרקת הארס לאזורים שונים בגוף. הזרקה תת-עורית (S.C), הזרקה ישירה לעורקים ולוורידים (I.V), הזרקה לרקמות השריר (I.M), או אל הצפק (I.P)}}) הוא 9.4 מ"ג/ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו היא להמית 50% מ-1,188 עכברים.{{הערה|שם=LTR-חמישים}}

מחקרים הראו כי כרבע מהכשות הצפע המצוי הן "הכשות יבשות", כלומר הצפע אינו מזריק במהלכן כל ארס.{{הערה|שם=הדסה|[http://www.hadassah.org.il/אודות-הדסה/tips/טיפול-במקרי-הכשות,-עקיצות-ונשיכות-בעלי-חיים כיצד נימנע מהכשות, נשיכות ועקיצות, ומה מומלץ לעשות אם נפגענו] ד"ר יעקב אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה, מאתר מרכז רפואי הדסה}} "בהכשות רטובות", בהן מועבר ארס, הצפע המצוי יזריק בממוצע בין 10%-45% מכמות בלוטת הארס שלו.{{הערה|שם=בוקר}}{{הערה|שם=LTR-פידי|Ali Abdel–Aal & Ahmed Abdel-Baset (2010) . [https://apps.kfu.edu.sa/sjournal/eng/pdffiles/b1118.pdf Venom Yield and Toxicities of Six Egyptian Snakes with a Description of a Procedure for Estimating the Amount of Venom Ejected by a Single Snake Bite] Al-Hassa Teachers College, King Faisal University
Kingdom of Saudi Arabia{{קישור שבור|16.9.2019}}}} הרכב הארס של הצפע המצוי ועוצמתו משתנה גם כתלות באזור מחייתו הגאוגרפי, ובשל כך נסיוב שהפקתו מבוססת על ארס צפע מצוי שנלכד בצפון הארץ לא יתאים בהכרח לטיפול בהכשת צפע מדרום הארץ, מירדן או מלבנון, לכן במחלבת הנחשים בישראל ישנם קרוב ל-100 צפעים מצויים שנלכדו מכל האזורים בישראל, ומהם חולבים את הארס ומכינים [[נסיוב]] שנוגדניו יתאימו לכל אזור בישראל.{{הערה|שם=מחלבה}} בשל המשתנים הרבים, קשה לצפות ולהשוות במדויק את מידת הנזק הסופי כתוצאה מהכשה של נחש ארסי זה או אחר, ואפילו נחשים מאותו מין.{{הערה|שם=בוקר}} אף שהצפע המצוי אינו הארסי ביותר, כמות הארס שלו היא הגדולה ביותר מבין נחשי הארץ באופן ניכר, והיא עשויה להגיע ל-1.15 גרם.{{הערה|שם=בוקר}}
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 135-KA-01-019, Tibetexpedition, Melken einer Schlange.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חליבת [[ארס]] הנחש. החליבה מתבצעת באמצעות לחיצה בצידי ראש הנחש (על בלוטות הארס), לאחר זיקור שיניו.]]
[[קובץ:Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי ב[[קיבוץ]] [[זיקים]], [[ישראל]], 2012]]

לשם התרשמות, להלן כמויות הארס המרביות המתקבלות בחליבה מנחשים שונים (שלושת הנחשים האחרונים אינם מאזורינו){{הערה|שם=בוקר}};
{| class="wikitable"
|-
! הנחש !! כמות הארס הטרי במיליגרם !! כמות הארס היבש במיליגרם
|-
| צפע מצוי || 1150 || 275
|-
| [[שפיפון]] || 575 || 175
|-
| [[עכן גדול]] || 275 || 65
|-
| [[אפעה]] || 400 || 100
|-
| [[פתן שחור]] || 100 || 25
|-
| [[עכסן גב-יהלום מזרחי]] || 6500 || 1500
|-
| [[ביטיס גבוני]] || 3000 || 1000
|-
| [[קוברה מצרית]] || 2500 || 700
|}
להלן תוצאות ניסויי מעבדה שבוצעו בירדן לשם בדיקת עוצמת הארס של סוגי הנחשים. בניסויים דומים בארץ התקבלו תוצאות שונות, מה שמצביע על שונות בהרכב הארס באזורים השונים גם כשמדובר באותו מין{{הערה|שם=בוקר}};
{| class="wikitable"
|-
! הנחש !! כמות הארס הדרושה להמית עכבר
|-
| [[פתן שחור]] || 8.9 מיליגרם
|-
| [[עכן חרטומים]] || 13.5 מיליגרם
|-
| [[שפיפון]] || 35 מיליגרם
|-
| צפע מצוי || 38 מיליגרם
|}

=== שימוש בארס לאיתור הטרף ===
סוג הארס הדומיננטי של הצפע המצוי, כמרבית הצפעיים, הוא [[המוטוקסין]] (רעלן דמי) אשר השפעתו פחות מהירה מנוירוטוקסין ([[רעלן עצבי]]) אולם לא פחות קטלנית. בשל ההשפעה המהירה וכמעט מיידית של ארס הנירוטוקסין (כדוגמת ה[[ממבה]] או [[רב פתן מלכותי]]), נחשים בעלי ארס זה נוטים להתמיד בנשיכתם בטרף עד סיום גסיסתו המהירה וכך נמנעים מהצורך מחיפוש ואיתור [[גופה|גופת]] הטרף.

הצפע המצוי, כרוב בני משפחתו, מכיש ומנתק מגע במהירות גדולה כדי להימנע מפציעה כתוצאה ממאבק הטרף בו, וגם כדי לחסוך באנרגיה הנדרשת לאחיזה ו[[נשיכה]] ממושכת בטרף הנאבק להשתחרר. בשל שחרור הטרף לאחר הכשתו, הצפע פיתח מנגנון מיוחד לאיתור גופתו, לאחר שזה המשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד שהוכרע ומת מהשפעת הארס. מחקרים מצאו כי צפעיים מגיבים יותר לגופת טרף מוכש מאשר לטרף שהומת בדרך שונה. מחקרים אלו מצאו כי בחלבוני ארס הצפעיים קיימות מולקולות המפיצות [[ריח]] ייחודי המסייע לצפע לאתר את גופת הטרף המוכש ומוכן לאכילה, ולייחדו גם בסביבה שבה עשויים להימצא בעלי חיים נוספים מסוגו אשר עקבות הריח שלהם עלולים לשבש את איתור הטרף המומת.{{הערה|שם=LTR-איתור|Saviola, A.J.; Chiszar, D.; Busch, C.; Mackessy, S.P. (2013).[http://www.biomedcentral.com/qc/1741-7007/11/20 "Molecular basis for prey relocation in viperid snakes"]. BMC Biology 11.|כיוון=שמאל}}

==הצפע המצוי והאדם==
[[קובץ:Daboia palaestinae.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צפע מצוי]]
בשל סוג הטרף ואזור המחיה של הצפע, הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בנייה, [[רפת]]ות, [[לול]]ים, ובמקרים מסוימים בתוך בתים (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא בעיקר סמוך למוקדי חום כמו מנוע של [[מקרר]].
הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון. בעצים מסתתר הצפע עד הגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג ובקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות. בספטמבר 2012 נלכד צפע מצוי בקומה חמישית בבית מגורים ב[[קריית שמונה]].{{הערה|{{mako|גיא ורון|נחש צפע באורך 1.20 טיפס לקומה חמישית|02c659653288931017|news-israel/local|2 בספטמבר 2012}}}} כמו כן ישנם דיווחים על מציאת צפע מצוי בתוך [[כלי רכב]].{{הערה|[http://www.hyperviper.co.il/articles.php כתבות מן התקשורת בנושא נחשים וזוחלים] מאתר hyperviper.co.il}} הצפע המצוי מצד אחד מועיל מאוד לאדם בהדברת מכרסמים מזיקים ונושאי מחלות בסביבה חקלאית וסביבת בתי מגורים, אולם עם זאת הוא עלול להוות לו סכנה. בשל העובדה כי הוא הנחש הנפוץ ביותר מבין תשעת הנחשים הארסיים בישראל, הוא גם הבולט ביותר בעיני תושבי הארץ וכך שמו נעשה שגור בפי רוב. כאמור, התפתחות השדות החקלאיים ועמם התרבות מכרסמים רבים הניזונים מיבולם, וכן ההתפתחות המהירה של הערים, גרמו לעלייה בתפוצתו ובמספר נחשי הצפע המצוי.{{הערה|שם=מחלבה}}

דימוי נחש הצפע ושמו בקרב הציבור בישראל מהווה שם נרדף לסכנה, ובהתאם לכך נעשה שימוש בשמו למטרות שונות. ב[[מלחמת המפרץ]] הסיסמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה '''נחש צפע''', והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה בכל פעם שנורו טילי [[סקאד]] לעבר ישראל, וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות. נחש צפע הייתה גם סיסמת האזעקה מפני מתקפה אווירית בכל שטח מדינת ישראל בעת [[מלחמת יום הכיפורים]]. השם [[צפע (סוג)|צפע]] ניתן גם לכלי לחימה שונים ב[[צה"ל]].

===תסמיני הכשה וטיפול ראשוני מקובל===
[[קובץ:Vipera palaestinae - D7-12-5125.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פלג גופו העליון של צפע מצוי במצג מאיים]]
הכשות הצפע המצוי, הן המשמעותיות ביותר מסוגי הנחשים באזורינו, הן מבחינת שכיחותן והן מבחינת משמעותן הרפואית.{{הערה|שם=הדסה|[http://www.hadassah.org.il/אודות-הדסה/tips/טיפול-במקרי-הכשות,-עקיצות-ונשיכות-בעלי-חיים כיצד נימנע מהכשות, נשיכות ועקיצות, ומה מומלץ לעשות אם נפגענו] ד"ר יעקב אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה, מאתר מרכז רפואי הדסה}}
בהכשת הנחשים ממשפחת ה[[צפעונים]] (צפע ואפעה) מזהים תסמינים מקומיים ראשונים של כאב עז ודוקר או שורף, סימני הכשה על העור ונפיחות. סימנים נוספים הם [[בחילה]], [[הקאה]], [[שלשול]], חולשה, שינוי מנטלי ותחושת [[נימול]]. התסמינים המערכתיים הם ירידת [[לחץ דם]], [[בצקת]] ב[[דרכי הנשימה]], הפרעות במערכת [[קרישת דם]] ודמם פנימי.{{הערה|שם=הדסה}}{{הערה|שם=צפע|{{ynet|איתי גל ואחיה ראב"ד|טרגדיה בצפון: צעירה מתה מהכשת נחש|4675088|1 ביולי 2015}}}} כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח [[הלם אנפילקטי]], שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו ב[[מוות]].{{הערה|שם=מאקו|{{mako|חדשות 2|מדריך: כך תנהגו במקרה של הכשת נחש|46e20b35e2b6f31004|news-israel/health|22 ביוני 2013}}}}

להלן רשימה מפורטת יותר של התופעות הקליניות העיקריות כתוצאה מהכשת צפע מצוי{{הערה|שם=רפואהצהל}};<br/>
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
|-
! scope="col" | תסמינים מקומיים
! scope="col" | תסמינים כלליים
! scope="col" | תופעות נוירולוגיות
! scope="col" | בדיקות מעבדה
! scope="col" | תופעות נוספות
|-
| כאב מקומי חזק ||חולשה ואי שקט ||פגיעה עצבית הקפית || [[אנמיה]] ||עלול להיווצר הלם מוקדם וירידה פתאומית של [[לחץ הדם]]
|-
| [[בצקת]] בגפה המוכשת ||[[בחילה]] [[הקאה]] ו[[שלשול]] ||[[שיתוק]] שרירי [[נשימה]] ||[[לויקוציטוזיס]] ||[[תסמונת לחץ מדורי]] - לחץ פנימי בתוך מדור{{ש}} העלול לגרום ללחץ על רקמות וכלי הדם ולפגוע בזרימת{{ש}} דם ובכך לפגוע בהגעת החמצן לשרירים וגרימת [[נקרוזה]]<br/> ומוות ל[[רקמת תאים|רקמות]] השונות.
|-
| [[דימום]] מקומי ||[[זיעה]] קרה ||[[איבוד הכרה]] ||[[אאוזינופיליה]] - <br/>עלייה במספר ה[[אאוזינופיל]]ים בספירת הדם|| עלולה להיות [[אלרגיה|תגובה אלרגית]] קיצונית, וכתוצאה, ירידת{{ש}} לחץ דם מסכנת חיים.
|-
| [[שלפוחית|שלפוחיות]] מלאות נוזל [[לימפאנגיטיס]]||[[טכיקרדיה]] וירידה ב[[לחץ דם]] || ||[[טרומבוציטופניה]] ||
|-
| || [[בצקת אנגיונוירוטית]]|| || ||
|-
| || [[סרפדת]]|| || ||
|-
| || [[דימום]] מ[[מערכת העיכול]] || || ||
|-
| || דימום ממערכת ה[[שתן]] |||| ||
|-
| || דימום מ[[קרום רירי|ריריות]] || || ||
|-
| || [[תסמונת הלם רעלי]] || || ||
|}

הטיפול הראשוני המקובל בשטח{{הערה|שם=מאקו}} להכשת צפע מצוי, ובכלל, כולל פעולות "'''עשה'''" ו"'''אל תעשה'''", ואלו עקרונות שיכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים
{{הערה|שם=הדסה}}{{הערה|[http://www.a101.co.il/הטיפול-בהכשת-נחש/ הטיפול בהכשת נחש] מאתר אריאל מדיק הדרכות וציוד רפואי}};

לאחר וידוא בטיחות המטפל והמטופל{{ש}}
• יש להרגיע הנפגע ולהשכיבו במקום קריר ומוצל עד פינויו במהירות האפשרית ל[[בית חולים|בית החולים]] הקרוב. הרגעת הנפגע ומניעת מאמץ גופני מיותר ממנו מונעת התפשטות וספיגה מואצת של הארס בגופו עד מתן טיפול מתאים, לכן במידת האפשר יש לקבע את ה[[גפה]] הפגועה ולהקפיד על מינימום תנועה.{{ש}}
• יש להזעיק בדחיפות את [[מד"א]] בטלפון חירום 101, ולקבל מהמוקד סיוע טלפוני מיידי והנחיות ברורות עד הגעת הצוות הרפואי למקום.{{ש}}
• יש לתעד את הדוגמה שעל גב הנחש. אין לנסות ללכוד את הנחש, אלא אך ורק לנסות ולצלם אותו על מנת שהצוות הרפואי יידע להתאים לנפגע את הטיפול הטוב ביותר במהירות הרבה ביותר.{{ש}}
• יש להסיר תכשיטים מגופו של הנפגע כדוגמת טבעות וצמידים, מחשש לנפיחות האיברים.{{ש}}
• אין לעכב את פינוי הנפגע לבית החולים.{{ש}}
• אין למצוץ את ארס הנחש מגוף הנפגע.{{ש}}
• אין להניח [[חוסם עורקים]] על האזור שהוכש.{{ש}}
• אין לקרר את אזור ההכשה. קירור האזור יחמיר את הנזק ועלול להביא לקטיעת הגף המוכשת.{{ש}}
• אין לתת משקה [[משקה אלכוהולי|אלכוהולי]] לנפגע, אלכוהול ממריץ את [[מחזור הדם]].

===הכשות קטלניות של צפע מצוי בישראל===
[[קובץ:Vipera palestina head.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פלג גופו העליון של צפע מצוי]]
מומחים מגדירים מקרי מוות כתוצאה מהכשת הצפע המצוי בארץ ישראל כמקרים נדירים.{{הערה|שם=צפע}} עם זאת במאה ה-21 דווחו כמה מקרים;
* ב-[[28 במאי]] 2006 תושב [[ביצרון]] בן 73 הוכש במרפסת ביתו, פונה במצב אנוש ומת באותו היום.{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|בן 73 מת מנכישת נחש|1.1108205|28 במאי 2006}}}}
* ב-[[7 ביוני]] 2008 תושב [[שבי ציון]] בן 46 שמע במהלך הלילה רחשים מ[[שובך]] היונים שלו, במהלך בדיקתו בשובך הוכש בצווארו על ידי צפע מצוי, רץ לביתו להזעיק עזרה, פונה לטיפול נמרץ בהכרה, קיבל טיפול ראשוני נגד הארס, ולאחר מכן חלה הידרדרות פתאומית במצבו והוא מת.{{הערה|{{ynet|שרון רופא אופיר|תושב שבי ציון הוכש למוות ע"י נחש צפע|3552854|7 ביוני 2008}}}}
* ב-[[21 ביוני]] 2013 בן 56 הגיע עם אשתו ובתו לחוף [[חוקוק]] לאחר פעילות נמרצת באותו יום. בעלטת שעות הערב המאוחרות בסמוך לאוהל המשפחה הוכש בידו הימנית מנחש צפע שנכנס לתיקו, ככל הנראה באחת העצירות המוקדמות באותו יום.{{הערה|שם=מיכאל|{{וואלה|יאיר אלטמן|האסון בכנרת: "הנחש נכנס לתיק - והכיש את מיכאל ביד"|2653547|22 ביוני 2013}}}} האיש איבד את הכרתו, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים נקבע מותו.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|נחש הכיש למוות גבר בקמפינג בכנרת|4395407|22 ביוני 2013}}}}
* ב-[[27 ביוני]] 2015 הוכשה תושבת [[עין זיוון]] בת 38 על ידי צפע מצוי במהלך טיול באזור [[הירדן ההררי]]. היא פונתה במצב אנוש לטיפול נמרץ ולקתה ב[[שבץ מוחי]] עוד באותו יום. מותה נקבע כ-4 ימים מאוחר יותר.{{הערה|שם=צפע}}
* ב-[[11 במאי]] 2018 ובסמוך לשעה 18:00 הוכש תושב [[עילוט]] כבן 30 על ידי צפע ביישוב [[ביר אל-מכסור]]. הוא פונה לבית החולים במצב אנוש, חובר ל[[מכונת לב-ריאה]] ומת יומיים לאחר מכן.{{הערה|{{הארץ|[[נעה שפיגל]], [[צפריר רינת]]|תושב הצפון מת לאחר שהוכש על ידי נחש צפע|1.6077195|13 במאי 2018|מנויים=לא}}}}{{הערה|[http://www.bhol.co.il/133687/המערכות-קרסו-כבן-הוכש-על-ידי-נחש-ומת.html המערכות קרסו: כבן 30 הוכש על ידי נחש ומת] באתר [[בחדרי חרדים]], 13 במאי 2018}}
* ב-[[22 באוקטובר]] 2018 הוכשה תושבת [[ג'סר א-זרקא|גִ'סְּר אֶ־זַּרְקָא]] כבת 70 בידה, במהלך קטיף פירות הדר מדרום ל[[בנימינה]]. היא נמצאה מחוסרת הכרה ובמצב אנוש, והובהלה לבית החולים הלל יפה בחדרה, שם נקבע מותה.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד וחסן שעלאן|אישה הוכשה למוות בידי נחש ליד בנימינה|5377008|22 באוקטובר 2018}}}}
*ב-[[30 במאי]] 2019 נפטר תושב [[רמת השרון]] כתוצאה מ[[הכשת נחש]] צפע בגינת ביתו במערב העיר כשבוע קודם לכן, זאת לאחר שהתמוטט בהגיעו למוקד קופת החולים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=תושב רמת השרון נפטר לאחר שהוכש על ידי נחש צפע {{!}} רמת השרון {{!}} לוקאל - הפורטל המקומי הגדול בישראל|כתובת=https://web.archive.org/web/20190602204711/http://www.local.co.il/document/52,96,164728.aspx|תאריך=2019-06-02|תאריך_וידוא=2023-02-11|אתר=web.archive.org}}}}

חומרת ההכשה תלויה בראש ובראשונה בכמות הארס שחדרה. בכרבע מההכשות לא מוזרק כל ארס (הכשות אלו מכונות "הכשות יבשות").{{הערה|שם=הדסה}} גורמים נוספים הם גיל וגודל הפיזי של הנפגע ושל הנחש, בזמן שחלף מההכשה ועד הטיפול, וכן מקום ההכשה בגוף ואופיה. ישנם נפגעים שהארס גורם אצלם לתגובה קשה באופן מיידי, ואצל אחרים השפעות ההכשה מתפתחות באופן הדרגתי.{{הערה|שם=דוקטור|נגוהה שפרלינג [http://www.doctors.co.il/ar/12334/הכשות+ועקיצות%3A+למהר+לבית+החולים הכשות ועקיצות: למהר לבית החולים] באתר דוקטורז, 19 ביוני 2011}} גורם מכריע לחומרת ההרעלה הוא [[אלרגיה|רגישות אלרגית]] לארס הגורמת ל[[הלם אנפילקטי]] ול[[בצקת|בצקות]] שלוחצות על [[קנה הנשימה]] וגורמות למוות כתוצאה מ[[חנק (רפואה)|חנק]].{{הערה|שם=מאקו2|{{mako|חדשות 2|איך נמנעים מהכשה קטלנית של נחש?|408b0f4d7c07f31004|news-israel/health|13 ביוני 2013}}}}

המכנה המשותף למקרי המוות שצוינו הוא שמועד התרחשותם היה בסוף [[מאי]] או ב[[יוני]] במהלכם ה[[טמפרטורה|חום]] הרב ממריץ את גופם של הנחשים בעלי [[פוקילותרמיות|הדם הקר]]. קצב ייצור הארס מוגבר אף הוא כתוצאה מהחום. עובדה נוספת היא שזמן זה חופף לתקופת החיזור של הנחש שבמהלכה הוא עשוי להיות אגרסיבי יותר. עם זאת, מוכרים דיווחים מבתי החולים על הכשות כבר מחודש [[פברואר]].{{הערה|שם=מיכאל}} ב[[בית החולים רבקה זיו|בית החולים זיו]] בצפת בלבד מטופלים בממוצע בין 30 ל-50 מקרי הכשות בשנה.{{הערה|שם=מיכאל}} החל משנת [[2000]] הכשת נחש אינה מוגדרת כ[[מחלה]] המחייבת דיווח ל[[משרד הבריאות]] בישראל. עקב כך, לא קיים תיעוד מפורט של היקף ההכשות בישראל. הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה, כאשר מ–95% ממקרים אלו הכשות של צפע מצוי.{{הערה|שם=רפואהצהל}}{{הערה|שם=מיכאל}}{{הערה|שם=מדריך}} רוב מקרי ההכשה הם בין אפריל לספטמבר. לאחר שנת [[1955]] פותח בישראל נסיוב נגד הכשת הצפע המצוי, ומאז ירדו מקרי המוות מהכשותיו באופן דרמטי.{{הערה|שם=כותר}} עד אותה שנה הסתיימו כ-6% עד 10% מההכשות במוות. בין השנים [[1965]]–[[1966]] נרשם מספר שיא של כ-800 הכשות ו-8 מקרי מוות, ככל הנראה התופעה קשורה להדברת [[נמייה|נמיות]] באותה שנה, שהן האויב הטבעי של הצפע.{{הערה|שם=חיצומח}}

כ-300 הכשות של [[חיות מחמד]] ושל בעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות [[וטרינר]]ים.{{הערה|שם=מחאה|{{הארץ|אלי אשכנזי|עקב מחאת הווטרינרים, הוחל בייבוא נסיוב זול יותר נגד הכשת צפע|0000017f-e129-d804-ad7f-f1fb99ad0000|5 במאי 2013}}}}

===הפולמוס סביב ייצור הנסיוב בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|נסיוב נגד ארס}}
[[קובץ:Vipera palaestinae skin in Emergency room (Israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|עור נחש צפע מצוי תלוי בקיר חדר המיון ב[[בית החולים ברזילי]] ב[[אשקלון]]. כך קורבנות ההכשה המובאים לטיפול מסוגלים לזהות את הנחש המכיש, ולקבל נסיוב מתאים.]]
תהליך הפקת נסיוב נגד ארס כרוך בהליך ארוך ויקר. ראשיתו בחליבת ארס מנחשי צפע רבים, הליך המסכן מאוד את העוסקים במלאכה זו ובהתאם לכך גם מחירו של הארס הגולמי גבוה. לאחר מכן מזריקים את הארס במינונים הדרגתיים, בתחילה מינונים קטנים המוגדלים עם הזמן, לקבוצת [[סוס]]ים המוחזקים למטרה זו. נוכחות הארס במערכות הביולוגיות בגופו של הסוס מעוררת את [[מערכת החיסון]], המייצרת בתגובה ריכוז גדול של [[נוגדן|נוגדנים]] לארס בדמו. לאחר שתגובה זו נוצרת נוטלים את [[דם]] הסוסים, ובתהליך [[מעבדה|מעבדתי]] מורכב מייצרים מנוגדנים אלו נסיוב נגד ארס הצפע.

בשנת 2009 החל משבר בשל מחסור בנסיוב הצפע המצוי בישראל, וכתוצאה מכך הופסקה לחלוטין אספקת הנסיוב לווטרינרים בשנת 2011.{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|עונת הכשות הצפעים בעיצומה ומלאי הנסיובים לבעלי החיים אזל|1.1271464|16 ביולי 2009}}}}{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|למרות ההתרעות: אזלו הנסיובים נגד הכשות צפע לבעלי חיים|1.1173849|13 במאי 2011}}}} [[משרד הבריאות]] החל בפרויקט לאומי לפיתוח וייצור הנסיוב ובשנת 2009 מימן הקמת מתקן ייצור חדש בקיבוץ [[בית קמה]], השייך לחברת התרופות [[קמהדע]], בעלות של 20 מיליון שקל.{{הערה|שם=מרקר|{{TheMarker|יורם גביזון|קמהדע תמכור למדינה נסיוב נגד ארס נחשים ב-35 מיליון שקל בעשור הקרוב|0000017f-dc32-d3a5-af7f-febe6a200000|30 באוגוסט 2011}}}} תוכנן כי קמהדע תייצר נסיובים בהיקף של 3.5 מיליון שקל בשנה.{{הערה|שם=מרקר}} פיתוח וייצור הנסיוב החדש תחת [[תנאי ייצור נאותים]] לא פתר את זמינות הנסיוב, ועלות מנת נסיוב נסקה מ-1,000 ש"ח ליותר מ-5,000 ש"ח.{{הערה|שם=מחסור|{{הארץ|אלי אשכנזי|מחיר נסיוב נגד הכשת נחש זינק מאלף ל-5,000 שקלים|0000017f-eb81-d3be-ad7f-fbaba03f0000|7 באפריל 2013}}}} בעוד שהנסיוב זמין לשימוש בפציעות בני אדם וכלול ב[[סל התרופות]], טיפול בבעלי חיים שהוכשו, כגון סוסים, [[כלב הבית|כלבים]] [[חתול הבית|חתולים]] ו[[חיות מחמד]] אחרות, לא התאפשר בשל העלות הגבוהה, וכתוצאה בעלי חיים רבים מתו מהכשות נחשי הצפע.{{הערה|שם=מחסור}} בעקבות מחאת הווטרינרים במאי 2013 החלה ישראל ביבוא הנסיוב מ[[ספרד]], ובעיות עלותו וזמינותו נפתרו.{{הערה|שם=מחאה}}

== קריאה נוספת ==
* אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, '''[[זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה]]''', מהדורה שלישית 2022. {{ISBN|978-965-91880-2-4}}, עמודים: 224-226

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Vipera palaestinae|שם ויקישיתוף=צפע מצוי}}
* [http://www.wildisrael.com/?q=content/צפע-מצוי צפע מצוי (<em>Vipera palaestinae</em>]) באתר עמותת מן השדה
* מיכאל אבן אש, [https://www.teva.org.il/?CategoryID=254&ArticleID=19181 צפעים עליך ישראל?] מאתר [[החברה להגנת הטבע]]
* {{mako|חדשות 2|מדריך: כך תנהגו במקרה של הכשת נחש|46e20b35e2b6f31004|news-israel/health|22 ביוני 2013}}
* {{ynet|ארז ארליכמן|תיעוד נדיר: שני צפעים בקרב ליד אשקלון|4968088|28 במאי 2017}}
* {{ynet|פרופ' [[יורם יובל]]|זה מה שלמדתי אחרי שנחש צפע הכיש אותי|5006724|17 באוגוסט 2017}}
* עדי חשמונאי, [http://www.israelhayom.co.il/article/543423 אורח ארסי: נחשי הצפע מעדיפים בתים] באתר [[ישראל היום]], 20 במרץ 2018
'''סרטי וידאו'''
* {{יוטיוב|D8RxfIN4uX0|שם=תיעוד ממחלבת הצפעים בישראל להפקת נסיוב רפואי}}{{ש}}
* {{יוטיוב|BymeraMnJgo|שם=סרטון צפע ארצישראלי - הסבר והאכלה}}{{ש}}
* {{יוטיוב|TcLl3zKMP4M|שם=צפע מצוי - סרטון המתעד קרב בין שני זכרים}}{{ש}}
* {{יוטיוב|tmNVpD83rYU|שם=לכידת נחש צפע גדול, צילומי תקריב והסבר}}{{ש}}
* {{וידאו}} [https://youtu.be/BbRF0pUmL64?t=509 מגדל נחשים אמריקאי מאכיל צפע מצוי], סרטון, באתר [[יוטיוב]]
'''מידע טקסונומי'''
{{מידע טקסונומי}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך מומלץ}}

[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי פרנץ ורנר]]
[[קטגוריה:צפעונים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נחשים ארסיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: בעלי חיים אנדמיים]]
[[קטגוריה:ישראל: סמלים לאומיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1938]]