הצגת המקור של הדף "מרור"

{{סוגיה
| שם = אכילת הפסח עם מצה ומרור
| תמונה = [[קובץ:Washington Haggadah.jpg|230px|קטע המרור ב"פסח, מצה ומרור" מתוך הגדת פסח]]
| כיתוב = "מרור זה שאנו אוכלין - על שום מה?"
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|יב|ח}}
| משנה =[[מסכת פסחים]], {{ויקיטקסט|משנה פסחים ב|פרק ב', משניות ה'-ו'}}; {{ויקיטקסט|משנה פסחים י|פרק י', משניות ג'-ה'}}
| ברייתא =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|קרבן פסח|ח|ללא=שם|ספר=קרבנות}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|אורח חיים|תעג|ללא=שם}}, {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תעה|סימן תע"ה}}
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|נו}}, {{ספר המצוות|עשה|נח|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|ו}}, {{ספר החינוך|שפא|ללא=שם}}
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''מרור''' הוא ירק מר הנאכל ב[[ליל הסדר]], הלילה הראשון של [[חג הפסח]]. ישנה [[מצוות עשה]] [[דאורייתא|מהתורה]] לאכול את [[קורבן פסח|בשר הפסח]] על [[מצה|מצות]] ומרורים, אך בהיעדר קורבן פסח אכילת מרור היא [[מצווה דרבנן]]. המרור נאכל לזכר שעבוד [[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] ומרירות חייהם. הוא אחד ממרכיביה של [[קערת ליל הסדר]].

==מקור המצווה==
מקור מצוות אכילת המרור הוא בפסוק: {{ציטוטון|וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ|{{תנ"ך|שמות|יב|ח}}}}.
פסוק זה מדבר על אכילת המרור יחד עם [[קרבן פסח]]. לאחר ש[[חורבן בית המקדש|נחרב בית המקדש]] ונפסקה הקרבת קרבן פסח, תקנו חכמים להמשיך לאכול מרור כ[[זכר למקדש]].

==סוג המרור==
[[קובץ:3TypesMaror.jpg|ממוזער|230px|3 סוגי מרור : חסה, חזרת וחזרת אדומה (חריין)]]
[[קובץ:Marror.jpg|ממוזער|230px|מרור בהגדת הפסח]]
[[קובץ:Marror artichoke.jpg|230px|ממוזער|מרור זה שאנו אוכלים]]
[[קובץ:Lactucaserriola2web.jpg|ממוזער|חסת המצפן – Lactuca serriola – מין הבר]]
{{הפניה לערך מורחב|מרורים}}
'''מרורים''' הוא המונח המקראי למיני ה[[ירק]]ות בציווי לאכול ב[[ליל הסדר]] בחג ה[[פסח]]. ב[[משנה]] ({{משנה|פסחים|ב|ו|ללא=שם}}) ציינו חמישה מיני ירקות הכלולים בקטגוריה של "מרור": חזרת, עולשים, תמכא, חרחבינא ומרור. ה'חזרת' של המשנה היא ה[[חסה]]{{הערה| על הסתירה לכאורה בין השם 'מרור' לכך שהחסה טעמה מתוק, ראו: {{היברובוקס|הרב ישראל דנדרוביץ|'''מצות המרור בחסה המתוקה'''|46426|בתוך: [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], גיליון נא, ניסן תשס"ח, עמ' תרס-תרסט|ללא|עמוד דיגיטלי=656}}.}}, אך יש אומרים שהכוונה לחסת הבר דוגמת [[חסת המצפן]] (Lactuca serriola), שהיא [[טעם#מר|מר]]ה יותר מהחסה המתורבתת. את ה"תמכא" יש שזיהו עם מה שכיום קוראים בעברית "חזרת", שורש חריף של הצמח [[חזרת הגינה]].

ה[[שומרונים]] נוהגים להשתמש ב[[מרור הגינות]]{{הערה|[[זאב ח' ארליך]], [http://web.archive.org/web/20111118222439/http://www.segulamag.com/he/articles/view-article.asp?article=24 קרבן העדה], פורסם ב[[סגולה (מגזין)|מגזין סגולה]]}}.

חשיבות זיהוי מיני המרור בימינו אינה מצטמצמת לגבולות המחקר הלמדני והאקדמי, אלא עשויה להיות לו גם השלכה מעשית. מי שייבחר את סוג המרור לפי שיטת הפסיקה המקובלת עליו, מטעמי זמינות ואפילו מטעמי בריאות או כשרות יכול להעדיף מין מרור אחד על משנהו.

== אופן האכילה ==
כאשר [[בית המקדש]] היה קיים, הייתה המצווה לאכול את המרור יחד עם המצה ו[[קורבן פסח|קורבן הפסח]], כמו שכתוב ב[[תורה]]: "ואכלו את הבשר בלילה הזה, צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו" ([[שמות]] יב, ח). אלא שנחלקו התנאים כיצד מתקיימות המצוות. דעת [[הלל הזקן]] שהפסוק כפשוטו וקיום המצוות הוא לאכול את שלושתם יחד, ועל כן היה הלל כורך מצה ומרור ביחד עם קורבן פסח - ואוכלם יחד. לעומת זאת דעת חכמים היא שיש לאכול כל אחד בנפרד, ואדרבה במידה ויאכל הכל יחד יהיו טעמים של אלו מבטלים את אלו ולא [[יצא ידי חובה]] כלל, ולדעתם ביאור הפסוק הוא שקיום מצוות מצה ומרור הוא בזמן קיום מצוות קרבן פסח.

לאחר חורבן בית המקדש, היות שאין קורבן פסח ממילא אכילת המרור אינה מצווה מן התורה, אלא מדברי [[חז"ל|חכמים]], כזכר למרור שהיה נאכל עם הפסח.

המרור נאכל גם עם [[פסח שני]], שהתקיים בי"ד ב[[אייר]] למי שלא יכול היה לעשות את הפסח במועדו.

=== כורך ===
[[קובץ:National Library of Israel, image from the Rothschild Haggadah, high resolution 486111 045.tif|טקסט=מתוך הגדת רוטשילד, הגדה של פסח, כמנהג אשכנז, סביב 1450|ממוזער|[[הגדת רוטשילד|מתוך הגדת רוטשילד]], הגדה של פסח, כמנהג אשכנז, סביב 1450]]
כיום נוהגים לאכול פעמיים מרור. פעם אחת מרור לבדו, טבול ב[[חרוסת]], ופעם שנייה כורכים מצה ומרור טבול בחרוסת ביחד ("כורך"). הסיבה לדבר היא לצאת ידי חובה גם לפי דעת [[הלל הזקן]]. שלדעתו, כאמור, על מנת לצאת ידי חובה יש לכרוך הכל יחד. אלא שגם הלל מודה שבזמן שאין קרבן פסח אי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה ביחד עם המרור היות שכיום המרור אינו מצווה מהתורה ועל כן טעמו מבטל את טעם המצה. על כן יש לאכול תחילה מצה לבדה - לקיים אכילת מצה (מהתורה), ולאחר מכן מרור עם מצה - לקיים אכילת מרור ([[מדרבנן]]).

חלקים בעדות המזרח נוהגים להשתמש במצות רכות, כך שהכריכה נוחה ופשוטה יותר מאשר במצות קשות ופריכות.

== כמות המרור שיש לאכול ==
יש לאכול מן המרור [[כזית]] (שיעור של [[זית]] בינוני - כיום ישנה [[מחלוקת]] בדבר הגודל הנצרך בימינו, מגודל של זית בימינו (כ-3 עד 7 סמ"ק), דרך 27 סמ"ק ועד 50 סמ"ק), גם במצוות המרור וגם ב"כורך".

==טיבול בחרוסת==
על פי ה[[תלמוד]] (פסחים קטו, ב), הטיבול ב[[חרוסת]] הכרחי כאשר אוכלים חסה, כדי להסיר ממנה את ה"קפא" (שיש שפירשו שהיא סוג של תולעת, או רעל כלשהו, או אפילו רוח רעה). ל[[הלכה]], נוהגים כיום לטבול בכל מקרה את המרור בחרוסת, זכר לשיעבוד במצרים. עם זאת, יש לנער את החרוסת לאחר הטיבול ולא לאוכלו עם מנה גדושה של חרוסת, כדי שיישאר טעמו המר של המרור.

==הברכה על אכילת המרור==
לפני אכילת המרור יש לברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מרור". בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך את המצה והמרור ומברך עליהם ביחד "על אכילת מצה ומרור" (לפי גרסת ה[[רמב"ם]]: ומרורים).

==מנהג אי-אכילת מרור בערב פסח==
בספרי הראשונים מוזכר מנהג שלא לאכול מרור בערב פסח, בדומה למנהג שלא לאכול מצה ביום זה. ואולם, רבי [[יוסף קארו]] בספרו [[בית יוסף]] כתב שאין טעם למנהג זה{{הערה|להרחבה על מנהג זה, ראו: {{היברובוקס|הרב ישראל דנדרוביץ|'''מנהג הקדמונים שאין אוכלים מרור בערב פסח'''|50516|בתוך: [[אור ישראל (מונסי)]], גיליון מז, ניו יורק, ניסן תשס"ז, עמ' קפט-רי|ללא|עמוד דיגיטלי=189}}. }}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל דנדרוביץ]], '''מרור זה שאנו אוכלים - במחשבת החידושי הרי"ם והשפת אמת''', בתוך: קובץ '''היכל הבעש"ט''', גיליון כו - ניסן תשס"ט, עמודים מו - סו.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=המרור}}
* [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=מיקרופדיה_תלמודית:אכילת_מרור אכילת מרור - מיקרופדיה תלמודית] באתר [[ויקישיבה]]
* {{המעין|[[זהר עמר]]|חמשת מיני מרור על פי שיטת הרמב"ם|182|ניסן תשס"ח}}
* {{מרחב}}
* {{ויקישיבה|מרור}}
* [[זהר עמר]], '''מְרֹרִים: חמשת מיני המרור שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח''', נווה צוף, התשס"ח
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/489849 מרור - מה עושים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20110421083636/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/489849 |date=2011-04-21 }}, המדריך ל'ליל הסדר', [[BeitChabad.com]].
* {{הארץ|יעקב צ. מאיר|סם מוות בצלחת - כל מה שרציתם לדעת על מרור|1.2916094|15 באפריל 2016|מנויים=לא}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{חג הפסח}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:קערת ליל הסדר]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:פרשת בא]]