מידע כוזב על מגפת הקורונה
מגפת הקורונה הובילה לפרסומים של מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות הרשתות החברתיות וכלים נוספים.
במקרים רבים, המידע השקרי החל מדיווח כוזב אחד, שגרר הפצה ושיתוף נרחבים ברשתות החברתיות המקוונות.
היו מי שהונו לקוחות ומכרו תרופות פלא ובדיקות קורונה ביתיות מזויפות.[1] כמה קבוצות דתיות טענו שאמונתן תגן עליהן מפני הנגיף.[2] היו גם שטענו טענות שווא על כך שהנגיף הוא נשק ביולוגי שדלף בטעות או בכוונה ממעבדה או שמקורו בתופעת לוואי של שדרוגי 5G לרשתות סלולריות.[3]
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על "אינפודמיה" (מגפת מידע) של מידע כוזב אודות הנגיף היוצרת בעצמה סיכונים לבריאות העולמית.[4] אף על פי שתיאוריות קונספירציה אינן תופעה חדשה, בהקשר של מגפת הקורונה, הן גורמות לסיכון בריאותי. בנוסף לסיכון הבריאותי, התפשטות של מידע כוזב עלול לגרום לחוסר אמון בארגוני חדשות וברשויות רפואיות.[5]
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2020 דווח באנגליה על צמיחה בתיאוריות קונספירציה ועצות בריאות כוזבות בנוגע למגפת הקורונה.[6][7]
בניסיון להאיץ את שיתוף המחקר, חוקרים וחוקרות רבים פנו לשרתי קדם-פרסום כגון arXiv, bioRxiv, medRxiv ו-SSRN. בניגוד לתהליך פרסום אקדמי רגיל, בשרתים אלה המסמכים מועלים ללא בדיקת עמיתים או כל תהליך עריכה אחר הבודק את איכות המחקר. חלק מהמסמכים הללו תרמו להפצת תיאוריות קונספירציה. המקרה הבולט ביותר היה מסמך קדם-פרסום שלא נבדק, והועלה ל-bioRxiv, שטען כי הנגיף מכיל תוספות גנטיות של HIV. בעקבות התנגדויות, המסמך הוסר.[8][9][10][11] מסמכי קדם-פרסום בנושא מגפת הקורונה שותפו בהרחבה באינטרנט. יש עדויות לכך שהם הוצגו בתקשורת כמעט פי 10 בהשוואה למסמכי קדם-פרסום בנושאים אחרים.[12]
על פי מחקר שפורסם על ידי מכון רויטרס לחקר העיתונות, רוב המידע הכוזב הקשור למגפת הקורונה כולל עיוות של מידע אמיתי. היו פחות מקרים בהם מידע כוזב הומצא לחלוטין. על פי סיווג המכון, רוב המידע הכוזב (39%) עסק ב"טענות מטעות או שקריות בנוגע לפעולות או למדיניות של רשויות ציבוריות, כולל גופים ממשלתיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי או האו"ם".[13]
ניסוי טבעי (ניסוי המתקיים באופן ספונטני, ללא תכנון או התערבות אנושית) הראה קשר אפשרי בין מידע כוזב על מגפת הקורונה לבין הדבקה ומוות. בניסוי השוו בין חשיפה לשתי כתבות טלוויזיה דומות שהוצגו באותה רשת. הראשונה דיווחה על מגפת הקורונה בחומרה רבה יותר ובשלב מוקדם יותר מאשר השנייה. המחקר הראה שאנשים וקבוצות שנחשפו לכתבה השנייה ולא הראשונה, דיווחו לאחר מכן על רמות גבוהות יותר של זיהומים ותמותה.[14] מכיוון שהמחקר לא היה מבוקר, יש להתייחס לממצאיו בזהירות.
גם לפוליטיקאים היה תפקיד בהפצת מידע כוזב בנוגע למגפת הקורונה. באוניברסיטת קורנל נערך מחקר על 38 מיליון כתבות בתקשורת בשפה האנגלית ברחבי העולם. המחקר מצא כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה המקור הגדול ביותר למידע הכוזב.[15][16]
וירולוגים רבים טוענים שהמקור הסביר ביותר לנגיף SARS-CoV-2 הוא מעבר מבעלי חיים. הנגיף הגיע ככל הנראה לאוכלוסייה האנושית מעטלפים, אולי דרך מארח ביניים, אם כי מסלול ההעברה המדויק טרם נקבע.[17][18][19][20][21] רוב המחלות הזיהומיות החדשות מתחילות בדרך זו וראיות גנומיות מצביעות על כך ש מקורו של נגיף קדמון של SARS-CoV-2 הוא בעטלפי פרסה.[18]
קיימת גם השערה חלופית הנחקרת, אך רוב הווירולוגים תופסים אותה כלא סבירה בשל מחסור בהוכחות. השערה זו גורסת שהנגיף דלף בטעות ממכון ווהאן לווירולוגיה במהלך מחקר סטנדרטי.[19][22] למרות היעדר העדויות לכך, סקר ביולי 2021 מצא כי 52% מהמבוגרים בארצות הברית סבורים ש-COVID-19 דלף ממעבדה.[23]
השערות ותיאוריות קונספירציה בלתי מבוססות הקשורות לנושא זה צברו פופולריות במהלך המגפה. תיאוריות קונספירציה נפוצות קובעות כי הנגיף תוכנן בכוונה, או כנשק ביולוגי או כדי להרוויח כסף ממכירת חיסונים. על פי ארגון הבריאות העולמי, ניתוח גנומי של הנגיף שולל את האפשרות של מניפולציה גנטית.[24][19][25] סיפורים נפוצים אחרים לגבי מוצא הנגיף כללו עלילות סודיות של מתנגדים פוליטיים ותאוריית קונספירציה בנוגע לטלפונים ניידים. מרכז המחקר של פיו גילה שאחד מכל שלושה אמריקאים האמין או האמינה שנגיף הקורונה החדש נוצר במעבדה; אחד מכל ארבעה חשב שהוא תוכנן בכוונה.[26] התפשטות תיאוריות הקונספירציה הללו מוגברת באמצעות חוסר אמון הדדי ואיבה, כמו גם באמצעות לאומנות ותעמולה פוליטית.[27]
בארצות הברית, מידע כוזב על מקור הנגיף שימש קבוצות ימין קיצוני, גופי תקשורת ימניים, ופוליטיקאיים ימניים כדי לעורר רגשות אנטי-סיניים,[28][29][26]. התבטאויות אלה הובילו להגברת הפעילות האנטי-אסיאתית ברשתות החברתיות ובעולם האמיתי,[30] ולבריונות כלפי מדענים ופקידי בריאות הציבור.[31][32][33][34][35][36]
מוצא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצא יהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערוץ הטלוויזיה Press TV באיראן טענו כי "גורמים ציוניים פיתחו זן קטלני יותר של נגיף הקורונה נגד איראן".[37] באופן דומה, כמה כלי תקשורת ערביים האשימו את ישראל וארצות הברית ביצירת והפצת COVID-19, שפעת העופות ו-סארס.[38] משתמשים ברשתות החברתיות הציעו תיאוריות אחרות, כולל הטענה שיהודים ייצרו את COVID-19 כדי לעורר קריסה של שוק המניות העולמי ובכך להרוויח באמצעות מסחר פנים.[39] אורח בטלוויזיה הטורקית הציג תרחיש שאפתני יותר שבו היהודים והציונים יצרו את COVID-19 ונגיפים אחרים כדי לעצב את העולם ולסרס את אוכלוסיית העולם.[40]
הניסיונות הישראלים לפתח חיסון נגד COVID-19 עוררו תגובות שליליות באיראן. עיתונאי של Press TV צייץ כי "אני מעדיף להסתכן עם הנגיף מאשר לקבל חיסון ישראלי".[41] בעל טור טורקי קבע כי חיסון כזה יכול להוות תחבולה לביצוע עיקור המוני.[42]
ה-FBI האמריקאי הוציא התראה בנוגע לאיום האפשרי של קיצונים מימין קיצוני. הקיצוניים האשימו את העם היהודי ומנהיגים יהודים בגרימת המגפה ובמספר סגרים שנערכו ברחבי המדינה.[43]
מוסלמים מפיצים וירוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהודו האשימו את המוסלמים בהפצת הנגיף בעקבות הופעת מקרים הקשורים למפגש דתי.[44] יש דיווחים על השמצת מוסלמים ברשתות החברתיות והתקפות על אנשים בהודו.[45] נטען גם כי המוסלמים מוכרים מזון מזוהם ב-SARS-CoV-2, וכי מסגד בפטנה מגונן על 30 איש מאיטליה ומאיראן.[46] טענות אלה הוכחו כשקריות.[47] בבריטניה היו דיווחים על ארגוני ימין קיצוני שמאשימים את המוסלמים במגפה וטוענים טיעוני שווא על כך שהמסגדים נותרו פתוחים לאחר האיסור הלאומי על התכנסויות מרובות משתתפים.[48]
בדיקת PCR
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוסטים שקריים במדיה החברתית טענו כי קארי מוליס, ממציא תגובת שרשרת הפולימראז (PCR), אמר כי בדיקת PCR ל-SARS-CoV-2 אינה פועלת.[49][50][51] מוליס, שקיבל את פרס נובל לכימיה בשנת 1993 על המצאת ה-PCR, נפטר באוגוסט 2019 לפני הופעת נגיף ה-SARS-CoV-2 ומעולם לא אמר הצהרות אלה.[52] במציאות, בדיקת ה-PCR לשעתוק הפוך ל-SARS-CoV-2 רגישה מאוד לנגיף ולמעבדות הבדיקה קיימות בקרות למניעת וזיהוי זיהום.[52] אולם הבדיקות רק חושפות את נוכחות הנגיף ולא האם האדם מדבק.[52]
טענות נוספות התייחסו לכך שהמטושים המשמשים לבדיקות מכילים את החומר הרעיל אתילן אוקסיד כשבפועל מדובר בחומר מתנדף המשמש לחיטוי, לאחר החיטוי נעשה בנוסף ניקוי כדי לוודא שהחומר אינו נשאר במוצר.[53]
דיווח מוטעה על נתוני תחלואה ותמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2020, הנשיא דונלד טראמפ צייץ מחדש תאוריית קונספירציה שטוענת שהדיווח על מספר מקרי המוות מנגיף הקורונה (COVID-19) מוגזם, וכי בעצם רק 6% ממקרי המוות מקורונה המדווחים בארצות הברית היו למעשה מהמחלה.[54] הנתון עליו הסתמך טראמפ, מבוסס על ספירת תעודות הפטירה בהן COVID-19 הוא גורם המוות הבלעדי. המרכז הלאומי לסטטיסטיקת בריאות (NCHS) במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), אמר כי נתון זה הוא חלקי בלבד.[55] כתבה של FactCheck.org בנושא דיווחה כי אכן, ב-6% מתעודות הפטירה COVID-19 היה סיבת המוות היחידה. עם זאת, ב-92% מתעודות הפטירה הנגיף היה הגורם הבסיסי למחלה, שכן הוא הביא ישירות למצבים קשים אחרים כגון דלקת ריאות או תסמונת מצוקה נשימתית חריפה.[56]
התפשטות המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המגפה לא היה מידע רב על אופן התפשטות הנגיף. במהלך 2020, התברר כי דרך ההתפשטות העיקרית היא באמצעות חשיפה לנתז נשימתי הכולל את הנגיף המועבר מאדם חולה.[57] בעוד שחברות מסחריות המייצרות תחליפי חלב אם מקדמות את מוצריהן במהלך המגפה, ארגון הבריאות העולמי ויוניצף ממליצים לנשים להמשיך להניק במהלך מגפת הקורונה, גם אם הן חולות. עדויות עדכניות מצביעות על כך שהעברת הנגיף דרך חלב אם אינה סבירה.[58]
מניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקוי ידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטענות כי חיטוי ידיים הוא רק "אנטיבקטריאלי לא אנטי ויראלי", ולכן אינו יעיל נגד COVID-19, התפשטו באופן נרחב בטוויטר וברשתות חברתיות אחרות. אף שהיעילות של חומר חיטוי תלויה במרכיבים הספציפיים, רוב חומרי החיטוי הידניים שנמכרים באופן מסחרי משביתים את נגיף ה-SARS-CoV-2.[60][61] עם זאת, בניגוד לסבון, חומרי חיטוי אינם יעילים נגד כל סוגי החיידקים.[62] המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליצים על שטיפה במים וסבון למשך לפחות 20 שניות, כדרך הטובה ביותר לניקוי ידיים ברוב המצבים. עם זאת, אם אין מים וסבון, ניתן להשתמש במקום בחומר חיטוי ידיים המכיל לפחות 60% אלכוהול, אלא אם כן הידיים מלוכלכות או שמנוניות.[59][63] ה-CDC ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ממליצים שניהם על סבון רגיל; אין הוכחה לכך שסבונים אנטיבקטריאליים טובים יותר מסבון רגיל, וקיימות ראיות מוגבלות לכך שהם עלולים להיות גרועים יותר לטווח הארוך.[64][65]
מסכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשויות, במיוחד באסיה, המליצו ללבוש מסכות פנים בציבור בתחילת המגפה. באזורים אחרים בעולם, נמסרו הצהרות סותרות.[67] כמה ממשלות ומוסדות, כמו בארצות הברית, דחו בתחילה את השימוש במסכות פנים מצד כלל האוכלוסייה, לרוב עם מידע מטעה או לא שלם לגבי יעילותן.[68][69][70] הפרשנים ייחסו את ההודעות נגד השימוש במסכות לניסיונות לנהל מחסור במסכות שנגרם מכשל ביצועי, והעירו כי הטענות אינן מבוססות מדעית, או שהן פשוט שקריות.[70][71][72][73]
בפברואר 2020 צייץ המנתח הכללי של ארצות הברית, ג'רום אדמס בטוויטר "אנשים ברצינות - תפסיקו לקנות מסכות! הם אינן יעילות עבור הציבור הרחב, למניעת מחלת הקורונה"; מאוחר יותר הוא הפך את עמדתו, כאשר עדויות הולכות וגוברות הצביעו על כך שמסכות יכולות להגביל את התפשטות מחלת הקורונה.[74][75] ב־12 ביוני 2020, אנתוני פאוצ'י (בכיר בכוח המשימה של מחלת הקורונה בבית הלבן) אישר כי אמרו לציבור האמריקאי לא לחבוש מסכות מההתחלה, בגלל מחסור במסכות, ולאחר מכן הסביר כי מסכות אכן מגנות מפני המחלה.[76][77][78][79]
ישנן טענות שווא כי השימוש במסכות גורם לבעיות בריאות לבריאות כמו הורדת החמצן בדם,[80] העלאת פחמן דו-חמצני בדם,[81] והחלשת מערכת החיסון.[82] חלקן גם טענו כי מסכות גורמות לדלקת ריאות עמידה לאנטיביוטיקה על ידי מניעת הוצאה של פתוגנים מהגוף.[83]
ב-31 ביולי 2020 אמר נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, כי מי שאין לו חומרי ניקוי יכול להשתמש בבנזין כחומר חיטוי לניקוי המסכות. דוברו, הארי רוקה, תיקן אותו מאוחר יותר.[84]
אלכוהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לכמה דיווחים, שתיית אלכוהול אינה מגנה מפני COVID-19, ועלולה לסכן את הבריאות.
איראן דיווחה על מקרים של הרעלת מתנול, שנגרמה מתוך אמונה כוזבת ששתיית אלכוהול תרפא או תגן מפני מחלת הקורונה.[85] על פי התקשורת האיראנית במרץ 2020, קרוב ל-300 בני אדם מתו ויותר מאלף חלו עקב הרעלת מתנול, בעוד ש- Associated Press מסר על 480 מקרי מוות עם 2,850 נפגעים אחרים.[86] באפריל, מספר ההרוגים כתוצאה מהרעלת מתנול באיראן הגיע ליותר מ-700.[87] המדיה החברתית האיראנית הפיצה סיפור מהצהובונים הבריטיים שאדם בריטי ואחרים נרפאו ממחלת הקורונה בעזרת וויסקי ודבש,[85][88]. פרסום זה, יחד עם העובדה שהחומרים לחיטוי ידיים מבוססים על אלכוהול, גרמו לאמונה השקרית ששתיית אלכוהול בריכוז גבוה עלולה להרוג את הנגיף.[85][89][86]. תקריות דומות התרחשו בטורקיה, כאשר 30 אזרחי טורקמניסטן מתו מהרעלת מתנול הקשורה לטענות שווא לגבי ריפוי ממחלת הקורונה.[90][91]
צמחונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהודו, התפשטו טענות כי צמחונים חסינים למחלת הקורונה.[92] טענות כאלה הן שקריות.[93]
הגנה דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר קבוצות דתיות טענו שאמונתן מגנה עליהן, וסירבו לבטל התכנסויות דתיות גדולות. בישראל, כמה יהודים חרדים טענו שהתורה תגן עליהם, וסירבו בתחילה לסגור בתי כנסת ובתי מדרש דתיים תוך התעלמות מהנחיות הסגר,[94] דבר זה העלה את קצב ההידבקות לפי 8 בקרב חלק מהקבוצות.[95]
בדרום קוריאה כנסיית נהר החסד שבמחוז גיאונגגי הפיצה את הנגיף לאחר שהתיזה מי מלח לפיהם של חבריהם מתוך אמונה שזה יהרוג את הנגיף.[96] מנהיג כנסיית שינצ'ונג'י של ישו טען שאף מתפלל בכנסייה שלו לא לקה בנגיף בפברואר. מאוחר יותר, קבוצתו גרמה להתפשטות הנגיף הגדולה ביותר במדינה.[97][98]
בטנזניה, הנשיא ג'ון מגופולי, דחק במאמינים ללכת ולהתפלל בכנסיות ובמסגדים מתוך אמונה שזה יגן עליהם. הוא אמר שמחלת הקורונה היא השטן, ולכן "לא תוכל לשרוד בגופו של ישוע המשיח; היא תישרף".[99][100]
בסומליה התפשטו מיתוסים הטוענים שהמוסלמים חסינים מפני הנגיף.[101]
טבָק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2020 הועברו ברשתות החברתיות סיפורים על מחקרים תצפיתיים קטנים בהם הוכח כי עישון טבק מגן מפני הידבקות בנגיף הקורונה. באפריל 2020 דיווחו חוקרים בבית חולים בפריז על קשר שלילי בין עישון לבין הידבקות בנגיף הקורונה, מה שהוביל לעלייה במכירות הטבק בצרפת. עם פרסומן, תוצאות אלו היו כה מפתיעות, עד שממשלת צרפת יזמה ניסוי קליני בעזרת מדבקות ניקוטין. למרות ההתלהבות מהממצאים הבודדים האלה, מחקרי סקירה קליניים הראו בבירור שעישון מגביר את הסיכון להידבק בנגיף הקורונה, ושמעשנים שנדבקים בנגיף נמצאים בסיכון מוגבר לחוות תסמינים נשימתיים חמורים.[102][103]
חיסונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילים נגד חיסונים ואנשים אחרים מפיצים מגוון תיאוריות קונספירציה, כולל טענות מופרזות על תופעות לוואי, ומצגים מוטעים לגבי אופן פעולתה של מערכת החיסון, ומתי וכיצד מיוצרים החיסונים נגד COVID-19 תיאוריות הקונספירציה האלו הן חלק מתאוריות הקשר על תעשיית התרופות שלפיהן חברות התרופות ובמיוחד תאגידים גדולים גרמו במכוון להחמרה של מחלת הקורונה כדי להעלות את הרווחיות שלהם.
שינוי ה-DNA האנושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בחיסונים מבוססי mRNA ל-COVID-19 היווה כר פורה להפצה של מידע כוזב ברשתות החברתיות. טענת השווא הייתה כי השימוש ב-RNA משנה את ה-DNA של האדם.[104]
mRNA בציטוזול מתפרק במהירות רבה, כך שאין לו די זמן להיכנס לגרעין התא. בגלל קצב ההתפרקות המהיר שלו, יש לאחסן חיסוני mRNA בטמפרטורה נמוכה מאוד. לחיסוני mRNA יש גדיל יחיד של RNA. בכך הם דומים לרטרו-וירוסים, שגם להם יש גדיל יחיד של RNA. ההבדל בין השניים הוא שלרטרו-וירוסים יש מנגנונים המאפשרים להם להיכנס לתוך גרעין התא, אך ל-mRNA אחרים אין מנגנונים כאלה. עם כניסתם לגרעין התא, רטרו-וירוסים יכולים לייצר DNA מתוך ה-RNA, מכיוון שהם כוללים פריימר להפעלת רוורס טרנסקריפטאז. ל-mRNA t אחרים אין רוורס טרנסקריפטראז, לכן, גם אם הם היו נכנסים לגרעין, הם לא היו יכולים לייצר DNA.[105][106] לפיכך, חיסוני mRNA אינם יכולים לשנות את ה-DNA מכיוון שהם אינם יכולים להיכנס לגרעין, ומשום שאין להם פריימר להפעלת רוורס טרנסקריפטאז.
פוריות ורבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2020 טענו הרופא הגרמני וולפגנג וודארג והחוקר הבריטי מייקל יאדון, כי חיסוני mRNA עלולים לגרום לאי פוריות אצל נשים בשל פגיעה בחלבון סינציטין -1 הדרוש להיווצרות השליה. לטענות האלה לא צורפו עדויות או הוכחות, אך דבר זה לא מנע מהפצתן הנרחבת ברשתות החברתיות.[107] דייוויד גורסקי כתב באתר Science-Based Medicine כי השניים "עוררו פחד אמיתי שהחיסונים החדשים ל-COVID-19 יהפכו נשים ללא פוריות ו-[...] הם עושים זאת על סמך שטויות ספקולטיביות".[108]
שיתוק על שם בל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברשתות החברתיות הופצו טענות כי חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19 (עם המרכיב הפעיל tozinameran) גורם לשיתוק על שם בל. טענות אלה התבססו על כך שבמהלך הניסוי על החיסון, 4 מתוך 22,000 משתתפי הניסוי חוו שיתוק של בל. ה-FDA ציין כי "תדירות שיתוק בל המדווח בקבוצת החיסונים עולה בקנה אחד עם שיעור הרקע הצפוי באוכלוסייה הכללית". כלומר, אותה שכיחות קיימת גם בקרב מי שלא התחסנו.[109] מחקר ישראלי אשר פורסם באחד העיתונים המובילים במחלות זיהומיות ואשר השווה כ-230,000 מתחסנים לקבוצת ביקורת של בני אדם שלא חוסנו מצא שכיחות שווה של שיתוק על שם בל בשתי הקבוצות.[110]
הגברה תלוית נוגדנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגברה תלוית נוגדנים (ADE) היא תופעה נדירה מאוד שבה אדם עם נוגדנים כנגד נגיף אחד (כתוצאה מזיהום או חיסון), יכול לפתח מחלה גרועה יותר כאשר הוא נדבק בנגיף שני הדומה לראשון. התופעה נגרמת עקב תגובה ייחודית ונדירה לחלבונים הנמצאים על פני הנגיף השני.[111][112] פעילים נגד חיסונים טוענים שבשל הגברה תלוית נוגדנים, יש להימנע מחיסון נגד נגיף הקורונה.[108][113] טענה זו אינה מבוססת על נתונים כלשהם, שכן לא נצפה אף מקרה כזה בניסויים על חיסונים בבני אדם,[114] ואין כל ראיות לכך שמחלת הקורונה או החיסון עבורה גורמים להגברה תלוית נוגדנים.[115]
טענות על החיסון לפני שהיה קיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוסטים רבים ברשתות החברתיות קידמו תאוריית קונספירציה הטוענת כי בשלבים המוקדמים של המגפה היה קיים כבר קיים חיסון. PolitiFact ו-FactCheck.org בדקו ודיווחו כי לא היה קיים חיסון לנגיף הקורונה בשלב הזה. הפטנטים שצוטטו בפוסטים שונים ברשתות החברתיות התייחסו לפטנטים קיימים על רצפים גנטיים וחיסונים עבור זנים אחרים של נגיף הקורונה כמו נגיף ה-SARS.[116][117] ארגון הבריאות העולמי דיווח כי נכון לתאריך 5 בפברואר 2020, למרות דיווחי חדשות על "תרופות פורצות דרך" שהתגלו, לא ידוע על טיפולים יעילים,[118] כולל אנטיביוטיקה ותרופות צמחיות לא מועילות.[119]
רקמות עובריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2020 הופצו ברשת טענות כי חיסון Oxford – AstraZeneca "הכיל" רקמות מעוברים שהופלו. מקורן של תרביות התאים עליהם עבדו בפיתוח החיסונים, אכן הגיע מעובר שעבר הפלה בשנת 1970. עם זאת, החיסון לא "מכיל" רקמות מעוברים.[120][121]
סיכון למחלות פריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2021 פורסם פוסט בפייסבוק שטען כי חיסוני ה-mRNA נגד COVID-19 עלולים לגרום למחלות פריון. הפוסט התבסס על מאמר שפורסם בכתב העת "מיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות". אף על פי ששם כתב העת נשמע לגיטימי, המו"ל שלו: Scivision Publishers, נכלל ברשימת המוציאים לאור של כתבי עת טורפים. וינסנט רסניאלו, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת קולומביה, הגדיר את הטענה במאמר כ-"כוזבת לחלוטין".[122]
מגנטיזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הטיעונים השקריים אודות החיסונים, היו גם שטענו שהחיסונים לנגיף הקורונה גורמים לאנשים להפוך לממגנטים, ולכן חפצי מתכת נצמדים לגופם.[123]
ציטוטוקסיות של חלבון ספייק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2021 הופץ מידע כוזב נגד חיסונים ברשתות החברתיות בו נאמר כי חלבוני הספייק הנמצאים על גבי מעטפת נגיף הקורונה, הם "מסוכנים מאוד" ו"ציטוטוקסיים". באותו זמן, כל החיסונים לנגיף שאושרו לשימוש חירום הכילו mRNA או פרהקורסור mRNA לייצור חלבון ספייק. mRNA זה מורכב מהוראות אשר בעת עיבוד בתאים גורמות לייצור חלבוני ספייק, המפעילים תגובה חיסונית הסתגלותית בצורה בטוחה ויעילה.[124][125]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוסטים שהופצו בהרחבה ברשתות החברתיות העלו טענות שקריות רבות על שיטות טיפול במחלת הקורונה. חלק מהטענות הללו הן הונאות, וחלק מהשיטות המקודמות הן מסוכנות ולא בריאות.[126][127]
צמחי מרפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי תקשורת סיניים לאומיים ומפלגתיים פרסמו דו"ח מחקר על האופן שבו shuanghuanglian, תערובת עשבי תיבול מהרפואה הסינית המסורתית, יכולה לעכב ביעילות את מחלת הקורונה. הדו"ח הוביל לשיגעון רכישה של shuanghuanglian.[128]
נשיא מדגסקר אנדרי רג'ואלינה השיק וקידם באפריל 2020 משקה צמחי מרפא המבוסס על צמח הלענה כתרופת פלא שיכולה לטפל ולמנוע את מחלת הקורונה, למרות מחסור בראיות רפואיות. המשקה יוצא גם למדינות אפריקה אחרות.[129][130]
מחקרים במבחנה (in-vitro), הראו שתמציות של E. purpurea (Echinaforce) הראו פעילות נגד נגיפי הקורונה, כולל SARS-CoV-2. מכיוון שהמחקרים היו ראשוניים, ונערכו רק על תרביות תאים, אין עדויות לאפקטיביות של הצמח בבני אדם חיים. כתוצאה מכך, לא ניתנה המלצה להשתמש באכינצאה למניעה או טיפול במחלת הקורונה.[131]
ויטמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מגפת הקורונה, ה-FDA הוציא יותר מכתבי אזהרה כנגד השימוש בוויטמין C, מאשר נגד כל טיפול שקרי אחר.[132]
בפברואר 2020, הופצו ברשתות החברתיות בתאילנד טענות שכדורי ויטמין D יכולים לסייע במניעת מחלת הקורונה.[133] במאי 2020, המרכז לרפואה מבוססת ראיות (CEBM) באוניברסיטת אוקספורד, ציין כי "ההמלצה הנוכחית היא שכל האוכלוסייה בבריטניה צריכה לקחת תוספי ויטמין D כדי למנוע מחסור בוויטמין D", אך לא מצא "שום הוכחה קלינית לכך שתוספי ויטמין D מועילים למניעה או לטיפול ב-COVID-19".[134]
איבופרופן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות ציוץ של שר הבריאות הצרפתי ומחקר ספקולטיבי קטן בכתב העת רפואה נשימתית של Lancet, עלו חששות שהחומר איבופרופן (הנמצא בתרופות אדוויל ונורופן) מחמיר את מחלת הקורונה. החששות התפשטו בהרחבה ברשתות החברתיות, בין השאר מכיוון שהפעם היו אלה מקורות מהימנים שהפיצו את המידע הכוזב. בעקבות הפצת הטענות, סוכנות התרופות האירופית[135] וארגון הבריאות העולמי המליצו לחולי קורונה להמשיך לקחת איבופרופן לפי ההוראות, וטענו שאין עדויות משכנעות לסכנה כלשהי.[136]
זבל ושתן בקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעיל הפוליטי ההודי סוואמי צ'אקראפאני וחבר העצרת המחוקקת סומן האריפריה טענו כי שתיית שתן פרה ומריחת זבל פרה על הגוף יכולה לרפא את מחלת הקורונה.[137][138] במניפור, שני אנשים נעצרו במסגרת חוק הביטחון הלאומי בגין העלאת פוסטים ברשתות החברתיות שאמרו כי שתן פרה וגללים אינם מרפאים את הנגיף. הם נעצרו על פי סעיף 153 לחוק העונשין ההודי על כך שלכאורה קידמו איבה בין קבוצות שונות על רקע דת, גזע, מקום לידה, מגורים, שפה וכו', פעולות שפוגעות בשמירה על הרמוניה).[139]
המדען הראשי של ארגון הבריאות העולמי, סומיה סוואמינתן, מתח ביקורת על פוליטיקאים שהפיצו מידע לא נכון שכזה ללא הוכחות.
טיפולים מסוכנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מחסידי QAnon, קידמו גירגור של "תוסף מינרלים פלאי". התוסף היה למעשה כלור דו-חמצני, כימיקל המשמש כאקונומיקה ועלול לגרום לתגובות מסכנות חיים ואף למוות. מינהל המזון והתרופות הזהיר פעמים רבות כי שתיית התוסף היא מסוכנת, מכיוון שהיא עלולה לגרום להקאות קשות ולאי ספיקת כבד חריפה.[140]
שמן חרדל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורו היוגה ראמדב טען כי ניתן לטפל במחלת הקורונה על ידי שפיכת שמן חרדל לתוך האף. לטענתו, השמן יגרום לנגיף לזרום לבטן ושם ייהרס על ידי חומצת קיבה. הוא גם טען שאם אדם יכול לעצור את נשימתו למשך דקה, פירוש הדבר שהוא אינו סובל מכל סוג של נגיף קורונה, סימפטומטי או אסימפטומטי. שתי הטענות הללו נמצאו כוזבות.[141][142]
ריפוי רוחני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוונגליסט טלוויזיוני בשם קנת קופלנד, טען שהוא יכול לרפא את צופיו ישירות מאולפן הטלוויזיה. הצופים נתבקשו לגעת במסך הטלוויזיה כדי לקבל את הריפוי הרוחני.[143][144]
לחימה במידע כוזב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2 בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי תיאר מצב של "אינפודמיה מאסיבית". הארגון מסר שמידע רב המדווח על הנגיף הוא שקרי. מצב זה "מקשה על אנשים למצוא מקורות מהימנים והנחיות מהימנות כאשר הם צריכים את זה". כתוצאה מכך, הארגון הקים מוקד ישיר בשם WHO 24/7, שבו צוותי תקשורת ומדיה חברתית עוקבים אחר מידע כוזב ומגיבים באמצעות אתר האינטרנט שלו ודפי המדיה החברתית.[145][146] ארגון הבריאות העולמי הפריך כמה טענות שקריות, כולל הטענה שאדם יכול לדעת אם יש לו את הנגיף או לא על ידי עצירת נשימתו, הטענה כי שתיית כמויות גדולות של מים תגן מפני הנגיף, והטענה כי גרגור מי מלח מונע זיהום.[147]
מדיה חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת פברואר 2020, פייסבוק, טוויטר וגוגל הודיעו כי הם עובדים עם ארגון הבריאות העולמי על מנת להתמודד עם מידע מוטעה.[148] פייסבוק הצהירה כי תסיר תוכן שסומן על ידי ארגוני בריאות עולמיים ורשויות מקומיות כמידע המפר את מדיניות התוכן שלה בנושא מידע כוזב המוביל ל-"נזק פיזי".[149] פייסבוק נותנת גם פרסום חינם ל-WHO.[150] אף על פי כן, שבוע לאחר השערותיו של טראמפ כי אור השמש עלול להרוג את הנגיף, מצא הניו יורק טיימס 780 קבוצות פייסבוק, 290 עמודי פייסבוק, תשעה חשבונות אינסטגרם ואלפי ציוצים שדוחפים טיפולים באור UV, חומר שאותן חברות מדיה סירבו להסיר מהפלטפורמות שלהן.[151] ב־11 באוגוסט 2020, פייסבוק הסירה שבעה מיליון פוסטים עם מידע כוזב על COVID-19.[152]
בסוף פברואר 2020 הסירה אמזון יותר ממיליון מוצרים שטענו כי הם מרפאים או מגינים מפני מחלת הקורונה, והסירו עשרות אלפי הצעות למוצרי בריאות שמחירם היה "גבוה משמעותית מהמחירים האחרונים שהוצעו באמזון או מחוצה לה". עם זאת, פריטים רבים "עדיין נמכרו במחירים גבוהים במיוחד".[153]
התפשטות המידע הכוזב בנוגע למחלת הקורונה ברשתות החברתיות הובילה לסדנאות המיישמות למידת מכונה לאיתור מידע כוזב. כמה סדנאות מפורטות להלן:
- הסדנה הראשונה למאבק בפוסטים עוינים מקוונים בשפות אזוריות במהלך מצב חירום[154] פעלה יחד עם ועידת (AAAI-2021) האגודה לקידום בינה מלאכותית (AAAI), שהתמקדה באיתור חדשות מזויפות הקשורות ל-COVID-19 באנגלית. מקורות הנתונים היו פלטפורמות מדיה חברתית שונות כגון טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם. מטרת המשימה המשותפת של הסדנה הייתה לסווג פוסט כחדשות מזויפות או חדשות אמיתיות.
- הסדנה השישית בנושא טקסט רועש שנוצר על ידי משתמשים: זיהוי ציוצים אינפורמטיביים ל-COVID-19 באנגלית,[155] נועדה לזהות באופן אוטומטי אם ציוץ הקשור למחלת הקורונה באנגלית הוא אינפורמטיבי או לא. המארגנים סיפקו לקהילת המחקר מערך נתונים חדש של ציוצים לזיהוי. מבחר הציוצים כלל מידע על מקרי מחלה חשודים, מאוששים, מתאושיים ומקרי תמותה, וכן מידע על מיקומם או היסטוריית הנסיעות של המקרים. הפתרון הזוכה[156] במשימה זו הציג אנסמבל רשת עצבי של COVID-Twitter-BERT and RoBERTa.
ויקיפדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקשורת שיבחה את הסיקור של ויקיפדיה בנושא מגפת הקורונה, ואת ההתמודדות שלה עם מידע כוזב באמצעות WikiProject Med Foundation, WikiProject Medicine וקבוצות אחרות.[157][158] ארגון הבריאות העולמי החל לעבוד עם ויקיפדיה על מנת לספק חלק ניכר מהאינפוגרפיקות והדוחות שלה על COVID-19 כדי לסייע במאבק במידע כוזב, ותכנן להשתמש בגישות דומות למאבק במידע כוזב על מחלות זיהומיות אחרות בעתיד.[159]
עיתונים וכתבי עת אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילה, עיתונים רבים אפשרו קריאה חופשית בנוגע לסיקור מחלת הקורונה.[160][161] הוצאות לאור מדעיות רבות גם נתנו גישה חופשית למאמרים מדעיים הקשורים למגפה.[162]
ההסתננות של מחקרים לא איכותיים או כוזבים לתוך כתבי העת האקדמיים הטילה ספק באמינות המחקרים האחרים. מחקרים כוזבים או לא איכותיים שפורסמו, בוטלו לאחר מכן.[163] Retraction Watch מחזיקה מאגר נתונים של מאמרים בנושא COVID-19 שבוטלו לאחר פרסומם.[164]
צנזורה ממשלתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות רבות בוצעה צנזורה על ידי ממשלות, כאשר נחקקו חוקים בנוגע לפייק ניוז בנוגע למחלת הקורונה. לעיתים קרובות אנשים נעצרו בגין פרסום שקרי באינטרנט.
בפיליפינים,[165] סין,[166] הודו,[167][168] מצרים,[169] אתיופיה,[170] בנגלדש,[171] מרוקו,[172] פקיסטן,[173] ערב הסעודית,[174] עומאן,[175] איראן,[176] וייטנאם, לאוס,[177] אינדונזיה,[168] מונגוליה,[168] סרי לנקה,[178] קניה, דרום אפריקה,[179] חוף השנהב,[180] סומליה,[181] מאוריציוס,[182] זימבבואה,[183] תאילנד,[184] קזחסטן,[185] אזרבייג'ן,[186] מונטנגרו,[187] סרביה,[188][189] מלזיה,[190] סינגפור,[191][192] והונג קונג, אנשים נעצרו מפני שהפיצו לכאורה מידע כוזב על מגפת הקורונה.[168][193] איחוד האמירויות הערביות הציג עונשים פליליים על הפצת מידע מוטעה ושמועות הקשורות להתפרצות.[194] מיאנמר חסמה את הגישה אל 221 אתרי חדשות,[195] כולל כמה כלי תקשורת מובילים.[196]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכת דוידסון, ארז גרטי, נעם לויתן, לביא ביגמן, יונת אשחר ואור קולו, נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות, באתר מכון דוידסון, 3 באוגוסט 2021
- מחלת קורונה - מרכז מידע, באתר מדעת: מדע ומידע למען בריאות המשפחה
- בדיקות סרולוגיות - מיתוסים, עובדות והמלצות, באתר מכבי, 11 במרץ 2021
- להפריך את המיתוסים סביב החיסון נגד קורונה, באתר לאומית
- אור קולו, קורונה: האם מסוכן לחסן נשים הרות? באתר מכון דוידסון, 27 בינואר 2021
- עמית בנימין ואור קולו, ADE וחיסוני קורונה, באתר מכון דוידסון, 3 בפברואר 2021
- ספיר חבושה-לאופר, חיסון קורונה: אין שום קשר לאלצהיימר, באתר מכון דוידסון, 2 במרץ 2021
- אור קולו, האם החיסון לקורונה מעודד הופעה של מוטציות חדשות? (לא), באתר מכון דוידסון, 24 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Office of Regulatory Affairs (4 בינואר 2021). "Fraudulent Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Products". FDA (באנגלית).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Oliwia Kowalczyk, Krzysztof Roszkowski, Xavier Montane, Wojciech Pawliszak, Religion and Faith Perception in a Pandemic of COVID-19, Journal of Religion and Health 59, 2020-12, עמ' 2671–2677 doi: 10.1007/s10943-020-01088-3
- ^ "COVID: Top 10 current conspiracy theories". Alliance for Science (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-5 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Disinformation and coronavirus". The Interpreter. Lowy Institute. 25 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Radford, B, Conspiracy Theories Grow as COVID-19 Spreads, Skeptical Inquirer
- ^ "China coronavirus: Misinformation spreads online about origin and scale". BBC News. 30 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2020. נבדק ב-10 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bat soup, dodgy cures and 'diseasology': the spread of coronavirus misinformation". The Guardian. 31 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2020. נבדק ב-3 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Maimuna S. Majumder, Kenneth D. Mandl, Early in the epidemic: impact of preprints on global discourse about COVID-19 transmissibility, The Lancet. Global Health 8, 2020-05, עמ' e627–e630 doi: 10.1016/S2214-109X(20)30113-3
- ^ "Early in the epidemic: impact of preprints on global discourse about COVID-19 transmissibility". The Lancet. Global Health. 8 (5): e627–e630. במאי 2020. doi:10.1016/S2214-109X(20)30113-3. PMC 7159059. PMID 32220289.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Quick retraction of a faulty coronavirus paper was a good moment for science". Stat. 3 בפברואר 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus Research Is Moving at Top Speed – With a Catch". Wired. 31 בינואר 2020. ISSN 1059-1028. נבדק ב-13 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Open science saves lives: lessons from the COVID-19 pandemic". BMC Medical Research Methodology. 21 (1): 117. ביוני 2021. doi:10.1186/s12874-021-01304-y. PMC 8179078. PMID 34090351free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ "Types, sources, and claims of COVID-19 misinformation". 7 באפריל 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Misinformation During a Pandemic". Becker Friedman Institute for Economics at the University of Chicago. 19 באפריל 2020. נבדק ב-21 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Study Finds 'Single Largest Driver' of Coronavirus Misinformation: Trump". The New York Times. 22 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)(Study) - ^ "Covid-19: why vaccine mistrust is growing | The Economist – YouTube". נבדק ב-7 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "[Comment] The COVID‑19 pandemic as a scientific and social challenge in the 21st century". Molecular Medicine Reports. 22 (4): 3035–3048. באוקטובר 2020. doi:10.3892/mmr.2020.11393. PMC 7453598. PMID 32945405.
The genomic and bioinformatic analyses of the aforementioned studies, as well as the results of previous studies, confirm that the virus originated in bats and this way put an end to all conspiracy theories regarding this issue.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Divisive COVID 'lab leak' debate prompts dire warnings from researchers". Nature. 594 (7861): 15–16. ביוני 2021. Bibcode:2021Natur.594...15M. doi:10.1038/d41586-021-01383-3. PMID 34045757.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "SARS-CoV-2, Covid-19, and the debunking of conspiracy theories". Reviews in Medical Virology (Review): e2222. בפברואר 2021. doi:10.1002/rmv.2222. PMC 7995093. PMID 33586302free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ "Natural selection versus creation: a review on the origin of SARS-COV-2". Le Infezioni in Medicina (Review). 28 (3): 302–311. בספטמבר 2020. PMID 32920565.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Osuchowski, Marcin F; Winkler, Martin S; Skirecki, Tomasz; Cajander, Sara; Shankar-Hari, Manu; Lachmann, Gunnar; Monneret, Guillaume; Venet, Fabienne; Bauer, Michael (6 במאי 2021). "The COVID-19 puzzle: deciphering pathophysiology and phenotypes of a new disease entity". The Lancet. Respiratory Medicine. 9 (6): 622–642. doi:10.1016/S2213-2600(21)00218-6. ISSN 2213-2600. PMC 8102044. PMID 33965003.
The emergence of SARS-CoV-2 has resulted in a health crisis not witnessed since the 1918–19 Spanish influenza pandemic. The most plausible origin of SARS-CoV-2 is natural selection of the virus in an animal host followed by zoonotic transfer.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Understanding the origin of COVID-19 requires to change the paradigm on zoonotic emergence from the spillover model to the viral circulation model". Infection, Genetics and Evolution: 104812. במרץ 2021. doi:10.1016/j.meegid.2021.104812. PMC 7969828. PMID 33744401.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Senior Biden officials finding that Covid lab leak theory as credible as natural origins explanation". CNN. 16 ביולי 2021. נבדק ב-5 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "No credible evidence supporting claims of the laboratory engineering of SARS-CoV-2". Emerging Microbes & Infections. 9 (1): 505–507. 2020. doi:10.1080/22221751.2020.1733440. PMC 7054935. PMID 32102621.
- ^ "Scientists: 'Exactly zero' evidence COVID-19 came from a lab". Center for Infectious Disease Research and Policy. University of Minnesota. 12 במאי 2020. נבדק ב-16 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Anatomy of a conspiracy: With COVID, China took leading role". AP NEWS. 20 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "In the Shadow of Biological Warfare: Conspiracy Theories on the Origins of COVID-19 and Enhancing Global Governance of Biosafety as a Matter of Urgency". Journal of Bioethical Inquiry. 17 (4): 567–574. בדצמבר 2020. doi:10.1007/s11673-020-10025-8. PMC 7445685. PMID 32840850.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "How Steve Bannon and a Chinese Billionaire Created a Right-Wing Coronavirus Media Sensation". The New York Times. 20 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How Distrust of Donald Trump Muddled the COVID-19 'Lab Leak' Debate". Time (באנגלית). נבדק ב-7 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "How Anti-Asian Activity Online Set the Stage for Real-World Violence". The New York Times. 19 במרץ 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Attacks on Public Health Officials During COVID-19". JAMA. 324 (8): 741–742. באוגוסט 2020. doi:10.1001/jama.2020.14423. PMID 32777019free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ "Winnipeg epidemiologist faces online threats, as concerns about COVID-19 misinformation deepen". Winnipeg (באנגלית). 27 באוקטובר 2020.
Experts say the hostility against public health officials is being fueled in part by online conspiracy theories.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "They were experts in viruses, and now in pitfalls of fame". AP NEWS. 20 באפריל 2021. נבדק ב-16 ביוני 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How the coronavirus origin story is being rewritten by a guerrilla Twitter group". CNET (באנגלית). נבדק ב-21 ביוני 2021.
Bostickson has dubbed him a "Chinese puppet," and others have erroneously suggested that Holmes, with researchers working at the Wuhan Institute of Virology including Shi Zhengli, conspired to keep the origins of the pandemic a secret. Holmes has blocked many Drastic members on Twitter because member's tweets have descended into personal attacks. He vehemently denies Bostickson's baseless claims.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Last–And Only–Foreign Scientist in the Wuhan Lab Speaks Out". www.bloomberg.com. נבדק ב-28 ביוני 2021.
One of a dozen experts appointed to an international taskforce in November to study the origins of the virus, Anderson hasn't sought public attention, especially since being targeted by U.S. extremists in early 2020 after she exposed false information about the pandemic posted online. The vitriol that ensued prompted her to file a police report. The threats of violence many coronavirus scientists have experienced over the past 18 months have made them hesitant to speak out because of the risk that their words will be misconstrued.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Achenbach, Joel (20 ביוני 2021). "Scientists battle over the ultimate origin story: Where did the coronavirus come from?". Washington Post. נבדק ב-9 ביולי 2021.
Perlman, a mild-mannered, grandfatherly virologist at the University of Iowa, didn't know the author of the dyspeptic email and had nothing to do with the emergence of the coronavirus. But he had co-signed a letter to the Lancet in February 2020 saying SARS-CoV-2 was not a bioengineered virus and condemning "conspiracy theories suggesting that COVID-19 does not have a natural origin."
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran's regime pushes antisemitic conspiracies about coronavirus". The Jerusalem Post. 8 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2020. נבדק ב-11 במרץ 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Arab media accuse US, Israel of coronavirus conspiracy against China". The Jerusalem Post. 9 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2020. נבדק ב-11 במרץ 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Online anti-Semitism thrives around coronavirus, even on mainstream platforms". The Forward.
- ^ "Conspiracy theory that Jews created virus spreads on social media, ADL says". The Times of Israel. 14 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2020. נבדק ב-14 במרץ 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Would a Zionist coronavirus cure be Halal? Iranian cleric says yes". The Jerusalem Post. 15 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus is a Zionist plot, say Turkish politicians, media, public". The Jerusalem Post. 18 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "White supremacists encouraging their members to spread coronavirus to cops, Jews, FBI says". ABC News. 23 במרץ 2020. נבדק ב-25 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India's Coronavirus Outbreak Stokes Islamophobia as Muslims blamed for spreading infection". Newsweek. 3 באפריל 2020. נבדק ב-6 באפריל 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus outbreak sparks racist attacks on people from North East, stokes Islamophobia on social media". Firstpost. 6 באפריל 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "A Cluster Of Coronavirus Cases Can Be Traced Back to a Single Mosque And Now 200 Million Muslims Are Being Vilified". Buzzfeed News. 3 באפריל 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "No, foreign nationals from Italy, Iran weren't hiding in Patna mosque to avoid coronavirus testing". Firstpost. 28 במרץ 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Police investigate UK far-right groups over anti-Muslim coronavirus claims". The Guardian. 5 באפריל 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Fact check: Inventor of method used to test for COVID-19 didn't say it can't be used in virus detection". Reuters. 13 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "PCR inventor – who died in 2019 – did not say his test won't work for COVID-19 infections". Australian Associated Press. 22 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The inventor of PCR never said it wasn't designed to detect infectious diseases". Full Fact. 23 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Staff, Reuters (2020-11-13). "Fact check: Inventor of method used to test for COVID-19 didn't say..." Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-08-07.
- ^ עוד תבהלת שווא: אתילן אוקסיד במטושים, באתר עוד תבהלת שווא: אתילן אוקסיד במטושים, 2021-09-02
- ^ "How COVID Death Counts Become the Stuff of Conspiracy Theories". Kaiser Health News. 2 בנובמבר 2020. נבדק ב-18 ביוני 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Debunking the False Claim That COVID Death Counts Are Inflated". Scientific American. 20 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-31 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CDC Did Not 'Admit Only 6%' of Recorded Deaths from COVID-19". FactCheck.org (באנגלית אמריקאית). 1 בספטמבר 2020. נבדק ב-23 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ CDC (28 באוקטובר 2020). "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) – Transmission". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-19 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Agencies encourage women to continue to breastfeed during the COVID-19 pandemic". World Health Organization. נבדק ב-8 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)". Centers for Disease Control and Prevention. 11 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Those Viral Posts Claiming Hand Sanitiser Doesn't Kill Coronavirus Are Wrong & Here's Why". Pedestrian.TV. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2020. נבדק ב-11 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "COVID-19: Hand sanitizers inactivate novel coronavirus, study finds". Medical News Today. 2 ביולי 2020. נבדק ב-27 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Centers for Disease Control and Prevention (3 במרץ 2020). "Show Me the Science – When & How to Use Hand Sanitizer in Community Settings". Centers for Disease Control and Prevention.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Centers for Disease Control (2 באפריל 2020). "When and How to Wash Your Hands". Centers for Disease Control and Prevention.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Center for Drug Evaluation and Research (13 באפריל 2020). "Q&A for Consumers: Hand Sanitizers and COVID-19". FDA.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Office of the Commissioner (16 במאי 2019). "Antibacterial Soap? You Can Skip It, Use Plain Soap and Water". FDA.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Surgeon general says administration "trying to correct" earlier guidance against wearing masks". CBS News. 12 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Asia may have been right about coronavirus and face masks, and the rest of the world is coming around". CNN. 2 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Through all the misinformation, what is the truth of wearing face masks?". The National. 17 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""I Was Looking at Them in the Wrong Way": Mask Misinformation and the Failure of the Elites". Vanity Fair. 8 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Why There Are So Many Different Guidelines For Face Masks For The Public". NPR. 10 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: Abrupt reversals on face mask policy raise new questions". France 24. 5 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The noble lie about masks and coronavirus should never have been told". The Week. 4 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Why Telling People They Don't Need Masks Backfired". The New York Times. 17 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ""When we learn better, we do better": Surgeon general defends reversal on face mask policy". Axios. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What to wear: Feds' mixed messages on masks sow confusion". Associated Press. 27 ביוני 2020. אורכב מ-המקור ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fauci said US government held off promoting face masks because it knew shortages were so bad that even doctors couldn't get enough". Business Insider. 15 ביוני 2020. אורכב מ-המקור ב-16 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dr. Fauci Explains Why Public Wasn't Told to Wear Masks When COVID-19 Pandemic Began". TheStreet. 12 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fauci: why the public wasn't told to wear masks when the coronavirus pandemic began". The Hill (באנגלית). 16 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fauci Confirms Public-Health Experts Downplayed Efficacy of Masks to Ensure They Would Be Available to Health-care Workers". National Review. 16 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Do masks reduce your oxygen levels? Your COVID-19 questions answered". CBC News. 18 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "This Myth About Carbon Dioxide And Masks Is Similar To A Debunked Claim About Climate Change". Forbes. 1 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wearing A Mask To Protect Against Covid-19 Coronavirus Will Not Weaken Your Immune System". Forbes. 17 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fact check: People have not been developing antibiotic-resistant pneumonia from wearing face masks". Reuters. 23 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rodrigo Duterte: 'I'm not joking – clean masks with petrol'". BBC News. 31 ביולי 2020. נבדק ב-2 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Coronavirus: Hundreds dead in Iran from drinking methanol amid fake reports it cures disease". The Independent. 27 במרץ 2020. נבדק ב-27 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "In Iran, False Belief a Poison Fights Virus Kills Hundreds". The New York Times. 27 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2020. נבדק ב-28 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Over 700 Iranians Dead From Methanol Poisoning Over False Belief the Chemical Cures COVID-19". Time. Associated Press. 27 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: British man who caught virus 'beat flu with glass of hot whisky'". The Mirror. 3 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hundreds Die in Iran From Bootleg Alcohol Being Peddled Online as Fake Coronavirus Remedy". Slate. 27 במרץ 2020. נבדק ב-28 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "9 kişi daha saf alkolden öldü" [9 more died from pure alcohol]. CNN Türk (בטורקית). 25 במרץ 2020. נבדק ב-28 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Katil: Sahte alkol" [The killer: fake alcohol]. Hürriyet Daily News (בטורקית). 20 במרץ 2020. נבדק ב-28 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'No Meat, No Coronavirus' Makes No Sense". The Wire. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2020. נבדק ב-3 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nur Ibrahim (14 במאי 2020). "Are Vegetarians Safe from COVID-19?". Snopes.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Calls to seal off ultra-Orthodox areas add to Israel's virus tensions". The Guardian. 6 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Virus soars among ultra-orthodox Jews as many flout Israel's rules". The New York Times. 30 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: Nearly 50 church goers infected in South Korea after spraying salt water 'cure'". The Independent. 16 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Proselytizing Robots': Inside South Korean Church at Outbreak's Center". The New York Times. 10 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: South Korea sect leader to face probe over deaths". BBC. 2 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Tanzania's Leader Urges People to Worship in Throngs Against Coronavirus". The Wall Street Journal. 8 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: Why Ghana has gone into mourning after mass funeral ban". BBC. 26 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ramadan in Somalia: fears coronavirus cases will climb as gatherings continue". The Guardian. 22 באפריל 2020. נבדק ב-23 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "French researchers suggest nicotine could protect against coronavirus". Radio France Internationale.com. נבדק ב-28 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tobacco smoking and COVID-19 infection". The Lancet. Respiratory Medicine. 8 (7): 664–665. ביולי 2020. doi:10.1016/S2213-2600(20)30239-3. PMC 7247798. PMID 32464099.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Vaccine rumours debunked: Microchips, 'altered DNA' and more" (Reality Check). BBC. 2 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Retroviral DNA Transposition: Themes and Variations". Microbiology Spectrum. 2 (5): MDNA300052014. בדצמבר 2014. doi:10.1128/microbiolspec.MDNA3-0005-2014. ISBN 9781555819200. PMC 4383315. PMID 25844274.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "No, Really, mRNA Vaccines Are Not Going To Affect Your DNA". Vaccines, Immunology, COVID-19. deplatformdisease.com. 24 בנובמבר 2020. נבדק ב-28 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "United States internet searches for 'infertility' following COVID-19 vaccine misinformation". Journal of Osteopathic Medicine. 121 (6): 583–587. באפריל 2021. doi:10.1515/jom-2021-0059. PMID 33838086free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ 1 2 "It was inevitable that antivaxxers would claim that COVID-19 vaccines make females infertile". Science-Based Medicine. 14 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Did 4 COVID-19 Vaccine Trial Patients Develop Bell's Palsy?". Snopes. 10 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ David Shasha, Ronen Bareket, Fabienne Hershkowitz Sikron, Omer Gertel, Real-world safety data for the Pfizer BNT162b2 SARS-CoV-2 vaccine: historical cohort study, Clinical Microbiology and Infection, 2021-09 doi: 10.1016/j.cmi.2021.09.018
- ^ "A perspective on potential antibody-dependent enhancement of SARS-CoV-2". Nature. 584 (7821): 353–363. באוגוסט 2020. doi:10.1038/s41586-020-2538-8. PMID 32659783free
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ "Vaccine-induced enhancement of viral infections". Vaccine. 27 (4): 505–12. בינואר 2009. doi:10.1016/j.vaccine.2008.10.087. PMC 7131326. PMID 19022319.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "No evidence that COVID-19 vaccines cause more severe disease; antibody-dependent enhancement has not been observed in clinical trials" (Fact check). Health Feedback. 27 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Why ADE Hasn't Been a Problem With COVID Vaccines". www.medpagetoday.com (באנגלית). 16 במרץ 2021. נבדק ב-1 ביולי 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ מדעת עושה סדר – הגברה תלוית נוגדנים (ADE) והיעדר הקשר לחיסון הקורונה – מדעת
- ^ "No, there is no vaccine for the Wuhan coronavirus". Politifact. 23 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Social Media Posts Spread Bogus Coronavirus Conspiracy Theory". Factcheck.org. 24 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-10 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "WHO: 'no known effective' treatments for new coronavirus". Reuters. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Dispelling the myths around the new coronavirus outbreak". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-8 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Does AstraZeneca's COVID-19 Vaccine Contain Aborted Fetal Cells?". Snopes. 2 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Innovating Production and Manufacture to meet the Challenge of COVID-19". AstraZeneca. בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Could the mRNA Vaccines Lead to an Increase in Neurodegenerative Disorders?". The Dispatch. 8 באפריל 2021. נבדק ב-8 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "No, COVID vaccines don't make you magnetic. Experts debunk social media videos". Miami Herald. 7 ביוני 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "COVID-19 vaccines are not 'cytotoxic'" (Fact check). Reuters. 18 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The 'deadly' coronavirus spike protein (according to antivaxxers)". Science-Based Medicine. 24 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Myth busters". World Health Organization.
- ^ "Social media awash with fake treatments for coronavirus". The Sydney Morning Herald. 28 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "In Coronavirus, China Weighs Benefits of Buffalo Horn and Other Remedies". The New York Times. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-15 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Covid-19 in Madagascar: The president's controversial 'miracle cure'". France 24. 5 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: Caution urged over Madagascar's 'herbal cure'". BBC. 22 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Echinacea als vermeintliches Mittel gegen das neue Coronavirus". swissmedic.ch (בגרמנית). נבדק ב-18 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Unicorn Poo and Blessed Waters: COVID-19 Quackery and FDA Warning Letters". Therapeutic Innovation & Regulatory Science. 55 (1): 239–244. בינואר 2021. doi:10.1007/s43441-020-00224-1. PMC 7528445. PMID 33001378.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Health experts say there is no evidence vitamin D is effective in preventing novel coronavirus infection". AFP Fact Check. 27 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2020. נבדק ב-9 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vitamin D: A rapid review of the evidence for treatment or prevention in COVID-19". Centre for Evidence-Based Medicine, University of Oxford. 1 במאי 2020. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Concerned About Taking Ibuprofen For Coronavirus Symptoms? Here's What Experts Say". NPR. 18 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fact Finders: Do ibuprofen and other common medications make COVID-19 symptoms worse?". MSN.
- ^ "Coronavirus: Can cow dung and urine help cure the novel coronavirus?". The Times of India. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Novel coronavirus can be cured with gaumutra, gobar claims Assam BJP MLA Suman Haripriya". Firstpost. 3 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2 booked under NSA in Manipur for FB posts that cow dung won't cure Covid-19". Hindustan Times (באנגלית). 18 במאי 2021. נבדק ב-20 במאי 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "QAnon-ers' Magic Cure for Coronavirus: Just Drink Bleach!". Daily Beast. 28 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2020. נבדק ב-14 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: The health advice that is misleading or worse" (באנגלית). נבדק ב-2 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mustard Oil Helps Fight COVID? Ramdev's Claim Lacks Medical Proof" (באנגלית). נבדק ב-2 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Conservative pastor claims he "healed" viewers of coronavirus through their TV screens". Newsweek. 12 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2020. נבדק ב-16 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "This anti-LGBT+ televangelist tried to heal people of the coronavirus through their televisions". PinkNews. 13 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-14 במרץ 2020. נבדק ב-16 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle 'infodemic'; Guterres warns against stigmatization". UN News. 4 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2020. נבדק ב-5 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "WHO Says There's No Effective Coronavirus Treatment Yet". Yahoo! Finance. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "One dangerous coronavirus 'self-check test' is circulating on social media. Here's why you should avoid it". CNN. 17 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2020. נבדק ב-17 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "W.H.O. Fights a Pandemic Besides Coronavirus: an 'Infodemic'". The New York Times. 6 בפברואר 2020. ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "As coronavirus misinformation spreads on social media, Facebook removes posts". Reuters. 1 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Facebook announces how it plans to help fight the coronavirus". Inverse. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trump's Disinfectant Talk Trips Up Sites' Vows Against Misinformation". The New York Times. 30 באפריל 2020. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Facebook says it has taken down 7 million posts for spreading coronavirus misinformation". The Washington Post. 11 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2020. נבדק ב-21 בספטמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Amazon culls one million fake coronavirus products". BBC News. 28 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2020. נבדק ב-1 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Overview of CONSTRAINT 2021 Shared Tasks: Detecting English COVID-19 Fake News and Hindi Hostile Posts". Proceedings of the First Workshop on Combating Online Hostile Posts in Regional Languages During Emergency Situation (CONSTRAINT). Communications in Computer and Information Science. 1402: 42–53. 2021. doi:10.1007/978-3-030-73696-5_5. ISBN 978-3-030-73695-8free
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ "WNUT-2020 Task 2: Identification of Informative COVID-19 English Tweets". Proceedings of the Sixth Workshop on Noisy User-generated Text (W-NUT 2020): 314–318. 2020. arXiv:2010.08232. doi:10.18653/v1/2020.wnut-1.41.
- ^ "NutCracker at WNUT-2020 Task 2: Robustly Identifying Informative COVID-19 Tweets using Ensembling and Adversarial Training". Proceedings of the Sixth Workshop on Noisy User-generated Text (W-NUT 2020): 404–408. 2020. arXiv:2010.04335. doi:10.18653/v1/2020.wnut-1.57.
- ^ "The Coronavirus Is Stress-Testing Wikipedia's Policies". Salon. 19 במרץ 2020. נבדק ב-11 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Why Wikipedia Is Immune to Coronavirus". Haaretz. 8 באפריל 2020. נבדק ב-11 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wikipedia and W.H.O. Join to Combat Covid-19 Misinformation". The New York Times. 22 באוקטובר 2020. נבדק ב-22 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Major Publishers Take Down Paywalls for Coronavirus Coverage". Adweek. 12 במרץ 2020. נבדק ב-25 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Media Paywalls Dropped for COVID-19 Crisis Coverage". kottke.org. נבדק ב-18 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sharing research data and findings relevant to the novel coronavirus (COVID-19) outbreak" (הודעה לעיתונות). 31 בינואר 2020. נבדק ב-13 בפברואר 2020.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Retracted Covid-19 papers and the levels of 'citation pollution': A preliminary analysis and directions for further research". Cahiers de la Documentation – Bladen voor Documentatie. 3 (4). 2020. נבדק ב-13 בינואר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Retracted coronavirus (COVID-19) papers". Retraction Watch. Retraction Watch. 29 באפריל 2020. נבדק ב-13 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Philippines' Coronavirus Lockdown Is Becoming a Crackdown". The Diplomat. 3 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Broderick R (29 בינואר 2020). "China Is Using Fears Of Online Misinformation About The Coronavirus To Arrest People". BuzzFeed News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Fake News, Real Arrests". Foreign Policy. 17 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Asia cracks down on coronavirus 'fake news'". The Straits Times. 10 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Reporting on the coronavirus: Egypt muzzles critical journalists". Deutsche Welle. 3 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ethiopia: Free Speech at Risk Amid Covid-19". Human Rights Watch. 6 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bangladesh: End Wave of COVID-19 'Rumor' Arrests". Human Rights Watch. 31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Morocco makes a dozen arrests over coronavirus fake news". Reuters. 19 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Man arrested for spreading fake news on coronavirus". Pakistan Today. 25 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Saudi man arrested for false news on COVID-19 patient". Gulf News. 22 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Legal action against spreading fake news". Oman Observer. 21 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran arrests ex-TV presenter for accusing regime of coronavirus cover-up". The Jerusalem Post. 15 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vietnam, Laos Arrest Facebookers on COVID-19-Related Charges". Radio Free Asia. 13 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sri Lanka Uses Pandemic to Curtail Free Expression". Human Rights Watch. 3 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Arrests mount as Africa battles a destructive wave of COVID-19 disinformation". The Globe and Mail. 7 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Authorities across West Africa attacking journalists covering COVID-19 pandemic". IFEX. 22 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Somali Journalists Arrested, Intimidated While Covering COVID-19". VOA News. 18 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Controls to manage fake news in Africa are affecting freedom of expression". The Conversation. 11 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Press freedom violations throughout Africa linked to Covid-19 coverage". Radio France Internationale. 14 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Some leaders use pandemic to sharpen tools against critics". ABC News. 16 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kazakh Opposition Activist Detained For 'Spreading False Information'". Human Rights Watch. 18 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Azerbaijan: Crackdown on Critics Amid Pandemic". Human Rights Watch. 16 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Concern for Rights in Montenegro amid COVID-19 Fight". Balkan Insight. 26 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Novinarka Ana Lalić puštena iz policije" [Journalist Ana Lalic released by police]. 2 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Prosecution drops charges against Serbian journalist arrested at the beginning of April". European Western Balkans. 27 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Malaysia Arrests Thousands Amid Coronavirus Lockdown". VOA News. 4 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Civil servant arrested for leaking info on number of virus cases". The Straits Times. 16 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Singapore's Fake News and Contempt Laws a Threat to Media, Journalists Say". VOA News. 6 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Coronavirus sends Asia's social media censors into overdrive". Reuters. 4 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gulf states use coronavirus threat to tighten authoritarian controls and surveillance". The Conversation. 21 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Myanmar blocks hundreds of news sites and threatens editor with life in jail". The Guardian. 1 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "In mid-coronavirus crisis, Myanmar blocks 221 sites for "fake news"". Reporters Without Borders. 3 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.