גשר אלנבי
 | |
| גשר אלנבי בשעת בוקר מוקדמת (מרץ 2005) | |
| שם רשמי | מסוף גשר אלנבי |
|---|---|
| מיקום |
 ירדן ישראל |
| מנוהל על ידי |
הממלכה ההאשמית של ירדן רשות שדות התעופה |
| התחלת הבנייה | 1918 |
| סיום הבנייה | 1969 |
| פתיחת המעבר | 1994 |
| קואורדינטות | 31°52′27″N 35°32′27″E / 31.87417°N 35.54083°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   מסוף אלנבי | |
גשר אלנבי (באנגלית: Allenby Bridge; בערבית ירדנית: جسر الملك حسين – "גשר המלך חוסיין", תעתיק מדויק: ג'סר אלמלכ חסין; בערבית פלסטינית: גשר כַּרָאמַה جسر الكرامة, תעתיק מדויק: ג'סר אלכראמה) הוא גשר מעל נהר הירדן הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית ליריחו, בגובה של 273 מטר מתחת לפני הים. הוא מקשר בין ישראל וירדן ומשמש כמעבר גבול בין יהודה ושומרון וישראל לירדן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד הסכם השלום עם ירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 של המאה ה-19 הקימו הטורקים גשר עשוי עצים, שנקרא אל ע'וריניה, מלשון אל-ע'ור - בקעת הירדן. בחורף 1896–1897 נפגע הגשר קשות בשיטפון, ובמקומו הוקם גשר עץ חדש.
בעת נסיגת הטורקים מפני צבא האימפריה הבריטית במלחמת העולם הראשונה, נהרס הגשר. אחרי המלחמה, בנו הבריטים גשר חדש מבטון וקראוהו על שמו של פילדמרשל אדמונד אלנבי, מפקד חיל המשלוח המצרי הבריטי, שכבש את ארץ ישראל ובהפוגה שבין שתי המתקפות הגדולות של כיבוש ארץ ישראל ניסה לפרוץ פעמיים את קווי האויב דרך גשר ע'ורניה ולכבוש את עבר הירדן המזרחי.
בפברואר 1918 פרץ מייג'ור גנרל ג'ון שיי בראש הדיוויזיה ה-60 והגיע עד סלט ופאתי עמאן אך נאלץ לסגת חזרה מערבה דרך גשר אלנבי. בשלהי אפריל 1918 שוב ניסה אלנבי לכבוש את עמאן ולקטוע את מסילת הרכבת החיג'אזית, הוא תכנן מבצע משולב עם כוחות הבדואים של האמיר פייסל, אך הם לא הופיעו כלל ושוב נתנה פקודת נסיגה דרך גשר אלנבי. הפעם השלישית בה ניסה אלנבי לפרוץ מזרחה דרך הגשר הייתה כבר חלק מקרב מגידו והפעם עברו על הגשר גם חלק מהגדודים העבריים (גדוד 39 בפיקוד אליעזר מרגולין וגדוד 38 בפיקוד ג'ון פטרסון) בעקבות פרשי האנזא"ק שהסתערו מזרחה אך חצו את הירדן מוקדם יותר במעברת אום-שורט. חיילי ההנדסה מתחו גשר חביות ארעי במעברת ע'וריניה ודרכו עברו הכוחות שהשתלטו על שונת, נימרין וסלט. דרך הגשר עברה רוב התנועה בין עבר הירדן וארץ ישראל[1]. בשנת 1924 הותקן במקום טלפון[2].
גשר זה התמוטט ברעידת האדמה של 1927[3] וגם לאחר תיקונו נמצא במצב רעוע[4]. במקומו הוצב גשר זמני. בשנת 1936 הוקצה תקציב לבניית גשר חדש[5].
בפי הירדנים נקרא הגשר על שם חוסיין בן עלי מלך חג'אז ומייסד השושלת ההאשמית. בליל הגשרים ב-1946 פוצץ הגשר על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקודו של המ"מ חיים ברלב. הכוח התוקף התגלה על ידי חיל המשמר הירדני שפתח עליו באש חזקה. הכוח נסוג ורק שני לוחמים: המ"מ אריה עמית (טפר) והטוראי גרשון דובינבוים המשיכו במשימה והשלימו אותה לבדם (כך לפי עדותו של עמית. לפי עדות דוד קליין שהשתתף בפעולה, טפר הדליק בצד אחד והוא בצד השני[6]). הגשר שוקם בהמשך השנה על ידי הבריטים.[7] הגשר נהרס במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הקים חיל ההנדסה גשר ביילי ובו החלו להעביר מטענים וסחורות בין ישראל לירדן במסגרת מדיניות הגשרים הפתוחים.
מאז הסכם השלום עם ירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994 הוחלט על הסדרתו של גשר אלנבי כמעבר גבול בין ירדן וישראל, אשר יופעל בצד הישראלי על ידי רשות שדות התעופה. נבנה גשר מודרני חדש בסמוך לגשר הביילי הישן, בעזרת תרומה מממשלת יפן. מתקני המעבר שוכנים כקילומטר אחד דרומית-מערבית לגשר, והם מיועדים לתנועת נוסעים פלסטינים ותיירים, ומשמשים גם למעבר סחורות. במקום ארבעה אולמות נפרדים לכניסה וליציאה של פלסטינים ולכניסה וליציאה של תושבי ירושלים המזרחית ושל תיירים. אף על פי שהמסוף לא נועד לטפל בישראלים ובירדנים, בפועל עוברים גם ישראלים רבים דרכו, שכן הוא מהווה את שער היציאה העיקרי למכה בתקופת החג'.
החל משנת 2004 חלק גדול מתיירות המזרח, מגיעה לישראל דרך גשר אלנבי ולא דרך נתב"ג.
תקריות ביטחוניות במעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 במרץ 2014, ניסה ראאד זעיתר, שופט ירדני, לחטוף נשק מחייל שאיבטח את המעבר. כח של חיל ההנדסה שהיה מוצב במעבר ירה בו למוות. בעקבות לחץ ירדני כבד, שוחח למחרת הנשיא שמעון פרס עם מלך ירדן והתנצל בפניו על התקרית.
ב-8 בספטמבר 2024 פתח מחבל באש לעבר עובדי המעבר בצד הישראלי, ורצח 3 ישראלים. בעקבות הפיגוע, מאבטח של רשות שדות התעופה ניטרל את המחבל.
נתוני התנועה דרך המעבר[8]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים | 793,085 | 509,135 | 573,485 | 853,752 | 1,058,526 | 1,056,814 | 1,278,729 | 1,501,474 | 1,481,757 | 1,679,845 | 1,669,826 | 1,731,602 | 1,792,538 | 1,939,829 | 2,014,161 | 2,233,118 | 2,583,326 | 2,687,993 |
| משאיות | 8,161 | 9,726 | 8,147 | 8,625 | 9,767 | 10,159 | 11,455 | 13,634 | 13,014 | 14,360 | 22,101 | 23,951 | 25,152 | 31,903 | 40,313 | 48,462 | 60,473 | 64,551 |
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מעמד חנוכת גשר אלנבי בשנת 1918 -
גשר אלנבי לאחר שפוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים -
-
גשר אלנבי (1980) -
צדו הירדני של גשר אלנבי (2006) -
צדו הירדני של הגשר (2009) -
שלט הכניסה לגשר בצדו הישראלי -
שר החוץ ההולנדי, האלבה זיילסטרה (אנ') מבקר במשקף ההולנדי אשר נתרם על ידי ממשלת הולנד להגברת תהליך הבידוק, ינואר 2018 -
פלסטינים חוצים את הגשר, מרץ 1969
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשת רוזנבלום, מי פנוי במסוף גשר אלנבי?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014- מידע על גשר אלנבי בקטלוג הספרייה הלאומית
- עמוד המעבר באתר רשות שדות התעופה
- מילות השיר "גשר אלנבי", באתר שירונט - ביצוע: יהורם גאון, מילים: ירון לונדון, לחן: נורית הירש
גשר אלנבי, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גשר אלנבי, דואר היום, 28 בינואר 1926
- ^ תא לשח רחוק ע"י גשר אלנבי, דואר היום, 12 בספטמבר 1924
- ^ Earthquake turns out a real catastrophe, פלסטיין בולטין, 13 ביולי 1927
- ^ גשר אלנבי, דואר היום, 16 באוקטובר 1927
- ^ הממשלה מכריזה על עבודות ציבוריות חדשות, דואר היום, 20 במאי 1936
- ^ ליל הגשרים - פיצוץ גשר דאמיה וגשר אלנבי - שחזור ינואר 1983, באתר youtube, מדקה 24:30, 28.7.2019
- ^ Allenby bridge reopened following damage by terrorist-1946, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית) - סרטון על פתיחת גשר אלנבי לתנועה לאחר תיקון נזקי ליל הגשרים;
גשר אלנבי נפתח מחדש, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 3 באוקטובר 1946
- ^ האתר הרשמי
| מעברי גבול יבשתיים של מדינת ישראל | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ישראל עם
|
| ||||||||||
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
