ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר
 | |
| ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר | |
| לידה |
21 בספטמבר 1845 הנובר, ממלכת הנובר  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1923 (בגיל 78) גמונדן, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
| שם מלא | ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר |
| מדינה | גרמניה |
| מקום קבורה | |
| בת זוג | תירה, נסיכת דנמרק |
| שושלת בית הנובר | |
|
| |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר ובראונשווייג, דוכס קמברלנד וטיביודייל השלישי (ארנסט אוגוסט וילהלם אדולף גאורג פרידריך, באנגלית: Prince Ernest Augustus, 3rd Duke of Cumberland and Teviotdale; 21 בספטמבר 1845 – 14 בנובמבר 1923) היה הילד הבכור והבן היחיד של גאורג החמישי, מלך הנובר ושל רעייתו, מריה מסקסוניה-אלטנבורג. עם סיפוחה של ממלכת הנובר לפרוסיה, ב-1866, נשלל מארנסט אוגוסט כתר הממלכה ומאוחר יותר, ב-1884 נשלל ממנו התואר דוכס בראונשווייג. למרות שהוא היה הבכור בסדר הירושה הזכרי מבין ניניו של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, הוא נושל מתארי האצולה הבריטים שלו בשל העובדה שהוא לחם בצד הגרמני במלחמת העולם הראשונה. ארנסט אוגוסט היה הנסיך האחרון לבית הנובר שהחזיק בתואר מלכותי בריטי ושהיה חבר במסדר הבירית. צאצאיו נמצאים בסדר הירושה לכתר הבריטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנסיך ארנסט אוגוסט נולד ב-21 בספטמבר 1845 בהנובר במהלך תקופת מלכותו של סבו מצד אביו, ארנסט אוגוסט הראשון, מלך הנובר. ב-1851, עם עלייתו לכס המלוכה של אביו כגאורג החמישי, מלך הנובר, הוא הפך להיות יורש העצר. ב-1866, הדיחו וילהלם הראשון והקנצלר שלו, אוטו פון ביסמרק, את גאורג החמישי, לאחר שזה האחרון צידד באוסטריה שהובסה במלחמת אוסטריה–פרוסיה וסיפחו את ממלכתו לפרוסיה. במהלך המלחמה השתתף הנסיך ארנסט אוגוסט בקרב לאנגנזאלצה.
גלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה, עברה משפחת המלוכה של הנובר להתגורר בגלות בהייצין שליד וינה, אך בילתה את רוב זמנה בפריז. גאורג החמישי לא ויתר מעולם על תביעתו לכתר ממלכת הנובר והחזיק על חשבונו כוח צבאי קטן.
לאחר מותו של גאורג החמישי ב-12 ביוני 1878 בפריז, ירש ממנו ארנסט אוגוסט את תואר האצולה הבריטי, דוכס קמברלנד וטיביודייל ואת תואר האצולה האירי רוזן ארמה. ב-1 באוגוסט אותה שנה העניקה לו המלכה ויקטוריה את התואר אביר מסדר הבירית.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1875, בעת ביקור שערך בבית סאנדרינגהאם אצל בן דודו מדרגה שנייה, אלברט אדוארד, הנסיך מוויילס, פגש ארנסט אוגוסט את תירה, נסיכת דנמרק, בתו הצעירה של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ואחותה של אלכסנדרה, נסיכת ויילס. בדצמבר 1878 נישאו השניים בארמון כריסטיאנבורג בקופנהגן.
לזוג היו 6 ילדים:
- מריה לואיזה, נסיכת הנובר (11 באוקטובר 1879 - 31 בינואר 1948), התחתנה עם מקסימיליאן, נסיך באדן.
- גאורג וילהלם, נסיך הנובר (28 באוקטובר 1880 - 20 במאי 1912).
- אלכסנדרה, נסיכת הנובר (29 בספטמבר 1882 - 30 באוגוסט 1963), התחתנה עם פרידריך פרנץ הרביעי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין.
- אולגה, נסיכת הנובר (11 ביולי 1884 - 21 בספטמבר 1958).
- כריסטיאן, נסיך הנובר (4 ביולי 1885 - 3 בספטמבר 1901).
- ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג (17 בנובמבר 1887 - 30 בינואר 1953), התחתן עם ויקטוריה לואיזה, נסיכת פרוסיה.
דוכס בראונשווייג
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1876 מינתה המלכה ויקטוריה את ארנסט אוגוסט כקולונל בצבא הבריטי, ב-1886 הוא קודם לדרגת מייג'ור גנרל, ב-1892 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל וב-1898 לדרגת גנרל. למרות היותו אציל בריטי וחבר המשפחה המלכותית, הוא המשיך להחשיב את עצמו כמלך בגלות של ממלכת הנובר וסירב לוותר על זכותו לרשת את כתר הנובר. הוא קבע את ביתו בגמונדן שבאוסטריה עילית.
ארנסט אוגוסט היה גם הראשון בתור לרשת את תואר דוכס בראונשווייג לאחר בן דודו הרחוק, וילהלם השמיני, דוכס בראונשווייג. ב-1879, כאשר התברר כי וילהלם ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צאצאים, הקים הפרלמנט של בראונשווייג מועצת עוצרים שתנהל את הדוכסות עם מותו של וילהלם. המועצה הייתה אמורה למנות עוצר במקרה בו ארנסט אוגוסט לא יהיה מסוגל לקבל על עצמו את תואר הדוכס. לאחר מותו של וילהלם ב-1884, הכריז ארנסט אוגוסט על עצמו כדוכס בראונשווייג. יחד עם זאת, מאחר שהוא המשיך לטעון לכתר ממלכת הנובר, הכריז הרייכסראט (Reichsrat) הגרמני שהכתרתו של ארנסט אוגוסט כדוכס בראונשווייג תפגע בשלום האימפריה. עקב לחץ פרוסי, התעלמה מועצת העוצרים של הדוכסות מטענתו של ארנסט אוגוסט ומינתה את הנסיך אלברכט מפרוסיה כעוצר הדוכסות.
המשא ומתן בין ארנסט אוגוסט לבין ממשלת גרמניה המשיך כמעט שלושה עשורים ולא הניב תוצאות. במהלך תקופה זו מת הנסיך אלברכט ובמקומו מונה כעוצר הדוכס יוהאן אלברכט ממקלנבורג.
פיוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1913 התפייס ארנסט אוגוסט באופן חלקי עם שושלת בית הוהנצולרן, כאשר בנו היחיד שנותר בחיים, הנסיך ארנסט אוגוסט, נשא לאישה את בתו היחידה של וילהלם השני, קיסר גרמניה, נכדו של מלך פרוסיה שהדיח את אביו של ארנסט אוגוסט. ב-24 באוקטובר 1913 הוא ויתר על זכויותיו כדוכס בראונשווייג. בתמורה, הוכתר הנסיך ארנסט אוגוסט הצעיר כדוכס בראונשווייג ב-1 בנובמבר. וילהלם השני העניק לארנסט אוגוסט האב את תואר אביר מסדר העיט השחור. ב-1918 התפטר ארנסט אוגוסט הצעיר מתוארו כפי שעשו נסיכים גרמנים אחרים כאשר כל בתי האצולה הגרמנים הורדו מגדולתם על ידי הממשלה הגרמנית הזמנית שהוקמה לאחר שהקיסר בעצמו התפטר מתפקידו וגלה להולנד.
מלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם הראשונה גרמה לקרע בין משפחת המלוכה הבריטית לבין בני דודיה מממלכת הנובר. ב-13 במאי 1915, הורה המלך ג'ורג' החמישי על שלילת תואר אביר מסדר הבירית מארנסט אוגוסט. על פי תנאי חוק שלילת התארים 1917, הוא הוצא ב-28 במרץ 1919 מרשימת תוארי האצולה של בריטניה ואירלנד על פי צו של המלך במועצתו, על כך שהוא "נשא נשק כנגד בריטניה הגדולה".
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנסיך ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר לשעבר ודוכס קמברלנד לשעבר, מת משבץ מוחי באחוזתו בגמונדן ב-14 בנובמבר 1923.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארנסט אוגוסט, נסיך הכתר של הנובר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)