שיתוק מוחין

שיתוק מוחין או שיתוק מוחי (באנגלית: Cerebral Palsy, CP) הוא קבוצה של הפרעות שעיקרן הפרעה בתנועה, יציבה ושיווי משקל. המדובר בהפרעות קבועות הנגרמות עקב פגיעה חד פעמית ולא פרוגרסיבית בהתפתחות המוחית של העובר או הילוד. מקובל להגדיר את הנזק ההתפתחותי כזה המתרחש מתחת לגיל שלוש שנים (יש חילוקי דעות בקשר לגבול העליון). שיתוק מוחין גורם בעיקר לליקוי בתפקודים המוטוריים, אבל לעיתים מלווה גם בפגיעות אחרות במערכת העצבים המרכזית (ראה למטה).

שיתוק מוחין

תחום	נוירולוגיה
גורם	תשניק סב-לידתי, אנצפלופתיה, היפוקסיה
תסמינים	טיק, muscle rigidity, עווית, הליכה על קצות האצבעות, הפרעת דיבור
טיפול	בקלופן botulinum toxin type A
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	1179555
MeSH	D002547

רופא בודק ילד אשר פגוע בשיתוק מוחין בטרינידד וטובגו

ההפרעה נחקרה לראשונה בשנת 1860 על ידי ויליאם ליטל. המונח "Cerebral Palsy" (שיתוק מוחין באנגלית) התפרסם לראשונה ב-1887 בעבודתו של ויליאם אוסלר, אשר הרחיב את ממצאיו של ליטל. בשנת 1897 חקר זיגמונד פרויד (בטרם פיתח את הפסיכואנליזה) את הקשר, בין שיתוק מוחין לפגות.

ממוצע הלוקים מהפרעה זו הוא 3.5 מתוך 1000 לידות. השכיחות גבוהה יותר אצל תינוקות זכרים.

גורמי סיכון

ניתן לחלק את גורמי הסיכון לשיתוק מוחין לכאלה המתרחשים במהלך חיי העובר ברחם וגורמים לשיתוק מוחין מלידה, ולכאלה החלים בלידה ואחריה, בתינוקות צעירים, וגורמים לפגיעה המוחית נרכשת. לא תמיד ידועות הסיבות המדויקות לפגיעה, ולכן נוטים לדבר על גורמי סיכון.

גורמים לעליה בשכיחות שיתוק מוחין לפני הלידה

אירועים או בעיות רפואיות מסוימות מעלים את הסיכון לשיתוק מוחין מולד. בין אלה ניתן למנות:

• פגות או משקל לידה נמוך - תינוקות הנולדים לפני השבוע ה-37 להריון ותינוקות הנולדים במשקל הנמוך מ-2.5 ק"ג נמצאים בסיכון גבוה יותר לשיתוק מוחין ביחס לילודים במשקל גבוה יותר או בשבוע מתקדם יותר להריון. ככל שהלידה מתרחשת בשבוע מוקדם יותר, או משקל הלידה נמוך יותר, הסיכון לשיתוק מוחין בילוד גבוה יותר.
• הריון מרובה עוברים - הסיכון גבוה יותר לילודים בהריונות מרובי עוברים.
• טיפולי פוריות לאם - חלק מטיפולי הפוריות קשורים בסיכון גבוה יותר לילודים. המחשבה היא שהמדובר בשכיחות הגבוהה יותר של הריונות מרובי עוברים ולידות מוקדמות בעקבות הטיפול.
• זיהומים של האם במהלך ההריון - המדובר בעיקר בטוקסופלזמוזיס, אדמת, וירוס הציטומגלו ווירוס ההרפס הגורמים לזיהום של הרחם והפלצנטה, ובעקבות זו להפרעה בהתפתחות המוחית של העובר. גם מחלות המלוות בחום גבוה באם מעלות את הסיכון לפגיעה מוחית בעובר.
• חוסר התאמה בין האם לעובר בפקטור הדם Rh. במקרים כאלה המערכת האימונית של האם עלולה לתקוף את הדם של הילוד.
• סיבוכים בלידה - כאלה הגורמים למצוקה עוברית, מעלים את הסיכון לנזק מוחי.
• מחלות של האם - הפרעות בתפקוד בלוטת התירואיד, הפרעות בתפקוד כלייתי, התקפים אפילפטיים, מעלים את הסיכון לעובר.
• צהבת הילוד - במקרים קשים ולא מטופלים עלולה לגרום לנזק מוחי והתפתחות שיתוק מוחין.
• התקפים אפילפטיים בילוד - ילודים המפתחים התקפים בסמוך ללידה הם בסיכוי גבוה להיות מאובחנים בהמשך כסובלים משיתוק מוחין.

אירועים במהלך הלידה המעלים את הסיכון לשיתוק מוחין

• לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך - פגות כרוכה בסיבוכים שונים המעלים את הסיכון לפגיעה מוחית. כ-0.5% עד 2% מהלידות לאחר תקופת הריון מלאה המסתיימות בלידת תינוק חי מביאות לעולם תינוקות עם שיתוק מוחין (CP), ואילו בלידות מוקדמות בהן נולד תינוק לפני 28 שבועות, מספר הילדים עם שיתוק מוחין גדול פי עשרה, ועומד על 100 מכל 1,000 לידות חי. גם משקל לידה נמוך (מתחת ל-2.5 ק"ג), אפילו אם הלידה הייתה לאחר תקופת הריון מלאה מהווה גורם סיכון לשיתוק מוחין בילוד.
• חבלה בזמן הלידה, הפרעה באספקת חמצן למוח הילוד או שטף דם במוח הילוד יגרמו לפגיעה מוחית המתבטאת בהמשך כשיתוק מוחין.

אירועים לאחר הלידה העלולים לגרום לפגיעה מוחית

• חבלה בראש התינוק המובילה לפגיעה מוחית
• מחלה זיהומית ממושכת בילוד עלולה לגרום לפגיעה מוחית.
• מחלה הפוגעת ישירות במוח, כגון דלקת קרום המוח
• פגיעות מוחיות הנובעות מחסימת מעבר החמצן אל המוח
• בעיות במערכת העצבים המרכזית

סוגי שיתוק מוחין

שיתוק המוחין מסווג על פי הפיזור האנטומי של האיברים הפגועים, סוג הפרעת התנועה ומידת המוגבלות התפקודית.

סיווגים על-פי פיזור אנטומי

• מונופלגיה (Monoplegia) - נכות בגפה אחת (יד או רגל)
• דיפלגיה (Diplegia) - נכות באזור פלג הגוף התחתון (בדרך כלל הגב ושתי הרגליים)
• המיפלגיה (Hemiplegia) - נכות בצד אחד של הגוף (יד, רגל וגב באותו הצד)
• טריפלגיה (Triplegia) - נכות של שלוש גפיים וגב.
• טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia) - נכות של ארבע הגפיים וגב

הסיווגים השכיחים ביותר בקטגוריה זו הם קואדריפלגיה, דיפלגיה והמיפלגיה.

סיווגים ע"פ הפרעות תנועה

• ספסטיות
• דיסטוניה
• כוריאה
• אטטוזה - תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה

מידת המוגבלות התפקודית - Gross motor function classification system

תסמינים

ניתן להבחין בעיכוב בהתפתחות המוטורית של תינוקות הלוקים בשיתוק מוחין, אשר איננה תואמת לאבני הדרך המאפיינות התפתחות נורמלית. בחלק מן המקרים ישנו אירוע מקדים לשיתוק המוחין (כגון פגות, או זרימה בלתי מספקת של דם אל איברי הגוף). האבחנה נעשית, על פי רוב, לפני גיל שנתיים. בין התסמינים מעוררי החשד ניתן למנות:

• קשיים בזחילה, בישיבה ובעמידה
• הפרעות יציבה ושיווי משקל
• הפרעות ראייה
• אינטליגנציה נמוכה
• מוגבלות באכילה, הפעלת ידיים, דיבור (בפגיעות קשות)
• אפילפסיה ופירכוסים
• קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות
• סוגים שונים של לקות שכלית
• בעיות נשימה
• קושי ביציאה ובמתן שתן
• עקמת בעמוד השדרה
• בעיות הורמונליות (כגון הפרעות בתפקוד בלוטת התריס או התפתחות מינית מוקדמת)
• הידרוצפלוס (תופעה הנגרמת כתוצאה מחסימת המעברים בין חדרי המוח אל תעלת השידרה, האחראית לניקוז הנוזל המוחי השדרתי (CSF), בעקבות דימום, שבץ מוחי, מום מולד, או סיבוכים אחרים לאחר הלידה. החסימה גורמת ללחץ תוך-גולגולתי, שמשפיע לרעה על תפקודיים מוחיים ומוטוריים).
• חובה לציין שכל מקרה לגופו - כל גבר/אישה שונה מהשני/ה

טיפול ודרכי התמודדות

כיום אין טיפול שמרפא שיתוק מוחין, אך ישנם טיפולים אשר נועדו לשפר את איכות חיי המטופל. רוב הילדים הלוקים בשיתוק מוחין נמצאים במעקב במסגרת מכונים להתפתחות הילד, שם נבנית להם תוכנית טיפול שיקומית לטווח ארוך. חלקם (תלוי בחומרת הפגיעה ובבחירת ההורים) נמצאים במסגרות חינוכיות המיועדות לילדים עם לקויות מוטוריות ומסגרות מיוחדות אחרות בהתאם לתפקודם וצורכיהם.

הטיפול מורכב מטיפול שיקומי הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפולים אורתופדיים, וכן התאמת אמצעי עזר כגון עמידונים, הליכונים, וכיסאות גלגלים. יתרה מכך ישנם טיפולים המסייעים לשיפור הפעילות הגופנית של הלוקים בתסמונת כמו: סיבולת לב ריאה (קפיצה בדלגית, ריצה), גמישות (כמו מתיחות) ואימוני כוח (משקולות, רצועות וגומיות וכולי).

ניתן לומר כי ישנו סיוע בהערכה וטיפול בקשיים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והתקשורתיים שיכולים ללוות את הפעוט הגדל לילד ולבוגר. לאחר אבחנה כי הפעוט סובל משיתוק מוחי נדרש להתחיל בטיפול אשר מטרתו לאפשר התפתחות תקינה ככל שניתן. הטיפול כולל:

• טיפול אורתופדי – לתיקון פגמים הכוללים מעורבות של שרירים ועצמות אשר שכיחים מאוד בילדים עם שיתוק מוחי.
• ריפוי בעיסוק – במטרה לעבוד עם הילד על מנת לפתח מרכיבים התפתחותיים שונים כגון מרכיבים מוטוריים, חברתיים והתנהגותיים.
• פיזיותרפיה – ביצוע תרגילים שונים אשר יסייעו לילד לשפר את הכוח, הגמישות, היציבות ותחומים מוטוריים נוספים.
• תרופות – לעיתים משתמשים הרופאים בתרופות להקלה על נוקשות השרירים, אם מדובר בתופעה מוקדית המערבת שרירים ספציפיים או תרופות אחרות במידה ומדובר בתופעה מפושטת.

ישנה גישה ייחודית של חינוך מיוחד ושיקום הנקראת - גישת 'החינוך המדריך - פטו', המיועדת לילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי וליקויים מוטוריים, הנגרמים מפגיעה במערכת העצבים המרכזית.

זוהי גישה פסיכולוגית-חינוכית, המתמקדת באישיותו של המשתקם (הילד עם שיתוק מוחי) ואורח חייו. כל זאת תוך שילוב הממדים הפיזיולוגים והרפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תקשורת וכדומה).

שיתוק מוחין בספרות ובקולנוע

• אני אתגבר מאת דבורה עומר (י' שרברק, 1970). סיפורה האמיתי של ילדה הסובלת משיתוק מוחין והתמודדותה עם ההפרעה.
• כף רגלי השמאלית, ספרו של כריסטי בראון (1956), שנולד עם שיתוק מוחין ולמד לצייר ולכתוב בעזרת כף רגלו השמאלית, גפתו היחידה בה שלט. גרסת הקולנוע של הספר, שיצאה ב-1989, זכתה בשני פרסי אוסקר לשחקנים.
• אני, קלאודיוס (1934) בו מוצג הקיסר קלאודיוס כסובל מלקויות רבות ושונות לאחר שנולד פג. כיום יש סברה שקלאודיוס קיסר סבל משיתוק מוחין קל. על בסיס הספר נכתבה סדרת הטלוויזיה הפופולרית אני, קלאודיוס (1976).
• Out of My Mind - יוצאת מדעתי - ספר לבני נוער מאת שרון דרפר (2010), על ילדה עם שיתוק מוחין המתארת בגוף ראשון את קורותיה ואת לקותה.
• ללא מילים (2016 - הווה) קומדיית מצבים אמריקאית המספרת את סיפורו של ג'יי ג'יי דימאו - ילד בעל שיתוק מוחין וחיי משפחתו בעקבות זה.
• מיוחד (2019) סדרה בנטפליקס, על בחור הומוסקסואל עם שיתוק מוחין שמקבל החלטה ללכת סוף סוף אחרי החיים שהוא רוצה. הסדרה היא עיבוד של ספרו האוטוביוגרפי של ריאן או'קונל (Ryan O'connell) I'm Special and Other Lies We Tell Ourselves (2015), שהפיק את הסדרה וגם מגלם את הדמות הראשית בה.
• הדרך לחיים (2020)סרט המבוסס על סיפור אמיתי. ארון פול מגלם את אדם, בחור צעיר בשיא הקריירה, עם משפחה ואהבה חדשה. בדיוק אז הוא קונה בית אגם ועובר תאונה כאשר מנסה להשוויץ וקופץ למים רדודים מידי. אדם מרסק 2 חוליות צוואר והופך לקוודריפלגי. אחות קשוחה מחליטה לקחת את השיקום שלו בידיים ומראה לו שהחיים רק התחילו. בבמויו של מייקל אופנדל.

לקריאה נוספת

• פיטר רוזנבאום, לואיס רוזנבלום, שיתוק מוחי: מהאבחנה ועד לחיים הבוגרים, קריית ביאליק: אח, 2013.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שיתוק מוחין בוויקישיתוף

• שיתוק מוחי, אתר מקצועי על סוגי ההפרעה וטיפולים אפשריים
• שיתוק מוחין (CP), באתר כל זכות
• מידע על שיתוק מוחין (באנגלית)
• אתר עמותת "צעד קדימה"
• עידו סולומון, ‏בזכות סנדלים ורתמות: ההמצאה שתסייע לחולי שיתוק מוחין, באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2014
• שיתוק מוחין, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.