ספרא

מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראלי

סִפראארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים. בתלמוד נאמר: ”סתם ספרא - רבי יהודה,[1] אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[2]

ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.

המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.

זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו גם לראשוני האמוראים חכמי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, ויש הסבורים על פי דעת הרמב"ם שעורכו הראשון היה רב מהדור הראשון לאמוראים, תלמידו של רבי יהודה הנשיא ומייסד ישיבת סורא.[3]

כתבי יד

עריכה

קיימים מספר כתבי יד של הספרא. כתב יד הנחשב לטוב ביותר הוא כתב יד ותיקן 66, המכונה גם "כתב יד רומי". מקובל במחקר לראות בו את בכיר כתבי היד של הספרא, ואחד מכתבי היד החשובים ביותר של ספרות חז"ל, וכנראה הקדום ביותר הנמצא בידינו (למעט קטעים בודדים מהגניזה). מעבר לחשיבותו לנוסח מדרש ההלכה יש לכתב היד חשיבות רבה במחקר הלשון העברית.

כתב יד נוסף נמצא בספריית פאלאטינה שבאיטליה ומספרו Parm. 3259 ספרא.

מהדורות דפוס

עריכה

הספרא נדפס לראשונה בקושטא בשנת ר"ע (1510), ומאז יצא במהדורות רבות.

בין השנים 19831989 פרסמה "הוצאת בית המדרש לרבנים שבאמריקה", בניו יורק, את שני ה"דיבורים" הראשונים, בעקבות מחקר מקיף שערך הרב פרופ' אליעזר פינקלשטיין. מהדורה זו נערכה על פי כתב יד ותיקן 66 (רומי), וכן על פי קטעי גניזה שאותם קיבץ העורך מספריות אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד, ומקטעים נוספים שהיו מצויים בידי חוקרים שונים. מהדורה זו כללה מבוא ארוך ומפורט וכן ביאור, המציג את מקורותיו וגלגוליו של הספרא בדורות השונים. חסרונותיה של מהדורה זו הן בעיקר האריכות והסרבול הרב.

מהדורות אחרות יצאו בידי אייזיק הירש וייס, מאיר איש שלום, הרב שלמה פישר, שכנא קולידיצקי (עם פירוש רבינו הלל וקובץ הערות שחיבר הרב יצחק הוטנר), מכון אופק, ומהדורה חלקית (עד סוף פרשת שמיני) שיצאה בירושלים ומכונה "מהדורת פריעדמאן".

מפרשי הספרא

עריכה

שפר גורלו של הספרא מבין מדרשי ההלכה, ובכל התקופות היה בו עיסוק ניכר וחוברו עליו פירושים רבים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
על הספרא
מהדורות של הספרא

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'.
  2. ^ אגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
  3. ^ הקדמת אייזיק הירש וייס למהדורת ספרא דבי רב בעריכתו. ובעקבותיו חוקרים מסורתיים, כמו הרב ראובן מרגליות ואחרים. (ראו למשל ערך ספרא באתר דעת)
  4. ^ חלק א, חלק ב, באתר HebrewBooks.
  5. ^ עזרת כהנים, באתר HebrewBooks.
  6. ^ חלק א, חלק ב, באתר HebrewBooks.
  7. ^ דרך הקודש, באתר HebrewBooks.