מבצע פאנצרפאוסט
מבצע פאנצרפאוסט (בגרמנית: Unternehmen Panzerfaust) היה מבצע צבאי שערכה גרמניה הנאצית באוקטובר 1944 במהלך מלחמת העולם השנייה. מבצע זה נועד להבטיח כי ממלכת הונגריה תמשיך להילחם במלחמה לצדן של מדינות הציר. לאדולף היטלר נודע כי שליט הונגריה מיקלוש הורטי נושא ונותן בחשאי עם הנהגת ברית המועצות, והוא חשש כי כניעתה של הונגריה תחשוף את אגפו הדרומי, ותנתק מיליון חיילים גרמנים שעדיין לחמו בבלקן נגד הסובייטים. למבצע פאנצרפאוסט קדם מבצע מרגרטה, שבמסגרתו כבשו הגרמנים את הונגריה והשאירו בה כוח כיבוש. מבצע פנצרפאוסט השלים את הישגי מבצע מרגרטה, ובמסגרתו הודח הורטי ובמקומו עלה לשלטון פרנץ סלשי, מנהיג תנועת צלב החץ.
חיילים מדיוויזיית פרשים אס אס ה-22 בחצר ארמון בודה | ||||||||||||||
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
תאריכים | 15 באוקטובר 1944 – 16 באוקטובר 1944 (יומיים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | מערב בודפשט, ממלכת הונגריה | |||||||||||||
תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||
|
רקע
עריכהממלכת הונגריה לחמה לצד מדינות הציר במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. אולם ככל שהתקדמה המלחמה לרעת הגרמנים החל שליט הונגריה מיקלוש הורטי לנהל מגעים עם בריטניה וארצות הברית על פרישת הונגריה מהמלחמה. הגרמנים לא ראו התפתחויות אלו בעין יפה, וככל שהסתבכו במלחמתם ברוסיה, כן הלכה חשיבותה האסטרטגית של הונגריה וגברה, וכן גברו מאמצי הונגריה לפרוש מן הברית. ב-15 במרץ 1944 הזמין היטלר את הורטי לפגישה עמו בזלצבורג. הפגישה הייתה למעשה אחיזת עיניים, ובזמן שהורטי לא נכח בהונגריה, כבשו חיילי הוורמאכט את הונגריה במסגרת "מבצע מרגרטה", אשר התנהל במהירות וללא שפיכות דמים. כשירד הורטי מהרכבת ב-18 במרץ, הוא הופתע לגלות שהמברכים אותו לשלום הם חיילים גרמנים. הגרמנים אילצו את הורטי למנות את דמה סטויאי כראש ממשלה, בעוד הורטי עצמו איבד בפועל את כל סמכויותיו לטובת מיופה הכוח הגרמני אדמונד וזנמאייר. במאמץ אחרון להציל את ארצו, הורה הורטי באוגוסט על פיטוריו של סטויאי, והחליפו בגנרל גזה לקאטוש.
הורטי היה אנטי-קומוניסט מובהק, ומגעיו הקודמים עם בעלות הברית היו עם בריטניה וארצות הברית בלבד, ולא כללו את ברית המועצות. עם זאת, בהדרגה הבין הורטי שהסובייטים הם הרע במיעוטו. באמצעות הגנרל האמין שלו בלה מיקלוש, הוא החל לנהל מגעים עם הסובייטים, והציע כניעה של הכוחות ההונגריים תמורת שמירה על עצמאותה של הונגריה. הסובייטים הסכימו ברצון לתנאים אלו. במהלך ישיבה של מועצת הכתר, הצהיר הורטי כי "אומה אינה צריכה להקריב את עצמה על מזבח ברית", וכי הגרמנים אינם מקיימים את התחייבויותיהם כלפי הונגריה אלא אדרבה הם "שודדים את העם ההונגרי מהאוצר הגדול ביותר שלו, החופש והעצמאות שלו".
המבצע
עריכההיטלר החליט שהורטי הגדיש את הסאה. הוא הטיל על אוטו סקורצני, קצין בכיר בוואפן אס אס אשר התבלט במהלך פשיטת גראן סאסו, להותיר את הונגריה במלחמה בכל מחיר. לסקורצני נודע כי בנו של הורטי, מיקלוש הורטי הבן, מנהל ללא ידיעת אביו[1] מגעים עם הפרטיזנים היוגוסלביים של טיטו. ב-15 באוקטובר בשעה 9:00 בבוקר הגיע הורטי למפגש עם נציגים יוגוסלבים במשרד של חברת ספנות הונגרית אשר בעליה היה ידיד שלו. עד היום לא ידוע האם היו אלו סוכנים גרמנים שפיתו אותו להגיע במסווה של יוגוסלבים, או שמא יוגוסלבים אמתיים.[2] כשהגיע הורטי למקום המפגש, התנפלו עליו אנשיו של סקורצני. אחד מחבריו נהרג, והורטי עצמו נעטף בשמיכה והועבר במטוס לווינה. משם הוא נשלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן, ומאוחר יותר הועבר לדכאו (הוא שוחרר בידי הצבא האמריקאי עם סיום המלחמה).
עוד באותו היום בשעה 12:00 נפגש הורטי האב עם מיופה הכוח הגרמני וזנמאייר, אשר הודיע לו על חטיפת בנו ואיים עליו במלחמה. בשעה 1:00 אחה"צ הודיע הורטי ברדיו הלאומי כי הונגריה חתמה על הסכם שביתת נשק עם ברית המועצות. זמן קצר הרמטכ"ל ההונגרי יאנוש וֶרֶש הודיע לכל היחידות ההונגריות בחזית להפסיק את הקרבות נגד הצבא האדום. עם זאת, בשעה 5:00 הוציא ורש הודעה חדשה על פיה דבריו פורשו לא נכון, וכי כל כוונתו הייתה שממשלת הונגריה חתמה על שביתת נשק, אולם הצבא ההונגרי לא נכנע, לפיכך על ההונגרים להמשיך להילחם עד להודעה חדשה. ההכרזות הסותרות גרמו למהומה שלמה בקרב הצבא ההונגרי. מפקד הארמייה הראשונה לא היה במטהו בזמן ההכרזה, כך ששמע עליה רק ברדיו. עד שהוציא פקודה לכל היחידות להפנות את נשקם כלפי הגרמנים, כבר הגיעה ההודעה השנייה כך שאיש לא ציית לו. מפקד הארמייה השנייה לא יכל לבצע את הפקודה כיוון שהיה באמצעו של קרב קשה כנגד הרוסים, ומפקד הארמייה השלישית פשוט התעלם משתי הפקודות גם יחד.[3] רק כוחות ההגנה של בודפשט הועמדו בכוננות יתר.
הגרמנים הציבו אולטימטום בפני הורטי לבטל את הכרזתו עד לבוקר ה-16 באוקטובר, ולא תוכרז מלחמה. ההונגרים קיוו לפתור את המשבר בדרכי שלום, וביקשו מאנשי השגרירות הגרמנית בבודפשט לבוא למשא ומתן עם נציגי הממשלה. הגרמנים סירבו בנימוק שהם חוששים ממלכודת, אך הציעו להונגרים לבוא לשגרירות גרמניה. ההונגרים גם הם חששו ממלכודת, ולבסוף הושגה פשרה: ההונגרים הגיעו לשגרירות, אולם הם הוסעו אליה בידי מזכירי השגריר.[4] ההונגרים ביקשו להסיג את הכוחות הגרמניים עד לגבול אוסטריה, ולשחרר את הורטי הבן. הגרמנים סרבו, וההונגרים נאלצו להתפנות בבושת פנים. בלילה עוד לפני פקיעת האולטימטום, החלו יחידות הוואפן אס אס ששהו על אדמת הונגריה, בתנועה לכיוון בודפשט וכבשו את גשרי הדנובה ודרכי הגישה אל ארמון בודה, במטרה להסתער למחרת בשעה 6:00.[5] מפלגת צלב החץ ההונגרית הפרו-נאצית, חפצה בהשתלטות הגרמנים על הונגריה, ומנהיגה פרנץ סלשי הכין תוכנית מסודרת לשם כך. למרות שהגרמנים ניסו להניא את צלב החץ מלבצע מעשים פזיזים, הרי שזמן קצר לאחר הודעתו של הורטי, השתלטו אנשי צלב החץ על תחנת הרדיו. מפקדי יחידות הצבא ההונגרי בבודפשט נחטפו, וחיילי היחידות ישרו קו עם אנשי צלב החץ.
ב-6:00 פתח סקורצני בהתקפה. הוא הוביל בחוצפה שיירה של חיילים גרמניים שאף צוידה בשני טנקים מתקדמים מדגם קינג טייגר, היישר אל ארמון בודה שבו שהה הורטי. ההתנגדות ההונגרית הייתה קלושה, עוד במהלך הלילה הובל הורטי למעצר בידי וזנמאייר, ואולץ לחתום על הצהרה בה הודיע כי הוא מבטל את שביתת הנשק, ומטיל על סלשי להקים ממשלה. בתחילה הוא סירב לחתום על המסמך, אולם אז הבהיר לו וזנמאייר כי חייו של בנו מוטלים על כף המאזניים. בלית ברירה הורטי חתם, והובטח לו כי בנו יתאחד עם שאר המשפחה בשבי. ההבטחה לא קוימה, והאב והבן לא ראו זה את זה עד סיום המלחמה. במהלך ההשתלטות על בודפשט, נהרגו מספר גרמנים והונגרים במהלך חילופי האש סביב ארמון בודה, אולם באופן כללי ההשתלטות הייתה חלקה.
אחרית דבר
עריכהסלשי הפך לשליט הונגריה, ובסיוע הגרמנים הנהיג קרבות מאסף נואשים כנגד הצבא האדום, תוך שהם טובחים ביהודים, בוזזים ושודדים את כל הנקרה בדרכם, הורסים את מסילות הרכבת ואת מפעלי התעשייה, ושולחים את אוצרותיה של הונגריה ברכבות אל תוככי גרמניה. בדצמבר של אותה שנה החל המצור הרוסי על בודפשט, אשר נכבשה לאחר מספר שבועות. באפריל 1945 נכבשה הונגריה כולה על ידי הצבא האדום. סלשי, וכן סטויאי ורבים מאנשי מפלגת צבא החץ, נשפטו לאחר המלחמה למוות על ידי בית דין עממי. הורטי הצליח להימלט מגורל זה (כפי הנראה בשל הכרת התודה של סטלין על מאמציו להגיע להפסקת אש), ובילה את שארית ימיו בגלות.
לקריאה נוספת
עריכה- ג. בארוס, הונגריה והיטלר, היסטוריה הונגרית, עמ' 78-90. (באנגלית)