הכוחות המזוינים של ארצות הברית
| יש לעדכן ערך זה. | |
הכוחות המזוינים של ארצות הברית (באנגלית: United States Armed Forces) הם הכוחות שמרכיבים את צבא ארצות הברית. כוחות הצבא המאוחדים של ארצות הברית נחשבים לחזקים והמתקדמים ביותר בעולם. הכוחות של ארצות הברית משתתפים, מלבד במלחמות ארצם, גם במשימות של האו"ם ככוח שלום, וכחלק מברית נאט"ו, במשימות שנועדו לשמירת היציבות הכלל עולמית. הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל פריסת הכוחות הרחבה ביותר בעולם, והשני בגודלו בעולם מבחינת כוח האדם וכמות כלי הנשק הגרעיניים שברשותו. הכוחות כפופים למחלקת ההגנה, ומפקדם העליון הוא נשיא ארצות הברית. יושב ראש המטות המשולבים מוגדר בחוק האמריקני כקצין הבכיר ביותר בכוחות המזוינים של ארצות הברית, והיועץ הצבאי הראשי לנשיא ארצות הברית. תפקידו הוא להוביל את הפגישות ולתאם את המאמצים של המטות המשולבים (JCS).
      | |
 | |
| משמר טקסי של המטות המשולבים במצעד במחוז ארלינגטון, וירג'יניה | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
14 ביוני 1775 – הווה (249 שנים)  |
| מטה | הפנטגון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
 נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן |
| שר ההגנה |
 מזכיר ההגנה, לויד אוסטין |
| ראש המטה |
 יושב ראש המטות המשולבים (ראש המטה ויועצו של הנשיא) |
| דרגות | דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית |
| כוח אדם | |
| סוג שירות | התנדבותי |
| גיל הגיוס | 17 שנה–45 שנה |
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 18–49 (2008):
גברים: 72,715,332 |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
בגילאי 18–49 (2008): |
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס |
בגילאי 18–49 (2008): |
| כוחות פעילים | 1,356,929 |
| כוחות מילואים | 811,000 |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 782 מיליארד דולר אמריקני (2022) |
| אחוזי תמ"ג | 3.42% (2019) |
| https://www.defense.gov/ | |
  | |
הכוחות מופעלים על ידי הפיקודים הקרבים המאוחדים. בהתאם לחוק גולדווטר-ניקולס מ-1986, שרשרת הפיקוד היא נשיא ארצות הברית ← מזכיר ההגנה של ארצות הברית ← מפקד הפיקוד הקרבי.
הכוחות של ארצות הברית מורכבים משש זרועות:
- צבא ארצות הברית (Army) – צבא היבשה, הכוח היבשתי העיקרי.
- צי ארצות הברית (Navy) – חיל הים הגדול ביותר בעולם.
- חיל האוויר של ארצות הברית (Air Force) – חיל האוויר הגדול ביותר בעולם.
- חיל הנחתים של ארצות הברית (Marine Corps) – חיל רגלים מובחר המאומן בפלישה מהים.
- משמר החופים האמריקני (Coast Guard) – אחראי לשמירה על הגבולות הימיים.
- חיל החלל של ארצות הברית (Space Force) – גוף של הכוחות המזוינים של ארצות הברית המתמקד בפעילות בחלל.
היסטוריה
עריכה
הקמה
עריכההכוחות של ארצות הברית החלו כצבא הקונטיננטלי ששימש כצבא גרילה של 13 המושבות במלחמתן כנגד בריטניה וכנגד האינדיאנים. מאוחר יותר, עם אימוץ חוקת ארצות הברית, הפך לצבא ארצות הברית, ולבסוף אורגן והוגדר ככוחות המזוינים של ארצות הברית, כאשר זכותו להחזיק צבא ולתחזק זרוע ימית עוגנה בחוקה. על-פי החוקה, הזכות להכרזת מלחמה ניתנה לקונגרס, ואילו המנהיג העליון של הכוחות הוא נשיא ארצות הברית. לאחר ייסוד הכוחות, הם החלו במשימות לכיבוש שטחים ביבשת אמריקה הצפונית, במהלכן התעמתו עם אימפריות קולוניאליסטיות שניסו גם הן לכבוש שטחים ביבשת (בין העימותים ניתן למנות את מלחמת 1812, קרב טיפקנו, מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, ומלחמת ארצות הברית–ספרד).
התעצמות
עריכהלאחר ניצחון ארצות הברית במלחמת ארצות הברית–ספרד, כוחה הצבאי נחשב לכוח חזק וחשוב בעולם, דבר שהתבטא בין היתר במלחמת העולם הראשונה שהוכרעה לטובת ארצות ההסכמה לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עם ניצחון בעלות הברית (קואליציה שכללה את ארצות הברית, בריטניה, וברית המועצות), הכוח הצבאי של ארצות הברית נחשב למוביל בעולם לצד כוחה הצבאי של ברית המועצות.
לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכהעם סיום מלחמת העולם השנייה החלה המלחמה הקרה, מאבק מתמשך של ארצות הברית וברית המועצות על שליטה בעולם ובמהלכה הכוחות של ארצות הברית השתתפו בהגנה על בעלות ברית של ארצות הברית בעולם, לעיתים תוך מלחמות של ממש (מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם, שבמהלכה הוכרז זמנית חוק גיוס חובה). בנוסף לכך, במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית הקימה בריתות הגנה (שהמפורסמת שבהן היא ברית נאט"ו) על-מנת ליצור הרתעה בפני ברית המועצות ובעלות בריתה.
המחצית השנייה של המאה ה-20
עריכהלאחר סיום המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות, הכוחות של ארצות הברית השתתפו באופן מרכזי בשמירת היציבות בעולם (כחלק מהתפיסה של סדר עולמי חדש ובו ארצות הברית היא מעצמת העל היחידה), הן במבצעים קטנים (כמו מבצע השבת התקווה לסומליה על-מנת להפסיק את מלחמת האזרחים בסומליה, או מבצע כוח מאוחד בקוסובו על-מנת להפסיק את רצח העם שהתרחש בקוסובו), והן במלחמה רחבת היקף כמלחמת המפרץ.
המאה ה-21
עריכהעם תחילת שנות האלפיים, ארצות הברית חזתה בפיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה, ובמהלכו מספר טרוריסטים מוסלמים השתלטו על מטוסי נוסעים וריסקו אותם בבניין הפנטגון ובמגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי בניו יורק. בשל כך, ארצות הברית שינתה את תפיסתה הביטחונית והחלה במלחמת חורמה בטרור העולמי, וכחלק ממאבקה בו, יצאה למלחמת אפגניסטן על-מנת לפגוע במרכז כוחו של ארגון הטרור האיסלאמי אל קאעידה (שהיה אחראי לביצוע הפיגוע) ועל-מנת לפגוע בשלטון הטליבאן ששלט באפגניסטן על-מנת להראות שקיים מחיר לתמיכה בטרור. בנוסף לכך, ארצות הברית יצאה למלחמת עיראק מתוך רעיון לפיו ממשל סדאם חוסיין תומך באל-קאעידה ומפתח נשק לא קונבנציונלי.
במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 בנו הכוחות המזוינים רשת אספקה עולמית, שמאפשרת לה להפעיל מגוון אמצעי לחימה באזורים שונים של העולם. תפעול קבוע של רשת האספקה המורכבת הזו, הפכה את הכוחות המזוינים של ארצות הברית לארגון שהוא צרכן הדלק הגדול בעולם שאינו מדינה (וגדול יותר ממספר מדינות). בהתאם לכך, על פי מחקר שפורסם בבריטניה בשנת 2019, הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם אחד מהפולטים הגדולים בהיסטוריה של פליטת גזי חממה. המחקר מניח שמצב זה לא ישתפר בעתיד הקרוב, מכיוון שכל כלי השריון, הטיס והשיט של הכוחות מותאמים לסוגי אנרגיה המסורתיים והמזהמים, ואין אפשרות מעשית להחליף היקף רחב של ציוד צבאי כבד שכזה[1].
כוח אדם
עריכהנכון ל-2020, שירתו בכוחות המזוינים של ארצות הברית כ-1.3 מיליון חיילים בשירות סדיר, ובנוסף כ-807 אלף חיילים בשירות מילואים. השירות בצבא הוא התנדבותי, אך הנשיא רשאי לבצע גיוס חובה למשך תקופה מסוימת, באישור הקונגרס (כך קרה בזמן מלחמת וייטנאם). הכוחות המזוינים של ארצות הברית הם הכוח הצבאי השני בעולם במספר החיילים המשרתים, לאחר הצבא הרפובליקה העממית של סין, והראשון בפריסתו בעולם.
סדר כוח
עריכה| זרוע | חוגרים | קצינים | אזרחים | סך-הכל חיילים |
 צבא ארצות הברית |
387,974 | 93,280 | 299,644 | 481,254 |
 חיל הנחתים של ארצות הברית |
159,508 | 21,450 | 20,484 | 180,958 |
 צי ארצות הברית |
286,337 | 55,659 | 179,293 | 341,996 |
 חיל האוויר של ארצות הברית |
265,369 | 64,245 | 174,754 | 329,614 |
 חיל החלל של ארצות הברית |
3,692 | 2,742 | 6,434 | |
 משמר החופים של ארצות הברית |
32,782 | 8,239 | 42,042 | |
| סך-הכל כוח הסדיר | 1,137,916 | 236,826 | 681,232 | 1,347,106 |
| כוח המילואים של הצבא (כולל את המשמר הלאומי של הצבא) | 527,578 | |||
| כוח המילואים של חיל הנחתים | 38,473 | |||
| כוח המילואים של חיל הים | 57,650 | |||
| כוח המילואים של חיל האוויר (כולל את המשמר הלאומי של החיל) | 174,765 | |||
| כוח המילואים של משמר החופים | 6,142 | |||
| סך-הכל כוח המילואים | 807,562 |
פיקודים
עריכה
ערך מורחב – פיקוד קרבי מאוחד
פיקודים אזוריים
עריכה
הכוחות של ארצות הברית הם הכוח הצבאי בעל הפריסה הרחבה ביותר בעולם, פריסה המאפשרת לארצות הברית לפעול במהירות בכל נקודה בעולם, ללא צורך בהזזת כוחות מאסיבית למרחקים. ארצות הברית מחלקת את כל העולם למספר פיקודים, שלכל אחד מפקדת ענק האחראית על הכוחות הצבאיים באותו האזור.
| הפיקוד | אזור | בסיס מרכזי |
| פיקוד צפון של ארצות הברית | צפון אמריקה, לרבות הגנה על ארצות הברית | קולורדו |
| פיקוד מרכז של ארצות הברית | מזרח אפריקה, המפרץ הפרסי ומרכז אסיה, לרבות המזרח התיכון ומשנת 2021 כולל ישראל (למעט טורקיה) | פלורידה |
| פיקוד אירופה של ארצות הברית | אירופה, רוסיה וטורקיה | גרמניה |
| פיקוד האינדו-פסיפי של ארצות הברית | האוקיינוס השקט, לרבות דרום-מזרח אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד וגינאה החדשה | הוואיי |
| פיקוד דרום של ארצות הברית | דרום אמריקה | פלורידה |
| פיקוד אפריקה של ארצות הברית | אפריקה (למעט מצרים) | גרמניה |
| פיקוד החלל של ארצות הברית | קולורדו |
פיקודים מבצעיים
עריכה- פיקוד המבצעים המיוחדים – מרכז מבצעים מיוחדים לכל הכוחות. בסיסו בפלורידה.
- הפיקוד האסטרטגי – מפעיל כוחות אסטרטגיים ופעילות בחלל. בסיסו בנברסקה.
- פיקוד התובלה – אחראי על תובלת הכוחות בכל העולם. בסיסו באילינוי.
- פיקוד הסייבר – מרכז את פעילות המרחב הקיברנטי, מארגן את משאבי הסייבר ומתאם את הגנות הרשת הצבאית של ארצות הברית.
אמצעי לחימה
עריכה
מרבית אמצעי הלחימה שהכוחות המזוינים של ארצות הברית מצוידים בהם מיוצרים בארצות הברית, בנוסף למיעוט שמיוצר בשיתוף של מדינות אחרות או השבחה של אמצעי לחימה שנקנו ממדינות אחרות (שיתופי פעולה כאלו קיימים בעיקר עם בריטניה וישראל). חלק מאמצעי הלחימה שהכוחות מצוידים בהם, נמכר למדינות אחרות, וחלק הוא בלעדי ונשאר כגורם המהווה יתרון איכותי על פני יריביה.
הנשק האישי של החיילים הוא רובה סער ממשפחת ה-M16 וה-M4 (חיילים המשרתים באירופה משתמשים לעיתים גם ברובה סער מסוג G36). בנוסף לכך, כל פלוגות ומחלקות החי"ר מצוידות במקלעים מסוגים שונים: מקלע בינוני מסוג מאג, מקלע כבד M2 בראונינג, ומקלע רימונים סאקו דיפנס Mk19. בנוסף, מצוידות יחידות החי"ר ברקטות נגד טנקים מסוג לאו M72, ובטילים נגד טנקים מסוג טאו. חיל הנחתים משתמש גם במטול רקטות נגד טנקים מסוג B-300 משודרג בשם SMAW. מחלקות החי"ר מתניידות על גבי נגמ"שים מסוג M-113.
חיל השריון בצבא האמריקני בנוי על טנק מערכה מסוג אברהמס M1. חיל התותחנים בצבא האמריקני מורכב ממערכות רקטיות חדישות מסוג MLRS בעלות יכולת שיגור לטווח של כ-300 ק"מ (לעומת 40 עד 80 ק"מ בגרסאות המיוצאות).
חיל האוויר האמריקני הוא חיל האוויר הגדול בעולם וכולל כ-5,500 כלי טיס. עמוד השדרה של חיל האוויר הוא מטוסים מסוג F-16 ו-F-15 שהושבחו, ומטוסי ה-F-35 החמקניים. בנוסף לכך, חיל האוויר משתמש, באופן בלעדי, במפציצים חמקניים מסוג B-2 ספיריט, מטוסי עליונות אווירית חמקניים מסוג F-22 ראפטור ומטוס תקיפה כבד (המכונה גם כספינת תותחים) מסוג AC-130. בנוסף לכך, בשנים האחרונות החלה התגברות בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לצורכי תקיפה.
חיל הים האמריקני נחשב גם הוא לגדול בעולם (הן בדחי האוניות והן במספר האוניות) והוא כולל את צי נושאות המטוסים הגדול בעולם, שכולל 11 נושאות מטוסים, שכל אחת מהן יכולה לשאת כ-90 מטוסי קרב. כיום נבנית נושאת מטוסים נוספת ומתוכננות בסך הכל עשר נושאות מטוסים מסדרת ג'רלד פורד, שיחליפו בהדרגה את נושאות המטוסים מסדרת נימיץ, ובין היתר יהיו מתאימות גם לנשיאת מטוסי F-35 חמקניים ויאפשרו עבודה של פחות אנשי צוות על הסיפון. הצי האמריקני מפעיל גם כ-30 אוניות סער אמפיביות, כ-20 סיירות מסדרת טיקונדרוגה, כ-70 משחתות (רובן ככולן מסדרת ארלי בורק) וכ-70 צוללות בהנעה גרעינית מדגמים שונים (צוללות טילים בליסטיים, צוללות טילי שיוט וצוללות תקיפה).
הצי האמריקני הוא גם חיל הים בעל מספר כלי הטיס הגבוה בעולם: כ-3,500 מטוסי קרב וכ-500 מסוקי קרב.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אתר המוקדש להיסטוריה צבאית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.
ארצות הברית, כוחות מזוינים, דף שער בספרייה הלאומית
הכוחות המזוינים של ארצות הברית, סרטונים בערוץ היוטיוב
הכוחות המזוינים של ארצות הברית, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
עריכה- ^ צבא המלחמה באקלים, באתר מכון דוידסון