כושר תמרון

בהנדסת טילים, כושר התמרון, הוא גודל המוגדר על ידי היחס בין התאוצה הרדיאלית (lateral acceleration) המקסימלית וזמן התגובה האופייני של מערכת הבקרה של הטיל. לרוב נמדד ביחידות של מטר לשנייה בשלישית [m/s^3].

כושר התמרון מגדיר את היכולת של הטיל להגיב לשינויים בסביבה ולהתמודד מול מטרה מתמרנת. כולל מעבר בין שני מצבי ניהוג שונים בזמן מינימלי.

באופן אינטואיטיבי, כושר התמרון של הטיל הוא מדד ליכולתו לנוע במסלולים בעקמומיים דמוי סללום, והוא מתבטא בשינויי כיוון במסלול הטיל.

מנקודת מבטו של עצם הנמצא בתוך הטיל, כושר התמרון מתבטא בקצב שינוי המשקל שלו.

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.