ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 261

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הגירוש במלחמת העצמאות

למה בעצם גורשו היהודים מארצות ערב?--79.177.158.102 09:13, 8 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102, ראה פליטים יהודים ממדינות ערב#התנכלויות בעת החדשה. שים לב שברוב המקרים לא היה גירוש, אלא רדיפה ממושכת שגרמה ליהודים לברוח. Amitayzl - שיחה 12:58, 8 ביוני 2016 (IDT)

הסיבות היו בקצרה אנטישמיות, לאומנות, אנטי-ציונות, חמדנות. Amitayzl - שיחה 12:59, 8 ביוני 2016 (IDT)

אין לי ספק שאלו הסיבות. אני מתכוון מה הייתה העילה במלחמת העצמאות? למה דווקא זאת הייתה נקודת הרתיחה שבה כל האנטישמיות הזאת התפוצצה בכל ארצות ערב בבת אחת?--79.177.158.102 13:29, 8 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102 כפי שכתוב בערך, הגירוש/בריחה לא קרו באחת דווקא במלחמת העצמאות, אלא מדובר בתהליך שהסתיים בחלק מהמדינות למעלה מעשור אחריה. יכולות להיות מס' סיבות, כגון ההשפלה מהתבוסה במלחמת העצמאות ובמלחמת סיני, זעם על הצלחת התנועה הציונית, השפעות נאציות (בעיקר בעיראק, שם הייתה הפיכה צבאית פרו נאצית במהלך מלחמת העולם השנייה), עליית הלאומנות הערבית באותן שנים, וכמובן שחרור האומות הערביות מהקולוניאליזם האירופאי (רוב מדינות ערב הוקמו סמוך להקמת מדינת ישראל, השלטון הקולוניליסטי הגן על היהודים). סדר הסיבות שמניתי שרירותי ויכולות להיות סבות נוספות. Amitayzl - שיחה 13:37, 8 ביוני 2016 (IDT)

מה שאתה אומר מסבך את התמונה. אז בעצם לא היה מבצע גירוש מסודר ומתואם בין ארצות ערב השונות, נוסח גירוש ספרד. אלא זה היה יותר התפרצויות נקודתיות בזמנים שונים, שרק במצטבר רוקנו בסופו של דבר את ארצות ערב מיהודים. נכון?--79.177.158.102 13:44, 8 ביוני 2016 (IDT)

לא ברור על מה הנחת הגירוש שלך מתבססת. המילה "עזיבה" הרבה יותר מתאימה. והיא אכן היתה מתואמת, עם הגופים הציוניים ומדינת ישראל. Liad Malone - שיחה 14:07, 8 ביוני 2016 (IDT)

ומה לגבי השוד של הרכוש? גם זה היה מתואם עם ישראל?--79.177.158.102 14:47, 8 ביוני 2016 (IDT)

גירוש ושוד הם שני דברים שונים, שלא בהכרח באים יחד. במקרה של עיראק למשל, האלטרנטיבה היתה להישאר שם עם הרכוש והאזרחות העיראקית. אני מניח שבעיני מנהיגי מדינת ישראל, כמו גם בעיני יהודי ערב, עזיבתם את ארצותיהם ועלייתם ארצה היתה חשובה הרבה יותר מרכושם. לשמחתי, זאת היתה ההחלטה הנכונה. את אלה שנשארו, ניתן היה לראות שנים לאחר מכן ברוב עליבותם ואומללותם. כמה מהם הופיעו בתשדירי החדשות של המשטרים הללו לבושים כאסירים וחשודים ב"ריגול" למען המדינה הציונית, בכל פעם שהמדינות הללו רצו לנגח את ישראל על עצם קיומה ושגשוגה. Liad Malone - שיחה 15:42, 8 ביוני 2016 (IDT)

משתמש:Liad Malone זה טיעון קלוש מאד. שילטון שנמנע מהגנה על אזרחים שנערכים בהם פוגרומים אחראי בפועל לגירושם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:56, 15 ביוני 2016 (IDT)

מתייג את ליעד לאחר כשלונו של אילן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 16:38, 16 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה לשני העונים.--79.177.158.102 00:19, 9 ביוני 2016 (IDT)

האם בהדלקת נורת פלורסט יש הבערת חוט להט?

קראתי באתר הזה ש"לאחר בירור טכני עלה בידינו כי בהדלקת פלורסנט יש הבערת חוט להט גמור, ועל כן יש בזה איסור דאורייתא של מבעיר". רק רציתי לוודא את הנקודה הטכנית הזאת, האם אכן בהדלקת נורת פלורסנט "יש הבערת חוט להט גמור"? 93.126.88.30 23:24, 8 ביוני 2016 (IDT)

אכן, לפי הערך נורה פלואורסצנטית "בקצות השפופרת מותקנים חוטי להט לחימום ראשוני של הנורה שהופכים לאחר שלב ההתנעה לאלקטרודות".‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:34, 8 ביוני 2016 (IDT)

ראו את הסליל בתמונה. חזרתי • ∞ • שיחה 01:29, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה93.126.88.30 02:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

מה הצדדים לומר שנורת להט חשמלית נחשבת לאש ומה הצדדים להפריך אותה. כלומר במה הם דומים ובמה הם שונים- אם בכלל?

93.126.88.30 02:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

זו הבערה ללא כילוי.

הרמב"ם כתב: "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב" (רמב"ם שבת י"ב, א') והשוו חוט להט לליבון. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:16, 9 ביוני 2016 (IDT)

עוזיאל אני לא מכיר את המושגים האלה ואשמח ללמוד אותם בקצרה. מה זה אומר העברה ללא כילוי? האם זה אומר שאשיש הבערה ללא שהחומר מתכלה- כדוגמת ברזל? (אם כן, מבחינה כימית, אין ריאקציות? וחוץ מזה לפי חוק שימור החומר אין באמת חומר שמתכלה אלא רק מחליף צורה). חוץ מזה, למה מתכוון הרמב"ם כשכותב "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים"? 93.126.88.30 14:21, 9 ביוני 2016 (IDT)

אכן, הבערה ללא כילוי היא הבערה בה החומר אינו מתכלה, כפי שקורה בנורת להט. זו איננה בעירה במובן הכימי של המילה, אין ריאקציות כימיות. זו אינה אש לפי ההגדרה של אש כתהליך חימצון. זו קרינת גוף שחור.

חימום ברזל וקירורו במים הם חלק מפעולות הצורף בעיבוד הברזל. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:59, 9 ביוני 2016 (IDT)

השאלה מזכירה לי קטע בספרו ריצ'רד פיינמן של אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!. פיינמן מספר על מקרה בו רבנים באו אליו ( הוא היה פיזיקאי יהודי) עם שאלה "האם חשמל זה אש?" והוא הבין שאין להם שום רצון לקבל ידע מדעי אלא רק למצוא "הוכחה" שהם שומרים שבת "נכון". Corvus-TAU - שיחה 11:13, 9 ביוני 2016 (IDT)

הוא כנראה היה גאון גדול אם הוא הבין שהרבנים מנסים לקבל מידע שיעזור להם להבין את ההלכה ולא שפתאום החליטו להחליף את תחום העניין שלהם. גאון של ממש. ביקורת - שיחה 14:01, 9 ביוני 2016 (IDT)

מר Corvus במקרה הזה הדימוי לא נכון. הייתי שמח מאוד לקבל ידע מדעי ולדעת מה האמת. יתירה מכך, חשדתי שזה לא נכון ומנקודת ביקורת באתי לכאן לבדוק את זה. אין לי שום דעה מוקדמת או מאוחרת. מקווה מאוד שהדיון לא יסטה מהצד המדעי של השאלה שלי לצד הפילוספי כי אז אפספס את התשובה. 93.126.88.30 14:21, 9 ביוני 2016 (IDT)

אין טעם לדון בשאלות מדעיות במקרה של הלכה... זו מערכת של מנהגים ומסורות. הרי ברור שקטניות לא כוללות אורז. ועם זאת, במסורת של יהודים רבים האורז הוא דווקא כן. ולא שאם עכשיו ישאלו ביולוג והוא יענה שאורז בגלל לא קשור אז ישנו את ההלכות. זה פשוט מידע לא רלוונטי.

וברור שפיינמן היה גאון גדול. בין האנשים הכי נבונים שאי-פעם נולדו. אחד המדענים הכי מצליחים במאה ה-20 ובכל הזמנים. Corvus-TAU - שיחה 14:36, 9 ביוני 2016 (IDT)

הבעיה שאין הגדרה מדעית ל"אש". יש בעירה - חימצון של חומר לגורם להתלהטות. זה לא קורה בנורת להט, שבכוונה ממולאת בגז אינרטי על מנת למנוע זאת.

אם מוסכם עליך שאש היא תוצר של בעירה (לא מובן מאליו) אז בנורת להט אין אש. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:28, 9 ביוני 2016 (IDT)

(לא תשובה, אבל טיפה רלוונטי): אתם יכולים גם לשמוע הראה של צבי מזא"ה שמדבר על ההתנגשות בין הגישה המדעית לבין הדת (הוא אדם דתי). Corvus-TAU - שיחה 14:41, 9 ביוני 2016 (IDT)

אין הגדרה מדעית (או אחרת תקפה) גם ל"אדם דתי"... לפי איך שאני מבין את הדת, אם היה ניתן להתחבר אליה בכלים של הגישה המדעית, היא הייתה מאבדת את עמדתה כדת והופכת לחלק מהעולם הנצפה. דווקא בשל היותה קו מקביל שלא ייפגש עם הגישה המדעית שנבנתה כדי לחקור את העולם הפיזי כמות שהוא, אני ואחרים יכולים להכיל את שני התחומים בלי למצוא סתירה ביניהם. ביקורת - שיחה 14:54, 9 ביוני 2016 (IDT)

מסכים עם טענה זו. ולכן דעתי היא שאין טעם גם לנסות לגשר בין הדברים, לחפש סיבה דתית לאירועים פיזיים או לחפש הצדקה פיזיקלית או ביולוגית להרגלי שמירת שבת וכשרות. Corvus-TAU - שיחה 15:05, 9 ביוני 2016 (IDT)

אכן. ביקורת - שיחה 15:07, 9 ביוני 2016 (IDT)

חברים יקרים, הפוסקים החרדים הסתמכו על הבנתם בתחום החשמל כשהם אסרו את השימוש בו מהסיבה שמדובר בהבערה, וייתכן שהבנתם בתחום הייתה שגויה או מוטעית. לכן אני כאן לברר את זה. נא לא להסיט את הדיון לחיפוש טעמים לדת, אני לא מחפש טעמים לדת בפרט שאני לא אחד כזה. אני רק רוצה להבין אם מה שהחרדים אוסרים שימוש בחשמל בשבת משום שזה בעירה, האם לנקודה הספציפית הזאת שמדובר בבעירה יש ביסוס מדעי או לא. זה הכל. לא הצדקות מדעיות לדת ולא שום דבר אחר דומה. 93.126.88.30 21:41, 9 ביוני 2016 (IDT)

בתורה נאמר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", לא נאמר "לא תבערו באש". הוי אומר (לפי הבנה מקובלת בפסיקת ההלכה), האיסור הוא על יצירת אש, לאו דווקא על הבערה במובן של כילוי. מהי "אש"? ברור שחשמל אינו אש רגילה. אך בתלמוד הבבלי מופיע המושג "גחלת של מתכת", כלומר, מוט מלובן עד שהוא מפיץ אור וחום, ומכמה סוגיות ניתן להבין שהתלמוד מתייחס לליבון המתכת כאל יצירת אש ממש. מכאן מתקבל שהצירוף של אור וחום הוא "אש", ומכאן המסקנה לגבי חוט להט. לכן הפוסקים לא נזקקו כלל להגדרה המדעית של החשמל בבואם לאסור את חוט הלהט. מה שכן היה משמעותי מבחינה מדעית הוא בשאלה קשורה אך לא זהה: מה דין החשמל ביום טוב, שבו מותר להעביר אש קיימת ולא ליצור אש חדשה. גם האיסור להדליק חשמל שאין בו הדלקת חוט להט תלוי במידה מסוימת בצד המדעי של העניין.

אגב, איני מבין את אזכור "הפוסקים החרדים". החשמל הגיע לעולמנו לפני שהומצא המושג "חרדי", וההתייחסות לחוט להט כאש מופיעה בפוסקי ההלכה מראשית יצירת החשמל, כולל, למשל, אצל הרב קוק.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מכל האמור לעיל, מה דינה של נורת לד? הרי אין שם מתכת לוהטת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:18, 9 ביוני 2016 (IDT)

נכון. לכל הדעות אין בה איסור הבערה. הפסיקה המקובלת שהיא אסורה מדרבנן, מנימוקים שונים.

אם אתה ברצינות שואל אך ורק על הצד המדעי ומתעלם מכל פסקי ההלכה למינהם, אז ברור שבהלדקת נורה חשמלית אינה בעירה. "בעירה" היא תהליך כימי שיוצר חום במהלכו חומר או מספר חומרים הופכים חומר אחר. הבעיה הידועה היא הפיכת פחמימנים+חמצן ל(מים+פחמן דו חמצני+ עודפים). נורת להט לא מבצעת שום תגובה כימית. היא כמו ששמה מרמז מתחממת מאוד ופולטת קרינת גוף שחור. אולי לא ששמח לשמוע, אבל כל גוף פולט קרינת גוף שחור. פשוט מתכת חמה פולטת בתחום שניראה לעין ומתכת קרה בתחום שלא רואים. ובעירה כימית אמתית מתרחשת קבוע בגוף האדם. קוראים לזה נשימה תאית. אפשר להתפלסף עוד קצת עד המושג בעירה, למרות שהוא כן מוגדר היטב. לדגומה תגובות גרעיניות בכוכבים גם נקראות "בעירה גרעינית" כי יש שם שינוי של הרכב כימי תוך כדי שחרור חום. אולי זה יספיק שביל לקבוע שם חוט להט בוער. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:15, 10 ביוני 2016 (IDT)

למגיב האלמוני שלא חתם, תודה על העלאת ההסבר. אני לא יודע על הסוגיות האחרות שאתה מדבר עליהן אני דן לפי מה שלפניי, ולכן מכיון שדיברת על הנושא גחלת של מתכת, או ברזל מלובן, הרי ששני אלה בזמנם נעשו על ידי חימומם באש ולא מחשמל.

הזכרתי את החרדים כי הם אלה היו הראשונים להתעסק בנושא. אין לי מושג מאיפה הבאת את האמירה ש"החשמל הגיע לעולמינו לפני שהומצא המושג חרדי", אלא אם כן אתה מתכוון לחשמל הנוצר בברקים או לחשמל בתאים מסויימים בגוף. חרדים כבר היו בזמן התפתחות החשמל, והיו הראשונים לעסוק בו. הרב קוק היה חרדי בהגדרה, כיום הוא מזוהה עם הזרם הדתי לאומי למרות שלדעתו תנועת המזרחי הייתה פשרנית מידי (להזכירך התנגד למתן זכות בחירה לנשים לבחור ולהיבחר, התלבש כחרדי והתנהג כחרדי. באותה עת, הגבולות בין חרדי ובין דתי כמו בימינו לא היו ברורים, אבל היו חרדים קיצונים של העדה החרדית והיו חרדים נוחים יותר כמו הרב קוק ושאר הרבנים הראשיים לישראל אז. האם לדעתך הרב צבי פסח פראנק היה דתי ולא חרדי מכיון שהיה חבר הרבנות 'הציונית'? זה יהיה מגוחך לומר את זה) וראה כאן עוד.93.126.88.30 22:10, 10 ביוני 2016 (IDT)

. Corvus, תודה על העלאת הדעה. אם ההגדרה של בעירה היא מה שציינת הרי שלכאורה ניתן למצוא בעירה גם בנורת חשמל. "בעירה היא תהליך כימי", זהקורה גם בנורת חשמל בהעברת זרם האלקטרונים לעבר חוט הלהט. "חומרים או מספר חומרים הופכים לחומר אחר", חוט הלהט נשרף לאט מאוד עד שאחרי מאות שעות הוא נשרף באופן שמוציא אותו מכלל פעולה. (ייתכן גם שישנה השפעה של נורת הלהט על החמצן בסביבתו) לא כך? 93.126.88.30 22:16, 10 ביוני 2016 (IDT)

לא רבתי. חוט הלהט אינו נשרף, הוא מתאייד לאיטו. העברת אלקטרונים אינה תהליך כימי אם אינה מלווה ביצירת תרכובת או התפרקותה - ובנורת להט היא לא. אין שום בעירה בנורת להט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:18, 11 ביוני 2016 (IDT)

עמדתי בעניין: ראשית, הגדרות של מושגים בהלכה ובמדע אינם בהכרח חופפים, ואין שום סיבה שיחפפו. זה לא עניין של "טעות" או "חוסר ידיעה", אלא של עולם מושגים שונה. כך למשל, בעניין הגדרת הקטניות שהובאה למעלה, אין שום משמעות להגדרה הבוטנית של הקטניות כשבאים לדון באיסור קטניות בפסח. אלו מושגים שונים ששיכים לעולמות מושגיים שונים. שנית, עמדתי היא שהגדרות הלכתיות מבוססות, בדרך כלל, על תפיסות פשוטות של המציאות כפי שאנו חווים אותם. לעיתים יש צורך בבירור מדעי של העובדות, אבל בדרך כלל הוא לא ברמה של ההגדרות. ועכשיו לעניין האש בשבת: ברור לי שהתהליך הכימי הקרוי "בערה" הוא לחלוטין לא רלוונטי מבחינה הלכתית. אילו זה היה נכון, גם להבה של גפרור לא הייתה נחשבת ל"אש" מבחינה הלכתית (שהרי היא תוצאה של הבעירה, ולא הבעירה עצמה). הפסיקה שמגדירה ברזל מלובן כ"אש" תופסת את האש כמשהו בטמפרטורה גבוהה שפולט אור, ללא התפלספויות מיותרות. מבחינה זו חוט להט הוא אש, ונורת לד איננה אש. לא צריך לסבך יותר מדי. משה פרידמן - שיחה 15:11, 15 ביוני 2016 (IDT)

שאלה כנה: אז כל ליבון הוא אש? וגם: האם יש רבנים שכן מתירים נורת לד? ומה מקור האיסור על כירי אינדוקציה, הרי שום דבר לא מתלבן שם? באופן כללי האם יש משהו שפולט חום או אור ולא אסור תחת איסור הבערת אש? בברכה ובתודה, _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:11, 15 ביוני 2016 (IDT)

לא מתירים נורת לד משיקולים שמוגדרים באקדמיה מטא-הלכתיים, ובעברית פשוטה יותר "רוח המחוקק". מלבד זאת ישנם עוד איסורים בשבת חוץ מ"מלאכת מבעיר": מלאכת מבשל גורמת לאיסור בישול בכירי אינדוקציה בלי קשר לשאלה אם זו אש או לא. עמדת חלק מהפוסקים שסגירת מעגל חשמלי אסורה גם מטעם מלאכת בונה (בלי להיכנס לפירוט) ולכן סגירת מעגלים אלקטרוניים אסורה בשבת גם אם אין כאן אש. ביקורת - שיחה 19:22, 15 ביוני 2016 (IDT)

הנה מאמר של ר' דרור פיקסלר על הלדים. בתוך המאמר הוא נוקט שהתקבל להלכה שלא כפוסקים שהזכרתי בעניין מעגל חשמלי (לכן הזדקק לשיקולים חוץ-הלכתיים כדי לאסור), במאמר הזה, דברי ר' ידידיה מנת החולק עליו ותגובת הרב פיקסלר. אם יש לך חשק, אולי תהנה לקרוא. ביקורת - שיחה 19:28, 15 ביוני 2016 (IDT)

תשובה לאילן: לשאלתך הראשונה התשובה חיובית. הגדרת ליבון כ"אש" קדומה בהרבה להמצאת הנורה החשמלית, ולכן הביקורת המזלזלת שהובאה למעלה כביכול בשמו של פיינמן איננה רלוונטית. לגבי נורות "לד" וכיריים אינדוקציה (או מיקרוגל!): יש כאן ערבוב מושגים הלכתיים. איסורי שבת רחבים בהרבה מאיסור יצירת אש. ישנם דיונים הלכתיים נפרדים ביחס לעצם השימוש בחשמל, ללא קשר ל"אש", ואם תרצה תוכל ללמוד אותם במקומם. זה נושא רחב. בלי קשר לזה, החשמל משמש למגוון דברים, שאפילו אם נתיר את השימוש בו, לפחות במצבים מסויימים, אין זה אומר שמותר לעשות איתו דברים אחרים שאסורים בשבת. ולשאלותיך: בהדלקת נורת "לד" אין איסור של "מבעיר", ומדובר בסגירת מעגל חשמלי בלבד, שנחלקו הפוסקים לגבי איסורו. כיריים אינדוקציה כנראה קלים מנורת "לד", ובוודאי שאין בהם "הבערה", אבל בישול אסור בשבת בפני עצמו. כנ"ל לגבי מיקרוגל, או מכונת כביסה שתאסר בגלל איסור כביסה בשבת, ולא בשל היותה מכשיר חשמלי. הנקודה החשובה: הדיון ההלכתי לגבי הגדרת נורת להט כ"אש" איננו קשור לדיון ההלכתי לגבי איסורי חשמל בשבת, וגם נורת להט תיאורטית שתופעל ללא חשמל תיאסר באותה המידה. מבחינה זו, הדיונים ההלכתיים ביחס לנורת להט ונורת לד או כיריים אינדוקציה הינם שונים באופן מהותי. משה פרידמן - שיחה 11:40, 16 ביוני 2016 (IDT)

לא כל כך הבנתי. האם למשל שימוש בכירי אינדוקציה בלי לבשל (נגיד לחמם את הידיים על מחבת ברזל שמתחממת אבל לא מלובנת) נחשב בסדר? אם לא מה האיסור שפועל במקרה הזה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:39, 16 ביוני 2016 (IDT)

יש כאלו שפוסקים שיש איסור בישול גם בדברים שהם לא אוכל (למשל המחבת), ובכל מקרה לא פלוג. עוד איסור שקיים הוא עובדין דחול שעל פיו אוסרים לעיתים דברים שנוגדים את רוח הלכות שבת אבל לא מתאימים במדויק לאף איסור קיים. ישנו גם מכה בפטיש שהירושלמי מספר שאיסורים שלא תאמו לל"ח אבות המלאכה האחרים נכללו כמכה בפטיש, וגם לפי הפרשנות הקלאסית ישנם דברים רבים שיכולים להיחשב כגמר מלאכה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 13:27, 16 ביוני 2016 (IDT)

לאילן: מהי בדיוק הנקודה שלא הבנת? לשאלתך: חימום ידיים כנ"ל בכיריים אינדוקציה בשבת יהיה מותר. זה לא שונה מחימום ידיים על פלטה חשמלית בשבת. הבהרה: אינני פוסק הלכות. דין הפעלת הכיריים יהיה דומה לדין סגירת מעגל חשמלי בשבת, שכאמור לעיל נתון במחלוקת הפוסקים (כמו נורת לד). משה פרידמן - שיחה 14:33, 16 ביוני 2016 (IDT)

יש לציין שהמחלוקת בדבר נורות לד והנחת כלי ריק על כירי אינדוקציה היא לא האם מותר סתם אלא מה חומרת האיסור כדי להכריע לצורך מה האיסור נדחה (גרמא, חולה, בקשה מגוי וכו'). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 16:34, 16 ביוני 2016 (IDT)

בעניין האורז שהוזכר קודם יש לציין שהאיסור על אורז והאיסור על קטניות הם שני דברים שונים שלעיתים מוגדרים כאחד בגלל שאשכנזים נוהגים לגבי שניהם איסור. יש קהילות שאוסרות אורז ומתירות קטניות (ונראה לי יש גם כאלה הפוך, אבל אני לא בטוח). ואכן כמו שנאמר לעיל ההגדרה ההלכתית של אש אינה מתיימרת להיות זהה להגדרה המדעית של אש, אם כי המושגים ההלכתיים כן תואמים מושגים מציאותיים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 20:58, 15 ביוני 2016 (IDT)

תכנית שבה הראו כיצד אנשים נכנסים לאתר אינטרנט ומטביעים אדם

קראתי בעבר כנראה אצל דניאל כהנמן, אזכור לתכנית טלוויזיה שהראתה ניסוי ובו כבלו אדם בתוך מכל שלתוכו הוזרמו מים בכל פעם שמישהו נכנס לדף אינטרנט שבו הועבר הניסוי בשידור חי. הניסוי נועד להראות שאנשים רבים נכנסו שוב ושוב להשביע את סקרנותם למרות שבכך קירבו לכאורה את מותו של האומלל. מישהו זוכר על מה מדובר? תודה מראש. ביקורת - שיחה 15:22, 9 ביוני 2016 (IDT)

אולי הוא ציטט סרט שעסק בניסוי כזה. מכל מקום זה זכור לי כמו משהו שאמור להיות מאד מפורסם. ביקורת - שיחה 15:22, 9 ביוני 2016 (IDT)

הסרט "ללא עקבות" מציג סיפור כזה בדיוק. בלנק - שיחה 20:52, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה!!! הערך, אגב, לוקה בתרגמת קשה. הנחתי תבנית שכתוב. ביקורת - שיחה 21:24, 9 ביוני 2016 (IDT)

"אבל בורחת מותה מקלטרת על ידי נדנוד מהדרך בזמן שהיא תלויה מהתקרה". לדעתי זה תרגום מכונה ולא תרגמת. ‏«kotz» «שיחה» 01:02, 10 ביוני 2016 (IDT)

כל כמה זמן מתחלף ראש מחלקה באוניברסטאות ישראליות?

השאלה בכותרת, תודה. 31.154.159.208 20:34, 9 ביוני 2016 (IDT)

זה תלוי בהרבה דברים, למשל במוטיבציה של ראש המחלקה להישאר ראש מחלקה. אני חושב, שרובם נשארים לפחות שנתיים. אני חושב גם ששלוש או ארבע שנים זה זמן שכיח עבור התפקיד. אבל יש מי שנשארים יותר, באופן משמעותי. 109.160.190.228 20:59, 9 ביוני 2016 (IDT)

במחלקה שלנו החוק הוא מדי שנתיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:06, 9 ביוני 2016 (IDT)

המינוי הראשון הוא לשנתיים או שלוש (תלוי במוסד). לפעמים המינוי מוארך לתקופה נוספת. עוזי ו. - שיחה 21:10, 9 ביוני 2016 (IDT)

הטבעת של גנדלף

ידוע שלגנדלף האפור היתה את אחת הטבעות, טבעת האש שניתנה לאלפים במקור. האם סאורון יכול היה לשלוט אם כך בגנדלף?

והאם פרודו או גולום יכלו לעשות זאת?

אחרי שנתגלתה מזימתו של סאורון, הוחלט להסתיר את טבעות האלפים והן לא היו בשימוש כל עוד הטבעת האחת הייתה אצל סאורון, רק לאחר מפלתו התחילו בעליהן לענוד אותן ולהשתמש בהן. פרודו וגולום לא היו מספיק חזקים על מנת לשלוט בטבעת האחת ולשלוט באמצעותה בשאר הטבעות, אבל במידה והטבעת האחת הייתה נופלת לידי סאורון, יתכן וכן היה ביכולתו לשלוט גם בטבעות האלפים. ירח אפל - שיחה 21:14, 9 ביוני 2016 (IDT)

אם לסאורון הייתה הטבעת האחת - כן. בלעדיה לא. הוא הדין עם גלאדריאל ואלרונד, שענדו את שתי הטבעות האחרות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:35, 9 ביוני 2016 (IDT)

למיטב זכרוני מופיע בספר (אולי בנספחים) שסאורון עצמו לא נגע בשלוש טבעות האלפים ולכן עונדיה לא נשלטו על ידו. מופיע באותו מקום שבו מסופר שהוא השמיד את טבעות הגמדים כיוון שכח רצונם ואהבתם לזהב היו חזקים מדי ומנעו ממנו לשלוט בעונדים אותם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 22:22, 14 ביוני 2016 (IDT)

נזכרתי איפה זה מופיע. בסילמריליון יש פרק על יצירת הטבעות בו מוסבר העניין, מדובר בשילוב של מה שאני אמרתי למה שירח אפל אמר. סאורון יצר את הטבעת האחת כדי לשלוט ביתר הטבעות אך העלפים הרגישו מיד בניסיון שלו והחביאו את שלוש טבעות העלפים (ויליה, נריה ונניה) כך שהוא לא יוכל לשלוט בעונדים, מניעה נוספת שהייתה לו היא שהוא לא נגע בשלוש הטבעות האלו בעת יצירתם.

אך לא בקלות כזו נלכדו העלפים. כי ברגע שענד סאורון את הטבעת האחת על אצבעו, חשו והרגישו בו. והם ידעוהו, והבינו כי להיות להם לאדון ביקש, להם ולכל אשר עשו. אז הסירו מעליהם את טבעותיהם, בכעס ובפחד... אבל העלפים נמלטו מלפניו ושלוש מטבעותיהם שמרו ונשאון והסתירון... לא עלה ביד סאורון לגלותן, שכן הופקדו ביד החכמים, והם הסתירון ולא שבו להשתמש בהן בגלוי, בעוד הטבעת השליטה ביד סאורון. לכן נותרו השלוש בתומתן, כי קלברימבור לבדו הוא שחישלן ויד סאורון לא נגעה בהן מעולם.
ואף על פי כן היו כפופות לטבעת האחת.

— הסילמריליון בהוצאת זמורה-ביתן עמ' 261-262

בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 12:06, 16 ביוני 2016 (IDT)

לגבי טבעות הגמדים, אינני זוכר שהן הושמדו, לא כולן על כל פנים. גנדאלף או אלרונד אומר "ארבע החזיר סאורון לרשותו, ואת היתר בלעו הדרקונים". זה אומר שיש לו בנוסף לתשע עוד ארבע. אולי כך לכד בכירים כמו "פיו של סאורון" _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:41, 16 ביוני 2016 (IDT)

יש שבע טבעות שמחזיקים הגמדאים, רובם הושמדו או נתפסו על ידי סאורון (אני אחפש בסילמריליון כשאחזור הביתה). למיטב זכרוני הסיבה שתריין (אביו של תורין בן תריין בן תרור שמוביל את מסעו של בילבו) נמצא אצל בעל האוב היא ניסיונו של סאורון לאסוף את את טבעות הגמדאים ונדמה לי להשמיד אותם כי אין לו תועלת בהם (סיפור זה מוזכר לדעתי בהוביט כשגנדלף נעלם לבקר אותו). לא הבנתי את מסקנתך ש”זה אומר שיש לו בנוסף לתשע עוד ארבע.”, הרי ידוע שיש 20 טבעות כח שנוצרו ע"י קולוברימבור והעלפים בהדרכתו של סאורון. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 13:16, 16 ביוני 2016 (IDT)

פשוט מאד: המצב בעת שסיפור שר הטבעות מתחולל הוא שסאורון שולט בתשע (הנאזגול) וב(כנראה) ארבע (שלקח מהגמדים, ולא ידוע למי, אם בכלל, נתן אותן לאחר מכן על מנת לשעבד). טבעות בני לילית אינן בשליטתו, וכמובן, תודה לאל, גם האחת לא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:34, 17 ביוני 2016 (IDT)

דרכון של מתנחלים

איזה מקום לידה כתוב בדרכון של יהודי שנולד בשטחים? ואם הוא עושה גם אזרחות זרה מה כתוב לו בדרכון הזר במקום לידה? ―109.67.119.211 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

109.67.119.211 לא יודע באופן כללי, אבל אמריקאי שנולד בירושלים ודרש שבדרכונו האמריקאי ייכתב שנולד במדינת ישראל, עתירתו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון של ארה"ב למרות חקיקה מפורשת של הקונגרס שהורתה לממשל לכתוב זאת. כרגע בדרכונים של אמריקנים שנולדו בירושלים כתוב שמקום הלידה הוא ירושלים ולא מצוינת מדינה כלשהי. ראה כאן ‏ Amitayzl - שיחה 22:28, 9 ביוני 2016 (IDT)

בדרכון לא מציינים את עיר הלידה אלא רק את המדינה בה האדם נולד, ולכן בדרכון ייכתב בפשטות "מקום לידה: ישראל". כדאי לשים לב שכל חדרי הלידה ומחלקות היולדות בישראל ממוקמים בתוך גבולות הקו הירוק (יש חדרי לידה בשטחים אבל הם משמשים רק את הפלסטינים), לכן מבחינה טכנית אשה המתגוררת בהתנחלות יולדת את ילדיה בתוך גבולות מדינת ישראל. -- ‏גבי‏ • שיח 12:13, 15 ביוני 2016 (IDT)

עדיין יש פה ושם לידות בית ולידות בדרך לבית החולים, אבל זה די נדיר. ‏DGtal‏ - שיחה 13:12, 15 ביוני 2016 (IDT)

ומה עושים בכאלו מקרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ובכן, בערכים לידת בית ותעודת לידה כתוב שגם כאשר אישה אינה יולדת בבית החולים‏‏, עליה להגיע לשם עם תינוקה לבדיקה, וכן על מנת לרשום את הלידה ולקבל תעודת לידה. במקרים כאלה, התינוק נרשם כאילו נולד בבית החולים. -- ‏גבי‏ • שיח 11:02, 16 ביוני 2016 (IDT)

כל זה לא מועיל, משום שהאמריקאים לא מכירים גם בירושלים המערבית כ"ישראל" לצורך זה. האמריקאי שעתר בסיפור מלמעלה נולד בבי"ח שע"צ. משה פרידמן - שיחה 11:45, 16 ביוני 2016 (IDT)

מועיל למי? אם מישהו נולד בירושלים להורים ישראלים, אז תהיה לו אזרחות ישראלית, ובדרכון הישראלי יהיה כתוב "מקום לידה: ישראל". בארצות אחרות (ארצות הברית, צרפת, קנדה, ברזיל) יהיה כתוב ירושלים, ללא ציון ארץ. אולי התכוונת שזה קצת לא נעים לראות בדרכון הזר שלך תזכורת למעמדה החוקי של ירושלים. -- ‏גבי‏ • שיח 13:55, 16 ביוני 2016 (IDT)

לא "למי" אלא "למה". אתה הערת למעלה ש"כדאי לשים לב שכל חדרי הלידה ומחלקות היולדות בישראל ממוקמים בתוך גבולות הקו הירוק (יש חדרי לידה בשטחים אבל הם משמשים רק את הפלסטינים), לכן מבחינה טכנית אשה המתגוררת בהתנחלות יולדת את ילדיה בתוך גבולות מדינת ישראל". אז אני הגבתי שזה לא מועיל, משום שישנם בתי חולים בירושלים, בתוך גבולות הקו הירוק, ובכל זאת לא תצויין ארץ הלידה. משה פרידמן - שיחה 14:51, 16 ביוני 2016 (IDT)

ארה"ב (ולמעשה שאר מדינות העולם, מלבד ישראל) לא מכירות רשמית בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כחלק ממדינת ישראל (איו"ש, רמה"ג, מזרח י-ם, ובעבר עזה וסיני), אלא כשטחים מוחזקים אחרי כיבוש, שעשויים לעבור לשליטה ערבית במסגרת הסכם שלום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מספרים

היי, איך אני יודע מה התעבורה באתר אינטרנט מסויים ? צחי לרנר - שיחה 21:33, 9 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שאלכסה מספק מידע כזה בתשלום. אבל אני לא בטוח. ביקורת - שיחה 21:36, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה ביקורת יש אתר שמספק זאת בחינם, או דרך שבה ניתן לאמוד זאת באופן עקיף, למשל על ידי בדיקה בגוגל ? צחי לרנר - שיחה 18:34, 11 ביוני 2016 (IDT)

חלק מהנתונים באלכסה חינמיים. יש אתרים דומים, למשל זה, זה וזה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:53, 16 ביוני 2016 (IDT)

דיני ירושה

לנהנים מצוואה אסור לקחת חלק בעריכתה. מקום העבודה של אבא שלי מארגן הרצאה בנושא "דיני ירושה ועיזבון". הורים שלי ביקשו ממני לבוא איתם ולהסביר להם את תוכן ההרצאה. האם זה עלול לגרום לבעייה כלשהי? (ויקיפדיה אינה מספקת ייעוץ משפטי.) 132.64.102.63 21:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

לא נראה לי שהסברת הדברים מההרצאה נחשבת לקיחת חלק מעריכתה. בפרט אם עריכת הצוואה לא נעשית בסמוך להרצאה. אינני משפטן, אבל אני אישית לא הייתי חושש במצב כזה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:47, 9 ביוני 2016 (IDT)

כשאתה מסביר להם, אל תשתמש בדוגמאות אישיות/משפחתיות. חזרתי • ∞ • שיחה 09:36, 10 ביוני 2016 (IDT)

מה הקשר בין להסביר תוכן של הרצאה (תהיה אשר תהיה) לבין עריכת צוואה? הרצאה היא הרצאה וכתיבת צוואה היא כתיבת צוואה. כמעט לכולם יש השפעה כזאת או אחרת על הכתוב בצוואה... הבעיה מתחילה כאשר ישנה עריכה בפועל של הצוואה עצמה. גילוי נאות: לא עו"ד. 93.126.88.30 21:52, 10 ביוני 2016 (IDT)

הכוונה שאסור לך להיות מעורב בכתיבת הצוואה כעורך, עד וכו'. כדי לוודא חוקיות תערכו צוואה אצל עו"ד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הם ההבדלים העיקריים בין נוצרים אורתודוקסים לקתולים?

תמיד חשבתי שקתולים ואורתודקסים זה היינו הך, אבל למי שאני קורא בערך קפריסין, אני מבין שזה לא כך ("לאורך תקופה זו נחלקה האוכלוסייה בין עילית שלטת קתולית, ורוב העם שהיה יווני-אורתודוקסי.")93.126.88.30 21:47, 10 ביוני 2016 (IDT)

93.126.88.30, ב-395 התפצלה האימפריה הרומית (הנוצרית דאז) לשתי אימפריות: מזרחית ומערבית. הפיצול הפוליטי גרר פיצול דתי: הכנסייה הקתולית לאימפריה המערבית והכנסייה האורתודוקסית למזרחית. הכנסייה האורתודוקסית מפוצלת למספר תת-כנסיות כגון יוונית ורוסית. לכל כנסייה יש סמכות דתית עליונה משלה (האורתודוקסים אינם נשמעים לאפיפיור) וגם פרשנות ומנהגים ייחודיים במידת מה. תוכל לקרוא עוד על ההבדלים התאולוגיים ועל הרקע הפוליטי בערך פילוג הכנסייה הנוצרית. ‏ Amitayzl - שיחה 22:35, 10 ביוני 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כדאי להתחיל לקרוא בערך פילוג הכנסייה הנוצרית. לגבי ההבדלים התאולוגיים אני לא בקיא. אבל הבדל ברור הוא הגאוגרפי. הכנסיה הקתולית, שמרכזה ברומא, היתה הכנסיה של מערב אירופה. ואחרי הרפורמציה וייסוד הפרוטסטנטיות היא נשארה הכנסיה של דרום מערב אירופה (איטליה, מרפת, ספרד ופורטוגל) אבל איתן גם של כל המושבות שלהם (בדרום אמריקה, אפריקה, ומזרח אסיה) מהתקופה הקולוניאליסטית. לעומת זאת הכנסיה האורתודוקסית היתה הכנסיה של האימפריה הביזנטית שמרכזה היה בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום) והיא הכנסיה של רוב מזרח אירופה והמזרח התיכון - יוון, רוסיה ועוד.

עוד הבדל זה שבעוד הכנסיה הקתולית אימצה את הלוח הגרגוריאני, הכנסיה האורתודוקסית עדיין חוגגת את החגים לפי הלוח היוליאני. eman • שיחה • ♥ 22:44, 10 ביוני 2016 (IDT)

לצורך העניין: קתולים: צלבנים ויורשיהם ויותר מאוחר: הוונציאנים. הלוח הגרגוריאני הונהג בשנת 1582, קצת יותר מעשר שנים לאחר השלמת כיבוש קפריסין על ידי העות'מנים. כמוכן, יש לא מעט קתולים גם במזרח התיכון. ר' נצרות מזרחית קתולית. Tzafrir - שיחה 03:02, 11 ביוני 2016 (IDT)

ההבדל הבסיסי הוא הבדל ארגוני, הכנסייה הקתולית ריכוזית ויש בה סמכות מרכזית מובהקת, האפיפיור - לא כך אצל האורתודוקסית, שם יש ביזור סמכויות. הבדל נוסף היא שפת התרבות, הכנסייה הקתולית משתמשת בלטינית כשפת פולחן בעוד שהאורתודוקסים השתמשו ביוונית ובשפות המקומיות. הכמרים הקתוליים חייבים בפרישות ואינם מתחתנים בעוד שהאורתודוקסים מתחתנים ומולידים ילדים. בברכה. ליש - שיחה 04:07, 11 ביוני 2016 (IDT)

ואצל שניהם הגירושים אסורים? 93.126.88.30 18:08, 11 ביוני 2016 (IDT)

הגירושים אסורים רק אצל הקתולים, אך לעתים נוקטים ב"ביטול הנישואים". בברכה. ליש - שיחה 21:46, 11 ביוני 2016 (IDT)

ההבדל המהותי ביותר בין האורתודוקסים הנוצרים לבין הקתולים, הוא שהנצרות הקתולית היא ארגון דתי אחד, גדול, מגובש ובין לאומי, שיש לו מנהיג בין לאומי ברור מאוד והלכה בין לאומית אחידה וברורה. בניגוד מוחלט לזה, הנצרות האורתודוקסית היא אוסף של ארגונים דתיים, מופרדים לחלוטין זה מזה. כל אחד בפינה אחרת של העולם. בלי הלכה משותפת. בלי מנהיגות משותפת. בלי קשר. אצל כל זרם אורתודוקסי יש סמלים משלו, מנהגים משלו וגרסה משלו לנצרות. הכנסיה האתיופית-אורתודוקסית, למשל, בכלל רואה בישו נביא ולא אל, בניגוד לשאר הנוצרים.

בין הכנסיות האורתודיקסיות השונות יש גם מאבקי שליטה על מקומות קדושים. הכנסיה היוונית אורטודוקסית, למשל, מנסה לדחוק מארץ ישראל את כל הנוצרים האורתודוקסים האחרים ולהשתלט על מוסדותיהם. 109.160.190.228 21:52, 11 ביוני 2016 (IDT)

איך לשנות בת.ז. דת מיהודי לנוצרי או מוסלמי או חסר דת?

א ללאום היהודי בת.ז. יש עליי השלכות משפטיות שאני לא מסכים איתן ואני מעוניין לבטל אותן על ידי שינוי לחסר דת או לנוצרי או מוסלמי, איך אפשר לעשות את זה? ומה ההשלכות המשפטיות של חסר-דת? 93.126.88.30 18:07, 11 ביוני 2016 (IDT)

93.126.88.30, ראשית, ויקיפדיה (לרבות דף זה) אינה מספקת ייעוץ משפטי, ואין להתייחס לדבריי כאל ייעוץ משפטי, אלא כאל "עצה ידידותית". במידת הצורך, היוועץ בעו"ד או לפחות בפקיד מוסמך של משרד הפנים. שנית, אם ברצונך לשנות רישום לנוצרי או למוסלמי, כנראה עליך להתנצר או להתאסלם. למיטב ידיעתי לא ניתן לשנות ל"חסר דת". השלכות אפשריות של המרת דת במשרד הפנים: לא תוכל להינשא ליהודי בישראל, ואולי לא תוכל להיקבר בבית קברות יהודי. אולי יהיו השלכות מבחינת חוק שירות ביטחון וחוק שירות המילואים אבל אני לא בטוח. תוכל לשלוח את ילדיך לבית ספר ממלכתי ("יהודי") אבל כנראה לא לבית ספר דתי/ממלכתי דתי. ‏ Amitayzl - שיחה 19:45, 11 ביוני 2016 (IDT)

יש לי ת"ז ביומטרית. אין בה סעיף לאום או דת. חזרתי • ∞ • שיחה 20:57, 11 ביוני 2016 (IDT)

בכל מקרה הם רשומים במרשם האוכלוסין וההשלכות המשפטיות זהות. למעשה, לכיתוב בתעודת הזהות לגבי לאום יש משמעות מעורפלת משהו. על התעודה עצמה כתוב שהיא מהווה הוכחה לכאורה לנכונותם של מקצת מהפרטים בה, אך לא של הלאום. אני מניח שהשואל מתכוון לשנות את הרישום במשרד הפנים למטרות נישואין, ולא בגלל תעודת הזהות עצמה. ‏ Amitayzl - שיחה 00:20, 12 ביוני 2016 (IDT)

חזרתי, בכל תעודות הזהות החדשות אין (כחלק מהתהליך הגובר של ההתכחשות לזהות) והקשר לביומטרי הוא שגם זה חדש. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 22:17, 14 ביוני 2016 (IDT)

למיטב הבנתי, לא בדובר ב"התכחשות לזהות", אלא ברצון של מפלגות מסוימות למנוע מגרים רפורמים להירשם כיהודים. מתוך הערך גיור: ”ב-1995 כפה בג"ץ על משרד הפנים לרשום אישה שהתגיירה בישראל בגיור שאינו אורתודוקסי כיהודייה (בג"ץ פסרו-גולדשטיין). בעקבות זאת, התפטר שר הפנים, יצחק פרץ. בהמשך הוספה לתעודת הזהות הערה שהמידע לגבי הדת בתעודת הזהות אינו מעיד על נכונותו, ובהמשך (בשנת 2002) הורה שר הפנים אלי ישי על מחיקת הסעיף מתעודת הזהות. עם זאת, לא הוכרו גיורים שנעשו בישראל שלא על ידי הרבנות הראשית”. ‏ Amitayzl - שיחה 18:46, 15 ביוני 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי דווקא סעיף הלאום כן מופיע בתעודות החדשות, בתקופה בין 2002 ל־2012 הוא לא הופיע, ומאז הוא הוחזר ומופיע שוב. בכל מקרה גם בתעודות שאין הוא מופיע, ניתן לדעת אם מדובר בלאום יהודי לפי תאריך הלידה, אם התאריך מופיע גם בתאריך עברי, אז זה לאום יהודי, אם רק בתאריך אזרחי, אז הלאום אחר. ירח אפל - שיחה 19:30, 15 ביוני 2016 (IDT)

אצלי (ולמיטב ידיעתי גם אצל יתר השכבה שלי) אין סעיף לאום או דת ומדובר בתעודת זהות מלפני שנה וחצי,אז כנראה שלא הוחזר. הדרך שנתת גם לא נכונה מכיוון שבטופס שממלאים לפני קבלת תעודת הזהות אתה יכול לבחור אם אתה רוצה גם תאריך עברי או לא. אמית זה ששר דתי הורה על זה לא אומר כלום, גם הדתיים איבדו הרבה מהזהות (אולי אפילו יותר), ואם כך אז למה גם לאום ירד ולא רק דת. יכול שספציפית ההוראה לא נבעה מהתכחשות לזהות, אך היא כן חלק מהתהליך (שבין אם זה חלק ובין אם לא הוא קיים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 12:16, 16 ביוני 2016 (IDT)

@Amitayzl: חקיקה הנמנעת מהגדרת יהודים כיהודים רק כדי להימנע מהגדרת גרים רפורמים כיהודים במקום פשוט לחוקק שגיור רפורמי אינו תקף היא התכחשות לזהות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 19:28, 16 ביוני 2016 (IDT)

מלא כל הארץ כבודך, אני לא מעוניין להיכנס לדיון בנושא (וזה בוודאי לא המקום), אבל משום שתייגת אותי, אומר רק כי לא כל כך "פשוט" לחוקק חוק כזה, ראשית בגלל הקרע שייצור עם יהדות ארה"ב הרפורמית בחלקה הגדול, ושנית, ולא פחות חשוב, משום ששינוי בחוק היה עלול להיפסל ע"י בג"ץ, וחמור מכך, להפוך את כל ההסדרים הקשורים לגיור (ואולי אף לנושאים רחבים יותר) לנתונים לשיפוטו של בג"ץ (ראה סעיף 10 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו). ‏ Amitayzl - שיחה 21:41, 16 ביוני 2016 (IDT)

כל זה נהיר לי, וידוע לי שאיבוד הזהות הוא לא נעשה אך ורק מתוך זדוניות אלא גם בגלל ההליכה בדרך הקלה של הדמוקרטיה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 21:50, 16 ביוני 2016 (IDT)

שמירת שבת בנצרות

אני קורא עכשיו ספר (לא תיעדי) על יישוב ארצות הברית במאה ה-17, ונתקלתי במשהו שהפתיע אותי. מסופר שם על כך שנוצרים פרוטסטנטים (שליש מהנצרות, יחד עם קטולים ופרבוסלאבים) שומרים באדיקות שבת (Shabbat), החל משבת (Saturday) בערב בתחילת השקיעה, עד ליום ראשון בערב בסיום השקיעה, כ-25 שעות. האם זה מאפיין רק אותם, או גם חלקים אחרים בנצרות? ולמה אין על זה מילה בערך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:18, 12 ביוני 2016 (IDT)

זה ממש לא נכון. נוצרים לא מקיימים אף מצווה יהודית, גם לא שבת. זה בדיוק לב ההבדל בין יהדות לנצרות. במהלך ההיסטוריה היו כל מיני זרמים ותתי-זרמים בנצרות שסטו מהזרם המרכזי, ומיעוטם באמת התקרבו קצת לשורשים היהודיים והדגישו את הקשר ליהדות. אז יכול להיות שבמאה ה-17 בארה"ב הייתה איזו קבוצה של 3 וחצי נוצרים פרוטסטנטים ששמרו שבת. זה רחוק מלאפיין את הנצרות ככלל.--79.177.158.102 12:25, 12 ביוני 2016 (IDT)

ברוסיה היה זרם קטן שכזה - הסובותניקים, נוצרים פרובוסלבים אאז"נ, ששמרו שבת. חלק מהם עלו לארץ, והקימןו פה בין השאר את אחוזת דוברובין ואת רפול. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:29, 12 ביוני 2016 (IDT)

לפי הערך סובותניקים, רפול לא היה מצאצאיהם. Tzafrir - שיחה 13:00, 12 ביוני 2016 (IDT)

בניגוד לנוצרים הקתולים, שיש לכולם הלכה אחידה, הנוצרים האורתודוקסים והנוצרים הפרוטנסטנטים מחולקים להרבה כיתות. חלק קטן מהכיתות האלו, עשויות להזכיר את היהדות, הרבה יותר ממה ששאר הכיתות מזכירות אותה. יכול גם להיות שיש איזו כיתה נוצרית קטנטונת, איפה שהוא, ששומרת שבת בדיוק כמו היהודים. יכול להיות. לך תדע. אבל הרוב המוחץ של הנוצרים אינו שומר שבת. 109.160.190.228 16:44, 12 ביוני 2016 (IDT)

זה מעניין. אבל אם כך, בואו נמקד את זה. הזרם שאליו שייך הגיבורים הוא נצרות פוריטנית למהדרין, ללא שום כתות או סטיות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 12 ביוני 2016 (IDT)

לעניות השכלתי, נוצרי פרוטסטנטי שומר שבת הוא דבר נדיר ביותר, אם הוא קיים בכלל. צר לי. 109.160.190.228 17:29, 12 ביוני 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי, נוצרים, נהגו ועדיין נוהגים, ללכת לכנסיה בימי ראשון, ולא לעבוד. עבודה ממש, הכוונה, ולא הפרשנות היהודית למילה "עבודה". ולראייה, החנויות הסגורות באירופה בימי ראשון. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 13 ביוני 2016 (IDT)

יום ראשון הוא יום מנוחה בנצרות, כמו שיום שישי הוא יום מנוחה באסלאם. אבל זה כל מה שזה- יום מנוחה. אין לזה שום דמיון ל"פסטיבל" השבת, שמהווה חלק כ"כ מרכזי בדת היהודית.--79.177.158.102 14:07, 13 ביוני 2016 (IDT)

טוב, מתברר בסוף שצדקתי, ומי שכתב כאן שזה לא נכון פשוט לא מכיר את החומר. ראו en:Sabbath in Christianity, במיוחד את הקטעים על המאה ה-17, אותה הזכרתי קודם. אפשר גם en:Puritan Sabbatarianism, אם כי זה צר יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 13 ביוני 2016 (IDT)

ויש כמובן את הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 22:13, 14 ביוני 2016 (IDT)

חג בראשון

כידוע, כשחג חל ביום שישי, מותר לבשל במהלכו בשביל להכין ארוחת שבת (תקנו אותי אם אני טועה). האם זה כביש דו סטרי? האם כשחג חל בראשון (כמו היום), מותר לבשל בשבת בשביל להכין ארוחת חג? ואם לא, אז איך אוכלים ארוחת חג? אוכלים אוכל קר?--79.177.158.102 12:21, 12 ביוני 2016 (IDT)

בשבת אסור להדליק אש ולהשתמש באש, ואסור להכין אוכל לשבת או לחג. בחג אסור להדליק אש אך מותר להשתמש באש (שדלקה מבעוד יום) על מנת לבשל ולחמם אוכל לחג או לשבת. בנוסף, בחג מותר גם לשים אוכל על פלטה חשמלית לצורך חימומו ובישולו.

הפיתרון כאשר חג מתחיל מייד בצאת השבת: להכין אש עוד לפני כניסת השבת (לדוגמה נר נשמה), שתוכל לשמש לאחר צאת השבת וכניסת החג, לבישול לפי הצורך. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:14, 12 ביוני 2016 (IDT)

תוספת ותיקון; בחג מותר להדליק אש מאש קיימת, וכך מותר להדליק את הכיריים מנר דולקת, וזאת לצורך הכנת מאכלים לחג, וכן לשבת שתהיה למחרת, אם נעשה עירוב תבשילין בערב החג. טיפוסי - דברו איתי 18:42, 13 ביוני 2016 (IDT)

בחג (וקל וחומר שבשבת) אין לכבות אש קיימת, ניתן להשתמש בשעון גז כדי לאפשר דלקה זמנית של הכיריים. כאמור לעיל בשבת אין לעשות שום מלאכה הקשורה באש, ובנוסף אין לעשות שום דבר הכנה ליום הבא, אפילו לא לערוך שולחן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 22:11, 14 ביוני 2016 (IDT)

כתוב בתורה שאסור להדליק אש בשבת? בעשרת הדיברות אין איזכור לזה. יש מקור בתורה או שזאת פרשנות של בני אדם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ל"ט אבות מלאכה. כן כתוב בתורה על איסור הדלקת אש בשבת. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 17:37, 21 ביוני 2016 (IDT)

”לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת” ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק ג'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 17:39, 21 ביוני 2016 (IDT)

צריך לזכור עשרת הדיברות הם חלק קטן מאד מהתורה ישנם לכל הפחות 6 מצוות אחרות על כל מצווה שבעשרת הדיברות (הספירה הקלאסית היא 613 סה"כ). וכדי להדגיש את הנקודה שעשרת הדיברות הם לא הכל חז"ל אף הורידו את עשרת הדיברות מסדר קריאת שמע שאומרים כל יום כדי למנוע תפיסות עולם כמו זו שעמדה בבסיס השאלה שלך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 17:42, 21 ביוני 2016 (IDT)

אתה לא מסכים שעשרת הדיברות הם קובץ המצוות הכי חשוב בתורה? הרי הם הקובץ שניתן במעמד הר סיני ועומד בלב התורה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכי חשובים - כן. הכי חשובים עד כדי כך ששוכחים מצוות אחרת - בוודאי שלא. אפרט לגבי מה שהבאתי לעיל: בבית המקדש הכוהנים אומרים את עשרת הדיברות כחלק מקריאת שמע וברכותיה בבוקרו של כל יום, חז"ל קבעו שביתר המקומות עשרת הדיברות לא יהיו חלק מהתפילה היומיומית אלא ייקראו רק פעם ב בקריאת התורה של פרשת יתרו וואתחנן וגם בשבועות וייתכן שגם במספר מועדים אחרים, הסיבה להשמטה של עשרת הדיברות הייתה שהיו אנשים (כמוך) שהחשיבו את עשרת הדיברות יותר מדי וכתוצאה מכך לא התייחסו למצוות אחרות. (ראה גם רש"י על תחילת פרשת עקב "מצוות שאתה דש בעקב"). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 17:58, 21 ביוני 2016 (IDT)

מקורות תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ה', תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד א'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בסיוון ה'תשע"ו • 18:06, 21 ביוני 2016 (IDT)

מפה עם אתרים רצויים

אני מחפש מפה, עדיף ממוחשבת שבה אני יכול לסמן אתרים בעיר רצויה שבהם אני מכוון לבקר. הכוונה שלי היא לטוס לחופשה בעיר ואני רוצה לארגן מוקמות שבהם צריך לבקר בצורה נוחה. ככה שאם שני אתרים נמצאים במקום קרוב אני אבקר אותם באותו היום ולא אעשה "זיגזגים". אני רוצה לסמן מראש את כל המקומות ואז בעצמי להחליט על המסלול שלי. איזו תוכנה או אתר ימליץ לי המומחה? ―93.172.170.217 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Google earth. אור/Doror - שיחה 16:34, 12 ביוני 2016 (IDT)

חשבתי על זה, אבל אי אפשר לעשות בו את מה שאני רוצה. אני רוצה לסמן את כל האתרים שאני מעוניין להגיע אליהם על אותה המפה ולא לחפש כל כל פעם מחדש. אני רוצה מפה שעליה מסומנים כל האתרים שאני בחרתי לשים על המפה.

יש אפשרות לסמן אתרים בתוכנה באמצעות "הוסף סמן" בתפריט למעלה. הנה תמונה. בברכה, אור/Doror - שיחה 16:48, 12 ביוני 2016 (IDT)

GOOGLE DRIVE -> NEW -> MORE -> GOOGLE MY MAPS

יתרונות: ניתן לצפות במפה ולעדכנה מכל מכשיר מודרני, כולל טלפונים; קל להכניס כל כתובת שגוגל מזהה.

חסרונות: לא נוח לעריכת מספר גדול של נ"צים.

‏«kotz» «שיחה» 00:46, 13 ביוני 2016 (IDT)

או סתם כל גוגל מפות כשאתה מחובר לחשבון גוגל שלך. Shannen - שיחה 09:37, 13 ביוני 2016 (IDT)

שמנת

יש לי מתכון לרוטב לפסטה- שמנת+יין ופטריות. במתכון כתוב שמנת מתוקה. האם אפשר להכין משמנת חמוצה? או שזה לא מתאים? 31.168.14.82 23:39, 13 ביוני 2016 (IDT)

לא מתאים: יש להן טעם, תכונות ומרקם שונה. במיוחד אם השמנת מיועדת להקצפה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:05, 14 ביוני 2016 (IDT)

שאלה בנוגע ליציבות של וורד

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
א. קורה מדי פעם שהיישום נתקע -- "not responding", תוך כדי שמירה אוטומטית, ללא כל אפשרות לצאת ממצב או שמירה יזומה, מלבד איתחול. דא עקא, איתחול מאבד את כל השינויים שנערכו בקובץ. מה עושים ? כיצד מצילים את המצב ?

ב. איך ניגשים ל'הכה' או שערים דומים, מתוך מסך סמרטפון ?, וכן איך אני ניגש לדף שלי כמשתמש, עם כל התפריטים הרגילים ?

ג. ועוד אחת: למה איני רואה את כותרת השאלה בתצוגה הסופית ? ( שאלות של מתחיל בפלטפומת סמרטפון).

תודה, שבת שלום, בנצי - שיחה 17:17, 12 ביוני 2016 (IDT)

― סוף העברה

לא': שווה לחכות כמה דקות, יש סיכוי שהתקיעה תשתחרר (בעבודה זה קורה לי עם אאוטלוק, למדתי להמתין בסבלנות ואיני צריך "להרוג" את היישום התקוע ובטח לא לאתחל את המחשב). אם לא משתחרר לאחר המתנה, בצע "סיים משימה" לוורד מתוך מנהל המשימות (רק לאחר המתנה כנ"ל). אחרי שתפתח את וורד מחדש – אמורה להיות לך חלונית שחזור. בדוק שלא מוגדר לך שמירה אוטומטית צפופה מידי (כל דקה). אני הגדרתי כל 5 דקות. חזרתי • ∞ • שיחה 00:14, 14 ביוני 2016 (IDT)

הקובץ תקוע עם "not responding" כבר כמה ימים, ואיני עושה עם המחשב דבר, כדי לא לאבד את החומר שהוקלד לפני שנתקע עם השמירה האוטומטית. אנסה לנהל את הבעיה מתוך 'מנהל המשימות' כפי שאמרת. בנצי - שיחה 09:16, 14 ביוני 2016 (IDT)

גישה לדף בתוך דף מפלטפורמת סמרטפון

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
לא אחת, אני נתקל בחוסר יכולת לפתוח דף מתוך דף באתר נתון, עם הודעה בזו הלשון: can't open a new tab until you close" one". בעיה כזו לא קורית על מחשב רגיל. איך פותרים את הבעיה ? בנצי - שיחה 18:33, 12 ביוני 2016 (IDT)

― סוף העברה

בסמרטפון יש מגבלת דפים פתוחים, זה שונה מגרסה לגרסה. סגור חלונות מיותרים וגלוש להנאתך. חזרתי • ∞ • שיחה 00:07, 14 ביוני 2016 (IDT)

"סגירת חלונות מיותרים" זה ברור. איך בכלל אפשר לפתוח כמה חלונות על טלפון-חכם בו-זמנית ? אינני מבין את העניין. למשל, ביצעתי חיפוש בגוגל של 'אתר מורי פיזיקה' >> תפריט 'בגרות' >> בחירת תחום מתוך תפריט פנימי שם >> הקשה על שאלון נבחר, ואז מתקבלת ההודעה האמורה. בנצי - שיחה 09:11, 14 ביוני 2016 (IDT)

ייתכן שהאתר עצמו פותח חלון חדש. יציאה מחלון בלי לסגור אותו ואז לפתוח שוב יגרום לשני חלונות וכן הלאה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 22:06, 14 ביוני 2016 (IDT)

נראה שכל לחיצה על לינק פותחת חלון חדש, אפשר אולי לשנות את זה בהגדרות או פשוט לסגור חלק מהחלונות, הדרך לעשות זאת תלויה במערכת ההפעלה ובדפדפן בהם משתמשים. בהרבה דפדפנים לניידים מופיע במסגרת מספר המציין את הדפים הפתוחים ולחיצה עליו מאפשרת לראות את החלונות ולסגור את המיותרים. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:03, 15 ביוני 2016 (IDT)

יש הרבה מקרים בהם נפתח טאב חדש. באיזה דפדפן אתה משתמש מהסלולרי? אם אתה בכרום אז בצד ימין למעלה מופיעים מספר הטאבים הפתוחים, אם יש שם סמיילי, אז יש יותר ממאה פתוחים, אין לי מושג מה המגבלה. אם אתה לא בכרום, אז אם תגיד במה אתה, אולי יהיה אפשר לעזור, ואולי פשוט תשתמש בכרום. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:04, 15 ביוני 2016 (IDT)

צריכת דלק

למה בירידה חדה צריכת הדלק עולה?--79.177.158.102 23:22, 14 ביוני 2016 (IDT)

למה אתה חושב שצריכת הדלק עולה בירידה? eman • שיחה • ♥ 23:30, 14 ביוני 2016 (IDT)

כי זה מה שמראה השעון שמודד את זה.--79.177.158.102 23:44, 14 ביוני 2016 (IDT)

אולי כי אתה מוריד הילוך כדי לקבל בלימת מנוע, ואז הטורים עולים (סל"ד גבוה). חזרתי • ∞ • שיחה 00:16, 15 ביוני 2016 (IDT)

למה הורדת הילוך מגבירה את קצב המנוע?--79.177.158.102 00:27, 15 ביוני 2016 (IDT)

כי זו המשמעות של ההילוכים. קביעת היחס בין קצב הסיבוב של המנוע לבין זה של הגלגלים. eman • שיחה • ♥ 00:49, 15 ביוני 2016 (IDT)

זה עדיין לא אמור להעלות את צריכת הדלק.

לשואל - אולי באמת מה שאתה חושב שזה צריכת הדלק, זה בעצם הסל"ד? eman • שיחה • ♥ 00:49, 15 ביוני 2016 (IDT)

כמוכן: צריכת הדלק המוחלטת או יעילות המנוע? מהי ההשפעה של ההילוך על צריכת הדלק ליחידת מרחק? או ליחידת זמן? Tzafrir - שיחה 11:05, 15 ביוני 2016 (IDT)

היא לא עולה. או שהמחשב של האוטו דפוק או שאתה לא מבין מה שאתה קורא (אם היחידות הן "ק"מ לליטר" זה כמובן גדל בירידה). בברכה, --איש המרק - שיחה 14:57, 15 ביוני 2016 (IDT)

ילדים, הזהרו בהכללות... יש דגמים רבים בהן משאבת הדלק מצומדת מכאנית למנוע, וכל סל"ד גבוה מפעיל אותה מהר יותר - מה שמביא לצריכת דלק גבוהה יותר - ראה למטה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:11, 16 ביוני 2016 (IDT)

סל"ד וצריכת דלק זה לא אותו דבר? אם המנוע עובד מהר יותר לא אומר שהוא שורף יותר דלק? בשביל מה המנוע צריך לעבוד קשה יותר כשממילא כוח המשיכה מושך את האוטו קדימה? ההיגיון אומר שלהפך, המנוע צריך "לנוח" בירידה.--79.177.158.102 15:10, 15 ביוני 2016 (IDT)

המדד לכמה המנוע "עובד" קשה זה ההספק, שזה הקצב בו הוא מעביר אנרגיה למכונית. כשפועל כוח על גוף ההספק תלוי בגודל הכוח, במהירות שהגוף נע, ובזווית בינהם. אם הכוח דוחף את הגוף בכיוון שהוא נע, הוא נותן אנרגיה. אם יש כוח שפועל על גוף שלא נע, הוא לא נותן אנרגיה. ולפעמים הוא פועל בכלל נגד כיוון תנועת הגוף, ואז הוא לוקח אנרגיה (כי הוא בולם אותו).

במנוע בעירה פנימית הכוח הוא הלחץ של הגזים כתוצאה משריפת הדלק, שמפעיל כוח על הבוכנות. ככל שהלחץ יותר גדול, וככל שהבוכנות נעות יותר מהר (שזה קשור לסל"ד) ההספק יותר גבוה.

אם נעים במישור בלי הרבה התנגדות אוויר ושאר בזבוזי אנרגיה, הסל"ד יכול להיות גבוה, אבל בלי שצריך לעשות משהו, כלורמ בלי שצריך להזרים הרבה דלק. הוא פשוט מסתובב מהאינרציה.

אם רוצים להאיץ, או לעלות, באותו סל"ד צריך לגרום ללחץ יורת גדול, ולכן צריך יורת דלק.

אבל בירידה לא רק שלא צריך להשקיע אנרגיה, המנוע דווקא יכול לקחת אנרגיה, ועם האנרגיה הזו למשל לטעון את המצבר. או סתם לבזבז. ברכבים ידניים משתמשים בזה בשביל לעזור בבלימה ("בלימת מנוע"). eman • שיחה • ♥ 20:03, 15 ביוני 2016 (IDT)

האם הבנתי נכון, שמה שקורה בירידה זה שהמנוע מסתובב מהר יותר בלי לצרוך יותר דלק?--79.177.158.102 21:26, 15 ביוני 2016 (IDT)

כן. eman • שיחה • ♥ 21:27, 15 ביוני 2016 (IDT)

על מה אתה מבסס את הטענה הזו? מהנדס מכונות ששאלתי (אחי) הסביר לי שההיפך הגמור נכון: יש דגמים רבים בהן משאבת הדלק מצומדת מכאנית למנוע, וכל סל"ד גבוה מפעיל אותה מהר יותר - מה שמביא לצריכית דלק גבוהה יותר, שכן אסור למשאבה לעבוד על ריק - היא מתחממת אם לא עובר בתוכה דלק בכלל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:00, 16 ביוני 2016 (IDT)

לא. אין זה נכון. הנכון הוא שמנוע בירידה המופעל לבלימת הנסיעה ו'מסתובב מהר יותר' צורך יותר דלק.

בירידה, גם במכוניות אוטומטיות, משלבים הילוך נמוך לצורך בלימת המכונית בידי המנוע.

הסבר: מנועי המכוניות - מנועי הבעירה הפנימית, שורפים דלק בכמות קבועה בכל פעימה. בבנזין - בכל פעם שהמצת ניצת, ובמנוע דיזל - בכל פעימה כשהבוכנה (צילינדר בלע"ז) מתמלאת דלק. כלומר: צריכת הדלק תלויה בסל"ד.

יש הבדל בין מצב שאתה מאיץ את הרכב באמצעות המנוע, למצב שאתה בולם את הרכב באמצעות המנוע.

כאשר אתה מאיץ, הלחיצה על מצערת הדלק ("נתינת גז") גורמת לשחרור הדלק בקצב גדול יותר, וכך המנוע פועל בקצב מוגבר יותר - כלומר יותר סיבובים לדקה, סל"ד, וכמובן צריכת דלק גבוהה יותר. עם זאת, המרחק שאתה מתקדם כתוצאה מכך תלוי בהילוך. גם בסל"ד גבוה לא תתקדם הרבה כשתהיה בהילוך "כח" (ראשון או שני) כי הכח של המנוע הולך לצורך התגברות על מכשולים: חיכוך ויצירת תנע. אתה שומע את המנוע מסתובב מהר, ובכל זאת מתקדם בכל פעם מילימטר בלבד. אם תשים דחפור בהילוך ראשון בסל"ד גבוה (בגלל "פול גאז") הוא לא יתקדם מהר, אבל הוא יפרוץ כל מחסום. אם תשים לעומת זאת יתוש הטס במהירות גבוהה (בהילוך גבוה) הוא לא צריך אפילו פול גאז בשביל זה, אבל הוא לא יצליח להזיז את המחסום כמלוא הנימה. המכונית שלך, בתחילת הנסיעה היא כמו דחפור שצריך להתגבר על החיכוך המכני של הרכיבים של מכוניתך העומדת, והגלגלים העומדים על הכביש, ובעליה אתה צריך להרים את המכונית נגד כח הכבידה של כדור הארץ. אחרי שהתחלת כבר לנסוע אתה יכול "להעלות הילוך" ולנסוע על "הילוך מהירות" (שלישי רביעי וחמישי) וכל סיבוב של המנוע יקדם אותך מרחק גדול יותר. תוכל להתקדם מרחקים גדולים עם פחות מאמץ מצד המנוע, כלומר פחות סיבובים לדקה, ולכן גם פחות צריכת דלק.

כאשר אתה מאט את המכונית באמצעות המנוע, אתה מחבר את המנוע לגלגלים ולמרות שאינך לוחץ על מצערת הגז, הירידה התלולה היא זו שמפעילה את המנוע בסיבובים הולכים וגוברים. אתה עושה את זה כדי להציל את הבלמים, שלא יתחממו ולא "ישרפו" - כלומר שלא יותכו ויפסיקו לפעול. במקום זאת ברגע ששילבת את הילוך הכח, גלגלי המכונית מאלצים את המנוע (שלא רוצה, כי אתה לא לחצת על המצערת) להסתובב, ובכך המנוע נאלץ לשאוב את הדלק הנדרש לו לכל פעימה. מכיוון שאתה בהילוך "נמוך", הילוך כח, נדרשים הרבה סיבובי מנוע (סל"ד גבוה) לכל התקדמות מועטת של הרכב, וכך במקום להדרדר במהירות הגלגלים "מפעילים על סרק" את המנוע (מה שנקרא: "על הפארש") כדי לדחוף את... שום דבר! למעשה כל הכח הזה, וגם הדלק הזה, "מבוזבז" כדי להאט את המכונית הדוהרת שלך. כל זה טוב ויפה עד שהסל"ד מגיע למהירות בלתי נסבלת שעלולה להרוס את המנוע, ואז אתה בולם מעט עם הבלמים, אחת לכמה דקות זה נסבל מבחינת מערכת הבלמים, ומתחיל שוב. בינתיים כשהיית בסל"ד גבוה, שרפת יותר דלק. לכן: בלימה באמצעות המנוע בירידה תלולה מגבירה את צריכת הדלק.

אתה יכול לחסוך בדלק על ידי קניית מכונית חשמלית או בעלת מנוע כלאיים, שיש בה "בלימה הפיכה" - ניצול בלימת המנוע לטעינת סוללה, תמורת כמה מאות אלפי שקלים.

ומצד שני חשוב שתדע שאם תנסה לחסוך דלק ולא תבלום את עצמך בירידה תלולה בעזרת המנוע, אתה עלול למצוא את עצמך עמוק בקבר, שם אין צריכת דלק כלל, וזהו בהחלט חסכון. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"ו • 02:35, 16 ביוני 2016 (IDT)

עדכון חשוב!!: מאז שנות התשעים יש לחלק מן המכוניות רכיב הנקרא יחידת DFCO, יחידה לניתוק מערכת הדלק בעת האטה (דסלרציה פיול קאט-אוף). באופן זה, בעת הירידה, וכאשר המנוע בהילוך, נוצר ריק בתוך הבוכנות התורם אף הוא לבלימה נוספת. כך שיש מצב שבמכוניות מסויימות, אכן בעת ירידה, המנוע מסתובב בלא לצרוך דלק ומכח הכבידה (דרך הגלגלים ומערכת ההינע) בלבד. ובכל זאת, אם אתה רואה עלייה בצריכת הדלק, סימן שאין לך יחידה זו, וההסבר לעיל תקף. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"ו • 03:02, 16 ביוני 2016 (IDT)

כאמור, זה לא נכון עבור כל דגמי המכוניות. בהחלט אפשרי שמכוניתו של השואל המקורי אינה כזו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:50, 16 ביוני 2016 (IDT)

זה הסבר מעולה ומדויק למה שכתבתי בתמציתיות למעלה: "...כי אתה מוריד הילוך כדי לקבל בלימת מנוע, ואז הטורים עולים (סל"ד גבוה)". טורים גבוהים = צריכת דלק גבוהה (בלי יחידת DFCO). חזרתי • ∞ • שיחה 05:56, 16 ביוני 2016 (IDT)

Like

באמת היה פה הסבר מעניין שלימד אותי מעבר למסקנות שלי מעקרונות פיזיקליים כלליים. תודה! eman • שיחה • ♥ 14:45, 16 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה על ההסבר המקיף :) --79.177.158.102 09:49, 16 ביוני 2016 (IDT)

בנוסף, בירידה יכול להיות עיוות במדידת הדלק (כי המצוף בדיקה ו/או הדלק זזים), ולכן נראה לך במד דלק שכמות הדלק יורדת, תבדוק דלק רק במצב שהרכב נמצא במישור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בחיפה יש הרבה ירידות... אז אז עשינו ניסוי. 10 מכוניות אוטומטיות מדגמים שונים, שנת יצור 2010 ומעלה. בכולן כל הירידות עם הורדת מהלך ללא בלם הניבו 0 צריכת דלק. כך שאני מעריך שבכל מכונית מודרנית התופעה הזאת לא קיימת יותר (אולי בגלל ה-DFCO שהוזכר כאן?). Shannen - שיחה 08:50, 23 ביוני 2016 (IDT)

ערכים מומלצים בעמוד ראשי - יום או יומיים?

על פי מה קובעים איזה ערך מומלץ יישאר בעמוד הראשי יום אחד בלבד ואיזה יומיים? תודה לעונים 93.172.145.77 23:37, 14 ביוני 2016 (IDT)

זה משתנה מידי פעם ותלוי בכמה ערכים מומלצים חדשים ישנם. הייתה תקופה שבה ערך מומלץ חדש קיבל יומיים חשיפה וחערך ותיק שעולה שוב לעמוד הראשי קיבל יום. אני חושב שזה השתנה מאז. ‏DGtal‏ - שיחה 13:19, 15 ביוני 2016 (IDT)

מתייג את Yoav Nachtailer.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:53, 15 ביוני 2016 (IDT)

אני כבר לא אחראי על הערכים המומלצים, אבל גם בתקופתי וגם כיום כל ערך מקבל יומיים, גם ישן וגם חדש. יואב נכטיילר – שיחה 17:11, 15 ביוני 2016 (IDT)

עזרה בחלונות

התקנתי ווינדוס 10. דא עקא, ששחזור של חלון דפדפן כרום ממוזער (ולעתים גם חלונות אחרים) לא פותח לי במצב "עליון" (מעל כל החלונות הפתוחים האחרים). יש למישהו פתרון? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסה לעשות חיפוש גוגל על השאלה שלך. 109.160.190.228 17:00, 18 ביוני 2016 (IDT)

מה קורה כשאתה מנסה להגדיל את החלון?

ניסית להסיר את כרום ולהתקין מחדש?

פה ממליצים באופן כללי בבעיות בכרום בווינדוז 10 לנסות את הפעולות הבאות:

Right-click on the Chrome Icon > Properties > Compatibility

Clear/remove any check-mark for "Run this program in compatibility mode"

בברכה,‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:08, 18 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה. עובד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אין ערך על שם הרצל ביטון נהג האוטובוס שהדליק את המשואה ביום העצמאות?

לא הגיוני שערך על כדורגלנים יש ועלאישיות כזו אין. הרצל נלחם במחבל כאשר נהג באוטובוס בקו 40 והציל עשרות נפשות. גיבור.

יש בעולם מיליוני רופאים שמצילים כל יום אנשים ואין להם ערך, ומצד שני רוב ערכי האישים אצלנו עוסקים באנשים שהצילו פחות אנשים מביטון. זה פשוט לא הקריטריון לחשיבות אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ו • 00:38, 16 ביוני 2016 (IDT)

זו הסיבה העקרונית. הסיבה הטכנית: אף אחד לא טרח לכתוב. אם מישהו היה טורח לכתוב אני מניח שהיו גם תומכים בחשיבותו האנציקלופדית בעקבות העובדה שהשיא משואה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 03:37, 20 ביוני 2016 (IDT)

האם יש מקור תנ"כי לעניין "הקדמת רפואה למכה"

רעיון הנמצא בקוראן (אני אללה נתתי את המחלות ולצידן את ארוכתן)

הבנתי שהביטוי מופיע במדרש אסתר.

האם יש לו מקור מקראי? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"ו • 02:11, 16 ביוני 2016 (IDT)

מצאתי: "כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי... אני מחצתי ואני ארפא". -דברים לב לט

אמר רבי בון: ...מה רפואה ומכה באין כאחד... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בסיוון ה'תשע"ו • 02:11, 16 ביוני 2016 (IDT)

+תלמוד בבלי. מגילה · יג ב

למה ליונים אין אוזניים?

--79.177.158.102 09:49, 16 ביוני 2016 (IDT)

יש להן. כמו יתר הציפורים האוזניים הם חורים קטנים מאחורי העיניים, מכוסים בנוצות כדי להגן עליהם מפני הקור והרוחות בזמן שהן עפות בגובה במהירות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 12:09, 16 ביוני 2016 (IDT)

תודה :)--79.177.158.102 13:15, 16 ביוני 2016 (IDT)

בכיף, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' בסיוון ה'תשע"ו • 13:29, 16 ביוני 2016 (IDT)

ועוד: תהליך האבולוציה (או הבורא, אם תרצה) יצר את הציפורים במבנה אווירודינמי שיאפשר להן לעוף. אוזניים הבולטות מראשן היו עלולות לפגוע ביכולת התעופה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 15:46, 18 ביוני 2016 (IDT)

אם אינני טועה, האוזן החיצונית היא מאפיין של יונקים, שהציפורים כמובן לא צאצאיהם. כך שזה קצת אנכרוניסטי לתאר זאת כך. לאבות הקודמים של הציפורים לא היו אוזניים בולטות (כמו לכל החולייתנים פרט ליונקים) אז גם לציפורים אין.Reuveny - שיחה 16:54, 18 ביוני 2016 (IDT)

גם אני חושב, שאפרקסות אוזניים, יש כמעט ורק ליונקים. וגם זה להוציא יונקים ימיים. 109.160.190.228 16:59, 18 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שאתם חושבים נכון . אוזן היונקים התפתחה בנפרד. עצמות הלסת של הזוחלים הפכו לאוזן ביונקים- או להיפך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:02, 18 ביוני 2016 (IDT)

קניית איגרות חוב

כשנגיד בנק מרכזי קונה איגרות חוב במסגרת הרחבה כמותית, מאיזה תקציב מגיע הכסף? 37.46.37.166 10:36, 17 ביוני 2016 (IDT)

תעמולה אחרי אולימפיאדת ברלין

אם יש משהו שכולם זוכרים מאולימפיאדת ברלין זה את הניצחון של ג'סי אוונס בתחרויות בהן השתתף ובכך את המכה שנתן לתורת הגזע. אם זאת, כשמסתכלים על התוצאות הכלליות, רואים שהגרמנים הוציאו יותר מדליות מכל מדינה אחרת, וסביר להניח שהנאצים היו רוצים להשתמש בהישג הזה. רוצה לשאול, האם חוץ מהסרט "אולימפיה" של ריפנשטאל, שיצא שנתיים אחרי האולימפיאדה, הייתה תעמולה נאצית שהראתה את האולימפיאדה כהישג לגרמניה? אוריה בר-מאיר - שיחה 14:53, 18 ביוני 2016 (IDT)

הרשמים מהאולימפיאדה לא הצטמצמו לניצחון של אוונס. לפי אתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה:

"Germany emerged victorious from the XIth Olympiad. German athletes captured the most medals, and German hospitality and organization won the praises of visitors. Most newspaper accounts echoed the New York Times report that the Games put Germans "back in the fold of nations," and even made them "more human again." Some even found reason to hope that this peaceable interlude would endure. Only a few reporters, such as William Shirer, understood that the Berlin glitter was merely a facade hiding a racist and oppressively violent regime."

כאשר האולימפיאדה כולה לוותה בפרופגנדה וזכתה לתמיכה מכלי התקשורת העולמיים גם לאחריה, הגיוני שגרמניה הפחיתה את התעמולה בנושא לאחר סיום המשחקים.

יומיים לאחר סיום המשחקים קצין כפר האולימפיאדה התאבד בעקבות מוצאו היהודי והיחס אליו. אולי זו הייתה סיבה להתרחק מהעיסוק בנושא.

לגבי הסרט אולימפיה, לא מדויק להציג אותו כסרט של 1938. הסרט צולם באולימפיאדה עצמה ויצא שנה וחצי לאחר האולימפיאדה כי לקח לה זמן לערוך. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:46, 18 ביוני 2016 (IDT)

היי, תודה. כמובן שלא חשבתי שבזמן אמת הרושם הצטמצם רק לאוונס, אלא לכך שהיום מה שאנחנו זוכרים זה את ג'סי אוונס כי זה מה שמלמדים אותנו בשיעורי ההיסטוריה בבתי הספר. לגבי הסרט, אתה כמובן צודק, התייחסתי רק לתאריך היציאה ולא לכל התהליך.

אז אפשר לסכם ולומר שמבחינה תעמולתית האולימפיאדה הייתה סיפור הצלחה לגרמניה - כלפי חוץ וכלפי פנים? אוריה בר-מאיר - שיחה 17:55, 18 ביוני 2016 (IDT)

לפי המקורות שהובאו, כן. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:42, 18 ביוני 2016 (IDT)

חיי הפלסטינים לפני הכיבוש

איך נראו חיי הפלסטינים לפני מלחמת ששת הימים תחת הכיבוש הירדני והמצרי? האם היו להם יותר זכויות ממה שיש להם תחת הכיבוש הישראלי? האם חייהם היו טובים ושלווים יותר? אותן שאלות לגבי חייהם תחת המנדט הבריטי.--79.177.158.102 21:33, 18 ביוני 2016 (IDT)

תלוי איפה. ביו"ש תחת שלטון ירדן הם קיבלו אזרחות מלאה, ולכן מצבם היה שפיר (לא היו להם זכויות פוליטיות, אבל לאף אחד בירדן לא היו זכויות פוליטיות). בעזה הוקמה ממשלת כל פלסטין שלכאורה משלה בכל "פלסטין" ואף הוכרה ע"י מדינות רבות, אך בפועל לא שלטה על שום דבר, והפלסטינאים שם חיו תחת כיבוש צבאי לכל דבר. ‏ Amitayzl - שיחה 21:53, 18 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102 ערכים נוספים שקשורים לנושא: סיפוח הגדה המערבית לירדן, לגבי המנדט: המרד הערבי הגדול - גרם נזק בל יתואר לחברה הערבית בעיקר בגלל חרם אנטי-יהודי ושביתה שהובילו אותם לסף רעב. ‏ Amitayzl - שיחה 21:57, 18 ביוני 2016 (IDT)

מי אמר ש"אזרחות מלאה" = "מצב שפיר" או זכויות רבות יותר? זה תלוי כמובן בתוכנה של אותה אזרחות. בלי קשר לזה, מבחינה כלכלית אין שום ספק שהמצב היה הרבה יותר גרוע. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ו • 23:54, 18 ביוני 2016 (IDT)

יש ערכים בוויקיפדיה באנגלית בנושא זה:

• Jordanian occupation of the West Bank - ערך זה תורגם באופן חלקי לעברית.
• Occupation of the Gaza Strip by Egypt - לא תורגם עדיין.
• לגבי תקופת המנדט הבריטי, המידע נמצא בערך History of the Palestinians, שאף הוא לא תורגם עדיין לעברית.

ערכים אלו מספקים מידע רב על חיי הפלסטינים תחת הכיבוש הירדני, המצרי והבריטי. -- ‏גבי‏ • שיח 09:18, 19 ביוני 2016 (IDT)

בשאלה המקורית, לפני ענין הזכויות, נשאל קודם כל "איך נראו חיי הפלסטינים לפני מלחמת ששת הימים". חובה לזכור שבלי קשר לזכויות אזרח, מדובר בעם שפקד אותו אסון, חורבן - ואין זה משנה כרגע מי אשם בו. תקופה זו מתחילה ב-1949, שניה אחרי שמרבית מבני העם הזה איבדו את בתיהם ואדמותיהם (ובכך גם את מקור פרנסתם) ועברו לחיות במחנות פליטים. לכן בכל מקרה לא הייתי מכנה את מצבם אז "שפיר", בלי קשר לזהות הכובש ומידת העוינות שלהם כלפיו. לגבי חיים "שלווים יותר", אני לא בטוח ששלווה היא מדד מתאים כאן. המאה ה-20 היתה תקופה מאד לא שלווה בעולם בכלל ולעם היהודי בפרט. עם זאת, במאה הסוערת הזאת חלה התעוררות גדולה: שיבת ציון השניה - העם היהודי שב למולדתו וקיבל מחדש את ריבונותו עליה. או במילותיו של ז'בוטינסקי: "שקט הוא רפש". כך, אני מניח, ניתן לראות גם את חייהם של הפלסטינים. תחת הכיבוש הישראלי הם התקרבו ומתקרבים יותר ויותר אל עבר יעדיהם הלאומיים, הרבה יותר קרובים מאשר כשחיו מעבר לגבול לפני 1967, אז היו גם מופרדים מאחיהם - הפלסטינים אזרחי ישראל. בזמן השלטון הישראלי הם השיגו עצמאות וריבונות (הרשות הפלסטינית) הרבה יותר משמעותיות מאשר ממשלת כל פלסטין תחת השלטון המצרי או מארגון שחרור פלסטין שקם תחת השלטון הירדני. Liad Malone - שיחה 11:56, 19 ביוני 2016 (IDT)

מה מדינת המקור של רשת האופנה COLIN'S?

ניסיתי לבצע חיפוש בגוגל ובויקיפדיה גם באנגלית אבל לא הצלחתי למצוא תשובה. 93.126.88.30 22:05, 18 ביוני 2016 (IDT)

טורקיה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:40, 19 ביוני 2016 (IDT)

תו קנייה שנשרף

אדם שקנה או קיבל במתנה תו קנייה, ויוכיח לרשת שממנה נקנה התו שהתו נשרף או אבד באופן שלא מאפשר שימוש על ידי אחר - האם יהיה זכאי לקבל תו חדש?

ובמקרה ההפוך: אדם מצא תו קנייה שאבד, והרשת יודעת בוודאות שהוא מצא אותו מן ההפקר, האם חובה עליה לכבד את התו?

במידת האפשר אודה לציון מקור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכל תווי הקניה שאני פגשתי בארץ, כתוב במפורש שהתשובה לשאלה הראשונה שלך היא: לא. לגבי השאלה השניה, אני טרם פגשתי תו קניה שמופיע עליו שם הבעלים, ולפיכך הרשת אינו יכולה לדעת שהוא "מצא מן ההפקר". מצד שני לכל תו יש מספר סיקורי. הרשת יכולה להחליט שתו מסויים לא תקף - למשל, נניח שנגנבו תווים מחנות של הרשת. לא חלה חובה על הרשת לקבל כל חתיכת נייר שנראת כמו תו שי. ‏«kotz» «שיחה» 23:48, 18 ביוני 2016 (IDT)

לא פשוט יותר לשאול שאלות כאלה ישירות את הרשת? נניח שאנחנו אומרים כן, והם חושבים שלא, מה יעזור לך מה שכתבנו כאן? נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ו • 23:52, 18 ביוני 2016 (IDT)

תודה על תגובתכם. 1. בכרטיס יש התייחסות למקרה אובדן או גניבה, בהם הרשת עשויה לחשוש מניצול כפול אם תתן החזר כלשהו. אני שואל על מקרה מוכח של כרטיס שהושמד. 2. לגבי מציאה מן ההפקר, אני שואל על המקרה שמחזיק הכרטיס מודה בכך שהוא מצא אותו. 3. מכיוון שהמקרים תיאורטיים, וחשוב לי ההיבט העקרוני יותר מאשר הפרקטי כרגע, אני מעדיף לשמוע תשובה מוסמכת ע"פ החוק ולא תשובה מפקיד שאולי לא בקיא בהיבטים העקרוניים של הנושא.

לגבי מקרה ב', ראה חוק השבת אבידה בויקיטקסט, וכן חוק השבת אבידה בויקיפדיה. ‏ Amitayzl - שיחה 01:25, 19 ביוני 2016 (IDT)

הזמנת כרטיס דרך אל-על

שלום,

האם ניתן לכתוב ת.ז. במקום מספר דרכון באתר הזמנה? תודה.

לדעתי לא כי אתה תיצטרך להזדהות באמצעי הזדהות בין לאומי שזה אומר דרכון11:26, 19 ביוני 2016 (IDT)

מה לקחת לבית מלון בחו"ל?

הבנתי שמגבת לא צריך, מקבלים אחת שגם מקובל לקחת למזכרת. מה עם מברשת שיניים, סבון וכדומה? 31.168.14.82 18:16, 19 ביוני 2016 (IDT)

לא יודע לגבי לקחת למזכרת אבל בהחלט יש. מברשות שיניים צריך להביא בד"כ גם סבון יש. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד בסיוון ה'תשע"ו • 18:22, 19 ביוני 2016 (IDT)

בבקשה לא "לקחת למזכרת" שום דבר בחו"ל. גם ככה הם שונאים אותנו מלון סביר יספק את כל כלי הרחצה וגם סבון ושמפו, למרות זאת כדאי להביא כלי גילוח ומברשות ומשחת שיניים מהבית. על מלונות אפשר לקרוא בוויקימסע ובוויקימסע האנגלי. ‏ Amitayzl - שיחה 19:31, 19 ביוני 2016 (IDT)

אם הנסיעה היא לטורקיה, יש להצטייד בסט מפתחות פתוחים ופקק סיומות של צינורות. בעזרת המפתחות, הסר את הברזים באמבטיה ובכיור. אם יש שיטפון – סגור את הברז הראשי של החדר (הנהלת המלון, בסיוע המשטרה המקומית – ישמחו לעזור לך לאתר אותו). אם השיבר לא אותר – השתמש בפקקים שהכינות מראש. הכנס את הברזים למזוודה, החלף את בגדיך הרטובים ובצע צ'ק-אאוט. שכח כמובן שרוקנת את המיני-בר, וסע למלון הבא. אל תחזור לישראל. חזרתי • ∞ • שיחה 23:43, 19 ביוני 2016 (IDT)

שלוששלושה כוכבים

האם זה נכון שמלון 3 כוכבים מחליפים מצעים רק כשהדייר עוזב ולא במהלך שהותו? האם שירות החדרים מסדר את החדר? 31.168.14.82 18:16, 19 ביוני 2016 (IDT)

ראה דירוג מלונות, שם כתוב כי "ניקוי יומי של החדר" הוא דרישת בסיס גם לכוכב אחד. כדאי לשאול את המלון הספציפי אם ניקוי המיטה והחלפת מצעים כלולים בכך. ‏ Amitayzl - שיחה 19:25, 19 ביוני 2016 (IDT)

באירופה (גרמניה, שוויץ, אוסטריה, הולנד) לא מחליפים גם בארבעה כוכבים. חזרתי • ∞ • שיחה 23:46, 19 ביוני 2016 (IDT)

צריך לשים לב כי במקומות רבים נהוג שלא מחליפים מצעים ומגבות אלא אם כן הלקוח זורק אותן על הרצפה/ לאמבטיה. בד"כ זה ממותג כ"מדיניות ירוקה". והאמת שלרוב אין שום סיבה אמתית להחליף מצעים ומגבות כל יום. ‏ Amitayzl - שיחה 02:02, 20 ביוני 2016 (IDT)

נכון, יש מדבקה בחדר האמבטיה ברוח הדברים שכתבת. ונכון שאין סיבה אמיתית להחלפה יום-יום, אבל יותר כיף לחזור בערב למלון ולקבל חדר "חדש" לגמרי, ולא לחזור "הביתה". חזרתי • ∞ • שיחה 04:39, 20 ביוני 2016 (IDT)

חשבון בנק- איך מקבלים אחוזים?

אם יש לי חשבון בנק עם סכום כסף ואני לא מעוניין להשתמש בו במשך תקופה ארוכה (4 שנים לפחות)- האם יש דרך למנוע שחיקה? אני אפילו לא יודע איך קוראים לזה בשפה בנקאית. 31.168.14.82 10:16, 20 ביוני 2016 (IDT)

קוראים לזה ריבית ו/או הצמדה, אתה יכול להשקיע באגרות חוב ממשלתיות, או בתוכניות פק"מ למינהן; עדיף ליצור קשר עם יועץ השקעות בבנק ולבקש להשקיע את הכסף בתוכניות סולידיות ירח אפל - שיחה 10:21, 20 ביוני 2016 (IDT)

וותק מוכר VS וותק בעבודה?

מה ההבדל בתלוש שכר בין וותק מוכר לוותק בעבודה? (תלוש של חברת מירב) Yoye - שיחה 14:25, 20 ביוני 2016 (IDT)

עפ"ר- הותק על פי מה שהסכם העבודה הקיבוצי מכיר בו. לדוגמה למורים הכלל היה שיש עד 30 שנות ותר. מעל 30 החישוב היה על פי ותק מוכר של 30. אם אני לא טועה זה כבר השתנה, אבל זה הרעיון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:06, 20 ביוני 2016 (IDT)

יתכן למשל שהסכם העבודה יגדיר את השנה הראשונה והשנייה כ"התמחות" וצבירת הותק תתחיל רק בשנה שלישית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:08, 20 ביוני 2016 (IDT)

חיפושים וחיפושיות

מי נתן לביטלס את השם חיפושיות הקצב? 109.67.54.127 18:25, 20 ביוני 2016 (IDT)

אין זה אלא תרגום של השם... באותה תקופה תורגמו כל שמות הלהקות, כידוע. אביעדוס • שיחה 23:34, 20 ביוני 2016 (IDT)

זה יותר מתירגום, שכן המילה Beatles אינה מופיעה במילון. במקום זה לקחו את משמעות המילה כפי נהגית (זהה ל beetle, חיפושית) ואת השורש beat, קצב, שמופיע ב beatles. זה למעשה הצירוף הקצר ביותר שלא מאבד את השם המקורי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:05, 21 ביוני 2016 (IDT)

אבל מי החליט שכך יתורגם השם? האם חברות התקליטים? האם זה פשוט השתרש יש מאין? 109.67.54.127 15:59, 21 ביוני 2016 (IDT)

אאז"נ זה מבית היוצר של קוטנר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:09, 22 ביוני 2016 (IDT)

יואב קוטנר נולד בשנת 1954. כלומר: הוא הגיע לגלי צה"ל כבר לאחר פירוק הלהקה. השם היה בשימוש, לדוגמה, כאשר דיברו על הבאת הלהקה לארץ. Tzafrir - שיחה 08:06, 22 ביוני 2016 (IDT)

Like _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:01, 22 ביוני 2016 (IDT)

טיבי

למה דווקא טיבי זוכה לכ"כ הרבה שנאה בציבור היהודי בישראל? נראה שהוא דווקא אחד הח"כים הערבים היותר מתונים, הוא בוודאי יותר מתון מזועבי או מזחאלקה, גם אם לא מבחינת דעותיו, לפחות מבחינת סגנונו.--79.177.158.102 22:42, 20 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102 לא נראה לי ששונאים את אחמד טיבי באופן מיוחד. הוא פשוט יותר מפורסם מרוב הח"כים הערים האחרים. כדי לשנוא מישהו צריך לדעת איך קוראים לו. אם בכל זאת שונאים אותו במיוחד, אולי זה כי הוא היה יועץ של יאסר ערפאת. ‏ Amitayzl - שיחה 22:54, 20 ביוני 2016 (IDT)

וגם בגלל שהוא תופס את הח"כים בטעויות לשוניות . מנחם.אל - שיחה 22:59, 20 ביוני 2016 (IDT)

הסיבה העיקרית היא שטיבי הוא זאב בעור של כבש מנקודת המבט הימנית, ימנית מתונה ויתכן שאף של חלק מהשמאל הציוני. מחד הוא כבש מקום תיקשורתי, מאידך תפס מישבצת של כביכול "ערבי מתון". הצירוף של שני אלה מסוכן - והנה ההתנגדות הלוהטת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:01, 21 ביוני 2016 (IDT)

למה נראה לך שהוא "זוכה" ליותר שנאה מאש זועבי או זחאלקה? אבל בהחלט מרכיב הפרסום משפיע מאד על כמה שונאים. ברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 16:45, 21 ביוני 2016 (IDT)

זה הרושם שלי. לא ערכתי מחקר בנושא. סתם דוגמא: אוהדי ביתר תמיד צועקים דווקא את השם שלו.--79.177.158.102 17:54, 21 ביוני 2016 (IDT)

מלבד מה שנאמר, הוא גם דובר חריף ורהוט, כולל בעברית, מופיע רבות בכלי התקשורת ויודע להשתמש גם בפרובוקציות. אפשר להשוות זאת לשולמית אלוני וליוסי שריד, שהפכו לסמל עוד לפני שהיו לראשי מפלגה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:55, 23 ביוני 2016 (IDT)

יש מקום לציין, עם או בלי קשר לשנאה אל טיבי(ואני מאמין שיש קשר) שטיבי הוא אדם מצליח - הוא למד רפואה באוניברסיטת ירושלים, מה שהופך אותו ל"מוצלח" והורס לאותם אוהדי ביתר את התדמית לפיה כל הערבים הם אנשים חסרי השכלה. Eyalweyalw - שיחה 15:34, 26 ביוני 2016 (IDT)

אדם שמיתמקח

כיצד מכונה אדם שתפקידו להתמקח? זאב קטן - שיחה 23:02, 20 ביוני 2016 (IDT)

אולי נושא ונותן.

בדרך כלל מיקוח הוא חלק מתפקידו של סוחר. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 02:11, 21 ביוני 2016 (IDT)

שם אחר? מילה אחת? (לא סוחר) זאב קטן - שיחה 02:18, 21 ביוני 2016 (IDT)

תגרן? חזרתי • ∞ • שיחה 04:43, 21 ביוני 2016 (IDT)

תגָּר, לא תגרן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 16:39, 21 ביוני 2016 (IDT)

למה לא wikt:תגרן? ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:31, 22 ביוני 2016 (IDT)

נראה לי שהערך ההוא נכתב מתוך טעות (יוצר אנונימי ורק שבע עריכות). הערך התקני הוא wikt:תגר#תַּגָּר ראה את ההבדלים, שם גם מובאים מקורות שמשתמשים במילה תגר בניגוד ל"תגרן". אבדוק בספר הקודש כשאשוב הביתה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בסיוון ה'תשע"ו • 08:41, 22 ביוני 2016 (IDT)

אכן יש תגרן אך הוא רק נגזרת חדשה של תגר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 21:50, 22 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה. זאב קטן - שיחה 22:39, 22 ביוני 2016 (IDT)

מי אמור לטפל בבעיה של עבודה בשעת בוקר מוקדמת למורת רוחם של השכנים?

מתחילים לעבוד בשעה 5:30 בבוקר נגד החוק. מדובר בפרוייקט שהעירייה קשורה בו, ככה שהעירייה לא יכולה להיות צד בעניין. משטרה לא פעלה בנושא כי כפי הנראה גם שם יש 'הוראות מלמעלה' או פשוט מחוסר עניין לטפל בזוטות כאלה בשבילה. האם זה משרד איכות הסביבה או משרד ממשלתי אחר שמטפל בנושאים כאלה מעל העירייה? 93.126.88.30 05:58, 21 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שמסרד הפנים אחראי על העירייה ולכן ניתן להפנות אליה תלונות על העירייה. מצד שני, מפגעי רעד הם באחריות המשרד לאיכות הסביבה. כך שצריך לנסות בשניהם.
נ.ב. אם לא פנית לעירייה בגלל שאתה מניח שהם צד בנושא, כדאי שתעשה זאת ותתעד את זה לפני שאתה פונה למשרד ממשלתי.
נ.ב.2 אם זה לא עובד יש כמה גופי תקשורת שאולי יוכלו לעזור לך. נשמע מקרה קלאסי לטיפול של התוכנית "יהיה בסדר" של גל"צ. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:50, 21 ביוני 2016 (IDT)

נסה לבדוק גם באגודה לתרבות הדיור. אולי יעזור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:26, 21 ביוני 2016 (IDT)

אם משגעים את המשטרה מספיק הם כן פועלים אבל אין הרבה שהם יכולים לעשות. אפשר גם להתלונן לקבלן (כדאי להקליט) ולעירייה (גם), ורק אז לפנות למשרדים ואם גם זה לא עובד רק אז לרדיו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 16:41, 21 ביוני 2016 (IDT)

אם העירייה קשורה לזה - ייתכן שמדובר בעבודות תשתית שבכוונה נעשות בשעות הלילה, כי ביום המטרד יהיה גדול עוד יותר. לא בטוח שזה נעשה באופן בלתי חוקי. נרו יאיר • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 14:10, 23 ביוני 2016 (IDT)

לא מדובר בעבודת תשתית אלא בעבודת בניין שנעשית בשטח פרטי, בעלי השטח הם חברי מועצה בעירייה... ומחזיקים בין היתר בתיק הפיקוח העירוני. לא חושב שצריך להוסיף משהו מעבר לכך. 10:13, 24 ביוני 2016 (IDT)

חימום מחדש של מים שרתחו

אני חי די הרבה שנים בישראל ולא מזמן גיליתי שיש כאן אמונה תפלה שאם הקומקום רתח ואחרי זה המים התקררו- אז צריך לשפוך אותם ואז למלא מים "חדשים" כי המים ה"ישנים" הם "לא טובים". מישהו יודע מה מקור האמונה? 31.168.14.82 09:08, 24 ביוני 2016 (IDT)

המים שמשתמשים בהם הם לא מזוקקים. כלומר, פרט למולקולות H2O יש שם עוד הרבה דברים אחרים. מה שמעניין בהקשר לשאלה שלך זה מתכות. כשאתה מרתיח את המים חלק מהנוזל מתאדה. כתוצאה מכך עולה ריכוז המתכות והן המקור למשקעים בתחתית הקומקום. ככל שתאדה יותר את הנוזל כך יגדל ריכוז המתכות. הטענה היא שהמתכות אלה פוגעות בטעם של המים או שיש משהו לא בריא בריכוז כזה של מתכות. גילגמש • שיחה 09:11, 24 ביוני 2016 (IDT)

[1] Nachum - שיחה 09:50, 24 ביוני 2016 (IDT)

אם השאלה על "מקור האמונה" היא מתי זה הופיע לראשונה, מצאתי את המשפט הבא מ-1981:

"Never use stale water that has been standing in a pot and never reboil water for tea" ([2])

מהסמיכות של האזהרות משתמע ששימוש במים שהורתחו בעייתי בגלל ששהו והתעפשו. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:55, 24 ביוני 2016 (IDT)

דווקא לי נראה שההפיך הוא הנכון. אם בחימום נוצרת אבנית על גוף החימום, זה אומר שהמים איבדו מהמומסים שלהם (כי המומסים שקעו ויצרו אבן). לכן בהרתחה חוזרת של המים יהיו בה עוד פחות מומסים. והחלפת מים לחדשים תביא מינרלים חדשים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:12, 24 ביוני 2016 (IDT)

הבעיה היא ריכוז המתכות, והתרכובות שנוצרות מהן; אבנית נוצרת מסידן מגנזיום ומימן, שזווקא הם לא הבעיתיים לגוףירח אפל - שיחה 13:29, 24 ביוני 2016 (IDT)

מבחינתי כל מה שהוא לא מימן והליום הוא מתכת. וברצינות: נפח המים שמתאדים לרוב זניח ביחס לנפח המים הכולל. ככה שהאפקט של עליה בריכוז בעקבות אידוי הוא זניח בהחלט. וגם הנימוק של הופעת חיידקים במים פושרים לא באמת משמועתי- כי ההרתחה השניה תהרוג אותם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:47, 24 ביוני 2016 (IDT)

אני מניח שהרתחה נוספת של המים לא תעלה באופן משמעותי את ריכוז המתכות, אבל אם ממשיכים בהרתחה, פעם אחרי פעם יתכן שכן. גילגמש • שיחה 21:45, 24 ביוני 2016 (IDT)

המרת קבצי אנימציה

יש באחד הערכים קישור לקובץ אנימציה בוויקישיתוף, בפורמט svg. אבל מנוע מדיה לא תומך באנימציה שם. יש דרך להמיר את זה לקובץ אנימציה gif מבלי לאבד את הסרט? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:35, 24 ביוני 2016 (IDT)

אפשר ללכת קדימה ולצלם את האנימציה ואפשר ללכת אחורה ולהכין את האנימציה מחדש עם הקוד המצורף לו. לפי תיאור הקובץ זה הוכן בליברה אופיס ושם אפשר לייצא לגיף. אולי פה יש דרך להמרה יותר ישירה, אבל עדיין עם קוד. כלי ההמרה האוטומטיים שניסיתי לא משמרים את האנימציה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:08, 28 ביוני 2016 (IDT)

IKhitron, אני לא מבין בתחום ואשמח לדעת אם משהו מזה בכיוון.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:31, 28 ביוני 2016 (IDT)

תודה, אבל כל זה לא בשבילי, מסובך מדי... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:16, 28 ביוני 2016 (IDT)

עיניים של יונים

אצל יונים העיניים לא נמצאות בקדמת הפנים כמו אצלנו, אלא בצדדים. האם מזה נובע, שהם בעצם מסתכלים על העולם מהצד? אם אני מסתכל על יונה, והיא עומדת בפרופיל אליי, אז היא בעצם מסתכלת עליי?--79.177.158.102 10:37, 25 ביוני 2016 (IDT)

https://en.wikipedia.org/wiki/Bird_vision#/media/File:Fieldofview01.png

שדות חזותיים יונת ינשוף. Nachum - שיחה 12:58, 25 ביוני 2016 (IDT)

לשאלתך, כן. ציפורים רבים ביניהם יונים ותוכונים מסתכלים אליך מהצד, אני מניח שכמונו הם יכולים להזיז אישונים (או איךשקוראים להם אצלם) ולהביט אחרת, אבל כדי להביט בך הם יפנו את צד ראשם ולא את מקורם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 22:20, 25 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה :) --79.177.158.102 23:21, 25 ביוני 2016 (IDT)

חולצת כדורגל של ערבים

שמתי לב לחולצה שחוזרת על עצמה הרבה בקרב גברים ערבים ישראלים בשנות ה-20 לחייהם. אני לא מבין בכדורגל, אבל בטוח שהחולצה היא של קבוצת כדורגל. זאת חוצת פסים כחול-סגול (או כחול אדום) עם כיתוב צהוב. מישהו מזהה את מה שאני מדבר אליו? ולמה דווקא החולצה הזאת פופולרית כל כך בקרב ערביי ישראל? האם זאת קבוצת כדורגל שמזוהה עם מדינות ערב או משהו?

ברצלונה (כדורגל)? Liad Malone - שיחה 12:13, 25 ביוני 2016 (IDT)

כן! עכשיו למה זה כל כך נפוץ שערבים צעירים הולכים ברחוב ולא רק למגרש כדורגל עם חולצה של קבוצת כדורגל של ברצלונה? למה דווקא הקבוצה הזאת זכתה לכזאת פופלריות בקרב ערביי ישראל?

אגלה לך סוד: הקבוצה הזאת פופולרית מאד בכל העולם, לאו דוקא בקרב הערבים בישראל. שמעת על לאו מסי? לפני שנה בערך טיילתי במבצר אנטיפטריס. היתה שם משפחה (יהודית) עם שלושה ילדים. כולם היו לבושים במדי ברצלונה עם שמו של מסי. Liad Malone - שיחה 13:30, 25 ביוני 2016 (IDT)

מקורם של משה וישו

סליחה מראש מהקוראים הדתיים.

ראיתי את הסרט (הנפלא) The Man from Earth. מוזכר בו מקורו של משה רבינו במיתולוגיה האשורית ואפילו שמו "משה" שנשמע דומה שם (בסרט אומרים "מיזס") ולא רק סיפורים כמו הוצאת מים מסלע או הפיכת מקל לנחש. לי זכור שההגיה האנגלית Moses היא קיצור של "רמזס", כלומר פרעו (זה מסתדר עם כך שהוא לפי הסיפור היה נכד מאומץ של רמסס), אבל אולי שיקרו לי. אשמח אם לקרוא עוד על מקורו המיתולוגי של משה. הערך על משה נותן פסקה די דלילה ומתנצלת על מקורו של הסיפור.

לגבי ישו: מוזכר ששמו העברי "יהושוע" (כלומר ישועה שנותן האל) היא המצאה מאוחרת שנבעה משיבוש הגיה ושיש לה מקור קדום יותר (יוחנן). גם טוענים לדימיון בין המילה היווינית "כריסטוס" לאל האינדואיסטי קרישה. גם טעונים שנצרות מקורה היא "בודהיזם עם מבטא יהודי".

ברור שהסרט בדיוני. אבל זה נשמע כמו מבוסס על מקורות. מישהו מכיר? 87.71.19.88 22:08, 25 ביוני 2016 (IDT)

האשורים באו אחרי היהודים לכן לומר שהמקור הוא אשורי זה מעט מגוחך. אבל, גם מהתורה ברור שלא מדובר בשם יהודי, בת פרעה היא זו שקוראת לו בשם זה והיא לא הייתה יהודיה וייתכן שיש קשר לרעמסס. אם אתה רוצה שמות שבוודאי הגיעו ממיתולוגיות יש לנו את מרדוך←מרדכי, עישתר←אסתר.

לא הבנתי מה אמרת לגבי הוצאת המים מהסלע והפיכת המקל לנחש. במה זה קשור לשם?

לגבי ישוע, מקורות בני תקופתו (הגמרא) מכנים אותו כך לכן לא סביר לקרוא לו יוחנן. ובכלל מה הקשר בין השמות? וברור שהרבה שמות הם גם פיתוחים של שמות שונים אז מה ההפתעה.

ושוב, מה הקשר בין השם קרישנה, לכרייסט? ומה הקשר בין הנצרות לבודהיזם? מתי בכלל הנצרות הגיעה לאזור או בודהאים לכאן (המונגולים נעצרו לפני)? זה אולי יותר קרוב ל"יהדות עם מבטא בודהיסטי". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' בסיוון ה'תשע"ו • 22:37, 25 ביוני 2016 (IDT)

ראשית, מאיזה תקופה אתה מגדיר "יהודים"? ממתן תורה או מהאדם הראשון? יש פער של כמה אלפי שנים ביניהם. אם להסתמך על ויקיפדיה האנגלית, מגדירים את ראשיתו של העם האשורי בשנת 2500 לפני הספירה. מתן תורה התרחש בערך (על פי המקורות) בשנת 1274 לפני הספירה. עקידת יצחק מתישהו 400 שנה לפני כן. • צִבְיָה • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ו 23:07, 25 ביוני 2016 (IDT)

במקרה הספציפי הזה אנחנו מדברים על משה, ולפי הנתונים שלך צביה משה קדם לאשורים בכשבע מאות שנה לכן זה לא משנה ממתי אני מגדיר "יהודים". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א בסיוון ה'תשע"ו • 18:34, 26 ביוני 2016 (IDT)

אלמוני על מה אתה מתנצל?--79.177.158.102 23:24, 25 ביוני 2016 (IDT)

לגבי משה, בעברית למילים "מֹשֶׁה" ו"רַעְמְסֵס" אין שום קירבה לשונית; זהו עיוות לטיני כלשהו.

לגבי ישוע, השם מוזכר בצורתו "יהושע" כבר בספרים המוקדמים יותר של התנ"ך (למי שנרדם בפרשת השבוע ), ו"ישוע" היא צורה של "יהושע" כמו שמוכח מספר נחמיה, פרק ח', פסוק י"ז. "יוחנן" הוא לא בהכרח מודם יותר (אם כי זה נכון טכנית).

שמעתי על קשר ספרותי כלשהו בין סיפורי הברית החדשה לבין המיתולוגיות על קרישנה, ראה כאן... בתודה, דג ירוק • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ו 01:03, 26 ביוני 2016 (IDT).

ההגיה האנגלית Moses מקורה בהגיה היוונית של השם העברי "משה": ש' ימנית הפכה לש' שמאלית ונוספה ס' בסוף. התרגום הראשון של התורה היה כידוע תרגום השבעים ליוונית. הדמיון לשם "רעמסס", שכמו "משה" גם הוא מופיע בדיוק כך בתורה, נוצר כנראה רק ביוונית ובשפות שקיבלו ממנה את השמות הללו, כשהתנ"ך תורגם להן. לכן השם "משה" אינו קיצור של "רעמסס". השם "ישוע" משמעותו אמנם זהה ל"יהושע", אבל בתקופת בית שני הוא כבר עמד בפני עצמו, כמו למשל אצל המפקד ישוע בן גלגולא. Liad Malone - שיחה 01:50, 26 ביוני 2016 (IDT)

דג ירוק אם הבנתי נכון אמרת שהם יוחנן קדם לשם ישוע, אפשר בבקשה מקור או הסבר לכך? אפשר גם קשר לשוני בין שתי השמות? ליעד לא הבנתי, על סמך מה אתה קובע שהשמות ישוע ויהושע נחשבו שונים זה מזה בימי בית שני? (במה הם שונים יותר מאשר יהונתן ויונתן, יוסף ויהוסף?) כנגד דבריך הרד"ק בשמואל א' פרק י"ג פסוק ב' דווקא אומר שלעיתים בשמות מתווסף ונופל ה אך זה לא משנה את השם (כמובן שבגט יש להקפיד לכתוב כפי שנוהג האדם עצמו). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א בסיוון ה'תשע"ו • 18:34, 26 ביוני 2016 (IDT)

• ישוע אכן היה שם נפוץ באותה התקופה (שיבוש של השם יהושע). ככל הנראה לפחות חלק מספרי הברית החדשה נכתבו במקור בעברית או בארמית, אך בפועל הגרסאות הקדומות שהשתמרו היו גרסאות ביוונית. בהן כתוב שמו כ־Ἰησοῦς. כלומר: המקור לכך יכול היה להיות הן ישו והן ישוע.
• הסברה שמקור השם "משה" הוא מהמילה המצרית האמורה מקובלת גם על חוקרים מודרניים שמודעים למקורות השיבוש. באופן כללי סיפור יציאת מצריים רצוף במילים ממקור מצרי (פרעה, יאור, חרטומים, ועוד).

Tzafrir - שיחה 18:27, 26 ביוני 2016 (IDT)

לא כתבתי שהשמות היו שונים זה מזה, להפך, כתבתי שמשמעותם זהה. אלא שהצורה או ההגייה "ישוע" כבר היתה נפוצה בתקופה זו ולכן לא מדובר באיזה שיבוש מקרי, אלא בשינוי שהתרחש עם הזמן. הבאתי בכוונה את שמו של ישוע בן גלגולא כדי להראות את הצורה הזאת במקור עברי ולא מתוך תרגום יווני. הצורה הזאת מראה שלא הגו את האות ה בשם ישוע והצורה הזאת אינה טעות העתקה או תרגום. היא נכתבה על ידי אדם שהכיר את אותו ישוע באופן אישי וכתב את שמו בעברית. מענין לבדוק במקור היווני של קדמוניות היהודים, מה ההבדל בין התעתיק היווני של יהושע לזה של אחד ה"ישועים" למיניהם הנזכרים בספר. Liad Malone - שיחה 19:14, 26 ביוני 2016 (IDT)

אני הבנתי "עומד בפני עצמו" כאומר בנפרד מ"יהושע". אבל עכשיו כוונתך הובנה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א בסיוון ה'תשע"ו • 19:20, 26 ביוני 2016 (IDT)

"יוחנן" מופיע כבר בספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק כ"ג, וכן מפרק מ' בספר ירמיהו והלאה. "ישוע" לא מוזכר לפני שיבת ציון, בספר עזרא, פרק ב', פסוק ב' (אולי הוא מוזכר גם בדברי הימים, שמישהו יתקן אותי...) הצורה "ישו" היא מאוחרת יותר, ראה כאן... בתודה, דג ירוק • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ו 09:33, 27 ביוני 2016 (IDT)

חיות VS צמחים

אני יודע שהחיים הראשונים היו חיידקים ימיים. האם השלב הבא היה חיות או צמחים, או ששניהם התפתחו במקביל משתי "שושלות" חיידקיות שונות? איך חיידק הופך לחיה או לצמח? ומתי ואיך הוירוסים נכנסו לתמונה? האם יש איזשהו אילן יוחסין של החיים הראשונים?--79.177.158.102 23:40, 25 ביוני 2016 (IDT)

בקצרה, כי אני לא ביולוג ולא טקסונום - היצורים החיים הראשונים לא היו לא בעלי חיים וגם לא צמחים, לא פטריות אלא משהו אחר שאיני זוכר את שמו כעת. לגבי אילן יוחסי של החיים הראשונים - למעשה, אנחנו לא באמת יודעים בוודאות מה ואיך נראו החיים הראשונים - ישנה הסברה המקובלת על המדע, אך בדיוק כמו שלפני 2000 שנה הדעה הרווחת היתה שמישהו ייצר אותם כאן יש מאין, ייתכן שעוד 2000 שנה אנחנו (או יצורים תבוניים אחרים) יהיו הערכות שונות לחלוטין. באופן עקרוני, נהוג לחלק יצורים חיים (לא בעלי חיים, שהם החיות המדוברות, אלא כל דבר חי) לחיידקים אמיתיים, חיידקים קדומים ואיקריוטים. ההבדל בין שני הראשונים לשלישי הוא שלאיקריוטיים יש גרעין-תא (שבו מאוחסן הדנ"א, בין השאר) בעוד שלשני האחרים אין. עד כמה שידוע לי, נהוג לומר כיום כי כמה אוכלוסיות שונות של אותו יצור ראשון קדום התפתחו ויצרו כל אחת קבוצה שונה. המשמעות של המיון הטקסונומי היא שאם נצייר "עץ" כמו זה שאתה מבקש (ושאנחנו אפילו לא מתקרבים לכמות המידע שדרושה על מנת ליצור אותו) אז בראשו יהיה אותו יצור קדום, שאוכלוסיה אחת שלו התפתחה לאיקריוטים ואחרות לחיידיקים למיניהם. לאחר מכן אותה אוכלוסיה של איקריוטים התפצלה לשלוש אוכלוסיות, אחת הפכה לצמחים, אחת לבעלי חיים ואחת לפטריות וכו' (ממשיכים מרמת הממלכה של בעלי החיים והצמחים לרמות נמוכות יותר - מערכה, סדרה וכו'). עם זאת, לעתים אומרים שלא היה פיצול לשתי אוכלוסיות שכל אחת התפתחה לכיוון שונה, אלא שחצי אחד "דרך במקום" והשני "התפתח". כך, למשל, חלק מהדגים (שהיו בעלי החוליות הראשונים) צימחו להם ריאות, וכך נוצרו הדו חיים, לאחר מכן חלק מהדו חיים הפסיקו לחיות במים ונהיו זוחלים, בהמשך התפתחו בלוטות חלב והתקבלו יונקים ולאחר מכן גם הכנפיים - עד לקבלת העופות (זוהי באמת הסברה הרווחת כיום עד כמה שידוע לי). כדאי לשים לב גם לכך שאותן "התפתחויות" אינן מקריות לחלוטין - ייתכן, למשל, שחלק מהדגים נולדו עם זימים קטנים יותר (ולא עם "הכנה לריאות") וכך בעוד שאלו שהיתה להם המוטציה המועילה (ריאות) שרדו אלו שנולדו עם זימים קטנים יותר לא יכלו להתמודד עם אחוזי חמצן נמוכים מדי ושרדו פחות. יש לשים לב גם שלא "נולד" פתאום דג עם ריאות - זה היה תהליך הדרגתי שלקח עשרות אלפי(מאות אלפי?) שנים. לעומת זאת, התפתחות של סוג שונים בתוך משפחת החתוליים, לקחו פחות זמן (אבל עדיין לא עשרים ולא חמישים שנים). ―Eyalweyalw (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקצרה, הא? (שי • מנשמע?) מה, אין? 16:35, 26 ביוני 2016 (IDT)

👍 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:41, 26 ביוני 2016 (IDT)

חשבתי שיהיה קצר יותר, ופתאום שמתי לב שיש לי יותר מ10 שורות :) Eyalweyalw - שיחה 10:58, 29 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה לאייל על התשובה הקצרה. :) --79.177.158.102 23:28, 27 ביוני 2016 (IDT)

הנמקות לפטור משירות צבאי לנשים נשואות

שלום, מאיזה סיבה ניתן פטור לאישה נשואה? בייחוד לאור זה שמישהי שכבר שירתה בצבא ונישאה לאחר מכן כן מחויבת בשירות מילואים ( כל עוד היא לא בהריון/אמא), מה יוצר את ההבחנה בין שני המקרים? תודה 37.26.148.252 09:35, 26 ביוני 2016 (IDT)

החלטת המחוקק. איתן96 (שיחה) כ"א בסיוון ה'תשע"ו 09:41, 27 ביוני 2016 (IDT)

מתוך חוק שירות ביטחון:

39. (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
(ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.

‏ Amitayzl - שיחה 13:41, 27 ביוני 2016 (IDT)

חובת השירות קלה יותר לנשים מלגברים, בין באורך השירות, אופי השירות והסיבות לפטור בסדיר ובמילואים.

אישה נשואה פחות פנויה להתמסר לשירות ולא רוצים לפגוע לה בחיי הנישואין, ולכן פטרו נשים נשואות משירות סדיר.

שירות המילואים הוא לתקופות קצרות, ולכן ניתן להתמסר אליו מבלי שיפגע בחיי הנישואין. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:53, 27 ביוני 2016 (IDT)

קודם כל תודה על כל התשובות. החוק בנושא מוכר לי, השאלה היא יותר מה עומד מאחורי החוק. הפגיעה בחיי הנישואין היא נקודה מעניית שבאמת יכולה להסביר את ההבדל בין השירות הסדיר לבין שירות המילואים, אבל האם היא לא דו-כיוונית? כלומר גם כאשר הבעל משרת בצבא זה יהווה פגיעה בחיי הנישואין מבלי שהוא יקבל על כך פטור. חשיבות תפקיד האם ( יש לציין שנוי במחלוקת) למשל שבעקבותו ניתן הפטור לאמהות מעוגן במידה מסוימת בהחלטות בית המשפט למשל בנושא המשמרות על הילדים וכדומה, אך עד כמה שידוע לי אין לכך מקביל בהקשר של ההבדל בין האישה לבעל בחיי נישואין ( כאשר אין ילדים) - האם ההבדלה בין הפגיעה בגבר לבין הפגיעה באישה בנישואיהם המשותפים באה לידי ביטוי במקום אחר?

37.26.148.145 19:14, 27 ביוני 2016 (IDT)

ידוע ומוסכם שקיימת אפליה (מתקנת) בין גברים לנשים וזה יכול להוות גורם להבדל. בנוסף רוב התפקידים בצבא מתאימים יותר לגברים ולכן קל יותר לוותר על תרומתן של הנשים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בסיוון ה'תשע"ו • 19:21, 27 ביוני 2016 (IDT)

בעיני ההקלה פחות שייכת להטבות לנשים בנישואין, יותר לרשימת ההקלות שיש לנשים בצבא.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:26, 27 ביוני 2016 (IDT)

לדעתי הסיבה למתן פטור לנשים נשואות היא שכאשר נחקק הסעיף הזה, רווחה התפישה ש"חובותיה" של האישה הנשואה הן לכבס, לבשל וכמובן להיכנס להריון, וש"חובות" אלו קודמות לחובתה לשרת בצבא, ולכן אין היא יכולה להתגייס לשירות סדיר לאחר נישואיה. בנוסף, הסעיף הזה פתח לאוכלוסיות מסוימות שלא ראו בעין יפה גיוס נשים לצבא ומנגד ראו בעין יפה מאוד נישואין בגיל צעיר פתח להימנע משירות. סבתא שלי למשל הקדימה את נישואיה כי אביה חשב שנשים חיילות הן "זונות". השיקולים הללו פחות רלוונטיים לשירות מילואים שהוא קצר יותר ובכל מקרה משרתות בו רק מי ששרתו בסדיר. לבסוף כפי שכבר נאמר כאן הצבא זקוק (או לפחות היה זקוק) לשנים פחות מלגברים, ובמחזורים מסוימים נשים רבות אף שוחררו מחובת שירות פשוט כי לא היה לצבא צורך בשירותן. ‏ Amitayzl - שיחה 22:37, 27 ביוני 2016 (IDT)

באופן כללי העובדה שכל אחד כאן נותן תגובה אחרת מוכיחה את הטענה שניסיתי להעביר בהתחלה - לא לכל חוק יש היגיון רגיל מאחוריו. איתן96 (שיחה) כ"ה בסיוון ה'תשע"ו 18:12, 30 ביוני 2016 (IDT)

לא חלקתי עליך, ניסיתי להוסיף הסבר אפשרי.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:38, 30 ביוני 2016 (IDT)

נצי הפת"ח

מה כתוב בערבית בסמל של נצי הפת"ח?

ראה תשובה בדף השיחה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:16, 27 ביוני 2016 (IDT)

תקשורת והעברת כסף בין מדינות

שתי שאלות בנושאים קרובים:

1. איך מנהיגי המדינות השונות מתקשרים אחד עם השני? נגיד שעכשיו ביבי רוצה לדבר בטלפון עם אובאמה. איך הוא עושה זאת. הוא פשוט מתקשר? המזכירה שלו מתקשרת? מאיפה יש לו בכלל את המספר? זה מספר אישי או של המשרד? ואם אובאמה לא יכול או לא רוצה לדבר עכשיו? האם הם קובעים מראש מתי הם ידברו בטלפון, או שזה ספונטאני? הם שולחים הודעות אחד לשני? ומה עושים כאשר אין שפה משותפת בין שני המנהיגים? הרי פוטין למשל בטח לא יודע מלה באנגלית. איך הוא מדבר עם שאר העולם? בעזרת מתורגמנים? ומה עם המתורגמנים מסלפים את המסרים של המנהיגים שהם מתרגמים? ואותה שאלה לגבי פגישות- מי קובע מתי ואיפה מנהיג מדינה X נפגש עם מנהיג מדינה Y?

2. ועוד שאלה בנושא הזה. איך מדינות מעבירות כסף למדינות אחרות או לארגונים שהן תומכות בהן? למשל איראן עכשיו רוצה להעביר כסף לחזבאללה. איך זה מתבצע? האם לחזבאללה יש חשבון בנק? האם איראן מעבירה כסף איראני, ובלבנון הכסף מומר למטבע לבנוני? ונניח שחזבאללה עכשיו קיבל את הכסף והוא רוצה בעזרת הכסף להדפיס דגלים צהובים. האם נציג חזבאללה מתקשר לבית דפוס, מבקש ממנו שיעשה לו עיצוב גרפי וידפיס 1000 יחידות, ועושה העברה בנקאית מהחשבון של חזבאללה לחשבון של הבית דפוס?

כל השאלות האלה נשמעות מגוחכות, אבל תחשבו על זה! זה ממש לא טריביאלי.--79.177.158.102 23:26, 27 ביוני 2016 (IDT)

כך עובדת לשכת ראש הממשלה: "אחד התפקידים של הלשכה הוא תחזוקת הקשר עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה. גם לשיחות טלפון המתקיימות בין שני המנהיגים יש סדרה של כללים ברורים. "שיחה עם הנשיא האמריקאי מתנהלת תמיד דרך טלפון מוצפן והיא תמיד מתואמת מראש", אומר אלדד יניב. "התיאום נעשה על פי מידת הדחיפות – לפעמים יום מראש, לפעמים אפילו שלוש שעות מראש"." מוזכר שם גם עניין המתורגמנים.

בתחום הכלכלי התרשמתי שיש בדרך כלל הפרדה מסוימת בין משרדי ממשלה שונים וכל אחד משלם בנפרד מהתקציב שלו. כל הכסף עובר דרך קופת משרד האוצר אז יכול להיות שיש כספים שמועברים ממנו ישירות.

העברת כספים לארגוני טרור היא יותר מסובכת. "במטרה למנוע את ניצול ההסכם מול איראן למימון ארגוני טרור כמו חיזבאללה וידאה ארה"ב שהארגון הלבנוני, שנמצא ברשימת ישויות הטרור האמריקנית, לא יוכל להשתמש במערכת הבנקאות הבינלאומית, אך פרשנים ציינו כי לחוק תהיה השפעה מוגבלת על דרכי העברת הכספים, בין השאר בשל העובדה שחיזבאללה נוהג להשתמש בבלדרים לצורך העברת המזומנים. כך לדוגמה, באחרונה נעצר בפנמה נוסע ממוצא גנאי שבידיו היו חצי מיליון דולרים במזומן." nrg. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:57, 28 ביוני 2016 (IDT)

לגבי האנגלית של פוטין, מצ"ב סרטון מהערך האנגלי עליו: ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 01:07, 28 ביוני 2016 (IDT)

Addressing Olympic Committee in Guatemala, 2007, in English. He also speaks German and Swedish.

פוטין הוא קולונל ק.ג.ב. המתמחה בריגול במדינות אויב. אני יכול להמר כי האנגלית שלו מושלמת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:01, 28 ביוני 2016 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת. אוקי, אז ספציפית פוטין יודע אנגלית. אבל סביר להניח שרוב מנהיגי בריה"מ לא ידעו אנגלית, בטח לא ברמה שדרושה לניהול משא ומתן בנושאים הרי גורל. וכנ"ל לגבי רוב מנהיגי העולם גם בימינו.--79.177.158.102 09:25, 28 ביוני 2016 (IDT)

ולזה רלוונטי המשפט הבא מהכתבה שציטטתי: "כשביבי ואובמה מדברים אין צורך במתורגמן, כי האנגלית של שניהם היא שפת אם. לראשי ממשלה אחרים היה גם מתורגמן."‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:25, 28 ביוני 2016 (IDT)

העברת כספים היא לרוב בין בנקים. בעיקרון יש מערכת סליקה בין בנקים שונים בעולם (האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית – SWIFT). אבל אפשר להעביר כסף ישירות בין בנקים או גם במערכות סליקה אחרות. בשנה האחרונה גופים פיננסיים שונים מתעניינים בטכנולוגיה של מטבעות מבוזרים (כגון ביטקוין) כדרך להעברת כספים שלא תלויה באף גורם מרכזי. בפרט זה יאפשר לגורמים שונים לדעת שאין גורם מרכזי שיכול להחרים אותם כמו שהחרימו את איראן. Tzafrir - שיחה 11:12, 28 ביוני 2016 (IDT)

הפיכת שורה באקסל למספר שורות

שלום, יש לי טבלה עם שתי עמודות - אחת שם משפחה, והשנייה שמות האנשים במשפחה (מופרדים על ידי "+").

למשל:

שם משפחה	שמות האנשים
כהן	אייל + אביעד
לוי	יעל + רחמים

ואני מעוניין להפוך אותה לטבלה שבכל שורה יש שם של מישהו, לפי הדוגמא הקודמת זה ייראה ככה:

שם משפחה	שם פרטי
כהן	אייל
כהן	אביעד
לוי	יעל
לוי	רחמים

כמובן שהטבלה שיש לי הרבה יותר גדולה מהדוגמא, אז לא אוכל לעשות את באופן ידני. אודה מאוד על כל עזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם לעמודה של השמות הפרטיים יש פורמט פחות-או-יותר קבוע, אפשר לפרק אותה בעזרת הפקודות FIND, LEFT, RIGHT. עוזי ו. - שיחה 13:11, 28 ביוני 2016 (IDT)

פירקתי את העמודה והגעתי למצב הזה -

שם משפחה	שם 1	שם 2
כהן	אייל	אביעד
לוי	יעל	רחמים

אבל עדיין אני רוצה שכל בן אדם יהיה בשורה נפרדת. תודה רבה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם מספר האנשים באותה שורה הוא זהה? ואם לא, מה המקסימום? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:36, 28 ביוני 2016 (IDT)

לא זהה. מקסימום 5 אנשים, מינימום 1. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הםםם. זה יותר גרוע. אם כך, אני בטוח שאפשר לכתוב משהו ב-VB, אבל זה לא אליי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:28, 28 ביוני 2016 (IDT)

לפרק את הכל לחמש אפשר? כי אפשר אחר כך להיפטר מהתאים הריקים. לשים את השורות הריקות למעלה: לבחור את כל התאים הריקים ולצבוע אותם ואז לסנן לפי צבע.Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:15, 28 ביוני 2016 (IDT)

כן. להריץ הכפלה אוטומטית של כל שורה פי 5. לשים בעמודה נוספת ערך של עמודה שמספרה מחושב לפי mod של מספר שורה. להעתיק את העמודה שהתקבלה לעמודה חדשה כערכים בלבד. למחוק את חמשת העמודות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:20, 28 ביוני 2016 (IDT)

אפשר אולי לנסות את זה.: שלב א אתה צריך איכשהו לזהות את מספר האנשים באותה שורה. לעשות טור שכולל את מספר האנשים. שלב ב' לסדר את הטבלה לפי הטור החדש. שלב ג' לחלק את הטבלה לחמישה דפים שונים לפי מספר האנשים בכל שורה. ואז לפרק כל דף לפי השמור הדרושים. דף עם חמישה אנשים בשורה יוכפל פי 5 ובכל דף יהיה טור שבוחר את השם האחרון, הלפני אחרון וכו'. קצת עבודה אבל פתיר. Geagea - שיחה 16:23, 28 ביוני 2016 (IDT)

לגבי שלב א, השמות מופרדים על ידי + ולכן יש לספור אותם בתא. מצאתי בגוגל את הנוסחה הבאה לספירת טקסט מסוים בתאים: =(LEN(text)-LEN(SUBSTITUTE(text,word,"")))/LEN(word)‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:36, 28 ביוני 2016 (IDT)

כלל אצבע. בכל מקרה להגיע למצב של חלוקת הטבלה לפי קבוצות של מספר השמות בקבוצה. ואז לעבוד על כל קבוצה בנפרד. זה קל יותר. בסוף לחבר. Geagea - שיחה 16:45, 28 ביוני 2016 (IDT)

בעצם, אם הגעת למצב של משפחה ולידו שם בנפרד (1 עד 5) אז כמעט סיימת. אתה צריך להכפיל את הכל ל-5 דפים ולבחור בכל דף את השם לפי סדר. בדף הראשון לבחור טור שם 1. בדף השני לבחור טור שם 2 וכן הלאה עד הדף החמישי. לסדר לפי השם. כך שלמטה יופיעו השורות ללא שם בכלל. ולחבר רק את אלה בהם מופיעים שמות פרטיים. Geagea - שיחה 17:04, 28 ביוני 2016 (IDT)

לשואל המקורי שלום - אם מדובר בפעולה חד פעמית, שלח לי בבקשה את קובץ האקסל במייל (המייל שלי מופיע כאן: משתמש:Gabi S.) ואני אחזיר לך אותו כפי שביקשת. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 21:40, 28 ביוני 2016 (IDT)

תערובת במשקים

מה ההבדל העקרוני שיש בין דבר לח כלומר משקה וכדו' לדבר מוצק שאם אני מערב שני סוגי משקה שונים הם יהפכו להיות משקה אחד חדש בעל זהות אחרת מה שאין כן שני דברים מוצקים שאם אני מערב אותם ביחד עדיין כל אחד יהיה ניכר בפני עצמו אלא שהם נחשבים כתערובת ובעצם מדוע במשקה מתערב האחד בחברו ואילו בדברים מוצקים לא

ראה תערובת.

נוזל ומוצק מתנהגים אחרת בהרבה מצבים.

לגבי האם כל אחד ניכר, אם תערבב קמחים לא כל אחד יהיה ניכר, למרות שקמח הוא מוצק. לפעמים כל אחד יהיה ניכר רק במבט זהיר מקרוב או בעזרת אמצעים להגדלה.

נוזלים גם לא תמיד מתערבים, למשל שמן ומים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:56, 28 ביוני 2016 (IDT)

ממה שאני מבין ההבדל הוא בצפיפות בין המולקולות. כשיש צפיפות רבה יותר יש מקום למולקולות של החומר השני להתערב לכן גזים, נוזלים ואבקות מתערבים ומוצקים גדולים יותר לא. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 20:46, 28 ביוני 2016 (IDT)

לא. צפיפות החומר לא קשורה. עץ פחות צפוף ממים ולכן צף. הוא לא מתערבב.

הדוגמה של שמן ומים ממחישה שעצם הטענה שנוזלים מתערבים - שגויה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:00, 28 ביוני 2016 (IDT)

נכון. לא צפיפות, גמישות (בהיעדר מילה טובה יותר ליכולת לזוז לכאן ולכאן ולפנות מקום). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 21:11, 28 ביוני 2016 (IDT)

שמן ומים זה יוצא מהכלל אני מדבר שאר העניינים למשל מים וחלב וכדו' זה לא יהיה כמו שעירבבתי עגבנייה ובצל ששם אני רואה עגבינה ורואה בצל אלא זה יהיה משקה חדש שמורכב חציו ממים וחציו מחלב ובאמת למה שמן ומים לא מתערבים?

שמן ומים לא מתערבים כי שמן אינו מסיס במים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בסיוון ה'תשע"ו • 21:22, 28 ביוני 2016 (IDT)

מסיסות הוא מונח כללי, המונח הרלוונטי הוא הידרופוביות. (המונחים לא תמיד חופפים) Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:30, 28 ביוני 2016 (IDT)

גמישות גם היא אינה רלוונטית. גומי גמיש, חול לא, זה לא מתערב בקלות וזה כן. גם צמיגות שקשורה ליכולת של נוזל לזוז לכאן ולכאן ולפנות מקום לא רלוונטית. במקום למצוא שמות, אפשר פשוט להבין שהחלוקה לא נכונה. חומרים שונים ניתן לערבב ברמות שונות של עירוב בהתאם לתכונות הכימיות והפיזיקליות של שניהם, בין היתר מצב צבירה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:44, 28 ביוני 2016 (IDT)

אוקי לדבריך נמקד את השאלה מדוע מצב צבירה מוצק אינו מתערב עם מצב צבירה מוצק ואילו מצב צבירה נוזל מתערב עם מצב צבירה נוזל מה עושה את השוני האטומים? או מה ? אני לא מבין בזה לכן אני שואל... תודה (סליחה שאני עקשן בלהבין את היסוד של העניין הזה המידע הזה חשוב לי מאוד)

הסיבה שמוצקים קשה לערבב היא שהאטומים במצב זה אינם יכולים לנוע בחופשיות בגלל הכוחות הפיזיקליים הפועלים עליהם. כדי לבצע עירבוב נדרשת השקעת אנרגיה בשבירת קשרים כימיים בין אטומים במוצק, כגון על ידי טחינה ולישה. בנוזל לעומת זאת, החלקיקים נעים בחופשיות בתוך נפח הנוזל, ובהתאם לכוחות הכימיים הפועלים בין חומרים שונים בנוזל נקבע האם חומר אחד יומס באחר ויתערב בו או שמא ידחה על ידו וישארו בנפרד, כבדוגמה של השמן והמים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 03:26, 29 ביוני 2016 (IDT)

שוק הכרמל, תל אביב

שלום, האם מישהו יודע עד איזו שעה שוק הכרמל פתוח בדרך כלל ( כלומר יש דוכנים)? תודה למומחה. 132.66.137.207 12:42, 29 ביוני 2016 (IDT)

שוק הכרמל ממוקם לאורך רחוב הכרמל מכיכר מגן דוד ועד מסוף כרמלית וגם ברחובות סמוכים בשכונת כרם התימנים ובנחלת בנימין. רוב הדוכנים פעילים מהשעה 8 בבוקר ועד לשעות הערב. בשבת השוק סגור.

חצובות ברחוב

לפעמים יש צוות עובדים ערבים עם אפודים זוהרים שמציב מין חצובות ועליהם מכשיר. מישהו יודע מה זה ומה עם עושים את זה? 82.81.81.146 09:45, 30 ביוני 2016 (IDT)

מדובר במודדים ורןב המודדים שראיתי בחיי לא היו ערבים. ‏DGtal‏ - שיחה 12:20, 30 ביוני 2016 (IDT)

יש את המסכן שמסתובב עם מוט המדידה שאליו התאודוליט מודד. מדובר בעבודה... בסיסית מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:59, 30 ביוני 2016 (IDT)

המכשיר הוא תאודוליט. הוא מודד, בדיוק גבוה מאד, כיוונים. כך מהנדסים יכולים לחשב מיקום בפועל מול התוכניות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:58, 30 ביוני 2016 (IDT)

כיום משתמשים בעיקר בטוטאל סטיישן. Reuveny - שיחה 20:30, 30 ביוני 2016 (IDT)

Like , נכון. הסיבה שהפניתי לתאודוליט היא שהערך על תחנה כוללת לא היה ידידותי לקורא. שיפרתי את הפתיח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:00, 30 ביוני 2016 (IDT)

פרישת מפלגה מהכנסת

האם מפלגה יכולה להחליט לפרש מהכנסת? נניח כאות מחאה נגד הכנסת. 31.168.14.82 17:56, 30 ביוני 2016 (IDT)

תיאורטית רשימה שלמה יכולה להתפטר מהכנסת. האתגר הגדול יהיה לשכנע את כל חברי הרשימה (מקסימום 120 איש) להתפטר, אחרת פשוט הבאים בתור הופכים אוטומטית לח"כים. בפועל אף אחד עוד לא עשה את זה. ‏DGtal‏ - שיחה 23:10, 30 ביוני 2016 (IDT)

לא תמיד יש 120 אנשים ברשימה; כבר היה מקרה אחד לפחות שבעקבות התפטרות ח"כ, הכנסת נותרה עם פחות מ-120 כברי כנסת מכהנים. חזרתי • ∞ • שיחה 09:23, 1 ביולי 2016 (IDT)

תאורטית כמו שדיגיטל רשם, אפשרי שכל רשימת המועמדים (במקרה הזה 120) יפרשו; מה שכן אם יפרשו תגיע בעיה אחרת, הכנסת בהיבחרה מונה 120 חברים, אין מנגנון שמייצר חלוקה מחדש של מנדטים במקרה של פרישת רשימה מלאה; כלומר יתכן ואי פעם בעתיד תהיה לנו כנסת שתסיים עם פחות מ־120 חברים. איזו כנסת מהעבר סיימה כך? ירח אפל - שיחה 09:28, 1 ביולי 2016 (IDT)

ולכן הדגשת את המילה "בהיבחרה", מתוך סעיף 3 לחוק יסוד: הכנסת האומר: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר". בנובמבר 1998 היה מקרה שבו היו רק 119 חברי כנסת מכהנים; וזה היה יכול לקרות בעבר אם חבר הכנסת שמואל פלטאו שרון היה מתפטר מהכנסת התשיעית לפני תום כהונתה, כי ברשימת המועמדים לבחירות שהגיש נכלל רק שמו בלבד (אם היה עוד אחד – האדם השני היה נכנס לכנסת התשיעית מלכתחילה). חזרתי • ∞ • שיחה 09:48, 1 ביולי 2016 (IDT)

המקרה שהבאת מ־1998 הוא מקרה שונה של פרשנות לחקיקה, זה לא תקדים למקרה שנגמרו המועמדים ברשימה; שיגיע המצב שאין עוד מועמדים, אני די בטוח שזה יגיע לבג"ץ, על ידי המפלגה שחלוקה מחדש תהיה אמורה לתת לה את המנדט הנוסף. וכן הדגשתי את המילה בהיבחרה בדיוק מהסיבה הזו ירח אפל - שיחה 10:21, 1 ביולי 2016 (IDT)

כתבו "בהיבחרה", בדיוק בגלל האפשרויות הנ"ל, ולכן לדעתי בג"ץ לא יתערב. חזרתי • ∞ • שיחה 11:25, 1 ביולי 2016 (IDT)

צודק, הלכתי לבדוק במקורות ואכן נאמר במפורש שמספר החברים יכול להיתמַעט. ירח אפל - שיחה 13:56, 1 ביולי 2016 (IDT)

מהמקור הנ"ל, דברי חבר הכנסת נחום ניר­־רפאלקס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט), 11 בפברואר 1958:

גם בסעיף 3 יש תיקון. אגב, המספרים של הסעיפים שונו. סעיף 3 הוא אותו הסעיף שהיה קודם סעיף 2. שם היה כתוב: „הכנסת תהיה של 120 חבר”. שינינו זאת, וכתבנו בנוסח אחר : „הכנסת בהיבחרה תהיה בת 120 חבר”. מה הנימוק לכך ? אם יהיה כתוב „הכנסת תהיה של 120 חבר”, הרי יש בכנסת כמה סיעות, ותיתכן סיעה קטנה בת שלושה חברים, למשל, שבדרך כלל אין לה השפעה, והיא תוכל להביא לירי ביטול עבודתה של הכנסת על­ ידי שכל שלושת חבריה יתפטרו, וכן יתפטרו כל שאר המועמדים שברשימת אותה מפלגה ולא יהיה באותה רשימה אף חבר אחד, והכנסת תהיה בת 117 חבר. אז אפשר לבוא ולפרש: הואיל וכתבנו שהכנסת תהיה בת 120 וברגע זה היא בת 117 חבר, הרי במקרה כזה, לא רק בפועל אלא אף בכוח אין 120 חברים לכנסת, ואפשר לומר שכל חוקיה של הכנסת אינם חוקיים, כי היא צריכה להיות בת 120 חבר ואילו למעשה היא בת 117 חבר. משום כך כתבנו: „הכנסת בהיבחרה תהיה בת 120 חבר”. כלומר: לבחור אנו חייבים 120 חב­רים. כיצד יתפתח הדבר אחר­־כך ? ­ אחר־כך, עד לתחילת הכנסת החדשה, יכול המספר להיות קטן יותר.

חזרתי • ∞ • שיחה 14:58, 1 ביולי 2016 (IDT)