ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון127

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

למה אנשים לא אוהבים שמצלמים אותם?

עריכה

ישנם אנשים שאינם פוטוגנים וזה פוגע להם בדימוי העצמי וישנם אנשים שחרדים שהמצלמה תתעד אותם. איש השלג - שיחה 12:08, 2 בינואר 2011 (IST)

או, אני שואל מה האטיולוגיה של התופעה... למה שאנשים יהיו חרדים לתיעוד המצלמה?...

ואני לא מדבר על סקס חלילה או מקרים קיצוניים כאלה, אני מדבר על סתם הרצאות או ערבים מסויימים, בד"כ יש מי שמתנגד.

למה לא? Tzafrir - שיחה 15:06, 2 בינואר 2011 (IST)
לא כל האנשים אוהבים איך שהם נראים. במיוחד אם מצלמה מדגשיה דברים מסויימים שהם מעדיפים להסתיר. 109.64.20.18 20:20, 2 בינואר 2011 (IST)
קוראים לזה "פרטיות". זה שאני לא רוצה שהפרצוף שלי יודבק באלבום שלך לא אומר שאני לא מרוצה מצורתי - אני פשוט מעריך את פרטיותי. מעניין יהיה לבדוק אם יש קשר בין אנשים שבוחרים בוויקיפדיה ובמרשתת באופן כללי ניק אלמוני (כמוני) לעומת אלו המזדהים בשמם ובין אנשים שמעדיפים לא להיות מצולמים בידי זרים. (אני למשל, כשאני רואה צוות שידור של רשת טלוויזיה, אני עושה עיקוף גדול). קיפודנחש - שיחה 01:13, 5 בינואר 2011 (IST)
גם אני (ושים לב לניק שלי). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:56, 5 בינואר 2011 (IST)
(כשאני רואה צוות צילום, אני מוציא את המצלמה שלי ומצלם את הצלם מצלם). ‏Yonidebest Ω Talk19:35, 8 בינואר 2011 (IST)
בנושא זה יש דבר מענין אצל רבנים מקובלים. בזוהר כתוב שכל ציור של אדם מוריד מן ה"צלם אלוקים" שלו, ועל כן יש כאלו שמקפידים לא להצטלם.
ישנה סיבה נוספת מלבד כל האמור לעיל. יש אנשים שחשים שאתה כאילו שודד אותם, גם אם לא באמת מפריע להם החדירה לפרטיות והיותם באלבום שלך וצורת הפנים שלהם, אלא כשאתה מצלם אותי בלי רשותי אתה כביכול משתמש בי ללא אישור, והם מתקוממים על עצם העובדה הזו. כשאתה לא תצלם בלי רשות, עלול להיות שהם יחפשו בנרות מי שיצלם אותם ויכניס את זה לעיתון... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קצב הדיבור

עריכה

מהו קצב הדיבור הממוצע? כמה מילים לדקה? בעברית....

ניסית למדוד את שלך? מהי התוצאה? Tzafrir - שיחה 15:05, 2 בינואר 2011 (IST)
בתלמוד-תורה למדתי שזה יוצא 200 לדקה, ובבדיקה שערכתי בכיתה ה' זה יצא די נכון. אלעזר - שיחה 01:04, 3 בינואר 2011 (IST)

ההערכה של 200 מילים לדקה בממוצע היא של רבי ישראל מאיר הכהן "החפץ חיים" במסגרת דיון כמה כדאי להתמיד בלימוד תורה, היות שכל מילה מצוה ואפשר "להרויח" 200 מצוות לדקה... שמואל.

לשם השוואה, הדברנים המהירים ביותר מגיעים לכ-600 מילים בדקה: [1] [2]. דוד - שיחה 17:17, 6 בינואר 2011 (IST)
זה מסביר למה תלמידי ישיבות מדברים מהר כל כך...שלומית קדם - שיחה 19:51, 10 בינואר 2011 (IST)

יחידת מידה לקשיות

עריכה

האם לסקלרומטר יש יחידת מידה המבוססת על SI או שזה גודל חסר ממד? הנדב הנכון - שיחה 22:17, 2 בינואר 2011 (IST)

הערך בעברית, כמו גם רעהו שמעבר לים, במצב מחפיר. אפשר להרחיב את הערך באמצעות הקישור הזה. עוזי ו. - שיחה 23:13, 2 בינואר 2011 (IST)
יש סולמות רבים אשר מודדים קשיות, בניגוד למה שהערך הזה מרמז, ראו קשיות. אני לא יודע באיזה הקשר סקלרומטר נפוץ, אבל בהנדסת חומרים מודדים שיטת ברינל ושיטת ויקרס עבור קרמיקה ומתכות, קשיות רוקוול עבור מתכות, ושיטות נפרדות לפלסטיק. כל שיטה נותנת גודל נפרד שאינו ניתן להשוואה לשיטות האחרות. גם אם קשיות מוחלטת היא גודל חסר מימד, לא משתמשים בו במשוואות, ככל הידוע לי. ‏Setresetשיחה 23:40, 2 בינואר 2011 (IST)

שאלה בנושא תחבורה בשבת

עריכה

האומנם יש מוניות שירות היוצאות מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב לחדרה לאחר כניסת השבת? 84.109.146.108 23:06, 2 בינואר 2011 (IST)

כן. המידע בוויקיפדיה אינו מהווה יעוץ תעבורתי תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:15, 3 בינואר 2011 (IST)
או הלכתי. אדם נבושיחה 01:54, 3 בינואר 2011 (IST)
מה עם קו 4 איפה הוא עוצר ?

מדוע שלא תברר במודיעין דן? שמואל

כי מוניות שירות אינן של דן? ‏Karpada16:16, 12 בינואר 2011 (IST)

אז מה ההיסטוריה מלמדת אותנו שעדיף: מדינה לכל לאום+גזע, או מדינה רב-גזעית?

עריכה

אם להיות היסטורציונאליים, שנאה בין-גזעית היתה כמעט תמיד אלימה, בין אם במודע ובין אם בתת-המודע...

מה יהיה עדיף למקימי המדינות הבאות בעולמינו?,

מדינה עם בידוד תרבותי וגזעי (מה שימנע התנגשויות) אלימות כאלו?.

או להיות כמו אמריקה וישראל (כל אזרחיה) ?...

ושאלה נוספת,

מה המקור לשנאה הגזעית, האם חינוך בגיל מוקדם יכול למנוע מאדם לגדול להיות גזען?, האם נעשו מחקרים על הנושא?.

תודה...

ראשית כל, מדוע אתה חושב שיקומו מדינות חדשות בעתיד ומדוע אתה חושב שאנשים אחדים מסוימים יקימו אותה?
שנית, בביטוי שנאה בן-גזעית אתה מתכוון לגזענות? בימינו אנו, אף מדינה לא יכולה להיות מבודדת גזעית ובטח לא תרבותית. כמעט כל אדם נחשף לתקשורת ההמונים והוא מעוצב על ידה בתהליך חברתי-חינוכי המכונה "חיברות" (socialization). אני בספק רב אם ההורים יכולים למנוע מתפיסות גזעניות להגיע אל ילדיהם.
השאלה האמיתית היא האם הם יכולים ללמדם לשפוט את המידע שהם מקבלים בתבונה.
בשאלתך, אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שקיימים גזעים וניתן ואפשרי לבודדם ולהפרידם. דע לך כי אין "גזע טהור" ויש הסבורים שאין כלל "גזע".
דרך אגב, מדינת ישראל אינה מדינת כל אזרחיה (ראה סמלי המדינה וחוק השבות), כיום זהו יותר אידיאל פוליטי שאנשים מסויימים רוצים לשוות לישראל. איש השלג - שיחה 06:54, 4 בינואר 2011 (IST)

מי אמר שההיסטוריה מלמדת משהו, או שניתן ללמוד ממנה משהו? זה כשלעצמו נתון בויכוח חריף. שנית, לעיתים נדירות, אם בכלל, יכולים אנשים לשלוט על מהלים היסטוריים. גם אם מישהו יחליט מראש על מדינה מאופי מסויים (ונתעלם כרגע משאלתו של איש השלג, שהיא נכונה מאד), הסיכוי שניתן יהיה לשלוט על כך במיצואת כיום קטן מאד: גבולות הולכים ונפתחים במרחבים שונים (פיסיים, תקשורתיים, תרבותיים, וכו'). כנראה שתמיד אנשים יעדיפו את חברתם של הדומים להם, אבל השאלה מי הם אותם שדומים להם גם היא משתנה: ייתכן שהחבר בפייסבוק קורב יותר מזה שבשכונה. ובכל מקרה, אלו רק ספקולציות ו"חפירות". מה שההיסטוריה כן מלמדת הוא שהסיכוי לחזות את העתיד קטן ובעייתי, והמציאות מוזרה ומפתיעה יותר מכל מה שבני אדם חוזים. קלונימוס - שיחה 08:26, 4 בינואר 2011 (IST)
אני מצטרף לדברי קלונימוס עם תוספת קטנה. תופעה שחוזרת על עצמה, היא המאבק על האופי הלאומי של המדינה באותן ארצות בהן יש מיעוטים גדולים, מדינות אלה אינן יציבות ומשבר רודף משבר. יש גם מושג מיוחד, לגבי איזורים של אוכלוסיות מעורבות, המצויים כתוצאה מכך בסכסוכים כמעט מתמידים: בלקניזציה (לפי המודל של חצי האי הבלקני). בברכה. ליש - שיחה 08:32, 4 בינואר 2011 (IST)

שאלה טובה יותר חברים,

האם זה עובדה כי בני אדם תמיד יחפשו משהו לריב עליו?, האם זאת עובדה כי הטבע האנושי הוא להיאבק?, האם זו עובדה כי בני אדם אוהבים להיות בקבוצות מוגדרות?..

כי אם כן, אז כל ההבדל בין כת מיליטנטית לבני הגזע המזרח-אסיאתי, הוא הבדל של "השתייכות לקבוצה" (האח טבעי, והשני סינטתי) אך הכמיהה למאבק היא זו שמשחקת כאן תפקיד...

מה דעתכם?.

דעתי היא שעכשיו גלשת לתחום ההתפלספות ובתחום זה אין מומחיות, כל אחד יכול להתפלסף כרצונו. יש אתרים יותר מתאימים לכך. בברכה. ליש - שיחה 19:32, 5 בינואר 2011 (IST)
אני חושב שאת תשובותך תמצא בספרי פסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה.
ובנוגע לשאלה האחרונה, קרא פה:
יורם שורק, מה סוד כוחה של השבטיות?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
איש השלג - שיחה 20:44, 5 בינואר 2011 (IST)

איך נדע שאין ירוקת וחלודה בתוך צינורות הובלת-מי השתיה (בישראל) ?

עריכה

צריך לבדוק את התוצאה, האם המים שמגיעים לברז שלך בבית הם נקיים. אם כן אין בעיה. יש גורמים שאחראיים על בדיקת המים העירוניים, אבל בבית הפרטי צריך לבדוק בעצמך. דרך אגב, אני לא בטוח שירוקת היא בעיה. ‏Setresetשיחה 16:18, 4 בינואר 2011 (IST)

תוחלת החיים בישראל היא גבוהה. על פניו הנתון הזה מלמד שאין בעיה בריאותית מערכתית במי השתיה בישראל. אני-ואתהשיחה 17:27, 4 בינואר 2011 (IST)
הנתון הזה לא שווה כלום בלי שתדע משהו על כמות האנשים ששותים מים מהברז. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:56, 5 בינואר 2011 (IST)

הגדרה קונבנציונאלית למונח "סכיזופרניה" ?

עריכה

מה פשר הדבר הזה?, למה שהגדרתו של מושג תהיה תחת מחלוקת למשך עשרות שנים?!?!

סכיזופרניה היא לא "מחלה" באופן ששפעת או צפדת הן מחלות. סכיזופרניה היא אוסף של מצבים נפשיים, שני אנשים יכולים לסבול מסכיזופרניה אך לכל אחד מהם יהיו סיפטומים שונים. והדעות גם נחלקות בשאלת הגורם לסכיזופרניה: יש את המאמינים במודל הרפואי, שגורסים שהסכיזופרניה נגרמת בגלל אי-סדירות של פעילות נוירו-טרנסמיטורית וכו', ויש את המאמינים במודלים אחרים (פרויד, אדלר, יונג, קליין וכו').

אופיר.

ראה גם סכיזופרניה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:21, 5 בינואר 2011 (IST)

אם פלוני מתוודה בפני פלמוני שהוא אינטלקטואל, ופלמוני ישאל: "מה הופך אותך לכזה"

עריכה

מה אמור לענות פלוני (שיהיה צנוע). תנו דעות.

אם הוא צנוע, הוא לא יכריז על היותו אינטלקטואל. זה תואר שאחרים אמורים להעניק ולא האדם לעצמו. בברכה. ליש - שיחה 10:21, 4 בינואר 2011 (IST)
אם פלוני מתוודה בפני פלמוני שהוא אינטלקטואל, אות היא כי הוא איננו אינטלקטואל. טיפוסי - שו"ת 14:31, 4 בינואר 2011 (IST)
משפט נחמד אבל שגוי אילן שמעוני - שיחה 22:32, 4 בינואר 2011 (IST)
אם הוא חושב שזה משהו "להתוודות" עליו אז טיפוסי צודק. אלעזר - שיחה 01:17, 5 בינואר 2011 (IST)
התשובה פשוטה: "יש לי תואר אקדמאי". ‏Yonidebest Ω Talk19:32, 8 בינואר 2011 (IST)
השאלה הבסיסית היא מנין אכן יודע פלוני שהוא אינט', אם זה משהו שהוא שומע מאחרים אודותיו, עליו היה לומר מלכתחילה אומרים עלי שאני אינט', ולשאלה מה זה? יוכל לענות אכן לא ברור לי בדיוק למה הם מתכוונים.

אם זה משהו שהוא החליט לבד אודות עצמו, אזי השאלה היא לא מה יאמר לפלמוני, אלא למה הוא קורא אינט', יישב נא עם עצמו ויחליט מה ההגדרה שלו לאינט', אקדמאי כדברי הגותי, או קורא הרבה ומתמצא בשטחים מגוונים, אולי חכמולוג, וכן הלאה. לאחר שברור לו מה הוא מתכוון, לא תהיה לו כל בעיה להשיב, אם רצונו בכך. אם התשובה האמיתית לדעתו מחמיאה לו מדי וחורגת מטעמה הטוב של הצניעות לטעמו, יוכל לומר גם זאת, קשה לי להשיבך בפרטות כמאמר החכם "יהללך זר ולא פיך" כדאי לצטט את מאמרו של רבי חיים מבריסק; "חיסרון בהסברה, הוא חיסרון בהבנה"..Samuels - שיחה 17:10, 11 בינואר 2011 (IST)

למה צריך להתוודות, להצטדק או להסביר לאחרים שאני אינטלקטואל? כדי שלא יראו בי, חלילה, משתייך לעליתה מתנשאת ואשכנזית? אכן אני (כותב שורות אלו) רואה עצמי אינטלקטואל כי:

  • אני מנסה להתעמק בסוגיות שונות שמטרידות אותי
  • אני מנסה להשוות את דעותי לדעות שונות של אחרים, לשקול את הדעות השונות ולנסות למצוא טעויות או כשלים בדעות השונות (גם בשלי)
  • אני מתעניין בתחומים הנחשבים ל"פלצניים" בעיני לא-אינטלקטואלים כמו מוזיקה, פילוסופיה, שירה ועוד
  • אני בעל שני תארים אקדמיים
  • אינני אומר "שתי שקל" אלא "שני שקלים"
  • אני קורא "הארץ"

מה דעתכם? וידנפלד - שיחה 20:27, 18 בינואר 2011 (IST)

פרשות או פרשיות? מה יותר נכון?

עריכה

לפני כחודשיים שאלתי פה מה עדיף: פרשיות או פרשות השבוע? פרשיות השבוע מפנה לפרשות השבוע, אך במשפט הראשון מדובר בפרשיות? ‏Metzujanכ"ח בטבת ה'תשע"א ♪ 10:40, 04/01/11

שאלתי משהו שלא "בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה"? ‏Metzujanא' בשבט ה'תשע"א ♪ 23:03, 05/01/11
נסה בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. אני-ואתהשיחה 23:06, 5 בינואר 2011 (IST)
סבבא, תודה ‏Metzujanא' בשבט ה'תשע"א ♪ 23:24, 05/01/11

אם הכוונה לפרשת השבוע הנקראת בבית הכנסת בשבת, ברור שהיות שביחיד זה פרשה, הרי ברבים זה פרשות. אם הכוונה לאירועים כללים שקרו במהלך השבוע, אכן יהא זה ביחיד פרשיה וברבים פרשיות.Samuels - שיחה 17:13, 11 בינואר 2011 (IST)

טרנספורמציות לינאריות

עריכה

אשמח לעזרה עם שני התרגילים שבקישור. תודה.

איפה בדיוק נתקלת בקשיים? (לחלופין: אני מוכן לעזור, תמורת קבלת חלק מהתואר שתקבל) Tzafrir - שיחה 15:20, 4 בינואר 2011 (IST)
כידוע טרנספורמציה מוגדרת על ידי התמונה של בסיס של המרחב. מצא בסיס נוח הקשור למרחבים המופיעים בתרגיל. בכל אופן, בניגוד לרושם שנוצר פה לאחרונה, הכה את המומחה הוא לא פורום פתרון שיעורי בית באלגברה לינארית. דניאל ב. 15:25, 4 בינואר 2011 (IST)
לא חידשת לי יותר מדי. אני לא מעוניין בפיתרון מלא של התרגילים (את זה תשאיר לי), אלא רק ברעיון הכללי שלהם. הסבר מילולי יכול להיות מצויין.
הרעיון הוא כזה. נתון לך הגרעין שאתה יודע שכל וקטור בו מתאפס על ידי הטרנספורמציה, ובפרט בסיס של התת מרחב הזה מתאפס על ידי הטרנספורמציה. כל שנותר הוא להשלים את הבסיס של התת מרחב לבסיס של כל המרחב ולהעביר את האיבר השלישי בבסיס לווקטור שונה מאפס שרירותי. כמובן יש להוכיח שהטריק הזה עובד. דרך חשיבה דומה תתן לך את הפתרון גם לסעיף השני. והנה חידה בשבילך: האם קיימת טרנספורמציה שעונה על שני הסעיפים יחדיו? דניאל ב. 17:34, 4 בינואר 2011 (IST)

שאלה בחדו"א (רציפות)

עריכה

תהי  . נתון כי לכל X וY ממשים מתקיים:

  •  

צ"ל: f פונקציה רציפה.

לא הגעתי פה להרבה תובנות. הגעתי לכך ש  

כלומר הפונקציה חסומה. אבל חסימות לא גוררת רציפות כמובן. חשבתי בכיוון של "חסומה על ידי פונקציה רציפה..."( כנראה שיש פה שימוש בזה שסינוס רציף), אבל אין משפט כזה. רעיונות? 79.177.16.19 21:55, 4 בינואר 2011 (IST)

תסתכל על מה קורה כש y שואף ל-x, והגדרת הרציפות, ויהיה לך מושג למה. --אלעזר - שיחה 22:27, 4 בינואר 2011 (IST)

יש כמה הגדרות. אני חשוב שהתכוונת ל" הפונקציה   רציפה בנקודה   אם יש ל-  גבול   בנקודה   ומתקיים  ." נקח Y שואף לX:

יוצא לי  . נסמן:  , מכאן     ומכן שכל הביטוי שבערך מוחלט שווה לאפס בדיוק ומכאן של   ולכן אם   שואף לגבול כלשבהו ושווה לו, אז הפונקציה רציפה בY. מכיוון שלא הגבלנו מהו Y הפונקציה רציפה לכל אורכה. מש"ל. נכון? 79.177.16.19 23:26, 4 בינואר 2011 (IST)

ההוכחה שגויה. הטעות הראשונה הוא שהצבת אפס בסינוס, מה שנכון רק כש-x=y וזה טריוויאלי לא עוזר כלל. אתה רוצה להראות שלכל   מתקיים   השקול לתנאי  . תראה זאת בעזרת כלל הסנדוויץ'. דניאל ב. 11:22, 5 בינואר 2011 (IST)

ההבדל בין כוח לבין מסת שריר?

עריכה

מי מאיתנו לא שמע על אנשים שמסת השריר שלהם מכובדת ואף מאד, אך הם חלשים מאד מבחינת כוח, ולעומתם יכול לבוא אדם עם מסת שריר קצת קטנה יותר, אך הוא יהיה חזק יותר... אני לא יודע מה משחק כאן תפקיד ואם זה גם מראה חיצוני או הופעה כללית שגורמות לו להיתפס כחזק יותר בתת המודע של הצד השני.. אבל חשוב לי לדעת אם כבר הוצעו הסברים לזה.

אל תשכחו שבאותה מידה יכול לבוא אדם שהוא שילוב של השניים (גם חוזק וגם שרירים). אין כאן בינאריות בהכרח..

עד כמה שידוע לי לכוחו של השריר שני פרמטרים עיקרים: קוטר השריר וצפיפות הסיבים. גילגמש שיחה 11:23, 5 בינואר 2011 (IST)
הייתי מוסיף גם "סוג הסיבים". יוסישיחה 13:54, 5 בינואר 2011 (IST)
עד כמה שידוע לי, סוג הסיבים לא משפיע על כוח, אלא על יכולת התמדה בביצוע הפעולה. גילגמש שיחה 14:35, 5 בינואר 2011 (IST)
יכול להיות. סיבים לבנים נחשבים חזקים יותר ומתעייפים יותר, מצד שני הקוטר שלהם גדול יותר. ככה שיכול להיות שבקיזוז סופי זה עניין של קוטר בלבד ולא סוג הסיב. יוסישיחה 19:29, 5 בינואר 2011 (IST)
ההקשר אחד בו אני שמעתי עד היום על המושג "מסת שריר" היה היחס בין מסת השריר למסת השומן. אדם אינו יכול לשנות את משקל הרקמות האחרות וככל שאדם מעלה את מסת השריר ומוריד את מסת השומן הוא בהליך דיאטה בריא יותר. לעומת זאת, דיאטה בה יורד משקל נטו ואפילו לא בודקים כמה שריר וכמה שומן יורד בה, היא דיאטה גרועה.
הקשר אחר בו שמעתי על זה הוא היחס בין מסתו של יצור לשטח החתך של שריריו. למסה יש קשר לחזקה השלישית של אורך היצור ולשטח החתך של שריריו, דהיינו כוח, יש קשר לריבוע אורכו.. עִדּוֹ - שיחה 15:51, 8 בינואר 2011 (IST)

משמר הלילה (2007)

עריכה

צפיתי בסרט משמר הלילה (2007) המתאר את חייו של רמברנט. בסרט הוא מתואר כאדם נודניק שחצן וגס רוח, עם בדיחות לא מצחיקות ואקצנטרי. האם התיאור הזה מסתמך על תיאורים אוטנטיים באיזו מידה, כי הוא בכלל לא דומה לדמות של רמברנט העולה מתוך ציוריו.. איך אפשר לעשות סרט כל כך מלאה וגרוע? תודה רבה, מועד קטן.

הוויקי הגרמנית כותבת כך: Der Film ist nicht faktisch-biographisch zu verstehen =הסרט אינו מבוסס על המציאות. Nachum - שיחה 13:14, 5 בינואר 2011 (IST)

חייב דחוף לשאול מישהו \ מישהי כמה שאלות בנוירוביולוגיה

עריכה

מחפש איזה "מרכז מידע", שיכול לתת לי מענה לכמה שאלות דחופות מהרגע-להרגע, על התפתחות המוח, דברים שמאד חשוב לי לדעת, זה דברים שאני צריך לשאול בע"פ בעת השיחה כי הכל מוביל זה לרעהו...

יש לכם רעיונות בשבילי ?,

תודה.

נסה לחפש באמבריולוגיה משהו גילגמש שיחה 19:32, 5 בינואר 2011 (IST)
במכון ויצמן יש כמה מומחים לנוירוביולוגיה, נסה להתקשר ולבקש אחד מהם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:54, 5 בינואר 2011 (IST)
חפש באחת האוניברסיטאות הרצאה (יש רשימות של הרצאות באינטרנט) בנושא קרוב לזה שמעניין אותך. תוכל אחרי ההרצאה לשאול את המרצה שאלות. ‏Setresetשיחה 10:12, 6 בינואר 2011 (IST)

למה 1 גדול מ-0?

עריכה

מה היא ההגדרה (או הגדרות) המדויקת של היחס "גדול מ-"? למשל, מה בהגדרת היחס הזה קובע שהאיבר הנייטרלי לכפל גדול מהאיבר הנייטרלי לחיבור? (כבר קראתי את הערך אי-שוויון בעברית ובאנגלית) תודה, נו, טוב - שיחה 22:19, 5 בינואר 2011 (IST)

יש כמה גישות. אם אתה הולך לפי הבנייה של פרגה את הטבעיים מגדירים את היחס "גדול מ-" פשוט בתור הכלה. בבנייה יוצא שאחד מכיל את אפס. אם אתה מעוניין בגישה שמתקשרת יותר לנייטרליות של 0 ו-1 אפשר ללכת ככה: אומרים ש-x גדול מ-y אם קיים Z (שונה מאפס) כך ש-y+z=x (הכל בטבעיים כמובן), ומהנייטרליות של אפס תקבל שכל מספר גדול ממנו. קל להראות ש-0 לא שווה ל-1 ולכן 1 גדול מ-0. דניאל ב. 22:28, 5 בינואר 2011 (IST)
אפשר להסביר את התופעה המוזרה הזו בהחלטה השרירותית שהמכפלה של שני מספרים חיוביים תהיה חיובית. (חיובי, לצורך העניין, הוא "גדול מאפס"). וכעת, ממה נפשך. אם 1 חיובי, הוא גדול מאפס; ואם 1 שלילי אז 1- חיובי ולכן   חיובי. עוזי ו. - שיחה 19:34, 6 בינואר 2011 (IST)

מעיל צנחנים

עריכה

למה למעילי צנחנים(paratrooper's jacket) יש 4 כיסים, 2 למעלה ו2 למעטה? למה משמשים הכיס שעל השרוול?

לסיגריות ולמצית? • עודד (Damzow)שיחה11:41, 7 בינואר 2011 (IST)
אז למה במדים של חיל הרגלים( הלא מוצנח), אין את הדברים האלא? המעיל של החייל הרגלי הרגיל לא כוללים כיס "סיגריות" ורק זוג כיסים "על החולצה". אני חושב שיש איזו סיבה היסטורית שמדי צנחנים עוצבו שונה. 79.182.45.77 12:53, 7 בינואר 2011 (IST)

מוח סימטרי ומוח א-סימטרי

עריכה

מה ההבדל בינהם?, מה קובע את זה?,

WTF?

תודה.

באיזה הקשר ראית את המושגים האלה?. עִדּוֹ - שיחה 15:42, 8 בינואר 2011 (IST)

איך אוכל לתרגם אתרים שלמים לעברית?

עריכה

ידוע לי שיש תוכנה שמתרגמת אתרים שלמים ודפים שלמים מאנגלית לעברית, ועושה זאת בצורה נפלאה... האם זה נכון?, האם קיים דבר שעושה זאת ביעל, בלי פאשלות?...

תודה למשיב\ים.

גוגל טרנסלייט. לא מושלם, ובוודאי שלא מתרגם ברמה ראויה לפרסום (או בלי פאשלות), אבל לצורך הבנה בסיסית הוא מועיל בדרך כלל. דוד - שיחה 17:02, 6 בינואר 2011 (IST)

אהה... אה...

עריכה

אני רואה את זה בעיקר אצל מרצים ומגישי חדשות (וכתבים), אצל רובם (אך לא המוחלט), נשמעת מילת הקישור "אה" (EH) לפני אמירת מילים או משפטים...

יש כאלה שזה קיצוני מאד אצלהם..

מה הולך פה?.

ראה en:Speech_disfluency#Language-dependence. דוד - שיחה 16:59, 6 בינואר 2011 (IST)
לפעמים זה מחוסר ביטחון עצמי, החשש מפני הבאות, האם אשמע היטב, ומכובד, לא יזלזלו בי? אצא פדלאה וכדומה, ואז זה פסק זמן לאגירת אומץ. ברוב המקרים זה פסק זמן לארגון החשיבה בקשר לדבר הבא העומד להיאמר. אבחנה מבדלת ביניהם תהיה מה יקרה כשאותו אדם קורא נאום כתוב.Samuels - שיחה 17:17, 11 בינואר 2011 (IST)

פונדקאות תמורת כסף

עריכה

האם פונדקאות יכולה להיחשב לשכר בבני אדם?

אני נכנס לאתר, בוחר איזו פונדקאית אני רוצה, משלם בוויזה ומקבל את ההזמנה אחרי 9 חודשים? פשוט אפשרות חוקית לקנות בן אדם טרי בכסף?

רק לי זה נראה ממש, ממש לא מוסרי? זה לא סתם "לשכור רחם", זה לקנות בן אדם. 79.177.16.19 18:11, 6 בינואר 2011 (IST)

יכולה להיחשב בעיני מי? בעיני החמאס, סוחר סמים נחשב למשתף פעולה עם ישראל. עִדּוֹ - שיחה 15:40, 8 בינואר 2011 (IST)
ראשית,מן הסתם התכוונת ל"סחר בבני אדם". שנית, אתה מתעלם מפרט אחד חיוני - לא די באם פונדקאית, שתתרום את רחמה ל-9 חודשים. נוסף לביצית צריך גם זרע. האם גם אותו קונים, או שהוא שייך לשוכר הפונדקאית? האם הביצית היא של הפונדקאית או שהיא נשתלת ברחם בהפריה חיצונית? הפרטים האלה קובעים מי הם הוריו הביולוגיים של תוצר ההזמנה, וגם אז יש עדיין שאלות חוקיות נכבדות לגבי הזכות על התינוק לאחר היוולדו. מכל אלה ברור, שאין מדובר בבחירת פונדקאית באתר, תשלום בוויזה והופ - אחרי תשעה חודשים מגיע תינוק במשלוח עד הבית. זה, כמובן, כשמדובר בפונדקאות על פי החוק. בדברים שמחוץ לחוק עדיף לא לדון כאן, כמו בכל עבירה אחרת.שלומית קדם - שיחה 20:09, 10 בינואר 2011 (IST)
בדומה לדברי שלומית. גם אם קנית זרע וביצית, עדיין לא קנית ולא סחרת ב"בני אדם". ושכירת הרחם היא כמו שכירת פועל לכל מטרה אחרת. אתה יכול לשכור איש או אשה שיחזיקו בחיקם את הבשר הקפוא שקנית במרכול עד שיופשר, האם זה יהא לדעתך סחר בבני אדם? Samuels - שיחה 17:21, 11 בינואר 2011 (IST)
יש הבדל מהותי בין לשכור עובד שיסחוב לי את התיק לכל מקום שאני הולך לבין לשכור רחם לצורך יצירת ילד חדש. ההבדל הוא כמובן יצירת אישיות חדשה.
פונדקאות חוקית היא מה שאני רואה בו בעיה מוסרית כבדה. ולא מבין איך אתם לא. זוג שמסיבה זו הוא אחרת לא יכול להעמיד ילדים, פשוט יכול להזמין אותם בויזה במספר לחיצות עכבר וכמה טלפונים- מוצאים תורם זרע, מוצאים פונדקאית עם ביציות מותקנות בתוכה באופן טבעי, מוצאים בית חולים עם ציוד מתאים. ואחרי תשולם סמלי לא קטן מופיע אדם בן הפריית מבכנה שהוריו תרמו לו בעיקר רעיון וכסף. וגם אביו וגם אימו הביולוגיים הם לא יותר מפועלים שכירים. רק אני רואה פה חוסר מוסריות? ילד שחייו הם תוצאה של עסקה עם חוזה? אישה שמוכרת את הילד שלה ( גם אם אולי הביצית שממנה הוא התפתח היא לא המקורית שלה)? פשוט ילד קנוי... 109.64.23.111 18:17, 11 בינואר 2011 (IST)
ומה אם כן דעתך על אימוץ? גם כאן יש היבט של זוג שאיננו יכול להביא ילד לעולם ואישה הרה, שאיננה יכולה או איננה רוצה לגדל את הילד, ובמקרים רבים יבוא לביטוי גם עניין התשלום, בייחוד כשמדובר באימוץ ילד מן העולם השלישי. ההבדל המהותי הוא, שבמקרה כזה אין שום קרבת דם בין ההורים המאמצים לילד המאומץ, ובמקרים רבים גם אין כל ידיעה לגבי האב הביולוגי ומעט מאד לגבי האם הביולוגית. כשלעצמי, אינני רואה פסול בפונדקאות, כל עוד היא נעשית בהסכמה ובהבנה בין כל הנוגעים בדבר. לי אישית קשה להבין אישה, שמוכנה לשאת תינוק ברחמה תשעה חודשים ואז למסור אותו לאחרים, גם אם הם הוריו הביולוגיים, אבל עובדה שיש נשים שמוכנות ואף שמחות לעשות זאת - ככל שזה מוזר ותמוה, יש נשים שנהנות מן ההריון אבל אינן רוצות בטורח ובאחריות שבגידול ילדים, ושואבות סיפוק מן הידיעה, שהן עוזרות לזוג חשוך ילדים (וגם משתכרות לא רע תוך כדי כך). בדבריך אתה מתייחס אך ורק למצב של תורם זרע ותורמת ביצית, המקביל לאימוץ, אבל ברוב מקרי הפונדקאות לפחות אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי ובמקרים רבים שניהם, אחרת לשם מה לעבור את כל מסכת הפונדקאות ולהסתכן בכך, שהפונדקאית תסרב למסור את הילד, שהוא ילדה הביולוגי? בכל מקרה, התיאור הפשטני והיבש שלך רחוק מלמצות את הנושא הקשה והסבוך הזה, ומי שראה מקרוב את שמחתם של הורים חדשים שזכו בתינוק נכסף הודות לעסקת פונדקאות, כפי שאתה מגדיר אותה, לא יתייחס לכך בציניות מוסרנית כמוך.שלומית קדם - שיחה 23:20, 11 בינואר 2011 (IST)

לפי מה שאני מבין, יש שני סוגים של אבולוציה למין האנושי

עריכה

אחת -> אבולוציה "דורתית" התפתחות המינים על פני האדמה, כלל החיים.

השנייה -> אבולוציה של אורגניזם בפני עצמו, כל אורגניזם, מרגע לידתו ועד רגע מיתתו.

השאלה שאני שואל אתכם ידידיי היקרים היא; מה השם של אבולוציה זו ומה השם של רעותה, בשפה המקצועית?...

אם הבנתי אותך נכון אז הראשונה מתייחסת לאדפטציה והשנייה מתייחסת ל-Acclimatization, ערך שאינו קיים בויקיפדיה העברית. איש השלג - שיחה 19:03, 6 בינואר 2011 (IST)

הייתי אומר שהראשונה היא אבולוציה והשניה לא. לשניה אתה יכול לקרוא "גדילה" או "התפתחות". אבולוציה היא התפתחות בתרגום מילולי מאנגלית, אבל בעברית אבולוציה זה רק תורת האבולוציה של דרווין. ‏Setresetשיחה 02:47, 7 בינואר 2011 (IST)
ראה גם הסתגלות אבולוציונית#התאקלמות. בברכה, ‏gal m11:49, 7 בינואר 2011 (IST)

ספר טוב וקולע על התפתחות המוח בבני אדם

עריכה

מישהו מכיר ויכול להמליץ?.

הזכרתי אותו כבר בעמוד הזה - "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר. ספר מצוין. אלעזר - שיחה 00:56, 7 בינואר 2011 (IST)

חיבור חומצת אמינו ל-tRNA

עריכה

בערך tRNA כתוב שהזרוע המקבלת של ה-tRNA תמיד מסתיימת בנוקלאוטידים CCA. האם מישהו יכול להסביר לי לאור זאת איך כל חומצת אמינו מתקשרת דווקא לtRNA המתאים לה ? הרי כולם נראים בחלק זה אותו דבר ? מה גורם שאספרגין למשל לא מתחבר ל-tRNA שמיועד לגליצין ? 147.236.33.131 18:48, 6 בינואר 2011 (IST)

מי שמקשר בין ה-tRNA לחומצה האמינית הוא אנזים tRNA-AminoAcyl Synthethase. לכל חומצה אמינית יש אנזים אחר. אנזים זה הוא אחראי על הזיהוי הספציפי של החומצה האמינית וה-tRNA המתאימים לה. הזיהוי של ה-tRNA נעשה לפי חלקים רבים של מולקולת ה-tRNA, ולא רק הזרוע המקבלת. Gidip - שיחה 14:48, 7 בינואר 2011 (IST)
הקצה עליו מדובר הוא סוף השרשרת במימד אחד. האתר הפעיל או אתר הזיהוי של שרשרת ה-tRNA אינו בהכרך סוף השרשרת. הוא יכול להיות קיפול כל שהוא באמצע השרשרת. למעשה המצב דומה גם בחלבונים. האתר הפעיל שלהם הוא כמעט אף פעם לא קצה השרשרת. עִדּוֹ - שיחה 15:31, 8 בינואר 2011 (IST)

תאומים מאבות שונים

עריכה

לאחרונה קראתי ידיעה על אישה שקיימה יחסי מין עם מאהב במקביל ליחסי המין שלה עם בעלה. לבסוף היא ילדה תאומי אחווה, האחד בן והשנייה בת. כשכל אחד מהם שייך לאב אחר. כיצד שתי הביציות לא הופרו עוד כשהיא קיימה יחסי מין עם בעלה? איש השלג - שיחה 19:39, 6 בינואר 2011 (IST)

לא בכל ניסיון הפריה יש הפריה. סביר מאוד ששתי ביציות לא יופרו בהפריה יחידה. אגב, זה מצב נפוץ מאוד בבעלי חיים רבים, שם באופן שגרתי נולדים יחדיו צאצאים מאבות שונים. דניאל ב. 08:41, 7 בינואר 2011 (IST)

הכיצד מתוך 300-500 מיליון תאי זרע אף אחד מהם לא מפרה את הביצית? איש השלג - שיחה 10:16, 7 בינואר 2011 (IST)

המכשולים העומדים בפני הפריה ניכרים. סביבת הנרתיק והרחם עויינת לזרעונים, ובנוסף מגע של זרעון בודד בביצית בד"כ אינו מספיק. אילן שמעוני - שיחה 15:17, 7 בינואר 2011 (IST)
אני קראתי לפני איזה חמש עשרה שנים על אישה לבנה שילדה שני תינוקות באותה לידה. אחד חצי כושי והשני חצי מונגולי. כך שאם המקורות צודקים והזיכרון שלי צודק, אז אימפירית זה פשוט אפשר. אולי לגבר הראשון שהיא שכבה איתו היה זרע דליל. אולי היא בייצה מכל שחלה בהפרש של יום או יומיים בגלל איזו תקלה בתגובה של אחת השחלות להורמונים. אולי יש עוד הסברים. עִדּוֹ - שיחה 15:29, 8 בינואר 2011 (IST)
נ.ב. היה לי פרופסור שאמר שאפשר להסביר הכול בעזרת כל הנחות יסוד, בתנאי שההסבר מספיק מסובך. עִדּוֹ - שיחה 15:38, 8 בינואר 2011 (IST)

למבינים במוזיקה ובתווים

עריכה

את המונח "pitch axis theory" תרגמתי בערך על ג'ו סטריאני כ"תיאוריית ציר העלרוד", אך יש לי ספקות לגבי התרגום. אולי הכוונה ל"תיאוריית גובה הציר"? מדובר במונח שסטריאני טבע, ולא מצאתי לו כל איזכור בשפה העברית. הערך של התיאוריה באנגלית - w:en:Pitch axis theory. עזרה תתקבל בברכה. ארימיסשיחה 23:31, 6 בינואר 2011 (IST)

אני חושב שעלרוד הוא מונח השמור לתחום התעופה. כלומר התרגום של פיצ' לעלרוד לא הולם לענייני מוזיקה. כדאי לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. יוסישיחה 12:07, 7 בינואר 2011 (IST)
אני לא בטוח מה המילה הנכונה אבל אני כן בטוח שזה לא עלרוד. "גובה הצליל" היא אפשרות סבירה. Gidip - שיחה 14:40, 7 בינואר 2011 (IST)
נשמע הגיוני יותר, תוקן. תודה. ארימיסשיחה 16:50, 7 בינואר 2011 (IST)

ההפך מאינקרנציה

עריכה

אינקרנציה הינה "הפיכה מרוח לבשר", איך אומרים את ההפך (הפיכה מבשר לרוח)..?

תודה.

אני לא חושב שהקונספט הזה קיים בנצרות, אבל הגיונית הוא היה נקרא דיקרנציה. חצי חציל 12:25, 7 בינואר 2011 (IST)
קצת בהומור, ראה בספר הזקן והים של המינגווי מה שהסביר הדייג היוני, שאין בעיה בכלל לעמוד על טיבם של בני אדם לפי מה שהם עושים מהאוכל שלהם, אם הם מייצרים ממנו צואה בלבד, הם סתם אנשים זבל, אם הם מייצרים ממנו אנרגיות לעבודה הם אנשים רגילים, אם הם מייצרים ממנו מחשבות עמוקות, הם אנשים נעלים... Samuels - שיחה 17:26, 11 בינואר 2011 (IST)

מדרשים לפיהם משה רבנו היה בגובה 6 מטר ובביתר היו 47 מליון בני אדם

עריכה

מזה המדרשים האלה?, מי כתב את זה ולמה?... זה פשוט לעשות צחוק מספר התורה וההיסטוריה של עמנו!

קרא את דברי הרמב"ם על אגדות חז"ל. דוד - שיחה 11:21, 7 בינואר 2011 (IST)
ואגב, יש שם משפט יפה: "(...) מעטים מאד עד שאפשר לקרוא להם כת כמו שאפשר לומר על השמש מין" - אפשר ואפשר :) --אלעזר - שיחה 16:05, 11 בינואר 2011 (IST)

חשב את הגבול

עריכה

שאלה שאני לא מצליח:

חשב את הגבול:  

ניסיתי ללכת לפי מה שרשמתם בכלל לופיטל במקרה של 1 בחזרת אינסוף, אבל מקבלים   וזה ביטוי לא סימפתי במיוחד לעשות לו גזירה ( עשיתי ועוד הפעם מגיעים לביטוי דומה ונראה כאילו שזה גזיר אינסוף פעמים ורק הולך ומסתבך).

אז צריך פה שיטה אחרת ( לחשב במחשבון תון לי את המספר e כפתרון). מישהו רואה כאן משהו? 79.182.12.201 15:02, 7 בינואר 2011 (IST)

יהיה לך קל יותר לגזור אם תקדים להציב x=1/n; ראה גם הגבול של sin(x)/x. עוזי ו. - שיחה 15:34, 7 בינואר 2011 (IST)
אני אנסה...
נסה לחשב את הגבול ב-2 צעדים, בשלב הראשון קרב את הבסיס של החזקה (מה שבתוך הסוגריים) באמצעות הגבולות הידועים של קוסינוס וסינוס, ובשלב השני קח את הגבול של ביטויים אלה בחזקת n וקח גבול. רמז: זה לא סתם יוצא e כפי שוידאת נומרית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:20, 8 בינואר 2011 (IST)


עוד שאלה:  . גם כאן דרושה עזרה רצינית... זה לא פשוט אפס?. אבל אין לי הסבר פורמלי לזה. 79.182.12.201 15:37, 7 בינואר 2011 (IST)

זה לא 0, אלא 1:   (מכיוון ש- ). נו, טוב - שיחה 16:41, 7 בינואר 2011 (IST)

שבע שנים עברו אך אני זוכר את זה כאתמול - צריך את עזרתכם

עריכה

בספרייה של הבית הספר היסודי שלי (ברנדייס - הרצליה), היתה (כנראה עדיין יש) סדרה של ספרים (ככל הנראה בהוצאת מט"ח), העוסקים במזרח הקרוב הקדום מזווית תנכ"ית. היופי בסדרה זו הוא שהיא מפורטת באופן מכובד ביותר בציורים שממחישים את המזה"ת הקדום בצורה צבעונית ומרהיבה שכזו לא רואים כל יום (שמעו לי, אני לא מגזים). זה כולל ציורים של קרבות, בגדים, בתים, רחוב יום-יומי, נשקים, חיילים (ציורים מפורטים של חיילים פלשתיים, כנעניים, ישראלים, אדומיים וכו'.)

יתכן מאד שזה נקרא "עולם התנ"ך" או משהו בסגנון אך חיפוש באינטרנט לא העלה תוצאות דומות למתואר..

אני רק זוכר שהכריכה של הסדרה הזו היתה בצבע כחול ים יפה והיה כתוב על זה -> 90% שבצבע זהב (על הכריכה).

הסדרה קרויה "סיפורי התנ"ך" והיא הוצאה לאור בהוצאת "ספיר" ונכתבה ע"י זאב גלילי. איש השלג - שיחה 19:06, 7 בינואר 2011 (IST)

סדרת ספרים מדהימה נוספת לזו המתוארת לעיל שגם כן היתה בספריית ברנדייס הרצליה

עריכה

חוץ מאותה מיני-אינציקלופדיה לבאנטית קדומה, היתה גם מיני-אינציקלופדיה צבעונית אחרת, מרהיבה לא פחות, אבל היא בכלל עסקה באגדות עמים. גם חיבור זה (שאני מאמין שנערך על ידי חברת מט"ח או לפחות חברה בסדר גודל דומה), כלל ציורים צבעוניים מפורטים ביותר.

אני זוכר שדובר שם על "עיר פלאים" בסהרה, על הר קונלון בסין, על "איי האלים" האצטקים או מאיים ושאר מקומות אגדתיים.

תודה למשיבי הדעות.

איך עושים הכללה למשפט?

עריכה

מבקשים ממני ההוכיח את המפשט ההפוך ללגרנז': תהא   פונקציה גזירה פעמיים תהי נקודה C שהנגזרת השניה בה שונה מאפס. הוכח שקיימות שתי נקודות   שעבורם מתקיים:  . ונותנים לי הדרכה - הוכח למקרה של  . ומצאו דרך להסיק את המקרה הכללי.

מה שהצלחתי זה להוכיח את המקרה הראשון ( של  ), אבל לא יודע איך עושים הכללה למשפט הזה. הרמז היחיד שנתנו לי זה איזו נוסחה   ואני לא יודע איך לדחוף אותה פה... 79.182.12.201 17:37, 7 בינואר 2011 (IST)

כרומוזומים בשבלולי יבשה

עריכה

האם הכרומוזומים של שבלולי יבשה הם תמיד X+Y או שמא הם הרמפרודיטים רק מבחינה חיצונית אך מבחינה ביולוגית האם אכן זכר ונקבה ? (אם בכלל אפשרי דבר כזה).

לגבי שבלולי היבשה אני לא יודע, אבל ברמת העיקרון לא אצל כל יצור בעל רביה מינית יש קידוד ב-Y וב-X. אצל יונקים באמת XX זה נקבה ו-XY זה זכר. אצל עופות בדיוק ההפך. אצל זבובים זה כמו אצל יונקים. יש חרקים שאצלם נקבה זה XX וזכר זה X. אצל דבורים אם כל מערכת הכרומוזומים בעלת שני עותקים, זו נקבה ואם כל המערכת עם עותק אחד זה זכר. אצל תנינים זה בכלל לפי הטמפרטורה בה שהו הביצים ואין קידוד כרומוזומלי.
בקיצור, יש הרבה יצורים שבהם זיכריות ונקביות היא לא ב-X ו-Y. עִדּוֹ - שיחה 15:19, 8 בינואר 2011 (IST)

קובץ

עריכה

כאשר אני פותח קובץ EXE פשוט האם הוא נשמר באותו הרגע בתיקייה זמנית במחשב שלי? ואם כן איך אני יכול למצוא אותו שם? תודה מראש 89.138.169.144 14:03, 8 בינואר 2011 (IST)

לא, מערכת ההפעלה מעתיקה אותו (או חלקים ממנו) לזכרון ומשתמשת בו משם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:12, 8 בינואר 2011 (IST)

הכנתי קובץ EXE הבנוי בC# ואני רוצה שהוא ישכפל את עצמו, אך בשביל להשתמש בפקודת ההעתקה אני צריך למצוא את הקובץ עצמו. האם יש פקודה של שכפול קובץ בC# או שיש פתרון אחר לנושא? תודה מראש 89.138.169.144 15:07, 8 בינואר 2011 (IST)

ראה באתר MSDN את הפקודה system.io.file.copy. אתה צריך להעתיק את הקובץ בתיקייה שבו הכנת אותו. אני חייב לציין מה שאתה מתאר נשמע כמו וירוס. --אלעזר - שיחה 18:01, 8 בינואר 2011 (IST)

הבעיה היא שאני לא אמור לדעת איפה הוא נמצא, במילים אחרות הוא אמור למצוא את עצמו... אני בכיתה יא' וזה למלא תיקייה מסויימת בעצמו N פעמים... 89.138.169.144 19:12, 8 בינואר 2011 (IST)

הקוד הבא אמור לעזור:
System.Reflection.Assembly a = System.Reflection.Assembly.GetEntryAssembly();
string baseDir = System.IO.Path.GetDirectoryName(a.Location);
מתוך [3]. תקרא את כל הדיון שם, יש שם מספר פתרונות/אפשרויות. ‏Yonidebest Ω Talk19:25, 8 בינואר 2011 (IST)

תודה רבה נפתרה הבעיה 89.138.182.253 19:09, 11 בינואר 2011 (IST)

שאלה על תמיכת לוח אם בזיכרון DRAM

עריכה

נומר שיש לי מחשב שלוח האם שלו יכול לתמוך בשמונה ג'יגה בייט של זיכרון ראם (זיכרון זמין DRAM) וכבר יש לי כרטיס זיכרון אחד של שני ג'יגה. כמו כן לכרטיס המסך שלי יש מעבד פנימי עמצאי ורכיבי זיכרון עמצאיים מסוג ראם שגם הם בנפח שני ג'יגה. אני מחליט להוסיף כרטיס זיכרון נוסף. שאלתי היא האם אני יכול להוסיף כרטיס שיש בו מקסימום שישה ג'יגה או מקסימום ארבעה?

תודה. עִדּוֹ - שיחה 15:35, 8 בינואר 2011 (IST)

שישה. למיטב זכרוני, הזיכרון של כרטיס המסך מנוהל באופן עצמאי. ‏Yonidebest Ω Talk19:29, 8 בינואר 2011 (IST)
תודה. עִדּוֹ - שיחה 07:59, 9 בינואר 2011 (IST)
מצטער, אני חושב שזה לא נכון. הזכרון לכרטיס המסך מוקצה מאותו טווח כתובות כמו זכרון ה-RAM. המגבלה שלך תהיה עוד לפני שבכלל תוסיף זכרון כי במערכת הפעלה של 32 ביט ניתן להקצות רק   יחידות זכרון. כלומר, בהנחה שמערכת ההפעלה שלך תומכת 32 ביט (וזה כנראה המצב) המחשב שלך כבר מלא ובלי לשדרג את מערכת ההפעלה לא יהיה לך מקום לעוד זכרון (לדעתי). אתה בטוח שלכרטיס המסך שלך יש 2 ג'יגה זכרון? זה המון. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:06, 9 בינואר 2011 (IST)
למה אתה מניח 32-ביט? זה בוודאי לא אוטומטי, ובמחשב חדש מספיק זו גם לא האפשרות הסבירה יותר. אתה צודק שאם אכן מדובר ב 32-ביט אז אין טעם להוסיף הרבה (וינדוז 32-ביט למעשה מוגבל ל-3 גיג עכש"י)
@עדו: בהנחה שאתה על וינדוז, ובהנחה שאינך יודע אם מערכת ההפעלה היא 32 או 64, עשה כך:
  • פתח קונסול ("ממשק שורת פקודה", cmd.exe, או איך שקוראים לזה)
  • הקש set processor_architecture
  • אם תראה משהו עם 64 (נניח "PROCESSOR_ARCHITECTURE=AMD64") זה 64-ביט - אתה יכול לשדרג זכרון כאוות נפשך. אם תראה משהו עם x86, חוששני שלא כדאי לך לטרוח.
כמובן, אם אתה כבר יודע אם זה 64 או 32, עצותי מיותרות. קיפודנחש - שיחה 20:13, 10 בינואר 2011 (IST)
תומר, איני חושב שאני טועה. לכרטיס מסך נפרד יש מעבד וזיכרון שמנוהל באופן נפרד מהמעבד והזיכרון הראשיים של המחשב. אתה אולי מדבר על כרטיס מסך שמשולב בלוח האם, אז ייתכן שאין לכרטיס מסך זיכרון כלל, אלא הוא עושה שימוש בזיכרון הכללי. מבדיקתי בוויקיפדיה האנגלית (אנ'), אני גם צודק ("A dedicated Graphics Card on the other hand has its own RAM and Processor specifically for processing video images, and thus offloads this work from the CPU and system RAM"). לגבי מערכת הפעלה עם 64-ביט, הנחתי שהוא מכיר מגבלה זו, שכן מי שמדבר על צורך ב-8GB זיכרון של RAM בוודאי יודע מה הוא עושה, שכן כיום מספיק 3GB לשימושים רגילים. ‏Yonidebest Ω Talk20:24, 10 בינואר 2011 (IST)
אל תוסיף, תחליף. אמפירית: שילוב זכרונות מתוצרות שונות זה מקור שופע לבעיות. אילן שמעוני - שיחה 21:14, 11 בינואר 2011 (IST)

סטיה מרבית בין תאריכים

עריכה

מה הסטיה המרבית היכולה להיות בין תאריך עברי לתאריך לועזי? כלומר, אם היום הולדת שלי ב תאריך מסוים בעברי, מה הסטיה המרבית שלו לתאריך הלועזי. פו-איי - שיחה 22:13, 8 בינואר 2011 (IST)

קח לוח שנה של עשרים שנים ובדוק. עִדּוֹ - שיחה 07:59, 9 בינואר 2011 (IST)
הלוח הכללי הוא לפי שנת חמה של 365 יום. הלוח העברי הוא לפי שנת ירח של 354 יום. נניח ששניהם יצאו לדרך יחדיו, בתום השנה הראשונה הלוח העברי יפגר ב11 יום. בתום השנה השניה הוא יפגר ב22 יום, ואז תבוא שנה מעוברת שתוסיף חודש עברי של 30 יום והפער ייסגר. כך שבאופו תיאורטי לא ייתכן פער של יותר מ22 יום. במציאות זה יכול להגיע ל23, מקסימום 24 במקרים חריגים במיוחד.Samuels - שיחה 01:44, 10 בינואר 2011 (IST)
נראה לי יותר: כ"ה טבת ה'תר"ס = 27/12/1899. כ"ה טבת ה'תש"ט = 26/01/1949. הפרש של 30 יום. חזרתישיחה 23:22, 13 בינואר 2011 (IST)
וכנראה המקסימום – 31 ימים: ל' שבט ה'תשצ"ג = 30/01/2033. ל' שבט ה'תתקע"ה = 02/03/2215. חזרתישיחה 23:32, 13 בינואר 2011 (IST)
תיקון: 32 ימים. ל' שבט ו'ע (שנת 6070 העברית) יוצא 03/03/2310. חזרתישיחה 23:39, 13 בינואר 2011 (IST)
מצאתי 33 ימים: ל' שבט ה'תקמ"ו = 29/01/1786. ל' שבט ו'ע (שנת 6070 העברית) יוצא 03/03/2310. חזרתישיחה 23:58, 13 בינואר 2011 (IST)

בן כמה הפסיכיאטר אילן רבינוביץ?

עריכה

תודה.

לפי כתבה בגלובס, ב-2007 היה בן 41. מעט מן האורשיחה • ד' בשבט ה'תשע"א • 15:14, 9 בינואר 2011 (IST)

האם אכן יש רק 2 סוגים של תאים-חיים?

עריכה

אאוקריוטים ופרוקריוטים... האם אין עוד סוגים חוץ מאלו?..., כי הבנתי שיש סוגים שונים של אלו (וריאציות של השתיים הללו).

וחוץ מיזה, מה לגבי מסיבת העיתונאים שערכה נאסא לפני שבועיים, שם דווח על סוג חדש של חיים שנמצא על פני כדוה"א... האם הסוג הזה החדש של חיים (שיסודות גופם שונים מאלו של החיים המוכרים), לא בנוי מהסוג אחר של תאים? (זתומרת, כזו שאינו תאים אאוקריוטים או פרוקריוטים..)?

תודה.

1. יש המון סוגים, תלוי איך ממיינים את התאים. המיון הפשוט הוא לתאים עם גרעין ובלי גרעין, כך שיש באמת רק שני סוגי תאים.
2. נאסא לא דווחה על סוג חדש של חיים, אלא על קיום חיים בריכוז גבוה יחסית של ארסן. הפרסומים מעבר לזה זה קרקס של תיקשורת ספקולטיבית. התאים מהדיווח הם (בערך) אותם תאים. יואלפ - שיחה 10:31, 10 בינואר 2011 (IST)

בינוויקי

עריכה

האם יש דרך לדעת מהו הערך עם הכי הרבה תרגומים לוויקיפדיות זרות? האם יש טבלה של הערכים אחריו?

תודה, (זה חשוב מאוד), הראל.

הערך בעל המספר הגדול ביותר (כלומר לשום ערך אחר אין יותר - יתכנו ערכים עם מספר זהה) של בינויקי הוא העמוד הראשי. אפשר לשער שיש ערכים נוספים שקיימים בכל ויקיפדיה (נניח צרפת או אנגלית, אם כי סביר שגם ישראל ומצרים קיימות בכולן). טבלת מיון ערכים לפי מספר הבינויקי היא דבר שניתן להפקה בקלות יחסית, ואם זה לא נעשה עדיין זה כנראה לא מעניין מספיק (ואם זה כן נעשה, זה אומר שיש לפחות אדם אחד בעל יכולת להריץ בוט שזה מספיק מעניין אותה). אם כבר אתה מתאמץ לספור, נסה אולי גם למצוא איזה ערך הוא "מומלץ" בהכי הרבה ויקיפדיות (ישראל מומלצת ב-10!) קיפודנחש - שיחה 20:25, 10 בינואר 2011 (IST)
זה צריך בוט בשביל זה, מספיק להוריד את טבלת ה-DB שמחזיקה את הבינוויקי ומשם זאת שאילתא פשוטה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:46, 11 בינואר 2011 (IST)

אילוסטרציה עדכנית של תאים חיים

עריכה

אני מחפש אילוסטרציה עדכנית ואינפורמטיבית של תא חי (היינו כזאת שכוללת את כל המרכיבים הידועים של תא חי).

אני פשוט הבנתי שכל שנה הציוד משתכלל ואנחנו מגלים פעם אחר פעם משהו חדש... אם חלילה הגזמתי לעניים ספציפי זה אז סליחה על הבורות.

יש איור בערך תא שכולל 13 מרכיבים. קרא גם את הערך. אין אפשרות להציג את כל חלקי התא באיור אחד, יש יותר מדי. ‏Setresetשיחה 19:49, 9 בינואר 2011 (IST)

צורות של מולקולות

עריכה
הועבר לשיחה:מודל VSEPR 23:06, 23 במרץ 2011 (IST)

ראש חודשים תשרי וניסן

עריכה

יש לי שאלה בנוגע לראש חודש חיפשתי בויקיפדיה אך לא מצאתי חודש ניסן נחשב בתנך לראש חודש וכיום אנו חוגגים תשרי כראש השנה.מדוע? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה ראש השנה#תחילת השנה. אין שם הסבר ברור, אבל אני לא יודע אם קיים כזה. אני-ואתהשיחה 20:57, 9 בינואר 2011 (IST)
לגבי כל דבר בהלכה שיש משמעות לסדר החדשים הרי ניסן הוא החדש העברי הראשון, כאמור "החודש הזה (ניסן) לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה", חדש תשרי הוא בהחלט החדש השביעי לכל דבר וענין. אלא מה? חכמים קיבלו שביום זה ה' דן את העולם ולענין זה הוא ראש השנה, תחילת השנה לגבי ההתחשבנות על המעשים והקצבת חיים ובריאות וכולי לשנה הבאה. ומכאן כל החרדה ביום הזה. אמנם יש לו גם משמעות לגבי נושאים מסויימים כמו שלחילופין טו בשבט הוא ראש השנה לאילן, כך א' תשרי הוא ראש השנה להלכות מסויימות, ראה משנה ראשונה במסכת ראש השנה, אבל זה רק אומר שלגבי נושא מסויים בחרו ביום זה לפתיחת דף חדש, כמו שעד לפני כמה שנים שנת המס לא החלה בינואר. מקוה שהבנת אותי. 95.86.78.131]] 01:36, 10 בינואר 2011 (IST)Samuels - שיחה 01:40, 10 בינואר 2011 (IST)
הלוח המקראי אכן מתחיל מניסן, אולם בסוף בית שני, בהשפעת הלוח היווני, הפכו את ראש השנה לתשרי. אין לי מקורות, אבל כך זכר לי מפיהם של חוקרי תקופת בית שני. (בתקווה שהתעניינת לדעת החוקרים. לאנשי דת אני מניח שיהיו תשובות אחרות). בן-חנוך - שיחה 21:43, 16 בינואר 2011 (IST)

הצטננות לא בא מקור?

עריכה

הערך הצטננות קובע חד וחלק שאין קשר בין קור להצטננות. אבל בעיה זה ממש לא מסתדר עם המציאות בפועל ועם הניסיון מהיום-יום. מהניסיון שלי:

  • בצבא- כל פעם, אבל כל פעם שהלכתי לשמירה בחורף, חזרתי עם נזלת, ושיעול. וזה לא שישנתי בחדר עם אנשים אחרים. אותם אנשים, אותו המקום- רק טמפרטורה שונה.
  • רגליים רטובות - שיטה מושלמת בשבילי להתקרר למשך שבועיים-שלוש זה לדרוך בשלולית. ויש לי ניסיון בזה מהיסודי.
  • שער רטוב- ללכת בגשם ללא מטרייה מבטיח לי נזלת למשך תקופה מכובדת.
  • מזגן על קור למשך כל הלילה= גרון כואב. בדוק ונוסה על בני אדם מספר פעמים.
  • גלידה בחורף מגבירה את שיעול. או לפחות את כאבי הגרון ( אם קיימים).
  • הטענה לגבי מקומות סגורים - אין לי שום הבדלי "כמות אנשים" בחדר סגור בין קיץ לחורף. בכיתה באוניברסיטה יש אותה כמות האנשים כל ימות השנה, והחלונות כל הזמן סגורים ( פעם המזגן על חום, פעם על קור) ועובדה שבחורף יש יותר חולים.
  • שיטות של חימום רגליים ושטיה של דברים חמים כן עוזרים באופן מפתיע. אולי להרגיע את הגוף ולא להרוג את החיידק, אבל בדוק פעול.

הגישה שלי אמפירית ואני לא רוצה להאמין במיתוסים, אבל היא מובילה אותי למסכנה די ברורה שיש קשר בין קור למחלה זיהומית. אולי הקור רק מגביר את הסימפטומים, אבל להתעלם ממנו זה לעצום את העניים. בכל זאת- אמפיריזם דורש ממני להאמין למראה עיניי לפני שאני מאמין לתאוריה. וכל עוד לא ראיתי חיידק- אז זה תאוריה. 109.64.12.7 23:06, 9 בינואר 2011 (IST)

קראת גם את הפסקה "הצטננות" כשם לא הולם? היא מתייחסת לשאלות מזווית מחקרית שפם אדום - שיחה10:33, 10 בינואר 2011 (IST)
בגלל זה אני פה. 109.64.12.7 20:09, 10 בינואר 2011 (IST)
1. תנאי קור מחלישים את מערכת החיסון וגורמים ליותר התדבקויות ופיתוח סימפטומים.
2. סמפטומים דומים להצטננות (כמו כאב גרון) יכוחים לנבוע מעוד דברים (יובש בגלל מיזוג וכו')
3. הנגיפים חיים בתוך טיפות זעירות (המופצות בהתעטשות למשל...) ומתים מהר יותר במזג אויר חמים. יואלפ - שיחה 10:39, 10 בינואר 2011 (IST)
תפרט יותר לגבי 3. למה בחום חיידקים מתים יותר. הייתי מצפה שדווקא במזג אוויר רק לחיידקים יהי יותר קשה להתרבות. איך מסבירים את תופעה ( עוד הפעם- מקומות סוגרים לא רלוונטי. יודע שהפעלת מזגנים בקיץ גרמה לכך שהזמן שאדם נמצא בחדר סגור בקיץ שווה לזאת של החורף).
יודע שמרק עוף ותא חם הם תרופות סבתא נגד גרון כואב. ועובדה שאולי זה לא מרפה, אבל בכל אופן מרגיע בצורה משמעותית את כאבי הגרון. מצד שני, מים קרים מגבירים את השיעול. למה זה? 109.64.12.7 20:09, 10 בינואר 2011 (IST)
פירוט לנקודה 3: הנגיפים חיים בתוך הנוזל, ומתים באויר החופשי. במזג אויר חם הטיפות מתייבשות מייד, והנגיפים מתים יותר מהר. יואלפ - שיחה 09:55, 11 בינואר 2011 (IST)

ליואלפ - תשובה נורא נחמדה רק חבל שהיא לא נכונה. קצת סדר בעניין יתן גם את התשובה הנכונה:

  • הצטננות (שמות אחרים: התקררות, COLD ועוד) היא זיהום של דרכי נשימה עליונות כמו האף והלוע על ידי וירוסים מסויימים כמו למשל RHINOVIRUS. דבר זה גורם לנזלת, דמעת ולעתים כאב גרון וחום. אין צורך בשום טיפול תרופתי וזה חולף מעצמו תוך יום עד שלושה. תנאים שליליים (קור, רטיבות יתר ועוד) מקטינים את התנגודת הטבעית של הגוף לוירוסים אלו ועל כן הסיכוי לחלות בהצטננות גדול יותר בתנאים שהוזכרו, אך הגורם הוא תמיד וירוס ולא הקור כשלעצמו. חימום המקום על ידי לבישת צעיף, שתיית תה או מרק (עוף או שרימפס, זה לא משנה) וכו' מגביר את זרימת הדם למקום החולה ועל ידי כך מגיעים לשם יותר תאים וחומרים שתפקידם ללחום בוירוסים והאדם חש טוב יותר ומבריא.
  • שפעת (שמות אחרים: גריפה, אינפלואנזה, FLU) היא זיהום ויראלי המתחיל מדרכי נשימה עליונות ומתפשט לכל הגוף.ישנם וירוסים שונים של שפעת (השונים מהוירוסים של הצטננות) כמו למשל וירוס H1N1 שהוא וירוס שפעת החזירים.היות שהוירוסים מתפשטים בכל הגוף, השפעת קשה מההצטננות ומלווה בעייפות רבה, כאב שרירים, כאב ראש, לעתים שלשול. אצל רוב הוירוסים של "שפעת רגילה" הגוף מתגבר בעצמו על המחלה תוך 7-10 ימים ואין צורך בטיפול מיוחד. וירוסי שפעת "קשים" יותר כמו שפעת חזירים או שפעת עופות יכולים לגרום לסיבוכים קשים יותר עד כדי קריסת מערכות ומוות ואז יש צורך בהשגחה רפואית וטיפול תמיכתי. גם מחלת השפעת, על כן, אינה תלויה בקור או רטיבות ושתייה חמה יכולה לעזור חלקית במכניזם שתואר מעלה.
  • דלקת גרון (שם אחר: אנגינה) היא זיהום חיידקי (לא וירוס) של דרכי הנשימה העליונות. הגורם הפעם הוא חיידק והזהום מתבטא בחום, נזלת מוגלתית, שקדים וגרון מוגלתיים. ברוב המקרים יש צורך בטיפול תרופתי אנטיביוטי הניתן לאחר זהוי החיידק בבדיקת תרבית של חומר מוגלתי שנלקח מהלוע.

גם כאן נושא הקור והחימום הוא כפי שתואר בסעיפים הקודמים. ד"ר וידנפלד - שיחה 21:23, 18 בינואר 2011 (IST)

השיטה היעילה ביותר למחוק פחד במה?

עריכה

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

רדבול -> זמני השתייה הטובים ביותר

עריכה

אישית, אני סומך רק על רדבול...

האם יש המלצות של משרד הבריאות או של רדבול העולמי של כמה זמן אחרי \ לפני השינה צריך לשתות הפחית רדבול?.

תודה.

עם כמות הקפאין והטאורין שבפנים, לא הייתי שותה בכלל לפני שינה. וחוץ מזה, הכה את המומחה זה לא מקום לשאול שאלות רפואיות. בשביל התשובה שאתה רוצה אתה צריך לשאול רופא משפחה אמיתי או מישהו שבאמת מתמחה בזה בצורה כל שהיא והוא מוסמך. בברכה, Nimrod333 - שיחה 16:10, 15 בינואר 2011 (IST)

ההבדל בין "טיפול פסיכולוגי" ל- "טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי"

עריכה

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

האם יש אזור בארץ בו אנשים חשופים לחומרים רדיואקטיבים?

עריכה

כתוצאה מזיהום ידי אדם?

דווקא חשיפה לגז הרדון, שנוצר באופן טבעי בכדור הארץ, יכולה להשתנות באזורים שונים (בהתאם לקרקע). אבל זה דווקא לא זיהום מידי אדם.
בזמנו גם דווח שבמכתש הקטן היתה דליפה של פסולת רדיואקטיבית שאוכסנה בקמ"ג [4]. emanשיחה 17:56, 10 בינואר 2011 (IST)

האם דיכוטומיה היא בעצם "חלוקת קבוצות לתתי-קבוצות"?

עריכה

תודה.

לא; דיכוטומיה היא חלוקה לשתי אפשרויות, טריכוטומיה לשלוש, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 19:54, 10 בינואר 2011 (IST)

שלום ותודה, שתי שאלות:

1.האם דיכטומיה מבטלת את קיום האפריורי?, זתומרת, אם אני מחלק את האפריורי לשתי קבוצות, הם מעתה ואילך הם יהיו 2 קבוצות נפרדות (מבלי לגרוע מהדמי בינהן).

2.האם נהוג לאמר "הטרו-טומיה" או משהו אחר כדי לתאר חלוקה למספר לא מוגדר של תאים?...


האם כל מה שקשור במיון... הוא טקסונומי?

עריכה

תודה.

לא. אפשר למשל למיין חוליות ותרמילים. וזה לא קשור לטקסונומיה. יוסישיחה 19:32, 10 בינואר 2011 (IST)
הייתי אומר שכן. ראו טקסונומיה. טקסי ביוונית פירושו סדר. ‏Setresetשיחה 13:46, 11 בינואר 2011 (IST)
זה הפירוש המילולי, שאין לו כל חשיבות. --אלעזר - שיחה 15:52, 11 בינואר 2011 (IST)

לחץ בנוזלים

עריכה

שלום, איך מוסברת העובדה שנוזל מפעיל לחץ גם על דפנות הכלי שבו הוא נתון ולא רק על תחתיתו, בהתחשב בזה שמשקל הנוזל פועל לכיוון מרכז כדור הארץ ולא לכיוון הדפנות?

ראה התאוריה הקינטית של הגזים. ההסבר ללחץ בנוזלים הוא אותו הסבר כמו בגזים. אני-ואתהשיחה 19:56, 10 בינואר 2011 (IST)
אפשר להדגים זאת באופן ציורי יותר. חשוב על חבית בקוטר 2 מ' שמילאו אותה בכדורי סל עד גובה 2 מ'. האם לדעתך ילחצו הכדורים על דפנות החבית? למה? איך אפשר להראות שהם אכן יפעילו לחץ כזה? קיפודנחש - שיחה 20:34, 10 בינואר 2011 (IST)

תודה, אבל גם בתאוריה הקינטית של הגזים, לא ברור לי למה לא מתייחסים לכוח המשיכה?

לכח המשיכה יש משמעות רבה בלחץ של גזים ונוזלים (ראה לחץ אטמוספרי, לחץ הידרוסטטי וחוק פסקל), אבל התיאוריה הקינטית מסבירה כיצד ההתנגשויות האלסטיות הרבות שבתוך הגזים והנוזלים מפזרות את הלחץ לכל הכיוונים כך שהלחץ מגיע גם לדפנות. אני-ואתהשיחה 23:58, 10 בינואר 2011 (IST)

Philosopher of note

עריכה

שלום,

מה הכוונה בביטוי Philosopher of note? תודה, Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה23:17, 10 בינואר 2011 (IST)

"of note" זה "ראוי לציון". אני-ואתהשיחה 00:08, 11 בינואר 2011 (IST)
הכוונה שלי הייתה האם יש משמעות לביטוי כסוג של פילוסופיה; כמו פילוסוף של הלשון, לדוגמה. Rhone •‏ בקרו את פורטל גרמניה00:29, 11 בינואר 2011 (IST)
תגגל ותראה שזה לא שייך לסוג של פילוסופיה. Nachum - שיחה 10:56, 11 בינואר 2011 (IST)