ואסאבי
ואסאבי (שם מדעי: Wasabia japonica) הוא מין יחיד בסוגו של צמח רב שנתי ממשפחת המצליבים המכונה גם "חזרת יפנית" ומקורו ביפן. הוא משמש בעיקר כתבלין ומגדלים אותו בשל גבעולו המיוחד אשר מעניק לו טעם חריף, פיקנטי ומעט מתקתק. הצמח דורש תנאים מיוחדים לגידולו ולכן הוא מהווה מוצר יקר ומבוקש בשוק. הוואסאבי מוערך במיוחד בשל טעמו החריף ומשמש במידה רבה להכנת רטבים ותבלינים במטבח היפני. השורש מכיל את רוב הטעם והוא החלק הנפוץ ביותר לשימוש, אם כי העלים והקנה מכילים גם כן חלק מהטעם. טעם הוואסאבי דומה לטעמו של צמח החזרת (Armoracia rusticana), שהוא צמח רב-שנתי נוסף ממשפחת הברסיקאים. ישנו הבדל עדין בטעם בין הצמחים, לעומת טעמה העוצמתי של החזרת, טעמו של הוואסאבי נעלם במהירות בפה, אך משאיר טעם מתוק שנשאר ללא תחושת צריבה.[1]
 ואסאבי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | מצליבים |
| סוג: | Wasabia |
| מין: | ואסאבי |
| שם מדעי | |
 Wasabia japonicaקוידזומי, 1930 | |
תנאי גידול
עריכהצמח הוואסאבי גדל באדמות רטובות באזורים גבוהים וכן באדמות שטוחות עם סלעים וחול שמוצפים במים (באזורי נחלים ומעיינות). תהליך גידולו משלב בין טכניקות מסורתיות וחדשניות ודורש תנאים אקולוגיים מיוחדים על מנת להשיג גידול איכותי ויעיל.[2] תנאי הגידול של הוואסבי דורשים תשומת לב מיוחדת וטיפוח קפדני. גידול הצמח מצריך צל חלקי, וטמפרטורות קרות יחסית, בטווח של 10–20 מעלות צלזיוס. יש להקפיד על הזנת הצמח בחומרים מזינים מתאימים ולשמור על רמות לחות תקינות. בשל הדרישות המיוחדות הללו, גידול הוואסבי עשוי להיות מאתגר ודורש ידע מתמיד וטיפוח מקצועי. [3]
שימושי הצמח
עריכהבמטבח היפני מכינים משורש הצמח ממרח ירוק חריף, שמקובל להגישו בצד סושי, כאשר הוא מפוסל כפלסטלינה. במדינות המערב משתמשים בדרך כלל בחיקוי ואסאבי, שהוא אבקה צבועה ירוק המיוצרת מחזרת. ביפן נהוג לומר כי הוואסאבי המוגש יחד עם הסושי מחסן את הגוף כנגד הרעלת דגים. הוא מהווה בסיס לאפונת ואסאבי, מאכל יפני פופולרי. הוואסאבי נמכר כשורש המצריך טחינה, כאבקה או כמשחה המגיעה בשפופרות.
בשורש הוואסאבי נעשה גם שימוש רפואי, הצמח מציע פוטנציאל רב במניעת מחלות ושיפור הבריאות. הוא מכיל תרכובות העשויות לשמש ככלי למניעת מחלות לב, זיהומים והפחתת דלקות בגוף.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
- רעות סהר, המשוגעים שמגדלים וואסבי ישראלי, באתר וואלה, 27 ביוני 2020
- ריטה גולדשטיין, חשבתם שטעמתם ווסאבי? אז לא, התשובה היא לא, באתר מאקו, 8 בנובמבר 2022
- לאחר 3 חודשים של אכילת ווסאבי, זה הדבר המדהים שקרה, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ J. A. Depree, T. M. Howard, G. P. Savage, Flavour and pharmaceutical properties of the volatile sulphur compounds of Wasabi (Wasabia japonica), Food Research International 31, 1998-06-01, עמ' 329–337 doi: 10.1016/S0963-9969(98)00105-7
- ^ Catherine I. Chadwick, Thomas A. Lumpkin, Leslie R. Elberson, The botany, uses and production ofWasabia japonica (Miq.) (Cruciferae) Matsum, Economic Botany 47, 1993-04-01, עמ' 113–135 doi: 10.1007/BF02862015
- ^ Carol A,Miles, Growing Wasabi in the Pacific Northwest, Washington State University, 2008
- ^ Tamanna Sultana, Geoffrey P. Savage, Wasabi - Japanese Horseradish, Bangladesh Journal of Scientific and Industrial Research 43, 2008, עמ' 433–448 doi: 10.3329/bjsir.v43i4.2234
