הפרלמנט של יפן

הקוקאי של יפן (לעיתים קרובות נקרא בקיצור הקוקאי, ביפנית: 国会. לעיתים נקרא גם "הדיאט של יפן") הוא בית המחוקקים היפני. הקוקאי מורכב משני בתים: הבית העליון הוא בית היועצים והבית התחתון הוא בית הנבחרים, אשר כל אחד מהם נבחר בשיטת בחירות מקבילה, כלומר, מספר צירים מסוים נבחר בשיטת בחירה אחת, ואילו יתר הצירים באותו בַּית נבחרים בשיטה אחרת, ואין קשר בין תוצאות שתי השיטות כפי שיש בפרלמנט הגרמני, למשל. בנוסף לחקיקת חוקים, בסמכות הקוקאי לבחור את ראש הממשלה ולהצביע בהצבעות אי אמון הקוקאי נדרש לפעילות הממשלה. הקוקאי היפני התכנס לראשונה ב-1889, לאחר אימוץ חוקת מייג'י, והייתה לו סמכות חקיקה משותפת עם הקיסר. משנת 1947, תחת חוקת יפן החדשה, מוגדר הקוקאי כגוף השלטוני הגבוה ביותר במדינה. משכן הקוקאי נמצא ברובע צ'יודה בטוקיו.

היסטוריה

בית המחוקקים המודרני הראשון ביפן היה הקוקאי הקיסרי, שקם מיסודה של חוקת מייג'י. חוקה זו נתקבלה ב-11 בפברואר 1889, והקוקאי שקם התכנס לראשונה ב-29 בנובמבר 1890, לאחר כניסתה של החוקה לתוקף. הקוקאי הורכב מבית נבחרים ומבית אצילים. בית הנבחרים נבחר בבחירות ישירות על ידי בעלי זכות הצבעה שלא ניתנה לכל האוכלוסייה. רק ב-1925 הורחבה זכות ההצבעה לגברים מעל גיל 25. בית האצילים, בדומה לבית הלורדים הבריטי, כלל אצילים בעלי תוארי אצולה בכירים.

הקוקאי הקיסרי עוצב בחלקו בהשפעת דגם הרייכסטאג הגרמני ובחלקו בהשפעת שיטת וסטמינסטר (אנ'). תחת חוקת מייג'י, שבה היה לקיסר תפקיד פוליטי משמעותי, כל חוק או תיקון לחוקה היה חייב הן את אישור הקוקאי והן את אישור הקיסר. משמעות הדבר הייתה שלקיסר לא הייתה יכולת לחוקק באמצעות הוצאת צווים, אך כן היה באפשרותו להטיל וטו על החלטות הקוקאי. לקיסר באותה עת הייתה גם הסמכות למנות ראש ממשלה ושרים, כך שלא תמיד היה לראש הממשלה את אמון הקוקאי. לקוקאי גם היה כוח מוגבל בעניין התקציב, שכן אף שהיה באפשרותו להטיל וטו על התקציב המוצע, אם לא גובש תקציב חדש, התקציב של השנה שעברה נמשך בתוקפו.

עוד בטרם אימוץ החוקה החדשה חוקק חוק המרחיב את זכות ההצבעה לנשים, ועם כניסתה לתוקף בשנת 1947, עת התקבלה כתיקון לחוקת מייג'י לצורך רציפות חקיקתית, חל מפנה בסמכויות הקוקאי, אשר הפך לגוף השלטוני העליון במדינה.

שיטת הייצוג היחסי בבית היועצים, אשר הוצגה ב-1982, הייתה הרפורמה האלקטורלית המשמעותית הראשונה מאז אימוץ החוקה. במקום בחירה אישית של מועמדים במחוז בחירה כלל-ארצי, הייתה בחירה של רשימה במחוז כלל-ארצי. שיטה זו התקבלה על מנת להפחית את סכומי הכסף המופרזים שהוציאו מועמדים ברמה הכלל-ארצית. מבקרי השיטה, עם זאת, טענו שהדבר מגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות, אשר אכן עמדו מאחורי הרפורמה.

מבנה הקוקאי

בתי הקוקאי נבחרים בשיטת בחירות מקבילה, כלומר, מספר צירים מסוים נבחר בשיטת בחירה אחת, ואילו יתר הצירים באותו בַּית נבחרים בשיטה אחרת. מספר הצירים בכל בית אינו קבוע בחוקה, אלא מוגדר בחוק. בית הנבחרים היפני מונה 480 צירים, מתוכם 300 נבחרים בשיטת בחירות רובית אישית לפי מחוז בחירה, ואילו 180 נבחרים בשיטת בחירות יחסית רשימתית לפי 11 גושי בחירה. בית היועצים היפני מונה 242 צירים, מתוכם 146 נבחרים בשיטת בחירות רובית אישית לפי מחוז בחירה, ואילו 96 נבחרים בבחירות יחסיות רשימתיות ארציות. בעת ההצבעה בקלפי, כל בוחר מצביע בשני פתקים: האחד למועמד במחוז הבחירה והשני לרשימה. זכות ההצבעה לבתי הקוקאי נתונה לכל אזרח יפני שמלאו לו 20 שנים, גיל הבגרות ביפן.

סמכויות

סעיף 41 לחוקת יפן מגדיר את הקוקאי כגוף השלטוני הגבוה ביותר במדינה וכגוף המחוקק היחיד בה. זאת, בניגוד גמור לחוקת מייג'י שהגדירה את הקיסר כבעל הסמכות המחוקקת, אם כי בהסכמת הקוקאי. בסמכות הקוקאי לא רק חיקוק חוקים, אלא גם אישור התקציב השנתי המוגש על ידי הממשלה ואשרור אמנות. כמו כן, הקוקאי יכול ליזום ניסוח הצעות לתיקון החוקה, אשר אם מאושרות ברוב מיוחס של שני שלישים בכל אחד מהבתים, עוברות לאישור משאל עם. על מנת שחוק יאושר, הוא צריך לעבור בשני הבתים ולקבל את חתימת הקיסר, אם כי לקיסר אין זכות לסרב לחתום על חוק, וחתימתו היא עניין רשמי גרידא.

העליונות השלטונית של הקוקאי מתבטאת בכך שראש ממשלת יפן נבחר מבין חברי הקוקאי, כמו גם מחצית משרי הממשלה, והממשלה כולה נדרשת לאמון הקוקאי. בסמכות הקוקאי לקיים חקירות בהתייחס לפעילות הממשלה, ועל ראש הממשלה וחברי ממשלתו להשיב לשאילתות המוגשות מטעם חברי הקוקאי ולוועדות חקירה מטעמה. הקוקאי גם יכול להדיח שופטים מתפקידם אם הורשעו בפלילים או במנהל לא תקין.

לבית הנבחרים כוח רב יותר על פני בית היועצים. על אף שבית הנבחרים אינו יכול לעקוף בדרך כלל את החלטת בית היועצים בעניין הצעת חוק, ישנן נסיבות שכן מאפשרות דבר מסוג זה:

אם הצעת חוק שאושרה בבית הנבחרים נדחית, מתוקנת או לא מתקבלת בבית יועצים, היא עדיין יכולה להפוך לחוק ברוב מיוחס של שני שלישים מהנוכחים בהצבעה.
אם שני הבתים אינם מסוגלים להסכים על תקציב או על אשרור אמנה, גם לאחר הקמת ועדה משותפת של שני הבתים, או אם בית היועצים אינו מגיע להחלטה סופית בעניין תקציב בתוך 30 יום מקבלתה בבית הנבחרים, אזי החלטת הקוקאי תהיה של הבית התחתון.
אם שני הבתים אינם מסכימים על מועמד לראשות הממשלה, אף לאחר הקמת ועדה משותפת, או אם בית היועצים אינו מקצה מועמד בתוך 10 ימים מהחלטת בית הנבחרים, אזי המועמד של הבית התחתון הוא מועמד הקוקאי להקמת הממשלה.

בנוסף, האמון בו הממשלה צריכה לזכות הוא של בית הנבחרים בלבד.

פעילות

לפי החוקה, הקוקאי חייב להתכנס לפחות פעם אחת בשנה. להלכה, רק בית הנבחרים מתפזר לפני בחירות, אולם בעת שבית זה מפוזר, בית היועצים על פי רוב סגור. הקיסר הוא הדמות שמכנסת ומפזרת את הקוקאי, אלא שהוא מוכרח לעשות זאת בעצת הממשלה. בעת חירום ראש הממשלה יכול לכנס את הקוקאי לישיבה שלא מן המניין, ובאופן דומה ישיבה שלא מן המניין יכולה להתכנס לדרישת רבע מהצירים של כל אחד מהבתים. בפתיחת כל מושב נושא הקיסר נאום מן הכס שבו הוא מפרט את תוכניות הממשלה לשנה הבאה מכסו בבית היועצים.

נוכחות של שליש מן הצירים בכל בית מהווה קוורום, והדיונים מתקיימים בפומבי, למעט אם שני שלישים מהנוכחים מחליטים כי יתקיים בדלתיים סגורות. לכל בית יושב ראש אשר לו קול מכריע במקרים של שוויון בהצבעה. כל בית קובע לעצמו את ההליכים הפרלמנטריים, ולו האחריות להטיל משמעת על חבריו. לכל שר הזכות להופיע בפני כל אחד מהבתים ולנאום בדבר הצעת חוק, וכל אחד מהבתים יכול לדרוש את הופעת השרים לפניו.

חברי הקוקאי

על מנת להיות מועמד לבית הנבחרים, על המועמד להיות אזרח יפני שמלאו לו 25 שנה, ולבית היועצים – 30 שנה. חברי הקוקאי זכאים לחסינות פרלמנטרית באשר לדבריהם ולהצבעתם, וכן נהנים מהגנה מסוימת ממעצר. משכורתם של חברי הקוקאי עומדת על 1.3 מיליון ין בחודש. כל חבר קוקאי זכאי לשלושה עוזרים פרלמנטריים, נסיעה חופשית ברכבת וארבע טיסות הלוך ושוב בחודש ממחוז מגוריו לטוקיו.

משכן הקוקאי

משכן הקוקאי בצ'יודה, טוקיו.

שני בתי הקוקאי מתכנסים במשכן הממוקם במחוז נגטצ'ו, שברובע צ'יודה, טוקיו. מליאת בית הנבחרים נמצאת באגף השמאלי של המבנה, ואילו מליאת בית היועצים נמצאת באגפו הימני. בנייתו של המשכן הושלמה בשנת 1936, והוא בנוי על טהרת חומרי בנייה יפניים, למעט ויטראז'ים, מנעולים ומערכת שפופרות אוויר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפרלמנט של יפן בוויקישיתוף

אתר בית הנבחרים (באנגלית)
אתר בית היועצים (באנגלית)