ויקיפדיה

דמין

עיירה בגרמניה

דמין (בגרמנית: Demmin) היא עיירה קטנה בצפון מזרח מחוז מקלנבורגישה זיינפלאטה (אנ'), במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה, גרמניה. היא הייתה בירת מחוז דמין בעבר מאז שנת 1818 ועד לשנת 2011. נכון לשנת 2020 חיו בעיר כ־11,000 תושבים. מבחינת גודלה היא העיר 18 במדינה. דמין היא עיר עתיקה ביותר, הידועה בשמה הנוכחי משנת 1320.

דמין
Demmin
סמל
סמל
דגל
דגל
בניין עיריית דמין המשופץ
בניין עיריית דמין המשופץ
בניין עיריית דמין המשופץ
מדינה / טריטוריה גרמניהגרמניה גרמניה
מדינה פדרלית מקלנבורג-מערב פומרניהמקלנבורג-מערב פומרניה מקלנבורג-מערב פומרניה
מחוז מקלנבורגישה זיינפלאטה
ראש העיר Thomas Witkowski (2021)
שפה רשמית גרמנית
תאריך ייסוד המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 80.653 קמ"ר (2020)
גובה 8 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 10,523[1] (31 בדצמבר 2020)
 ‑ צפיפות 128.2 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 53°54′08″N 13°02′30″E / 53.90232159996214°N 13.04178708925413°E / 53.90232159996214; 13.04178708925413
אזור זמן UTC +1
https://www.demmin.de/
(למפת גרמניה רגילה)
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה

עריכה

דמין שוכנת במישור מערב פומרניה במפגש הנהרות פנה (אנ'), טולנסה (אנ') וטרבל (אנ'). אזור מפגש הנהרות נקרא ארץ שלושת הנהרות (Dreistromland) המושאל מהשם מסופוטמיה או ארם נהריים. צפונית לדמין נמצא יער דרוזדוב והיערות של וולדהפורסט (כ-174 דונם). במקום נמצאת שמורת הטבע קרונוולד (בשטח 103 דונם). ממערב על הגדה השמאלית של נהר ה-Peene נמצא אזור החורש שנקרא Devener Holz. ממזרח לעיירה נמצאים יערות אורני סנדברג ובדרום מזרח יער וורוורק.

עיירות וכפרים שכנים

עריכה

מצפון לעיר נמצאות העיירות נוסנדורף ולואיץ, ממזרח, קלצין, זידנברונצוב ואוצדל, מדרום, בגרו, בורנטין ושונפלד וממערב, וורנצין .

היסטוריה

עריכה

שם העיר

עריכה

מקור השם עשוי להיות מהמונח הסלאבי timänie 'אזור ביצות'. מקור אפשרי נוסף לשם דמין יכול להיות מהמילה "עשן", המתייחס לביעור יערות בשרפה כדי לפינות אדמה על מנת לאפשר התיישבות. בשנת 1075, אדם מברמן דיווח[2] על קרב על הטירה בדימין. במהלך ההיסטוריה, השם שונה מספר פעמים, לדוגמה, בלטינית העיר נקראה דימיניום, לבסוף מאז שנת 1320 העיר ידועה באיות הנוכחי שלה דמין Demmin.

הסבר פופולרי של השם, אך ללא כל בסיס היסטורי, הוא כדלקמן: שתי נסיכות בנו טירה בשם האוס דמין והבטיחו זו לזו (בשפה הגרמנית המדוברת) "Dat Hus is din und min" ('הבית ההוא הוא שלך ושלי'). כך מספרים שהתפתחו שמות הטירה ושל העיר.[3][4][5][6][7][8]

פרהיסטוריה

עריכה

כבר בשנים 4900–5500 לפני הספירה התפשטה תרבות החרס הנאוליתית מנהר אודר לאזור שממזרח[9] לדמין. הדולמן הגדול ליד Upost[10] מסווג כדולמן הגדול המזרחי ביותר.[11] 119 מבני המגלית מעידים שהתקיימה ברחבי מחוז דמין תרבות עתיקה שהתקיימה בכל צפון מרכז אירופה.[12] עובדה זו, הופכת את דמין וסביבתה לאחד מאותם אזורים שבהם נוצרה לראשונה תרבות שבונה מתקנים שכאלה. משנת 1800 לפני הספירה לערך החלה התיישבות באזור של עמים גרמניים.

ממלחמות סקסוניה עד המאה ה-10

עריכה
 
חלק מחומת ההגנה של הטירה הסלאבית מחוץ להאוס דמין

יישובים סלאביים מסוג Veleti (אנ') הנמצאים ביערות המקיפים את דמין ניתן לתארך למאה ה-8. בשנת 789,[13] במהלך מלחמות הסקסונים, הוביל קרל הגדול את חייליו לנהר פינה, לקרב נגד הוולטים שהיו בעלי ברית של הסקסונים. Dragovit, מלך הוולטים, שסביר להניח שטירתו, civitas Dragowiti[14][15] אותרה בדמין, נמסרה לקרל הגדול והוא עצמו נשבע אמונים לקרל. האזור התאים מאוד ליישוב והיה חשוב בשל מיקומו בצומת הנהרות ודרכי המסחר. במהלך המאבק בין הוולטים והפרנקים, הוקמה טירת הגבול בראשית המאה ה-10.[16] הטירה נקראה מאוחר יותר "האוס דמין". היא שלטה על החלקים המזרחיים של צ'רציפניה (Circipania).

ימי הביניים

עריכה

דמין הייתה המעוז המערבי הסלאבי במהלך ימי הביניים. בשל חשיבותה האסטרטגית, הוקמו ערים אוטונומיות (ולעיתים קרובות הותקפו והושמדו). הצבא הסקסוני כיתר ללא הצלחה את היישובים במהלך מסע הצלב בשנת 1147. עם זאת, הסכסוכים המזוינים עם שכניהם וחיילי הפלישה מגרמניה ודנמרק הרסו קשות את יישובי המחוז. המחוז יושב מחדש על ידי הגרמנים במאות ה-12 עד ה-14.

העידן המודרני

עריכה
 
מפה משנת Haus Demin, 1758
 
כנסיית ברתולומיאו הקדוש

כמו ברוב אזורי פומרניאן מלבד ערי החוף שהיו שייכות לברית ערי הנזה, כגון דמין, האזורים הסובבים אותה נשארו כפריים ותושביהן עסקו בעיקר חקלאות. דמין הייתה עיר בסדר גודל של ערי הנזה בגלל המסחר שעבר דרכה בשלושת הנהרות (למשל נהר פינה) שחברו אותה לאזור החוף של הים הבלטי.

במהלך מלחמת שלושים השנים, דמין נכבשה על ידי כוחות אימפריאליים של האימפריה הרומית הקדושה בין השנים 1627 עד 1630,[17] ולאחר מכן על ידי כוחות שוודים .[18] לאחר מלחמת שלושים השנים (1618-1648) הפכו דמין וסביבתה לחלק ממלכת שוודיה. פומרניה השוודית, כפי שהיא נקראה אז, נותרה חלק מהממלכה השוודית עד 1815 כאשר היא נהייתה לחלק מפרוסיה.

מלחמת שלושים השנים גרמה לרעב בכל רחבי גרמניה וב-1630 הצטמצם מספר תושבי העיר. בניינים רבים נותרו ריקים והוזנחו. בהמשך התחוללו מלחמות נוספות, בין שוודיה לבין פומרניה ובין שוודיה לבין ברנדנבורג ובשתיהן הייתה דמין מעורבת.

ברפובליקת ויימאר הייתה דמין מעוזם של הארגונים הלאומניים כגון: מפלגת העם הלאומית הגרמנית ה-DNVP. עוד לפני 1933 ערב עלייתו של היטלר לשלטון היה בעיר חרם על עסקים יהודיים ובית הכנסת נמכר ביוני 1938 לחברת רהיטים, ולכן הוא שרד את השואה. בבחירות לרייכסטאג ב-5 במרץ 1933 זכתה המפלגה הנציונל-סוציאליסטית של היטלר ב־53.7% אחוזים מהקולות בדמין.[19] ב-11 בנובמבר 1938, התאספו אלפים בכיכר בהפגנה אנטישמית[20] במסגרת ליל הבדולח.

במהלך מלחמת העולם השנייה הובאו לעיר לעבודת כפייה פולנים, רוסים וגם שבויי מלחמה מצרפת ובלגיה.

תוך כדי נסיגה מדמין במהלך מלחמת העולם השנייה חיילים גרמנים הרסו את הגשרים מעל נהר ה-Pine, כדי להאט את קצב התקדמותו של הצבא האדום הסובייטי. כשהסובייטים הגיעו לדמין ב-30 באפריל 1945. דמין נכבשה ברובה על ידי הצבא האדום ללא לחימה, בדומה לערים אחרות כמו גריפסוואלד. אונס, ביזה והוצאות להורג שבוצעו על ידי חיילי הצבא האדום גרמו להתאבדות המונית של מאות אנשים וכמעט כל העיר העתיקה נשרפה על ידי הצבא האדום.[21][22]

מסוף מלחמת העולם השנייה

עריכה

דמין נבנתה ברובה מחדש ונשארה בירת מחוז דמין, שהיה חלק ממדינת במקלנבורג-מערב פומרניה. משנת 1991, מרכז העיר והכנסייה שופצו באופן יסודי כחלק ממימון הפיתוח העירוני. בשנת 1995, נבנה מחדש בניין העירייה של דמין, שנהרס במלחמה, הוא נבנה בסגנון ההיסטורי שלו במקומו הישן בכיכר השוק. העיר הצטרפה בשנית לברית ערי הנזה המודרנית ב-1992. מאז 21 בינואר 1994, לעיר נוסף השם "עיר הנזה".[23]

מאז הרפורמה המחוזית של 2011, העיר משתייכת למחוז מקלנבורגישה זיינפלאטה. כתוצאה מאיחוד גרמניה לאחר נפילת הקומוניזם וחומת ברלין, העיר איבדה כ-6,000 תושבים שהיגרו לאזורי מערב גרמניה מחשש שהקומנזם ישוב עם השנים. בעקבות הגירה זו העיר התחילה להזדקן.

אוכלוסייה

עריכה
התפלגות האוכלוסייה בדמין בין השנים
1740–2020[24][25]
השנה 1740 1794 1831 1843 1852 1861 1880 1890 1925 1939 1981 2000 2010 2020
אוכלוסייה כללית 1,773 2,586 4,923 6,825 7,757 8.016 10,507 10,852 12,787 15,534 17.181 13,529 11,890 10,523
יהודים - - 36 99 86 92 103 60 27 3 - - - -

נכון למפקד האוכלוסין בשנת 2020 התפלגות האוכלוסייה לגברים ונשים הייתה 47.6% גברים (5,009) 52.4% נשים (5,514). בהתפלגות לפי גילאים עד גיל 17 היו 14.4% מגיל 18–64 54.4% ומגיל 65 ומעלה 31.2%. קצב גידול האוכלוסייה השנתי עומד על -1.1%. 97.7% מהאוכלוסייה הם גרמנים.[26]

דת

עריכה

בשנת 2011 השתייכו 18.7% מהאוכלוסייה לכנסייה האוונגליסטית, 2.7% שייכים לכנסייה הקתולית .[27] נכון למפקד האוכלוסין לשנת 2020 מספר התושבים שלא הצהירו על דתם עמד על 77.6% היתר התפלגו לפי 2.6% קתולים ו-19.7% פרוטסטנטים.

חינוך

עריכה

בעיר ישנם כ-4 בתי ספר יסודיים, עירוניים. בית הספר היסודי לבנים על שם המשורר והסופר פריץ רויטר נבנה בשנת 1895, בנוסף יש בעיר בית ספר להתעמלות ומוזיקה. אין בעיר מוסדות חינוך על יסודיים.

בין השנים 1978–1981 מגדל המים בעיר הפך למצפה כוכבים. עד שנה 2001, מצפה הכוכבים שולב באופן קבוע בשיעורי בית הספר. משנת 2013, המצפה, שבבעלות העירייה, נתמך והתפתח על ידי הפיזיקאי מיכאל דניאלידס מבחינת התוכן והארגון.[28] לרגל יום השנה ה-40 לתחנת האסטרונומיה, נחנכה במקום מערכת הקרנה חדשה של כיפת שמיים מלאה-fulldome. מאז, תוכניות החינוך המודרניות הותאמו בעיקר לבתי הספר העירוניים של דמין.

בריאות

עריכה

בית החולים המחוזי דמין, שהורחב לאחר איחוד גרמניה נחשב לבית חולים מודרני, הוא ממוקם בקצה הדרומי של מרכז העיר. יש בבית החולים 203 מיטות ומנחת מסוקים. בשל המתקנים והציוד המודרני שבו, הוא הפך לשלוחה של בית חולים אוניברסיטאי מטעם האוניברסיטה לרפואה בגריפסוואלד. מאז הרפורמה המחוזית שהתבצעה בשנת 2011, האחראיות על בית החולים הוא מחוז מקלנבורגישה זינפלאטה. בבית החולים משרתים כשלושים רופאים מומחים ורופאים כלליים המספקים גם טיפול רפואי במרפאות חוץ.

אקלים

עריכה
אקלים בדמין
Demmin
בממוצע בין השנים 2009 לבין 2022
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 2 4 8 13 17 21 23 23 19 13 8 4 23
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -1 -1 1 4 7 11 14 14 11 7 4 0 5.9
משקעים ממוצעים (מ"מ) 61.7 51 49.4 43.1 75.6 85.2 111.1 95.9 52.5 68.5 53.4 64.6 812
מקור: World Weather Online :Demmin Climate Weather Averages ,2022-04-27

תחבורה

עריכה

הכביש הפדרלי 110 בין רוסטוק לאנקלאם עובר דרך דמין בכיוון מערב-מזרח וחוצה את נהר ה-Pine בעיר על גשר קאלדן. בכיוון צפון-דרום, עובר הכביש הפדרלי 194.

תחנת הרכבת דמין נמצאת על קו הרכבת ברלין-שטרלזונד. בין השנים 1895 עד 1945, דמין הייתה גם נקודת המוצא לשתי מסילות רכבת צרות שהושבתו לאחר מלחמת העולם השנייה.

לעיריית דמין יש קו אוטובוסים עירוני אחד משלה שפועל כל שעה בימי חול. קווים אזוריים אחרים משרתים את האזור שמסביב. תובלה מקומית מתבצעת בעיקר על ידי חברת התחבורה MVVG שבבעלות המחוז, שמשרדיה הראשיים נמצאים בדמין.

שדה התעופה הקרוב ביותר הוא נמל התעופה רוסטוק-לאאג' Rostock-Laage Airport, הנמצא במרחק של כ-65 קילומטרים מהעיר. לדמין יש נמל ים מסחרי על נתיב המים הפדרלי שעל נהר Peene.

גלריה

עריכה
  • צילומי נוף באזור דמין

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דמין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי מפקד האוכלוסין 2020
  2. ^ Internet Archive Search: ("Adamus Bremensis" OR "Adam of Breman" OR "Bremensis, Adamus" OR "Breman Adam"), archive.org (באנגלית)
  3. ^ Temme, Jodocus Donatus Hubertus. 1840.
  4. ^ Ferrand, Eduard. 1845.
  5. ^ Schmidt, Th. 1865.
  6. ^ Grässe, Johann Georg Theodor. 1871.
  7. ^ Knoop, D. 1891.
  8. ^ Eichblatt, Hermann: Sagen, Volksglaube und Bräuche aus Demmin und Umgebung.
  9. ^ Schuldt, Ewald (Hg.): Bodendenkmalpflege in Mecklenburg.
  10. ^ Great Dolmen near Upost
  11. ^ Schuldt, pp. 321
  12. ^ Sprockhoff, Ernst: Atlas der Megalithgräber Deutschlands Teil 2: Mecklenburg - Brandenburg - Pommern (1967) ISBN 978-3-7749-0743-0
  13. ^ Einhard: The Life of Charlemagne; ISBN 0-472-06035-X
  14. ^ Aspekte der Nationenbildung im Mittelalter: Ergebnisse der Marburger Rundgespräche 1972-1975.
  15. ^ Stolle, Wilhelm Carl: Beschreibung und Geschichte der Hauptstadt Demmin.
  16. ^ Barthold, Friedrich Wilhelm: Geschichte der deutschen Städte und des deutschen Bürgerthums, Volumes 1-2; ISBN 1-149-26202-8
  17. ^ Langer, Herbert (2003). "Die Anfänge des Garnisionswesens in Pommern". In Asmus, Ivo; Droste, Heiko; Olesen, Jens E. (eds.). Gemeinsame Bekannte: Schweden und Deutschland in der Frühen Neuzeit (בגרמנית). Berlin-Hamburg-Münster: LIT Verlag. p. 403. ISBN 3-8258-7150-9.
  18. ^ Langer, Herbert (2003). "Die Anfänge des Garnisionswesens in Pommern". In Asmus, Ivo; Droste, Heiko; Olesen, Jens E. (eds.). Gemeinsame Bekannte: Schweden und Deutschland in der Frühen Neuzeit (בגרמנית). Berlin-Hamburg-Münster: LIT Verlag. p. 397. ISBN 3-8258-7150-9.
  19. ^ Thomas Schreck: Echt deutsch und national - Die vorpommersche Kleinstadt Demmin im Jahr 1933, in: Zeitgeschichte regional 4/4 (2000), S. 14-23
  20. ^ Artikel Demmin in: Irene Diekmann (Hg.), Wegweiser durch das jüdische Mecklenburg-Vorpommern, Potsdam 1998, S. 99 ff, bes.
  21. ^ Buske, Norbert (Hg.): Das Kriegsende in Demmin 1945.
  22. ^ Huber, Florian (2019). Promise Me You'll Shoot Yourself. תורגם ע"י Taylor, Imogen. London: Allen Lane. ISBN 978-0-241-39924-8.
  23. ^ In: verwaltungsportal.de, retrieved on October 18, 2020.
  24. ^ Gustav Kratz, Die Städte der Provinz Pommern : Abriß ihrer Geschichte, zumeist nach Urkunden, Berlin : Bath, 1865
  25. ^ Population development in the districts and communities in Mecklenburg-Western Pomerania (Statistical report AI of the Mecklenburg-Western Pomeranian Statistical Office
  26. ^ Demmin (Mecklenburgische Seenplatte, Mecklenburg-Western Pomerania, Germany) - Population Statistics, Charts, Map, Location, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
  27. ^ Zensusdatenbank, ergebnisse2011.zensus2022.de, ‏2022-05-19 (בגרמנית)
  28. ^ ZDB-Katalog - Suchergebnisseite: iss="0721-8168", zdb-katalog.de
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דמין&oldid=38372088"