גיסטרו
גיסטרו (בגרמנית: Güstrow) היא בירת מחוז רוסטוק (העיר רוסטוק עצמה היא עיר שלא כפופה למחוז), שבמדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבגרמניה. זוהי העיר השביעית בגודלה במדינה.
| |||
ארמון גיסטרו (Schloss Güstrow) | |||
מדינה | גרמניה | ||
---|---|---|---|
מדינה | מקלנבורג-מערב פומרניה | ||
מחוז | רוסטוק | ||
ראש העיר |
ארנה שולט Arne Schuldt | ||
שפה רשמית | גרמנית | ||
תאריך ייסוד | 1219 | ||
שטח | 70.86 קמ"ר | ||
גובה | 14 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 29,582 (31 בדצמבר 2023) | ||
‑ צפיפות | 400 נפש לקמ"ר (2011) | ||
קואורדינטות | 53°47′38″N 12°10′35″E / 53.793888888889°N 12.176388888889°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.guestrow.de/ | |||
העיר ידועה בשל הארמון מתקופת הרנסאנס שבה ובקתדרלה שלה שבנויה מלבנים בסגנון בנייה גותי ומעוטרת בפסליו של ארנסט ברלך, שחי בעיר החל משנת 1910 ועד למותו בשנת 1938.
גאוגרפיה
עריכההעיר גיסטרו ממוקמת במרחק של 45 ק"מ מדרום לרוסטוק על גדות הנהר נבל (Nebel), יובל של נהר הווארנו (Warnow). תעלת ביצו-גיסטרו (Bützow-Güstrow-Kanal) היא נתיב מים המקושר לנהר הווארנו והיא משמשת לשייט תיירותי. העיר מוקפת בחמישה אגמים ובכמה יערות.
היסטוריה
עריכהמקור השם גיסטרו הוא מהשם "Guščerov" בשפתם של השבטים הפולאבים ומשמעותו הוא "מקומן של הלטאות".
ב-1219 נבנתה מצודה על ידי הוונדים במקום בו ניצב כיום הארמון מתקופת הרנסאנס. גיסטרו נוסדה כנראה על ידי היינריך בורווין השני, נכדו של היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה בין השנים 1219–1226. העיר מוזכרת לראשונה ב-1228 במגילת הזכויות של העיר שוורין, שאושרה על ידי בניו של היינריך בורווין השני, שמימנו את בניית הקתדרלה ב-1226. גיסטרו הייתה מקום מושבם של האדונים של הפייף של ורלה (Werle) בין השנים 1229–1436. ב-1441 נוסדה אגודת הצייד החוקית הראשונה של גיסטרו.
בעקבות משפט הנוגע לחילול לחם הקודש שהתקיים ב-1330, הועלו למוקד 23 יהודים ובית הכנסת המקומי נהרס. באתר בו עמד בית הכנסת נבנתה "הקפלה של הדם הקדוש" (Kapelle des heiligen Bluts). ב-1503, ב-1508 וב-1512 אירעו שריפות רחבות היקף בעיר וב-1556 עלה באש הארמון.
לאחר חלוקתה של מקלנבורג ב-1621 הפכה גיסטרו להיות בירתה של הדוכסות הקטנה של מקלנבורג-גיסטרו והמצביא הגדול של מלחמת שלושים השנים, אלברכט פון ולנשטיין היה הדוכס של מקלנבורג-גיסטרו.
ב-1695 מת גוסטב אדולף, הדוכס האחרון, והדוכסות חדלה מלהתקיים. לאחר מכן נעשתה גיסטרו לחלק מהדוכסות של מקלנבורג-שוורין.
אתרים חשובים
עריכה- ארמון גיסטרו (Schloss Güstrow) נבנה ב-1589 בסגנון הרנסאנס, כמקום מגוריהם של הדוכסים של מקלנבורג. זהו אחד המבנים החשובים באזור הים הבלטי מהתקופה הזו. בין השנים 1963–1981 בוצעה עבודת שיחזור רבת היקף וגן בסגנון הרנסאנס התווסף על פי תיאורים המופיעים בתחריטים עתיקים.
- הקתדרלה, הבנויה מלבנים בסגנון גותי, נבנתה בין השנים 1226–1335. ראוים לציון הם המזבח מהתקופה הגותית המאוחרת (שנת 1500 לערך), קברו של הדוכס אולריך השלישי ושתי נשותיו (המאה ה-16) ופסל "המלאך המרחף" (Schwebende Engel) שהוא יצירתו המפורסמת ביותר של הפסל ארנסט ברלך, שנוצר בשנת 1926 לזכרם של קורבנות מלחמת העולם הראשונה.
- כנסיית מריה הקדושה, הבנויה לבנים גותיות. עוצבה מחדש במאה ה-19.
- הסטודיו של ברלך, בו מוצגות רבות מעבודותיו.
- בניין העירייה, נבנה במקור במאה ה-13 ונבנה מחדש בראשית המאה ה-19 בכיכר השוק המרכזית של העיר.
ערים תאומות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של גיסטרו (בגרמנית)
- גיסטרו באנציקלופדיה בריטניקה (1911)
- גוסטרוב (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית