Biblisches Hebräisch Für Studierende
Biblisches Hebräisch Für Studierende
Biblisches Hebräisch Für Studierende
A B C D E
𐤀 𐤁 𐤂 𐤃 𐤄
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ׂש ׁש ת אבגד
Die erste Gruppe der Buchstaben
Alpha-Beth
A B C D E
𐤀 𐤁 𐤂 𐤃 𐤄
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ׂש ׁש ת אבגד
Die erste Gruppe der Buchstaben
Alpha-Beth
A B C D E
𐤀 𐤁 𐤂 𐤃 𐤄
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ׂש ׁש ת אבגד
Die erste Gruppe der Buchstaben
Alphabeth
A B C D E
𐤀 𐤁 𐤂 𐤃 𐤄
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ׂש ׁש ת אבגד
Die dritte Gruppe der Buchstaben
Alphabeth
I/J K L M N O
s > Ξ (gr.
𐤉 𐤊 𐤋 𐤌 𐤍 𐤏
Xi)
Die zweite Gruppe wird
als letzte behandelt.
ע פ צ ק ר ׂש ׁש ת אבגדהוזחטי כ ל מ נ ס
Die vierte Gruppe der Buchstaben
Alphabeth
P Q R S T
𐤐 𐤑 𐤒 𐤓 𐤔 𐤕
פ צ ק ר ׂש ׁש ת יכלמנסע אבגדהוזחטיכלמנסע
Die zweite Gruppe der Buchstaben
Alphabeth
„ נָמֵסlöslich“
„ ִראׁשֹוןerster“ > erstklassig
ff
Laute
Glottale (Stimmritzenlaute) :
• Aleph
• Heh
Pharyngale (Rachenlaute):
• Ayin
Besondere Laute
• Chet
• Glottal: Stimmritzenverschluss
• Student*innen
• Transliteration /ḥ/
• emphatischer, dental/alveolarer
Frikativ, stimmlos
• heute als /ts/ ausgesprochen
• Transliteration /ś/
Übung
Psalm 117
Hebräisch
• frühmittelalterliche Textkorrekturen
• Aramäisch:
• Ketib: „geschrieben“ (Textkolumne)
• Qere: „Lies!“ (Korrektur am Rand)
• Qere perpetuum: „ständiges Qere“, nicht gekennzeichnet
Aleppo Codex (10. Jh.) Ri 1
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d3/Aleppo-HighRes2-
Neviim2-Judges.pdf
(30. Juli 2015)
Gottesname
Nomina
Pronomen
Nomina Substantive
(Adjektive)
Personalpronomina im Nominativ
(unabhängige Pronomen/pronomina separata)
SG PL
Kontext Pausal Kontext Pausal
• Zwei Genera: m - f
• Zwei Status: abs - cs
• drei Kasus: Nom, Gen, Acc
Deklination
der Substantive
Maskulinum
Singular
Status absolutus
Ø
dābār
Status constructus
meist Vokaländerung
dǝbār
דָּ בָר דְּ בַר
Wort.MSG.ABS Wort.MSG.CS
Plural =îm =ê
dǝbār=îm
Wort=MPL.ABS
dibr=ê
Wort=MPL.CS
דְּ ב ִָרים דִּ ב ְֵרי
Deklination
der Substantive
Maskulinum
Singular
Status absolutus
Ø
dābār
Status constructus
meist Vokaländerung
dǝbār
דָּ בָר דְּ בַר
Wort.MSG.ABS Wort.MSG.CS
Plural =îm =ê
dǝbār=îm
Wort=MPL.ABS
dibr=ê
Wort=MPL.CS
דְּ ב ִָרים דִּ ב ְֵרי
< *deḇerē
(duo schwa mutantur in chireq)
Deklination
der Substantive
Femininum
Status absolutus Status constructus
Tonverschiebung führt zu Vokalveränderung ְבּ ָרכָ ה ִבּ ְרכַּ ת
Singular =â =at
=ôt =ôt
ת3ְבּ ָרכ ת3ִבּ ְרכ
Plural
Deklination
der Substantive
Femininum
Status absolutus Status constructus
Tonverschiebung führt zu Vokalveränderung ְבּ ָרכָ ה ִבּ ְרכַּ ת
Singular =â =at
=ôt =ôt
ת3ְבּ ָרכ ת3ִבּ ְרכ
Plural
=t
die ursprüngliche Femininendung in
den semitischen Sprachen
Deklination
der Substantive
< *berekaṯ
(duo schwa mutantur in chireq)
Femininum
Singular
Status absolutus
=â
Status constructus
meist Vokaländerung
ְבּ ָרכָ ה ִבּ ְרכַּ ת
< *bereḵôṯ
(duo schwa mutantur in chireq)
Dual
Zweiheit
ִדּ ְב ֵרי הָ עָ ם
> ganze Verbindung ist indeterminiert
ִמן־הַ מֶּ לֶ ְך
vor Artikel הַ מֶּ לֶ ְך וְ הַ מֶּ לֶ ְך לַ מֶּ לֶ ְך
מֵ הַ מֶּ לֶ ְך
ֱֹלהם
א ִ ֵאֹלהים
ִ ו אֹלהים
ִ כֵּ ֱֹלהים
מֵ א ִ
mit Gottesbezeichnungen דנָיא ֹ
ֲ דנָי וַא ֹ דנָי כַּ א ֹ דנָיא ֹ
מֵ ֲ
יְ הוָה וַיהוָה בַּ יהוָה מֵ יהוָה
Übersicht über die Formbildung der Proklitika
ִמן־הַ מֶּ לֶ ְך
vor Artikel הַ מֶּ לֶ ְך וְ הַ מֶּ לֶ ְך לַ מֶּ לֶ ְך
מֵ הַ מֶּ לֶ ְך
ֱֹלהם
א ִ ֵאֹלהים
ִ ו אֹלהים
ִ כֵּ ֱֹלהים
מֵ א ִ
mit Gottesbezeichnungen דנָיא ֹ
ֲ דנָי וַא ֹ דנָי כַּ א ֹ דנָיא ֹ
מֵ ֲ
יְ הוָה וַיהוָה בַּ יהוָה מֵ יהוָה
Präpositionen
ל, כ,ב
einkonsonantige Präpositionen
Ernst Jenni (*1927)
• wichtigste Arbeiten dazu von Ernst
Jenni (Basel)
Nominalsätze
• Sätze ohne konjugiertes Verb als Prädikat
• „John is a painter“
Prädikation wird meist durch Nomina (Substantive, Adjektive, auch Partizipien und Pronomina)
vollzogen,
aber auch durch Adverbiale (meist Präpositionalphrasen, z.B. „Hans ist im Keller“)
mit Adjektiv als Prädikat
„ עֵ ץBaum“
fi
mit indeterminiertem Substantiv (NP.i)
als Prädikat
Klassi zierender Nominalsatz
נַעַ ר אָ נ ִֹכי
„ נַעַ רKnabe“
fi
mit Adverbialphrase (AdvP, meist PP) als
Prädikat
Adverbieller Nominalsatz
Jakob sagte zu ihnen: Meine Brüder,
woher seid ihr? Sie sagten:
אנ ְָחנוּ
ֲ מֵ חָ ָרן
„ חָ ָרןHaran“
mit einer determinierten Nominalphrase als
Prädikat (NP.d/DP)
סֵ ף3אֲנִ י י
Identi zierender bzw.
äquativer Nominalsatz Besonderheit: bei Pronomen und Eigenname
immer die Reihenfolge Pron-n.prop
Auch wenn, wie hier im Beispiel der Eigenname
die neue Information ist (Kontext:
Josephsnovelle: Szene der wiedererkennung)
und damit Prädikat.
fi
Nominalsätze
rot markiert:
Subjekt
Übersicht
Wortart des
Prädikativums
Art der Prädikation Beispiel Strukturen
Adjektiv
(-phrase) Quali kation ב הָ עֵ ץ3ט AP-DP
אנ ְָחנוּ
ֲ מֵ חָ ָרן
Präpositional-
phrase oder
Adverbialphrase Lokalisierung etc. AdvP/PP-DP
indeterminierte
Nominalphrase Klassi kation נַעַ ר אָ נ ִֹכי NP-DP
determinierte
Nominalphrase Identi kation סֵ ף3אֲנִ י י DP-DP
Partizip transformierter (werden wir später behandeln, wenn wir das Partizip lernen!) PtzP-DP
(Verbalphrase)
Verbalsatz
fi
fi
fi
Informationsstruktur von
Nominalsätzen
Informationsstruktur von Nominalsätzen
[1] There is a book on the table. Neue Information jeweils rot!
Im Blick: Tisch zeigende Geste
Comment
Thema: Buch Frage: Wo ist das Buch?
ל־פּנֵי
ְ ִַכּי־מַ יִ ם ע
Was die neue Information ist, zeigt der
Kontext aus der Sint utgeschichte: Noah
schickte eine Taube zur Erkundung aus.
Sie soll feststellen, wie es auf der Erde
fl
ê
fl
Adverbielle Nominalsätze
Informationsstruktur
ל־פּנֵי
ְ ִַכּי־מַ יִ ם ע
Was die neue Information ist, zeigt der
Kontext aus der Sint utgeschichte: Noah
schickte eine Taube zur Erkundung aus.
Sie soll feststellen, wie es auf der Erde
ê
fl
fl
Diethelm Michel (1931-1999) • Problematik von Subjekt und Prädikat
• Diethelm Michel:
Nominalsatz: Satzglieder
• Mubtada (Insbildsetzung*) >
Subjekt
• Diethelm Michel:
• Mubtada (Insbildsetzung) > Subjekt
• Chabar (neue Information) > Prädikativ
ל־פּנֵי
ְ ִַכּי־מַ יִ ם ע Referenz ist hier der Umstand, was auf
der „Ober äche der Erde“ sich be ndet
Mubtada (Subjekt)
Askription ist hier dasjenige, was sich auf
kı ̂- mayim ʿal-pᵉn der „Ober äche der Erde“ be ndet, hier:
denn-Wasser auf-Ober äche.cs Ganzheit.cs-det=Erde Wasser
Subst.i Präp.-NP.d
NP.i PP.d Chabar (Prädikativ)
Satzteilfolge
3msg –––Ø yi – – –
3fsg –––â ti – – –
2msg – – ´– tā ti – – –
–––t ti – – – î
Haupttempora
2fsg
1csg – – ´– tî ʾe – – –
3mpl –––û yi – – – û
3fpl communis ti – – ´–nâ
2mpl – – – tem ti – – – û
2fpl – – – ten ti – – ´–nâ
1cpl – – ´– nû ni – – –
fi
fi
Qatal >> Fakten (real)
Perfekt, Suffixkonjugation [SK],
Haupttempora
Afformativkonjugation/Affixkonjugation
[AK]
3cpl
כּ ְתבוּ
ָֽ
sie haben
gelesen
Stammesmodi-
ikation (Binyan)
3fsg כּ ְתבָ ה
ָֽ sie hat gelesen
qatal
2msg gelesen 2mpl gelesen
Tempus
1csg כָּ ֫ ַת ְב ִתּי ich habe gelesen 1cpl כָּ תַ ְבנוּ wir haben
gelesen
f
3msg כָּ תַ ב er hat gelesen
3cpl
כּ ְתבוּ
ָֽ
sie haben
gelesen
3fsg כּ ְתבָ ה
ָֽ sie hat gelesen
qatal
2msg gelesen 2mpl gelesen
1csg כָּ ֫ ַת ְב ִתּי ich habe gelesen 1cpl כָּ תַ ְבנוּ wir haben
gelesen
f
3msg
כָּ תַ ב er hat gelesen
3cpl
כּ ְתבוּ
ָֽ
sie haben
gelesen
3fsg
כּ ְתבָ ה
ָֽ sie hat gelesen
Qal ָכָּ תַ ְבתּ du (m) hast ְכּתַ ְבתֶּ ם ihr (m) habt
qatal
2msg gelesen 2mpl gelesen
2fsg
כָּ תַ ְב ְתּ du (f) hast
2fpl
ְכּתַ ְבתֶּ ן ihr (f) habt
gelesen gelesen
Perfekt, Suf ixkonjugation (SK),
Afformativkonjugation (AK)
1csg
כָּ תַ ְב ִתּי ich habe gelesen 1cpl
כָּ תַ ְבנוּ wir haben
gelesen
f
3msg=
Zitierform
3msg
כָּ תַ ב er hat gelesen
3cpl
כּ ְתבוּ
ָֽ
sie haben
gelesen
3fsg
כּ ְתבָ ה
ָֽ sie hat gelesen
Qal ָכָּ תַ ְבתּ du (m) hast ְכּתַ ְבתֶּ ם ihr (m) habt
qatal
2msg gelesen 2mpl gelesen
2fsg
כָּ תַ ְב ְתּ du (f) hast
2fpl
ְכּתַ ְבתֶּ ן ihr (f) habt
gelesen gelesen
Perfekt, Suf ixkonjugation (SK),
Afformativkonjugation (AK)
1csg
כָּ תַ ְב ִתּי ich habe gelesen 1cpl
כָּ תַ ְבנוּ wir haben
gelesen
f
3msg
יִ ְכתֹּב er möchte/wird
schreiben 3mpl
יִ ְכ ְתּבוּ sie (m) wollen/
werden
schreiben
3fsg
ִתּ ְכתֹּב sie möchte/wird
schreiben 3fpl
ִתּ ְכ ֹ֫תּ ְבנָה sie (f) müssen/
werden
schreiben
yiqtol
2msg möchtest/wirst 2mpl werdet
schreiben schreiben
2fsg
ִתּ ְכ ְתּ ִבי du (f) möchtest/
wirst schreiben 2fpl
ִתּ ְכ ֹ֫תּ ְבנָה ihr (f) dürft/
werdet
schreiben
Imperfekt, Prä ixkonjugation/
Imperfekt, Prä ixkonjugation (PK)
Präformativkonjugation (PK)
1csg
אֶ ְכתֹּב ich möchte/
werde 1cpl
נִ ְכתֹּב wir können/
werden
schreiben schreiben
3fsg
ִתּ ְכתֹּב sie möchte/wird
schreiben 3fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ sie (f) müssen/
werden
schreiben
yiqtol
2msg möchtest/wirst 2mpl werdet
schreiben schreiben
2fsg
ִתּ ְכ ְתּ ִבי du (f) möchtest/
wirst schreiben 2fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ ihr (f) dürft/
werdet
schreiben
Imperfekt, Prä ixkonjugation/
Präformativkonjugation (PK)
1csg
אֶ ְכתֹּב ich möchte/
werde 1cpl
נִ ְכתֹּב wir können/
werden
schreiben schreiben
f
3msg
יִ ְכתֹּב er möchte/wird
schreiben 3mpl
יִ ְכ ְתּבוּ sie (m) wollen/
werden
schreiben
3fsg
ִתּ ְכתֹּב sie möchte/wird
schreiben 3fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ sie (f) müssen/
werden
schreiben
yiqtol
2msg möchtest/wirst 2mpl werdet
schreiben schreiben
2fsg
ִתּ ְכ ְתּ ִבי du (f) möchtest/
wirst schreiben 2fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ ihr (f) dürft/
werdet
schreiben
Imperfekt, Prä ixkonjugation/
Imperfekt, Prä ixkonjugation (PK)
Präformativkonjugation (PK)
1csg
אֶ ְכתֹּב ich möchte/
werde 1cpl
נִ ְכתֹּב wir können/
werden
schreiben schreiben
f
f
3msg
יִ ְכתֹּב er möchte/wird
schreiben 3mpl
יִ ְכ ְתּבוּ sie (m) wollen/
werden
schreiben
3fsg
ִתּ ְכתֹּב sie möchte/wird
schreiben 3fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ sie (f) müssen/
werden
schreiben
yiqtol
2msg möchtest/wirst 2mpl werdet
schreiben schreiben
2fsg
ִתּ ְכ ְתּ ִבי du (f) möchtest/
wirst schreiben 2fpl
ֹבנָה
ְ ִתּ ְכתּ ihr (f) dürft/
werdet
schreiben
Imperfekt, Prä ixkonjugation/
Imperfekt, Prä ixkonjugation (PK)
Präformativkonjugation (PK)
1csg
אֶ ְכתֹּב ich möchte/
werde 1cpl
נִ ְכתֹּב wir können/
werden
schreiben schreiben
f
f
Qatal Yiqtol
2msg ָכּ ַת ְב ָתּ 2mpl ְכּ ַת ְב ֶתּם 2msg ִתּ ְכתֹּב 2mpl ִתּ ְכ ְתּבוּ
2fsg ָכּ ַת ְב ְתּ 2fpl ְכּ ַת ְב ֶתּן 2fsg ִתּ ְכ ְתּ ִבי 2fpl ִתּ ְכתּ ְֹבנָ ה
1csg ָכּ ַת ְב ִתּי 1cpl ָכּ ַת ְ=בנוּ 1csg ֶא ְכתֹּב 1cpl נִ ְכתֹּב
Fientisch Stativ
-ā-a- -ā-ē-
AK
Fientisch-Stativ kātab kāḇēḏ
yi - - ō - yi - - a -
PK
yiktōb yiḵbaḏ
Stative Verben
)sowie Präformativkonjugation mit Themavokal /a/ bei III-laryng. (oder /e/
Tempora
Zeitstellung)
PK-LF: modal
(meine Deutung)
PK-KF: Präteritum, Jussiv („du sollst
nicht/er soll …“)
Qatal >> Fakten (real)
• Vergangenheit
Haupttempora
Plusquamperfekt, oder gleichzeitig, v.a. bei
stativen Verben)
• sichere Zukunft (v.a. Prophetie)
• Generelle Aussagen
Aktiv Passiv
sg. pl. sg. pl.
כּ ְֹתבָ ה
fem. ת3כּ ְֹתב fem. ת ְכּתוּבָ ה3ְכּתוּב
כֹּתֶ בֶ ת
Keine Endungen, sondern
Muster der Vokalisierung
(Nominalbildungsmuster)
Partizip
Qal
Aktiv Passiv
sg. pl. sg. pl.
כּ ְֹתבָ ה
fem. ת3כּ ְֹתב fem. ת ְכּתוּבָ ה3ְכּתוּב
כֹּתֶ בֶ ת
Volitive
Imperativ
Kohortativ
Volitive Adhortativ
Jussiv
Volitive
„Lies (m/f)!/Lest (m/f)!“
Adhortativ (Aufforderung an die 2.msg):
„Du (m) sollst lesen!“
Jussiv (Aufforderung an die 2. und 3. sg
und pl.):
„Er soll lesen!/ Du sollst lesen!“
Imperative
Qal
o-Imperfekt a-Imperfekt
( entisch) (stativ)
• Seine Form ist die durch ein langes -â erweitere 1.csg der PK
ff
Adhorativ
Qal
„ כָּ ְתבָּ הSchreibe!“
„ ִשׁ ְכבָּ הLeg dich!“
(< *šeḵeḇā)
ffi
Verneinung des Imperativs
Vetitiv und Prohibitiv
Der Imperativ kann im Hebräischen nicht verneint werden stattdessen gibt es:
Prohibitiv ל ֹא+PK
(apodiktisches, generelles Verbot)
ff
In nitive
fi
In nitiv
Qal
Constructus bedeutet
nicht dasselbe wie beim
entisches Verb statives Verb
Nomen: es bedeutet, dass
diese Form nicht isoliert
stehen muss (wie der
absolutus!), sondern
constructus ְכּתֹב ְכּבֹד
Verbindungen eingehen
kann.
absolutus ב3 כָּ ת,כָּ תֹב ד3כָּ ב
Statives und ientisches Verb sind
identisch
fi
fi
f
mit Präposition: Nebensatz
In nitivus constructus ##
#
fi
als Adverb
Medium
• Das Buch liest sich leicht.
SK sg pl
• Kennzeichen: Prä x Nun (> N-Stamm)
2m נִ ְכתַּ בתָּ נִ ְכתַּ ְבתֶּ ם 2m ִתּכָּ תֵ ב ְתּכַּ ְתּבוּ
1c נִ ְכתַּ ְב ִתּי נִ ְכתַּ ְבנוּ 1c אֶ כָּ תֵ ב נְ כַּ תֵּ ב
Übrige Formen
Nifal
fi
Stammes-
modi kationen
Beiträge zur Forschung
Vorgang
ff
Fällen
(1) Satz A: „Der Baum ällt“
(2) Satz B: „Ich älle den Baum“
(3) Satz B’: „Ich veranlasse: »Der Baum ällt «“
Vorgang
f
f
f
Fällen
Deutsche Unterscheidung (Ablaut)
(1) Satz A: „Der Baum ällt“
(2) Satz B: „Ich älle den Baum“ Fallen — intransitiv (Vorgang)
(3) Satz B’: „Ich veranlasse: »Der Baum ällt «“
Fällen — transitiv (Aktivität)
Vorgang
f
f
f
Lehren
(1) Satz A: „Die Schülerin lernt Hebräisch“
(2) Satz B: „Ich lehre die Schülerin Hebräisch“
(3) Satz B’: „Ich veranlasse: »Die Schülerin lernt Hebräisch«“
Aktivität
Typ der Stammesmodi kation
G D H
resultativ,
einfach kausativ
faktitiv,
frequentativ
Diathese Hmed
N Dt
Medium internes
Nifal Hitpael
Hi l
N
Dp Hp
Passiv Nifal
Pual Hofal
(Qal passiv)
fi
fi
fi
fi
Terminologie
• Arabisches Verb im Paradigma
• hebr פע״ל
• Daher:
• Hifʿil
• etc.
Terminologie
• Arabisches Verb im Paradigma
Keine Verdopplung
• faʿala „tun, machen“ des Laryngals Ayin
• hebr פע״ל
• Daher:
• Hifʿil
• etc.
Typ der Stammesmodi kation
G D H
resultativ,
einfach kausativ
faktitiv,
frequentativ
N
Dp Hp
Passiv Nifal
Pual Hofal
(Qal passiv)
fi
fi
fi
fi
Typ der Stammesmodi kation
G D H
resultativ,
einfach kausativ
faktitiv,
frequentativ
Diathese Hmed
N Dt
Medium internes
Nifal Hitpael
Hi l
N
Dp Hp
Passiv Nifal
Pual Hofal
(Qal passiv)
fi
fi
fi
fi
Typ der Stammesmodifikation
Pi‘el Hif‘il
Qal
Aktiv qādāš ֝qiddeš hiqdaš
,heilig sein‘ ,für heilig erklären‘, ,als geheiligt
Binyanim
weihen darbringen‘
Hitpa‘el
Dia- internes Hi l
these Medium hitqaddeš (intransitiv)
Nif‘al ,sich heiligen‘
niqdaš
,sich als heilig
erweisen‘
Pu‘al
Hof‘al
Passiv mǝquddaš (Ptz)
--
,geheiligt sein‘
fi
Kausativierung
Lösen Sie die Aufgabe in einer Gruppe
Qal Hi l
פח״ד beben
רנ״ן jubeln
fi
Verdoppelung des mittleren
Konsonanten > D-Stamm
Vokalismus: i - e/i-a
ִכּתֵּ ב
Piel – SK
3msg -e-
3cpl ִכּ ְתּבוּ
3fsg ִכּ ְתּבָ ה
2msg ִַכּתַּ ְבתּ -a- 2mpl ִכּתַּ ְבתֶּ ם -a-
Vokalismus: i - e/i-a
ִכּתֵּ ב
Piel – SK
3msg -e-
3cpl ִכּ ְתּבוּ
3fsg ִכּ ְתּבָ ה
2msg ִַכּתַּ ְבתּ -a- 2mpl ִכּתַּ ְבתֶּ ם -a-
Vokalismus: i - e/i-a
ִכּתֵּ ב
Piel – SK
3msg -e-
3cpl ִכּ ְתּבוּ
3fsg ִכּ ְתּבָ ה
2msg ִַכּתַּ ְבתּ -a- 2mpl ִכּתַּ ְבתֶּ ם -a-
Vokalismus: i - e / i-a
Piel – SK
3msg ִכּתֵּ ב -e-
3cpl ִכּ ְתּבוּ
3fsg ִכּ ְתּבָ ה
2msg ִַכּתַּ ְבתּ -a- 2mpl ִכּתַּ ְבתֶּ ם -a-
Silbenstruktur:
• erste Silbe offen (Schwa)
• zweite Silbe geschlossen (Patach)
• yǝ=ḵat=tēḇ
Silbenstruktur:
• erste Silbe offen (Schwa)
• zweite Silbe geschlossen (Patach)
• yǝ=ḵat=tēḇ
Silbenstruktur:
• erste Silbe offen (Schwa)
• zweite Silbe geschlossen (Patach)
• yǝ=ḵat=tēḇ
Silbenstruktur:
• erste Silbe offen (Schwa)
• zweite Silbe geschlossen (Patach)
• yǝ=ḵat=ēḇ
Silbenstruktur:
• erste Silbe offen (Schwa)
• zweite Silbe geschlossen (Patach)
• yǝ=ḵat=tēḇ
Hi l – SK 3sm
2sf
ִה ְכ ִתּיב
ִה ְכ ִתּיבָ ה
3pc ִה ְכ ִתּיבוּ
fi
Pi‘el Hif‘il
Su xkonjugation
2sf ִכּתַּ ְבתּ ִה ְכתַּ ְב ְתּ
1sc ִכּתַּ ְב ִתּי ִה ְכתַּ ְב ִתּי
3pc ִכּ ְתּבוּ ִה ְכ ִתּיבוּ
2pm ִכּתַּ ְבתֶּ ם ִה ְכתַּ ְבתֶּ ם
2pf ִכּתַּ ְבתֶּ ן ִה ְכתַּ ְבתֶּ ן
1pc ִכּתַּ ְבנוּ ִה ְכתַּ ְבנוּ
ffi
Dagesch > Verdopplung Dagesch > neue Silbe
Pi‘el Hif‘il
Su xkonjugation
2sf ִכּתַּ ְבתּ ִה ְכתַּ ְב ְתּ
1sc ִכּתַּ ְב ִתּי ִה ְכתַּ ְב ִתּי
3pc ִכּ ְתּבוּ ִה ְכ ִתּיבוּ
2pm ִכּתַּ ְבתֶּ ם ִה ְכתַּ ְבתֶּ ם
2pf ִכּתַּ ְבתֶּ ן ִה ְכתַּ ְבתֶּ ן
1pc ִכּתַּ ְבנוּ ִה ְכתַּ ְבנוּ
ffi
Pi‘el Hif‘il
Pi‘el Hif‘il
Pi‘el Hif‘il
Pi‘el Hif‘il
Pi‘el Hif‘il
SK כָּ תַ ב נִ ְכתַּ ב ִכּתֵּ ב ִה ְתכַּ תֵּ ב כֻּ תַּ ב ִה ְכ ִתּיב הָ ְכתַּ ב
PK (LF) יִ ְכתֹּב יִ כָּ תֵ ב יְ כַ תֵּ ב יִ ְתכַּ תֵּ ב יְ כֻ תַּ ב י ְַכ ִתּיב י ְָכתַּ ב
wawPK וַיִּ ְכתֹּב וַיִּ כָּ תֵ ב וַיְ כַ תֵּ ב וַּיִ ְתכַּ תֵּ ב וַיְ כֻ תַּ ב ַויַּכתֵּ ב ַויּ ְָכתַּ ב
Imp ְכּתֹב ִהכָּ תֵ ב כַּ תֵּ ב ִה ְתכַּ תֵּ ב nicht vom Passiv הַ ְכתֵּ ב nicht vom Passiv
Inf.abs ב3כָּ ת ִהכָּ תֵ ב כַּ תֵּ ב ִה ְתכַּ תֵּ ב כֻּ תֹּב הַ ְכתֵּ ב הָ ְכתֵּ ב
Ptz כָּ תוּב,כֹּתֵ ב נִ ְכתָּ ב ְמכַ תֵּ ב ִמ ְתכַּ תֵּ ב ְמכֻ תָּ ב מַ ְכ ִתּיב מָ ְכתֵּ ב
fi
הי״ה
Qal SK 3msg הָ יָה 3cpl הָ יוּ
3fsg הָ יְ תָ ה
2msg ָהָ יִ ית 2mpl הֱיִ יתֶ ם
2fsg ית
ְ ִהָ י 2fpl nicht belegt
1csg יתי
ִ ִהָ י 1cpl הָ יִ ינוּ
PK (LF) 3msg יִ ְהיֶה 3mpl יִּ ְהיוּ
3fsg ִתּ ְהיֶה 3fpl ִתּ ְהיֶינָה
2msg ִתּ ְהיֶה 2mpl ִתּ ְהיוּ
2fsg ִת ְהיִ י 2fpl nicht belegt
הי״ה
1csg אֶ ְהיֶה 1cpl נִ ְהיֶה
PK (KF) 3msg יְ ִהי 3mpl
3fsg ְתּ ִהי
2msg ְתּ ִהי
wawPK 3msg וַיְ ִהי
Imp msg היֵה
ֱ mpl הֱיוּ
fsg הֲיִ י fpl nicht belegt
Inf.cs ת3הֱי
Inf.abs 3הָ י
Ptz.akt msg nicht belegt je nur ein Vorkommen
fsg יָה3ה
Qal SK 3msg הָ יָה 3cpl הָ יוּ
3fsg הָ יְ תָ ה
2msg ָהָ יִ ית 2mpl הֱיִ יתֶ ם
2fsg ית
ְ ִהָ י 2fpl nicht belegt
1csg יתי
ִ ִהָ י 1cpl הָ יִ ינוּ
PK (LF) 3msg יִ ְהיֶה 3mpl יִּ ְהיוּ
3fsg ִתּ ְהיֶה 3fpl ִתּ ְהיֶינָה
2msg ִתּ ְהיֶה 2mpl ִתּ ְהיוּ
2fsg ִת ְהיִ י 2fpl nicht belegt
הי״ה
1csg אֶ ְהיֶה 1cpl נִ ְהיֶה
PK (KF) 3msg יְ ִהי 3mpl
3fsg ְתּ ִהי
2msg ְתּ ִהי
wawPK 3msg וַיְ ִהי
Imp msg היֵה
ֱ mpl הֱיוּ
fsg הֲיִ י fpl nicht belegt auch
Inf.cs ת3הֱי
Inf.abs 3הָ י חי״ה
Ptz.akt msg nicht belegt je nur ein Vorkommen
fsg יָה3ה
Passiv des
Qal
Partizip Passiv
Grundstamm (Qal)
כ ּתֵב
ֹ
כָּתו ּב
Weitere Qal Passiv Formen
Verben
2 = יֻּקָח 1 = לֻקֳחָה־
Imperfect = 2 Perfect = 1
1 = יֻּקַח־ 1 = לֻּקְחּו
לקחto take = 14 Imperfect = 1
————————————
Perfect = 1
1 = ָלֻּקָחְּת
3 = לֻּקַח Perfect = 1
Perfect = 3 —————————
1 = לֻּקָח 1 = ּתֻּקַח
Perfect = 1 WawConsecutive = 1
Passives Qal
Gen 3,23
So schickte ihn (den Menschen) der HERR, Gott, aus dem Garten Eden fort, dass er den Erdboden
bebaue,
ּ ִאֲשֶׁר לֻקַּח מ
שָׁם
Es fehlt aber eine typische kausative Funktion des D-Stammes (also weder: faktitiv, resultativ oder
frequentativ; außerdem existiert von diesem wirklich häu gen Verb kein Piel!)
fi
Passives Qal
Gen 4,26
masoretische
Qal Passiv Vokalisierung
Passiv (Nifal ersetzt die aussterbende Pual Hofal
Form)
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד ִחשַּׁ ב,ִחלֵּ ל ִה ְתאַ בֵּ ל אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך nicht vom Passiv הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך nicht belegt (1) הַ ע ֲִמיד nicht belegt
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
QAL
„ עמ״דstehen“ ( entisch) — יַעֲמֹדThemavokal in der PK /0/
„ חז״קstark s./w.“ Statives Verb (Eigenschaft) — יֶחֱזַקThemavokal in der PK /a/
חָזֵקkein passives Ptz von einem stativen Verb
עֲמֹדstatt des Schwa ein Chateph Patach
PIEL
חל״לD „entweihen“ (auch II-gem)
חׁש״בD „nachdenken“ in der SK mit /a/ (Patach) als Themavokal auch in der 3msg, wo sonst /e/ (Sere) steht
„ אב״דzugrunde richten“
„ חז״קstark machen“
HITPAEL
„ אב״לtrauern“
„ חפ״ׂשsuchen“
„ הל״ךhin und her gehen“
PUAL
„ אס״ףgesammelt w.“
„ הל״לgepriesen w.“
fi
fi
(1) einzig עֻּנֹותֹוvon ענ״הII ist belegt, dies ist aber auch ein III.in rm und füllt somit unser vorliegendes Schema nicht auf.
___________
חִׁשַּבDie Grammatiken verzeichnen die Form mit dieser Vokalisierung nicht und kommentieren sie nicht; einzig Reymond 185, der neben ( אִּבַדI-Aleph=laryng) noch בר״ך
au ührt; er gibt keine Erklärung. Es könnte immerhin sein, dass es der Ein uss des Laryngals ist, der zur Bevorzugung des A-Lautes führt (cf. Bergsträsser 1, § 28 o:
Ein uss auf den folgenden Vollvokal), Böttcher 1, 214 führt weitere Piel-Formen an ּתִתְעַּנַג,( חִׁשַּבneben einigen, wo ein folgend anlautender Laryngal wirkt – das scheint
seine Erklärung zu sein … jedoch 2 § 1021 zum Piel, wo er neben den I-lar auch Beispiele für Patach bei weiteren Verben gibt; nach seinem Material scheint es nicht
ausschließlich ein Phänomen der I-lar zu sein).
ff
fl
fi
fl
vom starken von einem verbum
Qal PK
Verb primum laryngaliae
3sm יִ ְכבַּ ד חזַק
ֱ ֶי
Qal PK
2sf ִתּ ְכ ְבּ ִדי תֶּ חֶ זְ ִקי
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך nicht vom Passiv הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך nicht belegt (1) הַ ע ֲִמיד nicht belegt
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
REGELN
fi
f
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד ִחשַּׁ ב,ִה ְתאַ בֵּ ל ִחלֵּ ל אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
nicht vom
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך Passiv
הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
REGELN
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד ִחשַּׁ ב,ִה ְתאַ בֵּ ל ִחלֵּ ל אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
PK (LF)
חַקזַק
ֱ ֶיֶי ֱחז,ֹד,ֹד
עמֲ ַי
עמ
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
nicht vom
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך Passiv
הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד ִחשַּׁ ב,ִה ְתאַ בֵּ ל ִחלֵּ ל אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
Silbenauf-
PK (LF)
חַקזַק
ֱ ֶיֶי ֱחז,ֹד,ֹד
עמֲ ַי
עמ
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
sprengung
PK (KF) wie LF wie LF wie LF wie LF wie LF ַיעֲמֵ ד wie LF
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
nicht vom
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך Passiv
הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar
Silbenauf-
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
Qal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד
ֶנעֱמַ ד
sprengung
ִחשַּׁ ב,ִה ְתאַ בֵּ ל ִחלֵּ ל
אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
nicht vom
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך Passiv
הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
REGELN
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ מַ ד ֶנעֱמַ ד ִחשַּׁ ב,ִה ְתאַ בֵּ ל ִחלֵּ ל אֻ סַּ ף הֶ ע ֱִמיד הָ עֳמַ ד
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד יְ חַ שֵּׁ ב יִ ְתחַ פֵּ שׂ יְ חֻ פַּ שׂ
ַי ַיעע ֲִמ ֲִמידיד ָיעֳמַ ד
חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד
Silbenauf-
wawPK nicht belegt
nicht vom
חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך הַ עֲמֵ ד
sprengung
Imp nicht vom Passiv
Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
REGELN
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
יֵעָ מֵ ד
יְכַּתֵב
PK (LF) חזַק
ֱ ֶי,עמֹד
ֲ ַי יֵעָ מֵ ד > יְ חַ שֵּׁ בkeine
פֵּ שׂVerdopplung
ַ יְ חֻ פַּ שׂ יִ ְתחdes ַיע ֲִמיד ָיעֳמַ ד
Laryngals
PK (KF) wie LF wie LF wie LF wie LF wie LF ַיעֲמֵ ד wie LF
> Ersatzdehnung der
wawPK חזַק
ֱ ַו ֶיּ,עמֹד
ֲ ַו ַיּ ַויֵּעָ מֶ ד וַיְ חַ זֵּק וַיִּ ְתאַ בֵּ ל וַיְ כֻ תַּ ב ַו ַיּעֲמֵ ד nicht belegt
nicht vom
Imp חזַק
ֲ ,עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך Passiv
הַ עֲמֵ ד nicht vom Passiv
nicht
Inf.cs עמֹד
ֲ הֵ עָ מֵ ד חַ זֵּק ִה ְתהַ לֵּ ְך belegt (1)
הַ ע ֲִמיד nicht belegt
nicht
Inf.abs ד3עָ מ עמֹד
ֲ ַנ אַ בֵּ ד ִה ְתחַ פֵּ שׂ belegt
הַ עֲמֵ ד הָ עֳמֵ ד
עָ מוּד,עֵ מֹד
Ptz ֶנעֱמָ ד ְמחַ זֵּק ִמ ְתהַ לֵּ ְך ְמהֻ לָּ ל מַ ע ֲִמיד מָ עֳמָ ד
חָ זֵק
REGELN
fi
II-laryng.
SG PL
SK בָּ חַ ר נִ ְבחַ ר בֵּ ַרְך ִה ְתבָּ ֵרְך בּ ַֹרְך ִה ְק ִריב הָ ְכ ַרת
PK (LF) יִ ְבחַ ר יִ בָּ חֵ ר יְ בָ ֵרְך יִ ְתבָּ ֵרְך יְ ב ַֹרְך י ְַק ִריב ָיח ֳַרם
wawPK וַיִּ ְבחַ ר וַיִּ בָּ חֶ ר וַיְ בָ ֶרְך וַיִּ ְתבָּ ֵרְך וַיְ ב ַֹרְך ַויּ ְַק ֵרב nicht belegt (1)
Imp ְבּחַ ר ִהבָּ חֵ ר בָּ ֵרְך nicht vom Passiv ִה ְתבָּ ֵרְך הַ ְק ֵרב nicht vom Passiv
Inf.cs ְבּחֹר ִהבָּ חֵ ר בָּ ֵרְך ִה ְתבָּ ֵרְך nicht belegt הַ ְק ִריב nicht belegt
Inf.abs ר3בָּ ח נִ ְבחֹר בָּ ֵרְך ִה ְתבָּ ֵרְך nicht belegt הַ ְק ֵרב הָ ח ֳֵרב
Ptz בָּ חוּר,בֹּחֵ ר נִ ְבחֹר ְמבָ ֵרְך ִמ ְתבָּ ֵרְך ְמב ָֹרְך מַ ְק ִריב מָ ְשׁחָ ת
HIFIL
„ קר״בetwas bringen“
HOFAL
„ כר״תausgerottet werden“
„ חר״םder Vernichtung geweiht sein“
(1) nur וַּתֻפַרWz פררPu „gebrochen sein“
„ חר״בzerstört werden“
„ ׁשח״תfehlerhaft sein“
fi
III-laryng.
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
III-lar Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
wawPK וַיִּ ְשׁמַ ע וַיִּ שָּׁ בַ ע וַיְ שַׁ לַּ ח n.b. n.b. ַויּ ְַצלַ ח n.b.
Inf.cs ְשׁמ ַֹע ִהשָּׁ בֵ ַע שַׁ לַּ ח ִה ְשׁתַּ גּ ֵַע n.b. יע
ַ הַ ְשׁ ִמ n.b.
Inf.abs ע3מ
ַ ָשׁ ִהשָּׁ בַ ע שַׁ לֵּ ַח n.b. n.b. הַ ְשׁבֵּ ַע ***הָ ְמלֵ ַח
Ptz שֹׁמֵ ַע נִ ְשׁבָּ ע ְמשַׁ לֵּ ַח ִמ ְשׁתַּ גּ ֵַע ְמשֻׁ לָּ ח מַ ְכ ִתיב יח
ַ מַ ְצ ִל
* nur Adhortativ belegt — ** seltene Formen von mehrfach schwachen Verben — ***einzige Form — **** nur 10 Belege der SK Hofal
גל״עhitpael „losbrechen“
ׁשג״עhitpael „sich wie ein Verrückter gebärden“
מל״חhofal „mit Salzwasser abgerieben werden“
fi
verba I/III-Aleph
I-Aleph
Verba I-Aleph
פ״א
אמֹר
ֱ ( הֵ אָ חֲזוּmpl) (+pr.e)
Imp
הַ א ֲִכלֵ הוּ
Inf.cs אמֹר
ֲ הֵ אָ כֹל אַ בֵּ ד הַ א ֲִביד
אמֹר
ֱ ( •הֵ אָ חֲזוּmpl)
Das (+pr.e)
/o/ des Themenvokals in der PK dissimiliert in
Imp
der folge zu /a/ הוּ ֵהַ א ֲִכל
Inf.cs אמֹר
ֲ הֵ אָ כֹל אַ בֵּ ד הַ א ֲִביד
• Das Schwa in der ersten Silbe (unter dem Aleph) wird
Inf.abs אָ מֹר im Imp und
אַ בֵּ דim Inf.cs zu einem Chateph-Laut
pass/ D el Dp H/
SK אָ מַ ר
ֶנאֱמַ ר ִאבַּ ד הֶ אֱבַ ְד אֻ ְכּלוּ
PK (LF) י ֹאמַ ר
יֵאָ מֵ ר יְ אַ בֵּ ד (3mp ִָתּ
כיל ְתּאֻ ְכּל3א
PK (KF)
וּ (1csg
Imp
Inf.cs
אמֹר
ֱ
אמֹר
ֲ
( הֵ אָ חֲזוּmpl)
הַ א ֲִביד
Vergleich
Inf.abs אָ מֹר אַ בֵּ ד
אִּבַדDie Grammatiken verzeichnen diese Form nicht und kommentieren sie nicht; einzig Reymond 185, der noch בר״ךau ührt; er gibt keine Erklärung. Ich vermute, es ist
der Ein uss des Laryngals, der zur Bevorzugung des A-Lautes führt (cf. Bergsträsser 1, § 28 o: Ein uss auf den folgenden Vollvokal), Böttcher 1, 214 führt Piel-Formen an
ּתִתְעַּנַג,( חִׁשַּבneben einigen, wo ein folgend anlautender Laryngal wirkt – das scheint seine Erklärung zu sein … jedoch 2 § 1021 zum Piel, wo er neben den I-lar auch
Beispiele für Patach bei weiteren Verben gibt; nach seinem Material scheint es nicht ausschließlich ein Phänomen der I-lar zu sein).
fi
fl
fi
f
fl
ff
I-Aleph und I-lar
N-D-H: Vergleich
חמ״ׁשD„den
חמ״ׁש „den ünften
ünftenTeil
Teil
חׁש״ב
חב״קD „nachdenken“
„umarmen“
nehmen“
fi
fi
f
f
III-Aleph
Verba III-Aleph
ל״א
1csg אתי
ִ ָמָ צ 1cpl מָ צָ אנוּ
ffi
ff
ffi
ffi
Verba III-Aleph
ל״א
1csg אתי
ִ ָמָ צ 1cpl מָ צָ אנוּ
ffi
ff
ffi
ffi
Verba III-Aleph
ל״א
QAL
QAL Präxkonjugation
Prä xkonjugation • In der PK Qal wird der
Themavokal der Verba laryngalia
verwendet, also /a/ statt /o/,
3msg
3msg מ ְמצָצָא
א ִיִ ְ י 3mpl
3mpl אוּ
ְ צ ְמ
צאוּ ִמ ְ י
ְ ִי
• vor dem Endung -nâ (2./3. pl.fem.)
ִתּ ְמצָ א ִתּ ְמצֶ אנָה steht /æ/ als Bindevokal
ִתּ ְמצָ א ִתּ ְמצֶ אנָה
3fsg 3fpl
3fsg 3fpl
PK (LF) יִ ְמצָ א יִ מָּ צֵ א יְ מַ לֵּ א יִ ְתנַבֵּ א *יְ ֻדכָּ א י ְַפ ִלא ****יוּבָ א
ַויָּבֵ א
wawPK וַיִּ ְמצָ א וַיִּ מָּ צֵ א וַיְ מַ לֵּ א וַיִּ ְתנַבֵּ א n.b. n.b.
ַויּ ְַמ ִצאוּ
Imp ְמצָ א ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. nicht vom Passiv ***הָ בֵ יא nicht vom Passiv
ִה ְת ַרפֵּ א
Inf.cs ְמצ ֹא ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. הַ ְפ ִליא n.b.
ת3ִה ְתנַבּ
Inf.abs נָשׂ ֹא ִהמָּ צֵ א טַ מֵּ א n.b. n.b. הַ ְפלֵ א n.b.
Ptz צֵ א3מ נִ ְמצָ א ְממַ לֵּ א ִמ ְתנ ְַבּ ִאים n.b. מַ ְמ ִציא n.b.
* nur dieser eine Beleg — ** nur 4 Belege — *** nur von I-Yod und Hohlen Wurzeln — **** nur diese Form
fi
III- G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
PK (LF) יִ ְמצָ א יִ מָּ צֵ א יְ מַ לֵּ א יִ ְתנַבֵּ א *יְ ֻדכָּ א י ְַפ ִלא ****יוּבָ א
ַויָּבֵ א
wawPK וַיִּ ְמצָ א וַיִּ מָּ צֵ א וַיְ מַ לֵּ א וַיִּ ְתנַבֵּ א n.b. n.b.
ַויּ ְַמ ִצאוּ
Imp ְמצָ א ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. nicht vom Passiv ***הָ בֵ יא nicht vom Passiv
ִה ְת ַרפֵּ א
Inf.cs ְמצ ֹא ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. הַ ְפ ִליא n.b.
ת3ִה ְתנַבּ
Inf.abs נָשׂ ֹא ִהמָּ צֵ א טַ מֵּ א n.b. n.b. הַ ְפלֵ א n.b.
Ptz צֵ א3מ נִ ְמצָ א ְממַ לֵּ א ִמ ְתנ ְַבּ ִאים n.b. מַ ְמ ִציא n.b.
* nur dieser eine Beleg — ** nur 4 Belege — *** nur von I-Yod und Hohlen Wurzeln — **** nur diese Form
fi
III- G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
PK (LF) יִ ְמצָ א יִ מָּ צֵ א יְ מַ לֵּ א יִ ְתנַבֵּ א *יְ ֻדכָּ א י ְַפ ִלא ****יוּבָ א
Imp ְמצָ א ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. nicht vom Passiv ***הָ בֵ יא nicht vom Passiv
ִה ְת ַרפֵּ א
Inf.cs ְמצ ֹא ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. הַ ְפ ִליא n.b.
ת3ִה ְתנַבּ
Inf.abs נָשׂ ֹא ִהמָּ צֵ א טַ מֵּ א n.b. n.b. הַ ְפלֵ א n.b.
Ptz צֵ א3מ נִ ְמצָ א ְממַ לֵּ א ִמ ְתנ ְַבּ ִאים n.b. מַ ְמ ִציא n.b.
* nur dieser eine Beleg — ** nur 4 Belege — *** nur von I-Yod und Hohlen Wurzeln — **** nur diese Form
fi
III- G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
PK (LF) יִ ְמצָ א יִ מָּ צֵ א יְ מַ לֵּ א יִ ְתנַבֵּ א *יְ ֻדכָּ א י ְַפ ִלא ****יוּבָ א
ַויָּבֵ א
wawPK וַיִּ ְמצָ א וַיִּ מָּ צֵ א וַיְ מַ לֵּ א וַיִּ ְתנַבֵּ א n.b. n.b.
ַויּ ְַמ ִצאוּ
Imp ְמצָ א ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. nicht vom Passiv ***הָ בֵ יא nicht vom Passiv
ִה ְת ַרפֵּ א
Inf.cs ְמצ ֹא ִהנָּבֵ א מַ לֵּ א n.b. הַ ְפ ִליא n.b.
ת3ִה ְתנַבּ
Inf.abs נָשׂ ֹא ִהמָּ צֵ א טַ מֵּ א n.b. n.b. הַ ְפלֵ א n.b.
Ptz צֵ א3מ נִ ְמצָ א ְממַ לֵּ א ִמ ְתנ ְַבּ ִאים n.b. מַ ְמ ִציא n.b.
* nur dieser eine Beleg — ** nur 4 Belege — *** nur von I-Yod und Hohlen Wurzeln — **** nur diese Form
fi
verba I-nun
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-Nun Qal PK /o/ Qal PK /a/
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
–
SK נָפַ ל ָנגַשׁ נִ גַּשׁ נִ פֵּ ץ נֻתַּ ץ ִהגִּ ישׁ הֻ גַּשׁ
ִהנּ ְַבּאוּ
–
PK (LF) יִּ פֹל יִ גַּשׁ יִ ָנּגֵשׁ יְ נַתֵּ ק יִ ְתנַבֵּ א יַגִּ ישׁ ֻיגַּשׁ
ְתּנֻחָ מוּ
PK (KF) wie LF wie LF יִ ָנּגֶשׁ wie LF wie LF wie LF ַיגֵּשׁ wie LF
wawPK וַיִּ פֹּל וַיִּ גַּשׁ וַיִּ ָנּגֶשׁ וַיִּ נָּחֵ ם וַיִּ ְתנַבֵּ א n.b. ַו ַיּגֵּשׁ ַו ֻיּגַּשׁ
גְּ שָׁ ה –
Imp נְ פֹל ִה ָנּגֵשׁ ִהנָּחֵ ם nicht vom Passiv הַ גֵּשׁ nicht vom Passiv
גַּשׁ ִה ְת ַנע ֲִרי
Inf.cs נְ פֹל גֶּשֶׁ ת ִה ָנּגֵשׁ נַתֵּ ר ִה ְתנַכֵּ ל n.b. הַ גִּ ישׁ הֻ גַּשׁ
Inf.abs ל3נָפ שׁ3נָג ִה ָנּגֵשׁ ַנגֵּן n.b. n.b. הַ גֵּשׁ הֻ גֵּשׁ
Ptz ָגוּע
ַ נ,נֹפֵ ל נָגוּשׁ,ֵנגֹשׁ נִ גָּשׁ נִ חָ ם ִמ ְתנַחֵ ם מַ גִּ ישׁ מֻ גָּשׁ
נפ״ץPi „zerschlagen“
נת״קPi „zerreißen“
נת״רI Pi. „springen“
נג״ןPi. „spielen“
נכ״לHitp. „sich arglistig benehmen“
נת״ץPu. „eingerissen werden“
נע״רII Hitp. „sich losschütteln“
fi
SK לָ קַ ח
PK יִ קַּ ח
קַ ח
( לק״חQAL)
Imp
Inf.cs קַ חַ ת
Konjugation nach I-Nun
Inf.abs ח3ק
ַ ָל
Ptz ֹלקֵ ַח
SK לָ קַ ח
PK יִ קַּ ח
קַ ח
לק״ח
Imp
Inf.cs קַ חַ ת
Konjugation nach I-Nun
Inf.abs ח3ק
ַ ָל
Ptz ֹלקֵ ַח
SK לָ קַ ח
PK יִ קַּ ח
קַ ח
לק״ח
Imp
Inf.cs קַ חַ ת
Konjugation nach I-Nun
נפ״ל
3fsg
נג״ׁשPK
2msg
2fsg
לק״חQal
1csg
Übung:
konjugieren!
3mpl
נת״ן
3fpl
2mpl
Cf. Arbeitsblätter
2fpl
1cpl
verba I-yod
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
I-yod Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
—
SK יָשַׁ ר
*יִ שָּׁ ְר ִתּי יטיב
ִ ֵה
PK (LF) יִ ישַׁ ר יְ יַשֶּׁ ר ֵיטיב
ִ י
n.b. n.b.
PK (KF) wie LF wie LF יֵיטֵ ב
* einzige SK-Form (i.p.) —** Ketib, nur ein Beleg mit Pron.enkl. — *** nur ein Beleg im pl. — ****einziger Beleg
PK (LF) י ֵֵרד,ירשׁ
ַ ִי יִ וָּלֵ ד יְ יַסֵּ ר יִ ְתיַצֵּ ב n.b. ליד3י
ִ יוּצַ ק
wawPK וַיִּ יצֶ ר וַיִּ וָּלֵ ד ַויָּחֶ ל וַיִּ ְתיַצֵּ ב n.b. לֶ ד3וַיּ n.b.
צֵ א — יַסֵּ ר ִה ְתיַצֵּ ב nicht vom Passiv צֵ א3ה nicht vom Passiv
Imp ָשׁעוּ
ְ ִהוּ
Ptz יֹשֵׁ ב לָ ד3נ ְמיַחֵ ל ִמ ְתו ֶַדּה ְמיֻסָּ ד רישׁ3מ
ִ מוּצָ ק
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
III-inf Qal
Nifal Piel Hitpael Pual Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
SK עָ שָׂ ה נִ ְראָ ה ִכּסָּ ה ִה ְתעַ נָּה צֻ וָּה ִה ְשׁקָ ה הָ גְ לָ ה
wawPK וַיִּ בֶ ן ַויּ ֵָרא וַיְ כַ ס וַיִּ ְתכַּ ס וַיְ כֻ סּוּ ַויַּעַ ל **
Imp ְשׁתֵ ה הֵ ָראֵ ה ַרבֶּ ה ִה ְתגָּר nicht vom Passiv הַ עַ ל nicht vom Passiv
Inf.abs קָ נֹה ִהנָּקֵ ה נַקֵּ ה n.b. n.b. הַ ְרבָּ ה הָ ְפ ֵדּה
Ptz בּנֶה
ֹ ,קָ לוּי נִ ְראֶ ה ְמכַ סֶּ ה ִמ ְתכַּ סֶּ ה ְמחֻ קֶּ ה מַ ְראֶ ה מֻ כֵּ ה
–
Ptz ִשׂים,שָׂ ם ן3נָב לֵ ל3ִמ ְתח מֵ ִבין
רר3שׁ
ֵ ְמ
קיןPolel „klagen“
חילPoal Polal/Hofal „zum Kreißen gebracht werden“
ריקHofal „ausgeleert werden“
fi
G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
II-w Qal (ū) Qal (ū) Qal (ō) Qal (ō)
Nifal Polel Hitpolel Polal Hi l Hofal
pass/med D Dt Dp H/Hmed Hp
–
SK קָ ם מֵ ת שׁ3בּ בָּ א ג3נָמ נֵן3כּ נֵן3ִתּכּ הֵ ִקים הוּקַ ם
נָנוּ3כּ
PK (LF) יָקוּם יָמוּת שׁ3יֵב א3יָב ן3יִ כּ נֵן3יְ כ פֵ ף3יִ ְתע *יְ רֹעָ ע י ִָקים יוּקַ ם
PK (KF) ָישֹׁב תָּ מֹת n.b. n.b. wie LF wie LF wie LF יָקֵ ם wie LF
– –**
wawPK ַויָּקָ ם ַויָּמָ ת שׁ3ַויֵּב א3ַויָּב דד3ע
ָ *וַנִּ ְת ַויָּקֶ ם וַיּוּקַ ם
ן3ו ִַתּכּ מֵ ם3ו ְַתּר
n.b.
– – nicht vom
Imp קוּם מוּת שׁ3בּ בּ ֹא ן3ִהכּ ממוּ3ר
ְ ְ ( ִה ְתinsges. 5
ר ִרי3ע הָ קֵ ם Passiv
mal)
Inf.cs קוּם מוּת שׁ3בּ בּ ֹא ִהמֹּל תֵ ת3מ n.b. הָ ִקים הוּקַ ם
Inf.abs ם3ק ת3מ שׁ3בּ בּ ֹא ל3ִהמּ n.b. n.b. הָ קַ ם הוּקֵ ם
* Pausalform – ** 3msg nur mit Pron.enkl. belegt (insges. 10 Belege für wayyiqtol)
מוגN „dahinschmelzen)
כוןN „(gut) eingerichtet s.“
מולN „beschnitten s.“
גורhitp. „als Fremder wohnen“
fi
verba II-geminatae
sg pl
Qal SK II-gem
2m סַ בּ3תָ קַ לּ3תָ סַ בּ3תֶ ם קַ לּ3תֶ ם
1c בּ3תי
ִ סַ לּ3תי
ִ קַ סַ בּ3נוּ קַ לּ3נוּ
sg pl
3m סָ בַ ב קַ ל
Qal SK II-gem
2m ָת3סַ בּ ָת3קַ לּ תֶ ם3סַ בּ תֶ ם3קַ לּ
1c תי3בּ
ִ ַס תי3לּ
ִ ַק נוּ3סַ בּ נוּ3קַ לּ
3m סָ בַ ב קַ ל
Qal SK II-gem
2m ָת3סַ בּ ָת3קַ לּ תֶ ם3סַ בּ תֶ ם3קַ לּ
1c תי3בּ
ִ ַס תי3לּ
ִ ַק נוּ3סַ בּ נוּ3קַ לּ
Nach diesem Muster mit langem Bindevokal /ô/ [ ] ֹוwerden die übrigen Formen gebildet.
II- G-Stamm N-Stamm D-Stämme H-Stämme
SK סָ בַ ב קַ ל נָסַ ב סֹבֵ ב ִה ְסתּ3בֵ ב סֹבַ ב הֵ סֵ ב הוּסַ ב
)PK (KF wie LF wie LF wie LF wie LF wie LF wie LF wie LF
wawPK ַו ָיּסֹב ַויֵּקַ ל וַיִּ סַּ ב וַיְ סֹבֵ ב וַיִּ ְסתֹּבֵ ב וַיְ סֹבַ ב ַויָּסֶ ב וַיּוּסַ ב
Ptz סֹבֵ ב/סָ בוּ נָסָ ב ְמס3בֵ ב ִמ ְסתֹּבֵ ב ְמסֹבַ ב ְמ ִסבָּ ה מוּסַ ב
ב
fi
Doppelt schwache Verben
ַויּ ְַך
Was ist die Wurzel dieses Verbs? Welche Regeln sind hier wirksam?
A nalysieren Sie die Formen auf dem
Arbeitsblatt!