Anat E Leibler
I have a Ph.D in Sociology and Science Studies Program, UCSD.
Areas of study:
Social history of official statistics and demographic practices in Israel and Canada during the first half of the Twentieth Century;
The origins of the binary ethnic category - Mizrahi and Ashkenazi;
The 1948 and 1967 census;
Surveillance practices and population management;
Early period of standardization of statistical measurements at the beginning of the twentieth century,
Areas of study:
Social history of official statistics and demographic practices in Israel and Canada during the first half of the Twentieth Century;
The origins of the binary ethnic category - Mizrahi and Ashkenazi;
The 1948 and 1967 census;
Surveillance practices and population management;
Early period of standardization of statistical measurements at the beginning of the twentieth century,
less
InterestsView All (32)
Uploads
Papers by Anat E Leibler
ג׳זנוף נחשבת לאחת מההוגים המשפיעים ביותר בלימודי מדע, טכנולוגיה וחברה. עבודתה מתפרסת על פני שלושה וחצי עשורים של כתיבה ומחקר עשירים. היא כתבה וערכה 18 ספרים ופרסמה 130 מאמרים ויותר, כולם בודקים את הקשר שבין ממשל, דמוקרטיה, פוליטיקה וחוק לבין ידע, מדע וטכנולוגיה. תרומתה לשדה כפולה ומתבטאת גם בהרחבת הגבולות הקונספטואליים של הדיסציפלינה וגם בהקמה, ייצוב והעמקה של מוסדותיה. מחקריה החלוצים הציגו טיעון סימטרי: כדי להבין את התפתחות המדע והטכנולוגיה יש לבחון את תפקיד מוסדות החוק, הפוליטיקה והמדינה בעיצובם. אך כך גם להיפך, אי אפשר להבין את התופעות הפוליטיות והתפתחות סוגי המשטרים במדינות שונות, מבלי לבחון את תפקיד המדע והטכנולוגיה בתהליכים אלו.
הפיתוח הסופי של המפה הוא אפליקציה סלולרית תלת-לשונית (ערבית, עברית ואנגלית) שמאפשרת למשתמשים בה לאתר את היישובים הפלסטינים שנהרסו בנכבה מאז 1948 וללמוד על אודותיהם.
שם האפליקציה iNakba
בקריאת הספר שאלנו קודם כול אם אוסף המאמרים דן במאפייניה הייחודיים של הפרשה, שהיו חסרים במחקר האקדמי ובדיון הציבורי עד לפרסום הספר, ובוחן אותם מנקודות מבט מתודולוגיות ותמטיות שונות. ראשית, המקרה נותר בתודעה הציבורית כקופסה שחורה – אירוע יחיד שאירע לעדה מסוימת ואינו משתלב במערך אירועים היסטוריים הממוקמים בתוך ההקשר הרחב יותר של ההיסטוריוגרפיה של היישוב והעשור הראשון של מדינת ישראל, כאילו היה בועה קטועה ונפרדת. שנית, בדומה לניתוק הפרשה מהקשריה החברתיים המקומיים, גם מרכיב ההשוואה עם מדינות אחרות נעדר כמעט לגמרי מההבנה הציבורית והמחקרית של הפרשה. לא נעשה ניסיון לנתח אותה, למשל, בזיקה לפעולות של ניהול אוכלוסין שהיו נהוגות בשנים אלו במדינות אחרות, או בשנים מוקדמות יותר אבל בשלבים דומים של בינוי מדינות לאום, ואף לא להסביר כמה ממרכיביה בראי ההיסטוריה הזמינה של מדיניות אאוגנית שהייתה נפוצה ברחבי העולם, במיוחד בחברות קולוניאליות, והייתה כרוכה לעיתים בהפרדת ילדים מהוריהם. מדוע לא נוצר גוף ידע מקומי שיבחן את המקרה מנקודות מבט שונות ומגוונות ויאפשר התפתחות של מחקרים כחלק משדה רחב יותר של חקר החברה בישראל? העובדה שדווקא מקרים מזעזעים וכואבים של הפרדת תינוקות, פעוטות וילדים מהוריהם בשנות העלייה ההמונית ארצה מארצות המזרח והאסלאם לא היו לאובייקט מחקרי מגוון ועשיר בעשרות השנים של המחקר על החברה בישראל מטרידה. האם הייתה כאן בחירה בבורות מרצון?
Keywords
Standardization Economic statistics Infrastructural globalism Scientific internationalism Bretton Woods order UN System of National Accounts
keywords:
history of Standardization; economic statistics; infrastructure; globalism; scientific internationalism;
החברתית של הסטטיסטיקה מתארת את ההקשרים החברתיים והלאומיים של לידתה כדיסציפלינה מדעית
ג׳זנוף נחשבת לאחת מההוגים המשפיעים ביותר בלימודי מדע, טכנולוגיה וחברה. עבודתה מתפרסת על פני שלושה וחצי עשורים של כתיבה ומחקר עשירים. היא כתבה וערכה 18 ספרים ופרסמה 130 מאמרים ויותר, כולם בודקים את הקשר שבין ממשל, דמוקרטיה, פוליטיקה וחוק לבין ידע, מדע וטכנולוגיה. תרומתה לשדה כפולה ומתבטאת גם בהרחבת הגבולות הקונספטואליים של הדיסציפלינה וגם בהקמה, ייצוב והעמקה של מוסדותיה. מחקריה החלוצים הציגו טיעון סימטרי: כדי להבין את התפתחות המדע והטכנולוגיה יש לבחון את תפקיד מוסדות החוק, הפוליטיקה והמדינה בעיצובם. אך כך גם להיפך, אי אפשר להבין את התופעות הפוליטיות והתפתחות סוגי המשטרים במדינות שונות, מבלי לבחון את תפקיד המדע והטכנולוגיה בתהליכים אלו.
הפיתוח הסופי של המפה הוא אפליקציה סלולרית תלת-לשונית (ערבית, עברית ואנגלית) שמאפשרת למשתמשים בה לאתר את היישובים הפלסטינים שנהרסו בנכבה מאז 1948 וללמוד על אודותיהם.
שם האפליקציה iNakba
בקריאת הספר שאלנו קודם כול אם אוסף המאמרים דן במאפייניה הייחודיים של הפרשה, שהיו חסרים במחקר האקדמי ובדיון הציבורי עד לפרסום הספר, ובוחן אותם מנקודות מבט מתודולוגיות ותמטיות שונות. ראשית, המקרה נותר בתודעה הציבורית כקופסה שחורה – אירוע יחיד שאירע לעדה מסוימת ואינו משתלב במערך אירועים היסטוריים הממוקמים בתוך ההקשר הרחב יותר של ההיסטוריוגרפיה של היישוב והעשור הראשון של מדינת ישראל, כאילו היה בועה קטועה ונפרדת. שנית, בדומה לניתוק הפרשה מהקשריה החברתיים המקומיים, גם מרכיב ההשוואה עם מדינות אחרות נעדר כמעט לגמרי מההבנה הציבורית והמחקרית של הפרשה. לא נעשה ניסיון לנתח אותה, למשל, בזיקה לפעולות של ניהול אוכלוסין שהיו נהוגות בשנים אלו במדינות אחרות, או בשנים מוקדמות יותר אבל בשלבים דומים של בינוי מדינות לאום, ואף לא להסביר כמה ממרכיביה בראי ההיסטוריה הזמינה של מדיניות אאוגנית שהייתה נפוצה ברחבי העולם, במיוחד בחברות קולוניאליות, והייתה כרוכה לעיתים בהפרדת ילדים מהוריהם. מדוע לא נוצר גוף ידע מקומי שיבחן את המקרה מנקודות מבט שונות ומגוונות ויאפשר התפתחות של מחקרים כחלק משדה רחב יותר של חקר החברה בישראל? העובדה שדווקא מקרים מזעזעים וכואבים של הפרדת תינוקות, פעוטות וילדים מהוריהם בשנות העלייה ההמונית ארצה מארצות המזרח והאסלאם לא היו לאובייקט מחקרי מגוון ועשיר בעשרות השנים של המחקר על החברה בישראל מטרידה. האם הייתה כאן בחירה בבורות מרצון?
Keywords
Standardization Economic statistics Infrastructural globalism Scientific internationalism Bretton Woods order UN System of National Accounts
keywords:
history of Standardization; economic statistics; infrastructure; globalism; scientific internationalism;
החברתית של הסטטיסטיקה מתארת את ההקשרים החברתיים והלאומיים של לידתה כדיסציפלינה מדעית