מקפת לסקר הירח

Lunar Reconnaissance Orbiter
	המחשת אמן של LRO
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	מרכז טיסות החלל גודרד
יצרן	מרכז טיסות החלל גודרד
תאריך שיגור	18 ביוני 2009
משגר	אטלס 5
אתר שיגור	SLC-41, נמל החלל קייפ קנוורל
	http://lunar.gsfc.nasa.gov https://www.lroc.asu.edu
משימה
סוג משימה	מקפת
לוויין של	הירח
תאריך כניסה למסלול	23 ביוני 2009
מסלול	מסלול קוטבי
אפואפסיד	50 ק"מ
פריאפסיד	50 ק"מ
משך המשימה הכולל	18 ביוני 2009 – הווה (15 שנים)
משך המשימה	במקור שנה אחת.; פעיל כבר 15 שנים, 5 חודשים ו־9 ימים
מידע טכני
משקל	1,846 ק"ג
כוח	1,850 ואט
אורך	2.62 מ'
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	35315
מאגר המידע הלאומי	2009-031A

זריחת כדור הארץ מעל הירח. בתמונה נראה כדור הארץ, כשבחזיתו יבשת אפריקה והאוקיינוס האטלנטי, עולה באופק של הירח, מעל מכתש הפגיעה קומפטון שבצד הרחוק של הירח

המקפת לסקר הירח (באנגלית: Lunar Reconnaissance Orbiter או בקיצור: LRO) היא גשושית רובוטית מסוג מקפת של נאס"א ששוגרה אל הירח ב-2009 וכיום ממפה אותו בתלת-מימד ממסלול בגובה 50 ק"מ. אחת המטרות המקוריות של LRO הייתה הכנה לנחיתות מאוישות במסגרת תוכנית קונסטליישן, אך התוכנית בוטלה ב-2010.

הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 יחד עם LCROSS, והייתה למשימה הראשונה של נאס"א אל הירח אחרי 10 שנים. LRO ו-LCROSS הם המשימות הראשונות ששוגרו כחלק מהחזון לחקר החלל של ארצות הברית. העלות הכוללת של המשימה היא 583 מיליון דולר, מתוכן 504 מיליון דולר עבור LRO ו-79 מיליון עבור LCROSS.

LRO שלחה תמונות ראשונות המראות את הציוד ממשימות אפולו שהושאר על הירח.

המשימה

הגשושית פותחה במרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א. זו גשושית כבדה (1,900 ק"ג) ומתוחכמת שנבנתה על מנת להקיף את הירח ממסלול קוטבי למשך שנת ארץ אחת. במסגרת הרחבת המשימה (עד 5 שנים נוספות) ניתן להשתמש ב-LRO כתחנת תקשורת בין כדור הארץ למשימות נוספות שישלחו אל הירח, כמו למשל נחתות או רכבי סיור.

ב-11 בפברואר 2009, אחרי שבנייתה הסתיימה, הועברה הגשושית ממרכז גודרד אל נמל החלל קייפ קנוורל. התכנון המקורי היה לשגר את ה-LRO באוקטובר 2008 אבל לאחר מספר דחיות הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 מ-SLC-41 בנמל החלל קייפ קנוורל.

ציוד

LRO נושאת עימה מספר כלים לביצוע משימתה:

שם	שימוש
CRaTER	אפיון סביבת הקרינה הירחית והשפעותיה הביולוגיות
DLRE	מודד את הפליטה התרמית מקרקע הירח
LAMP	סורק את המכתשים החשוכים על הירח בחיפוש אחרי קרח על ידי שימוש בקרניים אולטרה סגולות
LEND	מספק מדידות, יוצר מפות ומאתר מאגרי קרח (מים) הקרובים לפני השטח של הירח
LOLA	מספק תמונה מדויקת של טופוגרפיית הירח והרשת הגאודטית שלה
LROC	מצלמה המספקת תמונות באיכות גבוהה של פני השטח של הירח
Mini-RF	מדגים טכנולוגיות מכ"ם מפתח סינתטי

בנוסף לציוד זה נושאת המקפת צ'יפ עליו רשומים שמות של 1.6 מיליון אנשים שהכניסו את שמותיהם דרך האינטרנט^[1]^[2].

מהלך המשימה

ב-23 ביוני 2009 נכנסה המקפת למסלול סביב הירח, לאחר מסע בן 4 וחצי ימים מכדור הארץ. במהלך המסע נעשה תיקון מסלול אחד. כשהגיעה המקפת אל צידו הרחוק של הירח הופעלו מנועיה והכניסו אותה למסלול אליפטי סביב הירח. ב-15 בספטמבר, אחרי בדיקת מערכות, החלה המקפת את משימתה המרכזית - להקיף את הירח בגובה 50 ק"מ למשך שנה ולבצע את מטלותיה. אחרי סיום המשימה העיקרית בספטמבר 2010, הועברה LRO לידי Science Mission Directorate של נאס"א.

איתור אתר התרסקותה של בראשית

ב-15 במאי 2019, כחודש לאחר התרסקותה של הגשושית בראשית, פרסם מרק רובינסון, חוקר ראשי בצוות משימת הצילום של המקפת (LROC), תמונות של אתר ההתרסקות, מתוך שלושת זוגות תמונות שצולמו על ידי צמד מצלמות הזווית הצרה (NAC) שלה ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר ההתרסקות. בתמונות נראה בבירור כתם כהה בקוטר של כעשרה מטרים, המוסבר כשטח מחוספס בנקודת התנגשות הגשושית באדמת הירח, שאינו נראה בתמונות שצולמו בהקפה קודמת של המקפת. עיבוד תמונה המשווה בין התמונות הללו חושף כתם בהיר סביבות הכתם הכהה, בקוטר של כ-30-50 מטרים, וממנו חורגת דרומה קרן בהירה באורך של כמאה מטרים, המוסברים כדפוסים של התפרצות חלקיקים(אנ') עדינים או גזים שהתרחקו במהירות מנקודת ההתנגשות, חשפו את השכבה העליונה של רגולית הירח ופיזרו חלקיקי קרקע עדינים.

הגשושית נעה בנחיתתה מצפון הירח לדרומו, והנמיכה תוך כדי מעוף בקשת רחבה כלפי קרקע הירח. עקב תקלת הבלימה ואי התייצבות הגשושית בזווית אנכית לקרקע אותר מיקום ההתנגשות דרומית לאתר הנחיתה המיועד. נקודת הציון, קואורדינטות סלנוגרפיות 32.5956° צפון, 19.3496° מזרח, הוערכה באמצעות השוואת התמונות שצולמו ב-22 באפריל לשבע תמונות שצולמו מוקדם יותר, במרווח טעות של 95%, כעשרים מטרים בקו הרוחב ושמונה בקו האורך.

קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הוא מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה לאדמת הירח (פחות מעשר מעלות) מנעו יצירת צורת מכתש.^[3]