לדלג לתוכן

Jealous Guy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Jealous Guy"
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
סינגל בביצוע ג'ון לנון
מתוך האלבום Imagine
יצא לאור 18 בנובמבר 1985 (בריטניה)
3 באוקטובר 1988 (ארצות הברית)
תאריך הקלטה 24 במאי - 5 ביולי 1971
סוגה רוק קל, פופ
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד

Going Down on Love (בריטניה)

Give Peace a Chance (ארצות הברית)
אורך 4:14
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה ג'ון לנון
לחן ג'ון לנון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ון לנון, יוקו אונו, פיל ספקטור
כרונולוגיית סינגלים של ג'ון לנון
"Every Man Has a Woman Who Loves Him"
(1984) 		"Jealous Guy"
(1985)
עטיפה אלטרנטיבית
עטיפת הסינגל הבריטי מ-1985
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Jealous Guy" (בעברית: "בחור קנאי") הוא שיר שנכתב והוקלט במקור על ידי מוזיקאי הרוק הבריטי ג'ון לנון מתוך אלבום האולפן השני שלו Imagine משנת 1971. הוא לא יצא כסינגל במהלך חייו של לנון, והפך ללהיט בינלאומי בגרסת הכיסוי של רוקסי מיוזיק שיצא ב-1981; גרסה זו הגיעה למקום הראשון בבריטניה ובאוסטרליה, והייתה להיט טופ 10 במספר מדינות באירופה. גרסתו של לנון עצמו יצאה לאחר מכן כסינגל, ונכנסה למצעדים בארצות הברית ובבריטניה.

לנון החל לכתוב את השיר בשנת 1968 תחת השם "Child of Nature", כאשר השיר היה בין השירים הרבים שנכתבו על ידי הביטלס לפני שהקליטו את אלבומם The Beatles (הידוע גם בשם "האלבום הלבן"). המילים נוצרו בהשראת הרצאה שנשא מהרישי מהש יוגי בתחילת 1968, כאשר הביטלס השתתפו בריטריט הרוחני שלו ברישיקש, הודו. בינואר 1969, הביטלס (בעיקר ג'ון) ניגנו את השיר במהלך הקלטות Let It Be, שם הוא כונה "On the Road to Marrakesh".[1][2][3]

"Jealous Guy" הוא אחד השירים המוקלטים ביותר של לנון, עם לפחות 92 גרסאות כיסוי.

מקור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לשיר הגיעה בהודו, לאחר שהביטלס נכחו בהרצאה של מהרישי מהש יוגי על "בן אמא טבע". זה נתן השראה גם לפול מקרטני וגם לג'ון לנון לכתוב שירים על אותו נושא. יצירתו של מקרטני, "Mother Nature's Son", נבחרה ל-The Beatles, אך לנון לא ניסה להקליט את "Child of Nature" במהלך הסשנים לאלבום. שניהם הוקלטו כדמו בביתו של ג'ורג' האריסון אשר, במאי 1968. הדמו של "Child of Nature" כלל את השירה הכפולה של לנון וגיטרה אקוסטית. בתחילת השנה שלאחר מכן, לנון חזר לשיר תחת השם "On the Road to Marrakesh" במהלך סשנים של Get Back.[4] בסופו של דבר, המילים בוטלו והוחלפו על ידי המילים הידועות של "Jealous Guy" עבור Imagine.

בהאזנה לדמו המקורי של אשר, השיר מתחיל "On the road to Rishikesh" והזכיר הרים. הוא אינו מתייחס למרקש שבמרוקו, ואין ראיות לכך שלנון ביקר שם אי פעם. בצורתו המשוכתבת, השיר משמש כווידוי שבו לנון מתייחס לתחושות חוסר ההתאמה שגרמו כאב לאלה שאהב.

כיום ידועות שלוש הקלטות של "Child of Nature". הראשון הוא דמו של השיר שהוקלט בביתו של ג'ורג' האריסון במאי 1968. השני, שבו שר האריסון קולות רקע, הוקלט באולפני טוויקנהאם ב-2 בינואר 1969. הקלטה שלישית בוצעה באולפני אפל של הביטלס ב-24 בינואר. קטע מהפזמון מההקלטה השנייה מופיע בדיסק הבונוס Fly on the Wall ארוז עם Let It Be... Naked.[4] ההקלטה הראשונה מופיעה בחגיגות יובל החמישים לאלבום The Beatles, המכיל את כל הדמואים שהוקלטו באשר.[5][6]

הקלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנון הקליט את "Jealous Guy" ב-24 במאי 1971 באולפני אסקוט סאונד, שם הקליטו את שירתו ב-29 במאי 1971. אוברדאב מיתרים התקיים ב-4 ביולי 1971 ברקורד פלנט בניו יורק.[7] בין המוזיקאים היו מייק פינדר מלהקת המודי בלוז וג'ואי מולנד וטום אוונס מלהקת באדפינגר.

שחרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקלטה של לנון לשיר "Jealous Guy" יצאה באלבום Imagine בשנת 1971. השיר יצא כסינגל רק בנובמבר 1985, חמש שנים לאחר הירצחו של לנון, וארבע וחצי שנים לאחר שרוקסי מיוזיק לקחו את גרסת הכיסוי שלהם לשיר למקום הראשון. הסינגל מלווה בבי-סייד בשיר "Going Down on Love", שיר מתוך Walls and Bridges משנת 1974, והגיע למקום ה-65 במצעד הבריטי.[8]

בארצות הברית, הסינגל הגיע למקום ה-80 בבילבורד הוט 100 בנובמבר 1988, יחד עם יציאת הסרט התיעודי דמיין.[9] "Jealous Guy" הגיע גם למקום ה-22 במצעד השירים העכשוויים למבוגרים.[10]

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגנים הבאים הופיעו בשיר האחרון ב-Imagine:[11][12]

קליפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאו קליפ לקידום השיר הופק בשנת 1971. הוא הראה, בעיקר בצילום עילי מתמשך על ידי מסוק, את ג'ון ויוקו נוסעים בקרון מתים מאחוזתם בפארק טיטנהרסט לאגם סמוך, שם הם נראו נכנסים לסירת משוטים.[13][14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Beatles Bible - Get Back/Let It Be sessions: day 19, The Beatles Bible, ‏1969-01-28 (באנגלית בריטית)
  2. ^ Mark Beaumont, Every song The Beatles play in Peter Jackson's 'Get Back', NME, ‏2021-11-29 (באנגלית בריטית)
  3. ^ How The Beatles rejected John Lennon's defining anthem, faroutmagazine.co.uk, ‏2023-09-27 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 Child Of Nature, The Beatles Bible, ‏2008-03-16 (באנגלית בריטית)
  5. ^ The Beatles / The ‘White Album’ 50th anniversary super deluxe edition – SuperDeluxeEdition, ‏2018-09-24 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Jem Aswad, The Beatles Announce ‘White Album’ Deluxe 50th Anniversary Edition, Variety, ‏2018-09-24 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Madinger, Chip; Raile, Scott, LENNONOLOGY Strange Days Indeed, – A Scrapbook Of Madness, 2015, עמ' 239, 247, ISBN 978-1-63110-175-5
  8. ^ John Lennon - Jealous Guy, jpgr.co.uk
  9. ^ "The Billboard Hot 100-Jealous Guy", Billboard
  10. ^ Whitburn, Joel (2002). Top Adult Contemporary: 1961–2001. Record Research. p. 143.
  11. ^ John Blaney, John Lennon: Listen to This Book, John Blaney, 2005, ISBN 978-0-9544528-1-0. (באנגלית)
  12. ^ Jealous Guy, The Beatles Bible, ‏2010-08-03 (באנגלית בריטית)
  13. ^ "YouTube – Jealous Guy (John Lennon) – promotional music video", Youtube
  14. ^ "YouTube – Jealous Guy (John Lennon) – official music video", YouTube
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Jealous_Guy&oldid=38962198"