שפניים
 שפניים
| |
|---|---|
שפן סלע
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| אינפרא־מחלקה: | שלייניים |
| על־סדרה: | אפרותריה |
| סדרה: | שפנאים |
| משפחה: | שפניים |
| סוגים | |
| |
| שם מדעי | |
 Procaviidaeתומאס, 1892 | |
| |
שפניים (שם מדעי: Procaviidae) היא המשפחה היחידה ששרדה בסדרת השפנאים הכוללת מיני יונקים קטנים צמחוניים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית המודרנית קיים בלבול נפוץ בין שפניים ובין ארנביים, שהן משפחות מסדרה שונה של יונקים. פעמיים בתורה נזכרים השפן והארנבת כבעלי חיים מעלי גירה אך לא מפריסי פרסה. בתהילים לעומת זאת מופיע תיאור נכון לשפן: "סלעים מחסה לשפנים".
בעברית משמש בטעות הכינוי "שפן" על מנת לתאר בלעג אדם פחדן. גם הביטוי "שפן ניסיונות" מקורו בבלבול בין השפן לארנבון המשמש למטרה זו.
מיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוג ומין יחיד שפן סלע (Procavia capensis) - מצוי בישראל
- סוג שפן עצים (Dendrohyrax)
- מין שפן עצים מזרחי (Dendrohyrax arboreus)
- מין שפן עצים מערבי (Dendrohyrax dorsalis)
- מין שפן עצים בניני (Dendrohyrax interfluvialis)
- סוג ומין יחיד שפן הסבך (Heterohyrax brucei)
- סוג גיגנטוהירקס (Gigantohyrax) - נכחד
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפניים נפוצים באפריקה, חצי האי סיני, חצי האי ערב, ארץ ישראל ועד דרום סוריה.
מין השפן היחיד החי בישראל הוא שפן הסלע.
אנטומיה והתנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכם של השפניים עד 60 ס"מ, אוזניהם קטנות, ברגל הקדמית ארבע אצבעות ובאחורית שלוש אצבעות. הגדול בשפנים הוא שפן הסלע (Procavia capensis) שמגיע למשקל של 4.5 ק"ג. הקטן ביותר הוא שפן עצים מזרחי (Dendrohyrax arboreus) שמגיע למשקל של 2.27 ק"ג.
השפניים ניזונים מצמחים ומפותחים אצלם המעיים: מערכת העיכול שלהם מכילה זוג מעיים ואיברים נוספים המסייעים לעיכול נוסף של המזון הצמחי. ההיריון נמשך כ-7.5 חודשים ובסופו נולדים כשלושה ולדות. תוחלת חייהם 7–13 שנה (שונה בין הסוגים). אויביהם הטבעיים הם: נחשים, עופות דורסים ויונקים טורפים כמו נמרים, קרקלים, כלביים שונים ונמיות. ישנם גם שבטים הצדים אותם.
למרות המראה של השפניים המודרניים, הם קרובי המשפחה החיים הקרובים ביותר לפילים ולתחשאים.
להלן כמה תכונות משותפות להם ולפילים[דרוש מקור]:
- מבנה העצמות בראש וברגליים דומים
- לשפנים שני ניבים בלסת העליונה, שלא התפתחו כמו בפיל
- סדר הגנים וחומצות האמינו דומה
- לשניהם אשכים פנימיים הגדלים בעונת הרבייה פי 20
- בשניהם ההריון נמשך יחסית הרבה זמן
- לנקבות שתי פטמות בין הרגליים הקדמיות
- בניגוד לרוב היונקים הקטנים, השפנים נולדים עם עיניים פקוחות
- הארגון החברתי של פילים ושפנים דומה
דמיון זה מוסבר כתורשה מאב קדמון משותף, שחי לפני 40–60 מיליון שנה והיה בגודל של היפופוטם. ממנו התפתחו הפיל והשפן לכיוונים שונים, כל אחד תוך כדי התאמה לשינויים בתנאי הסביבה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפניים, באתר ITIS (באנגלית)
- שפניים, באתר NCBI (באנגלית)
- שפניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שפניים, באתר GBIF (באנגלית)
