לדלג לתוכן

רבי עוירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי עוירא
תקופת הפעילות דור שני לאמוראי בבל
רבותיו רבי יוחנן
בני דורו רבי אבהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי עוירא היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי יוחנן, וחבירו של רבי אבהו.

רבי עוירא מוזכר בתלמוד כשהוא דן עם רבי יוחנן בהלכה[1], וכחבירו של רבי אבהו ורבי חלבו, גם הוא תלמידו של רבי יוחנן. מרבה להביא דרשות בשם רבי אמי ורבי אסי.

יש להבדיל בינו לבין רב עוירא אחר, מאוחר יותר, אמורא בבלי, שהיה בר פלוגתא של רבינא ומסר מאמרים בשם רבא[2].

דרשותיו המוזכרות בתלמוד, נפתחות תמיד במילים הבאות: דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי[3]

  • ”אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה[4]
  • ”מאי דכתיב[5] כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה, וכל שכן כשהן מרובין[6].”
  • ”כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט שנאמר[7] רוֹמּוּ מְּעַט, ושמא תאמר ישנו בעולם תלמוד לומר וְאֵינֶנּוּ ואם חוזר בו נאסף בזמנו כאברהם אבינו, שנאמר וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן, כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט, עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ב, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"א, עמוד ב'.
  3. ^ במאמרים הבאים מוזכרים המילים הבאים: ”דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי”. משמעות המילים - לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד ב'.
  5. ^ נחום א, יב.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ז', עמוד א'
  7. ^ ספר איוב, פרק כ"ד, פסוק כ"ד.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ה', עמוד א'.