קסם סולטאן

קֶסֶם סולטאן
كوسم صولتان

לידה	1589 טינוס, הרפובליקה של ונציה
נרצחה	1651 (בגיל 62 בערך) קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
שם מלא	Mahpeyker Kösem Sultan
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	המאוזוליאום של אהמט הראשון, איסטנבול
דת	אסלאם סוני
בן זוג	הסולטאן אהמט הראשון
שושלת בית עות'מאן
תואר ולידה סולטאן צאצאים מוראט הרביעי, איברהים הראשון, שהזאדה מהמט, שהזאדה קאסים, עאישה סולטאן, פאטמה סולטאן, גבראן סולטאן, אטיקה סולטאן,
ולידה סולטאן ה־6 1623–1651 (כ־28 שנים) מונרך בתקופה מוראט הרביעי, אבראהים הראשון, מהמט הרביעי → האלימה סולטאן טורהאן הדיג'ה סולטאן ←

קֶסֶם סולטאן (בטורקית: Kösem Sultan; בערך ב-‏1589 – 2 בספטמבר 1651), הייתה האישה החזקה ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופת סולטנות הנשים. תפסה עמדת כוח והשפיעה על הפוליטיקה של האימפריה העות'מאנית כשנהייתה האסקי סולטאן כפילגש המועדפת של הסולטאן העות'מאני אהמט הראשון (1590-1617), ולידה סולטאן כאמו של מוראט הרביעי (1612-1640) ואבראהים הראשון (1615-1648), וכסבתו של מהמט הרביעי (1642-1693).

קסם סולטאן התגוררה בארמון העות'מאני במשך מלכותם של שישה סולטאנים: אהמט הראשון, מוסטפא הראשון, עות'מאן השני, מוראט הרביעי, אבראהים הראשון, ומהמט הרביעי. לאחר מותה, היא נקראה "הולידה המופלאה" ו"האם הקדושה".

ראשית חייה

קסם הייתה ממוצא יווני, בתו של כומר מהאי טינוס. היא נקנתה על ידי שליט בוסניה באימפריה העות'מאנית ונשלחה, בגיל 15, להרמון הסולטאן. שמה המקורי אינו ידוע, אם כי צוין בספרות מאוחרת כאנסטסיה, או נסיה. הנוסע האיטלקי פייטרו דלה ואלה ששהה ב-1615 באיסטנבול, סיפר כי בהגיעה להרמון כונתה מאהפייקר ("פני ירח", כלומר, יפה בפרסית), ואהמט הראשון העניק לה את השם קסם, שמשמעותו "ראש העדר", כביטוי לכישורי המנהיגות שגילתה ולתבונתה הפוליטית.

האסקי סולטאן, הרעיה הקיסרית

קסם תפסה עמדת כוח בשנות מלכותו הראשונות של אהמט הראשון כחלק מסדרת שינויים בהיררכיה של ההרמון האימפריאלי. ספייה סולטאן, סבתו העוצמתית לשעבר של אהמט וראש ההרמון, נושלה מסמכויותיה והוגלתה לארמון הישן בינואר 1604, והאנדאן סולטאן, אמו והוולידה סולטאן של אהמט, נפטרה בנובמבר בשנה שלאחר מכן. שתי המשרות הפנויות הללו אפשרו לקסם לעלות לראש ההיררכיה בהרמון האימפריאלי ממצבה הקודם כפילגש השנייה או השלישית של הסולטאן, ומנהלת הרמון השפחות הקיסרי במקום ולידה סולטאן.

כהאסקי סולטאן לאהמט, קסם נחשבה לפילגש המועדפת עליו וילדה את רוב ילדיו. במשך זמנה כהאסקי סולטאן היא קיבלה 1,000 אקצ'ה ביום. כאמן של מספר נסיכות הייתה לה הזכות למצוא להן שידוך, דבר ששימש גם ככלי פוליטי. הנוסע האנגלי ג'ורג' סנדיס, שביקר באיסטנבול ב-1610 וסיפר על חצר הסולטאן בספרו מ-1615, ציין ש"האסקי-קאדון הוסיפה מעשי-כישוף על עוצם יופיה, עד כי הסולטאן אהֵבהּ בלהט רב". פייטרו דלה ואלה ציין ש"היא נערצת על הכול כמלכה, ובכל ענייני האימפריה היא בעלת הסמכות הגדולה ביותר".

השגריר הוונציאני סימון קונטריני מזכיר את קסם בתסקיר ב-1612 ומציג אותה כאישה ”בעלת יופי ופקחות, ועוד. בעלת כישורים רבים, היא שרה מעולה, אי מזה היא ממשיכה להיות נאהבת עד מאוד על ידי המלך... לא די בכך שכולם מתייחסים אליה בכבוד, הם אף מתייעצים איתה בעניינים מסוימים והיא המועדפת על המלך, שרוצה אותה לצדו תמיד."קונטריני דייוח ב-1612 שהסולטאן ציווה להכות אישה על כך שהיא העליבה את קסם. היא ככל הנראה הייתה פילגשו הנוספת של הסולטאן, מאהפירוז, אמו של בנו הבכור של אהמט, עות'מאן. קסם גם התאמצה לשמור על גיסה, מוסטפא, מהוצאה להורג, וייתכן שייחסה למאהפירוז ניסיונות שידול עוינים לטובת בנה. לאחר גירושה של מאהפירוז מהארמון באמצע 1610, קסם ועות'מאן התחבבו אחד על השנייה. היא נהגה לאפשר לעות'מאן להתלוות עמה לנסיעות בכרכרה שבהן הוא הראה עצמו לעם, אך כשלאהמט נודע על כך, הוא אסר על כל שיחה ביניהם”.

השפעתה של קסם על הסולטאן התגברה בשנים הבאות ונאמר כי היא פעלה כאחת מיועציו. אף על פי כן, היא נמנעה מהתערבות יום-יומית בעניינים חשובים כי הסולטאן לא רצה שאשתו תאפיל עליו. יש הטוענים שקסם פעלה ממניעים אנוכיים וכי ניסתה לשמר את מעמדה והשפעתה במהלך הקריירה הארוכה שלה "יותר מאשר את אלה של הסולטאן או השושלת".

לקסם היה היה תפקיד חשוב כשומרת השהזאדה. שינויים משמעותיים בסדרי ההורשה שחלו בתקופתו של אהמט מיוחסים למאמציה של קסם. ייתכן כי היא הבינה את התועלת האישית שיכלה לנבוע מסדר ההורשה לבן הבכור והדבר סייע לה כשכבר לא הייתה האסקי אלא אמא לנסיכים שמחכים לרשת את הכס. לפי השגריר הוונציאני, קסם "שידלה את הסולטאן לחוס על חייו של מוסטפא על מנת להגן על בניה שלה מגורל דומה".

פרישה לארמון הישן

הסולטן אהמט נפטר בגיל צעיר (בן 27) ב-22 בנובמבר 1617. כתוצאה מכך, קסם איבדה את תפקידה בארמון טופקאפי ועברה לארמון הישן במשך כל מלכותם של גיסה מוסטפא הראשון ובנה החורג עות'מאן השני.

בעקבות השינויים שחלו בסדרי ההורשה, שקבעו כי אמו של הנסיך תשהה בארמון הישן ממות בעלה ועד המלכת בנה, קסם הצליחה לשמר לעצמה את התואר האסקי סולטאן וקצבה יומית של 1,000 אקצ'ה בזמן פרישתה; זאת למרות שבסוף שלטונה של קסם, התואר האסקי איבד את מעמדו.

ב-1619, בנה החורג עות'מאן השני הגיע לביקור של 3 ימים בארמון הישן, ובכך הפגין את חיבתו אליה. על אף שהעריך וחיבב אותה, עות'מאן לא נתן לקסם לשמש עבורו כדמות המלכה האם.

ולידה סולטאן ועוצרת

כהונה ראשונה

מוראט הרביעי

קוסם חזרה לשלטון כשבנה בן ה-11 עלה לכס המלוכה ב-10 בספטמבר 1623 כמוראט הרביעי. מכיוון שבנה היה קטין, היא מונתה לא רק לולידה סולטאן אלא גם לעוצרת רשמית, מהמלכת בנה ב-10 בספטמבר 1623 ועד 18 במאי 1632. במהלך מרבית תקופת שלטונו של מוראט הרביעי, היא למעשה שלטה דרכו וניהלה בפועל את האימפריה, והשתתפה בישיבות הדיוואן (הקבינט) מאחורי וילון, גם אחרי 1632, לאחר שכבר לא הייתה עוצרת.

בשנים הראשונות האימפריה נפלה לאנרכיה; האימפריה הספווית פלשה לעיראק כמעט מיד, בצפון אנטוליה פרצו מרידות, ובשנת 1631 הסתערו היניצ'רים על הארמון והרגו בין היתר את הווזיר הגדול. מוראט חשש מגורל זהה לזה של אחיו הבכור, עות'מאן השני, והחליט לבסס את שלטונו. בהמשך, ניסה לדכא את השחיתות שגדלה בתקופת שלטונם של הסולטאנים הקודמים, ושלא טופלה בזמן שאמו שלטה באמצעות בא כוח. שלטונו המוחלט החל בסביבות 1632, כאשר לקח את הסמכות וביסס מחדש את עליונותו של הסולטאן, ועד מותו ב-1940 (בגיל 27).

כהונה שנייה

אבראהים הראשון

בנה השני של קסם, אבראהים, חי באימה מהחשש שגם הוא יוצא להורג על פי פקודת מוראט כמו שני אחיו הגדולים ממנו. חייו ניצלו רק על ידי השתדלות אמו, קסם סולטאן. לאחר מותו של מוראט, נותר אבראהים הנסיך היחיד ששרד מהשושלת. לאחר שהתבקש על ידי הווזיר הגדול קמאנקש פאשה לרשת את הסולטנות, חשד אבראהים שמוראט עדיין חי ומתכנן ללכוד אותו. נדרש שכנוע משולב של קסם והוזיר הגדול, ובדיקה אישית של גופת אחיו, כדי שאבראהים יסכים לרשת את כס המלוכה, בשנת 1640. אלא שהוא התגלה כבלתי יציב נפשית, ואימו, קסם, שלטה בשמו, אולם אפילו היא נפלה קורבן למורת רוחו של הסולטאן ועזבה את הארמון הקיסרי.

התנהגותו של אבראהים עוררה דיבורים על הדחת הסולטאן. בשנת 1647, הווזיר הגדול סאליח פאשה, קסם סולטאן, שייח' אל-אסלאם עבדורהים אפנדי זממו ללא הצלחה להדיח את הסולטאן ולהחליפו באחד מבניו. סאליח פאשה הוצא להורג וקסם סולטאן הוגלתה מההרמון. בשנה שלאחר מכן מרדו חיל היניצ'רים והעולמא. ב-8 באוגוסט 1648, אבראהים הודח, נתפס ונכלא בארמון טופקאפי. קסם נתנה את הסכמתה להדחת בנה באומרה ”בסופו של דבר הוא לא ישאיר אתכם ולא אותי בחיים. נאבד את השליטה בממשלה. החברה כולה נמצאת בהריסות. הדיחוהו מהכס באופן מיידי”. הווזיר הגדול החדש, סופו מהמט פאשה, עתר לשייח' אל-אסלאם בבקשה לפתווה שתאשר את הוצאתו להורג של אבראהים. הפתווה ניתנה, עם ההודעה ”אם יש שני ח'ליפים, תהרגו אחד מהם”. קסם גם נתנה את הסכמתה. נשלחו שני תליינים ואבראהים נחנק ב-18 באוגוסט 1648.

מהמט הרביעי

כהונה שלישית

בסופו של דבר הציגה קסם את נכדה בן השבע מהמט הרביעי לדיוואן במילים ”הנה הוא! ראו מה אתם יכולים לעשות איתו!” לפיכך, היא הכריזה על עצמה כעוצרת בפעם השלישית ושלטה שוב בגלוי בין השנים 1648 ל-1651. בראש האימפריה העות'מאנית עמד הסולטאן הילד, מהמט הרביעי. עם המלכתו, תפקיד הולידה סולטאן היה מיועד לאמו טורהאן סולטאן. עם זאת, התעלמו מטורהאן בגלל צעירותה וחוסר הניסיון שלה. במקום זאת הוחזרה קסם סולטאן לתפקיד גבוה זה.

מותה

קברה של קסם סולטאן במסגד הסולטאן אהמט

טורהאן, אמו של מהמט הרביעי, התגלתה כאישה שאפתנית מכדי לאבד תפקיד כה גבוה ללא קרב. היא הייתה אויבת בנפש של קסם. במאבקה להיות ולידה סולטאן, נתמכה טורהאן על ידי הסריס השחור הראשי במשק ביתה והוזיר הגדול, ואילו קסם נתמכה על ידי חיל היניצ'רים. אף על פי שקסם ולידה סולטאן נתפסה כטובה ביותר עבור השלטון, העם התרעם על השפעתם של היניצ'רים על הממשלה.

במאבק כוחות זה תכננה קסם להדיח את מהמט ולהחליפו בנכד צעיר אחר. לדברי אחד ההיסטוריונים, ההדחה הזו קשורה יותר להדחת כלתה השאפתנית בכזו שיהיה אפשר לשלוט עליה ביתר קלות. התכנית לא צלחה מכיוון שמליקה האטון, אחת מהמשרתות של קסם, דיווחה לטורהאן שקסם מתכננת להדיח את מהמט ולהחליפו בנכד אחר בעל אם צנועה יותר. בין אם טורהאן נתנה את הפקודה ובין אם לא, קסם סולטאן נרצחה שלוש שנים לאחר שהפכה לעוצרת של נכדה הצעיר. השמועה היא כי טורהאן הורתה על חיסולה של קסם. יתר על כן, יש ששיערו כי קסם נחנקה בווילון על ידי הסריס השחור הראשי של ההרמון, סולימאן הגבוה. העבריין העות'מאני בובובי, בהסתמכו על מלשין מההרמון, קבע כי קסם נחנקה באמצעות השיער שלה עצמה.

לאחר מותה, בגיל 62, נלקחה גופתה מטופקאפי ל"ארמון הישן" ואז נקברה במאוזוליאום של בעלה אהמט הראשון.

בתרבות הפופולרית

בפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה הטורקית "מאה מפוארת - קסם", מגלמת את קסם סולטאן השחקנית היוונייה אנסטסיה צילימפיו, ובהמשך העונה הראשונה מגלמת אותה השחקנית הטורקייה ברן סאאת. בעונה השנייה מגלמת אותה נורגול ישילצ'אי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קסם סולטאן בוויקישיתוף

• קסם סולטאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך תורגם מויקיפדיה האנגלית.