קלפטומניה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| תחום |
פסיכיאטריה  |
|---|---|
| סיווגים | |
| ICD-10 | F63.2 |
| ICD-11 |
6C71 |
  | |
קְלֶפְּטוֹמַנְיָה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בגנבה אובססיבית של חפצים שונים, גם חפצים שאין שום תועלת לחולה בגנבתם.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המונח ביוונית (κλέπτω (קְלֶפְּטוֹ) – אני גונב) ופירושו "שיגעון הגנבה". ההפרעה מאופיינת בחוסר יכולת נשנה להתנגד לדחף לגנוב. גנבת החפצים לא נעשית לשימושו האישי של הקלפטומן או למטרות רווח כלכלי, ולאחר הגנבה החולה אוגר או מוסר אותם.
פעולת הגנבה תתבצע בדרך כלל ללא שותפים. ישנם קלפטומנים הגונבים תמיד את אותו החפץ, בעוד אחרים לא שמים לב לחפץ הנגנב.
לפני המעשה מלווים את הגונב תחושות חרדה, מתח ואי נוחות המתעצמים ככל שהקלפטומן מנסה להתנגד להן, ולאחריה יחוש תחושת הקלה וסיפוק.
אף על פי שהפעולה נתפסת בעיניו כבלתי הגיונית ושגויה ועל אף שבין גנבה לגנבה יחוש עגמת נפש, בושה ורגשי אשמה, אין בכוחן של תחושות אלו למנוע את הישנות המקרה, וסביר להניח שגנבות תתבצענה עוד פעמים רבות.
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה התשע עשרה, בשנת 1816 תוארה לראשונה תופעה זו בספרות הרפואית, ובשנת 1987 הוכרה באופן רשמי כהפרעה נפשית במהדורה השלישית של הספר DSM.
במהדורתו הרביעית הופיעו גם מדדים ברורים לאבחון ההפרעה:
- חוסר יכולת חוזר ונשנה לעמוד בפני דחפים לגנבת חפצים שאינם דרושים לשימוש אישי או בשל ערכם הכספי.
- תחושה גוברת של מתח לפני ביצוע הגנבה.
- תחושה של הנאה, סיפוק או הקלה לאחר ביצוע הגנבה.
- הפעולה עצמה אינה מבוצעת לשם הבעת כעס או נקמה.
- הגנבה אינה תוצר של מחשבת שווא או הזיה.
- הגנבה הכפייתית לא יכולה להיות מיוחסת להפרעת אישיות אנטי-חברתית, למצב מאני או להפרעות בהתנהגות.
— Diagnostic And Statistical Manual Of Mental Disorders, Forth Edition1994,Washington. DC, American Psychiatric Association .612-613
מהתנאים הללו מתחדד גם ההבדל בין גנבה פתולוגית לגנבה רגילה: בעוד גנבה רגילה נעשית במתכוון ולמטרות רווח, הרי שגנבה פתולוגית נעשית מתוך דחף לשם המעשה עצמו ולהקלה הנפשית המתלווה אליו.
הקלפטומניה היא תופעה נדירה יחסית ושכיחותה באוכלוסייה היא כ-0.6%. ההפרעה תוקפת בני אדם בגילאים שונים, בדרך כלל מגיל ההתבגרות ועד לשנות החמישים ו-81% מהמאובחנים הן נשים.
קיים קושי רב באבחון, כיוון שלקלפטומניה מתלוות לא פעם הפרעות נוספות, כגון דיכאון, וכן משום שהמטופל מתבייש לספר על מעשיו. הגורמים המלאים להפרעה לא ידועים אך הם משלבים, ככל הנראה, גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים. בהתאמה קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות ותרופתיות וכיום מקובל לשלב ביניהן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שחר סמוחה, מה משותף לבריטני ספירס, ולדימיר פוטין ופולה בן-גוריון?, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2014
- שיזף רפאלי, מה שופליפטינג אומר עלינו?, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2011
- אלי סניור, שלל כבד: בת 70 גנבה אלפי מוצרים מחנויות, באתר ynet, 19 בפברואר 2010
- קלפטומניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
