פנואל
| מדינה בעבר | ממלכת ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
| מחוז | מחוז עג'לון |
| קואורדינטות | 32°11′00″N 35°42′00″E / 32.183333333333°N 35.7°E |
  | |
פְּנוּאֵל הוא יישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הדרומית של נחל יבוק, 8 ק"מ מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה בהווה עם תל א-ד'הב א-שרקייה (Tell Edh-Dahab al-Sharqi).
לכל אורך התקופה המקראית שימשה פנואל בתור מקום אסטרטגי, שכן שלטה על אחד ממעברי היבוק והייתה מעבר הכרחי לכל מי שרצה להיכנס לארץ ישראל דרך מעברות הירדן בסמוך ליישובים אדם וסוכות. ובאמת אזכורה של פנואל לכל אורך התנ"ך מופיע בהקשר זה. ירבעם קובע את פנואל כעיר בירה
פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית בפרשת וישלח. במקום זה, לפי הסיפור המקראי נאבק יעקב במלאך אלוהים, ליד מעבר היבוק. כתוצאה מזה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שראה את פניו של אלוהים שעימו נאבק, כאמור:
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלׁהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָצֵל נַפְשִׁי. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל, וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
בתקופת התנחלות השבטים, נכללה העיר בתחום נחלתו של שבט גד.
פנואל נזכרת פעם נוספת בתור תחנת מעבר מעל נחל יבוק בתקופת גדעון השופט, ברודפו אחר שרי צבא מדין: גדעון הגיע לפנואל ברודפו אחר זבח וצלמונע וביקש מתושבי העיר אספקה לצבאו. תושבי פנואל, ככל הנראה מתוך חשש מפני המדיינים, סירבו לעזור לגדעון. כתוצאה מזה נדר גדעון לנקום בתושבי העיר ולהרוס את מגדלם לכשישוב:
וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת. וַיֹאמֶר גַּם לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמׁר: בְּשׁוּבִי בְשָלוֹם אֶתּוֹץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה.
האזכור האחרון של פנואל בתנ"ך מתועד לימי המלך ירבעם בן נבט, המלך הראשון של ממלכת ישראל המפולגת:
וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל.
מתוך הכתוב עולה כי פנואל נכללה בתחום ממלכת ישראל, ככל הנראה לא הרחק מגבול עם ממלכת יהודה, שכן מסופר כי ירובעם בן נבט ביצר את העיר, ייתכן מאוד לצורך הכשרתה לעיר גבול.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר בראשית, פרק ל"ב.
- ספר שופטים, פרק ח'.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
