פירוט
| |||
 | |||
| מראה העיר | |||
| מדינה |
 סרביה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | פירוט | ||
| ראש העיר | ולאדאן ואסיץ' | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-2 | ||
| שטח | 1,232 קמ"ר | ||
| גובה | 367 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 63,791 (2006) | ||
| ‑ צפיפות | 52 נפש לקמ"ר (2006) | ||
| קואורדינטות | 43°10′N 22°36′E / 43.167°N 22.600°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.pirot.rs | |||
פּירוֹט (בסרבית: Пирот) היא עיר הממוקמת בדרום מזרח סרביה, ושוכנת 330 קילומטרים מהבירה בלגרד, 35 ק"מ מגבול בולגריה, 70 ק"מ מהעיר סופיה ומהווה את בירת מחוז פירוט.
אקלים וטופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטמפרטורה השנתית הממוצעת המרבית בעיר היא 18.5oc והטמפרטורה השנתית הממוצעת המזערית היא 6oc. כמות המשקעים הממוצעת היא 505 מ"מ בשנה. תוואי השטח הוא הררי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיישבות מאורגנת, מתועדת המקום במאה ה-2 לפנה"ס, בעת הממלכה התראקית. במאה ה-2, הייתה במקום עיר קטנה בשם טורס Turres ובמאה ה-4, מתועדת העיר לראשונה בכתב, במפת פויטינגר של האימפריה הרומית המערבית. במאה זו נכבשה מספר פעמים על ידי שבטים גותים ובהמשך במאה ה-5, על ידי ההונים. ההיסטוריון פרוקופיוס מציין, שיוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, הורה לשקם ולהרחיב את ביצורי העיר, אשר בשלהי המאה ה-6, הייתה נתונה בשליטה ביזנטית.
החל מסוף המאה ה-7, עברה העיר לשליטת האימפריה הבולגרית הראשונה ונותרה בשליטתה עד לתחילת המאה ה-11, עת חזרה לשליטת הביזנטית, עם קריסת האימפריה הבולגרית. בשנת 1182 נרשמה לראשונה שליטה סרבית על העיר, כאשר נכבשה על ידי פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וניהולה נמסר לדספוט מקומי. במאה ה-12, חזרה העיר לידיים בולגריות עם כיבושה על ידי צבאות האימפריה הבולגרית השנייה. ב-1282 עברה העיר עברה שוב לחזקת מממלכת סרביה, עת מלך בממלכה סטפן אורוש השני, מלך סרביה. ב-1386 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של מוראט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית, אשר התיר לישות סרבית וסלית, בראשית הדספוט סטפן לזרביץ(אנ') להתקיים במקום. הדספוטט המשיכה להתקיים עד לתחילת המאה ה-15.
בתקופה העות'מאנית, נקראה העיר שירקוי והיא שימשה כמוצב צבאי. בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), שוחררה העיר והפכה שוב לחלק מנסיכות סרביה, תחת הנסיך מילאן הרביעי. העיר נכבשה על ידי צבאות בולגריה, במהלך מלחמת בולגריה-סרביה, הוחזרה לסרבים במסגרת הסכם בוקרשט (1886) ונפלה שוב לידי הבולגרים, במלחמת העולם הראשונה. כשהצטרפה בולגריה למדינות הציר, במלחמת העולם השנייה, נמסרה העיר פירוט לפיקדון לבולגרים, על ידי אדולף היטלר, תוך הסכמה להכיר בתביעותיה הטריטוריאליות לאחר המלחמה[1].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמיכות לעיר עובר עורק התחבורה הפאן אירופאי, מסדרון 10, שמחבר את אירופה עם אסיה. בנוסף עובר דרך העיר קו מסילת הברזל המחבר את הבלקן לטורקיה. פירוט נודעה בעבר, כמרכז מחלבות וייצור מוצרי חלב, עור, צמר, עץ ותעשיית בגדים. בראשית המאה ה-21 התפתחו גם מגזרים תעשייתיים נוספים, כגון מפעלים למוצרי גומי ומפעלי צמיגים ובראשית המאה ה-21 גם מפעלים לעיבוד בשר ומפעל טקסטיל, המעסיק כ-2000 עובדים.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – יהדות סרביה, יהדות בולגריה במלחמת העולם השנייה
תולדות הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשוני היהודים שהתיישבו בעיר, כבכל הבלקן היו הרומניוטים, אם כי עיקר התפתחות הקהילה היה בעת שהגיעו מגורשי ספרד ופורטוגל לשטחים הנתונים לשליטת האימפריה העות'מאנית ושם השתלבו בקהילה המקומית[2]. בראשית המאה ה-19, התדרדר מצבה של הקהילה במקביל לנסיגת כוחה של האימפריה העות'מאנית והחלשותו של מנגנון הממשל שלה. היהודים עסקו במסחר זעיר, חלק לא מבוטל מהם חיו בעוני ובדלות[3]. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), עברה העיר לשליטת נסיכות סרביה והאזור נתון היה למלחמות בלתי פוסקות, מצב שהביא לעזיבתם של חלק מבני הקהילה את העיר ודרדר עוד יותר את מצבם הכלכלי של הנשארים.
שואת יהודי פירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש אפריל 1941, הועברה העיר על ידי גרמניה הנאצית, לחזקת ממלכת בולגריה ועל יהודי העיר הוחל החוק להגנת האומה, שהוא העתק של חוקי נירנברג. במאי 1941 נשלחו כל הגברים בגילאי 20–40 לעבודות כפייה. כל הקהילה היהודית בעיר פירוט מנתה 188 נפשות[4].
בתחילת חודש מרץ 1943, בצו המלך בוריס השלישי, הוחל בגירושם של יהודי תראקיה ומקדוניה וב-14 במרץ, נערכה אקציה בעיר וכל היהודים רוכזו בבית הספר המקומי. האקציה שביצעו שוטרים בולגרים, הייתה אכזרית במיוחד. היהודים הוכו, רכושם נבזז, הם נכלאו, ללא אספקת מזון ותנאים סניטריים ונשים נאנסו. יצוין כי רבים מתושבי העיר פירוט ואיכרי הסביבה, השתתפו במעשי הביזה[5][6].
ב-19 במרץ 1943, הובלו היהודים אל תחנת הרכבת, תוך זעקות שבר וקריאות "שמע ישראל", נדחסו לקרונות משא ונשלחו לכיוון מחנה טרבלינקה. במועד הגירוש, כבר הגיעו ידיעות על גורלם של היהודים בחלקי אירופה הכבושים על ידי הנאצים ועל כן, ידעו המגורשים והמגרשים, על הגורל הצפוי ליהודים[7].
הרכבות הובילו 158 מבני הקהילה לעיר לום, משם במעבורות משא דרך נהר הדנובה לווינה ומשם שוב ברכבות לקטוביץ שבפולין ודרכה לטרבלינקה[6]. בנתיבן בתוך בולגריה חלפו הרכבות בשטחים בהם עבדו עובדי כפייה יהודים, אשר נדהמו מהמראות שראו, זעקות השבר ששמעו והבינו את משמעותן (לאדינו). חלקם רצו לעבר הרכבות וניסו להשליך את מעט המזון שהיה להם עצמם, אל עבר הקרונות. בנוסף, קבוצה של 30 מגורשים שנמלטו מהאקציה הראשונית, הסתתרו בעיר או ביישובים סמוכים, נעצרו תוך מספר ימים. הם צורפו לעצורי מקדוניה ונכלאו במחנה המעצר מונופול שבעיר סקופיה. שלושה יהודים שוחררו בשל היותם בעלי אזרחות זרה ו-27 הנותרים שולחו אל מותם במחנה טרבלינקה ביחד עם יהודי מקדוניה. מבין 185 המגורשים מהעיר פירוט לא ידוע על ניצולים[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פירוט
ג'ני לבל, שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פורסם בפעמים, 27, תשמ"ו 1986, עמ' 62–75. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר מה-יא"ה.- רשימת נרצחים בשואה מהעיר פירוט, במאגר המידע של יד ושם (באנגלית)
פירוט (סרביה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "תקציר ההיסטוריה של העיר פירוט", באתר המועצה הרשות המקומית פירוט (בסרבית).
- ^ מינה רוזן (עורכת), ימי הסהר-פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, התשנ"ו-1996.
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 59.
- ^ חיים קשלס, תקופת המשטר הפאשיסטי, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
- ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמודים 96-85.
- ^ 1 2 משה מוסק, "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה", באתר "יד ושם".
- ^ ג'ני לבל, שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פורסם ב"פעמים", 27, תשמ"ו 1986, עמ' 72–75. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר מה-יא"ה.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
