לדלג לתוכן

פול ברוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול פייר ברוקה
Paul Pierre Broca
לידה 28 ביוני 1824
צרפת (1814–1830)צרפת (1814–1830) סנט-פואה-לה-גרנד (אנ'), צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1880 (בגיל 56)
הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Paul Pierre Broca עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנתרופולוגיה, כירורגיה, אנטומיה, נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה לרפואה של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אקול פראטיק דה אוטז אטיד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים Auguste Broca, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול פייר ברוקהצרפתית: Paul Pierre Broca;‏ 28 ביוני 1824 - 9 ביולי 1880) היה רופא אנטומיסט, נוירולוג, כירורג ואנתרופולוג צרפתי שמחקריו פורצי הדרך נותרו חשובים למדע, אך עם זאת התנגד לתורת ההתפתחות בברירה טבעית ובתחום מדעי החברה היה תומך נלהב של הפרנולוגיה לפיה תבונתו וגם מידת פשיעתו של אדם נקבעו מראש לפי מין ולאום, וגודלם של אונותיהם במח.

ברוקה חקר חולים באפאזיה וזיהה את האזור במוח שאחראי על הדיבור. אזור זה מכונה על שמו, "אזור ברוקה", ועד היום מגדירים חולים עם פגיעה מוחית באזור זה כסובלים מ"אפזיית ברוקה".

ההיפותזה בדבר אזורי מוח מוגדרים האחראים לתפקודי חשיבה שונים, שהושפעה מרעיונותיו של פרנץ יוזף גאל, הייתה שנויה במחלוקת, וברוקה חיפש פציינטים שניתן להוכיח באמצעותם קשר בין מיקום פגיעה במוח להפרעה בדיבור. בשנת 1861 שמע ברוקה על חולה בשם לֶבורן (Leborgne), בפריז, שסבל במשך 21 שנה מאובדן מתקדם של יכולת הדיבור, החולה כונה "טאן" בשל אי יכולתו לבטא בבהירות אף מילה פרט ל "tan". עם מותו של "טאן" ביצע ברוקה נתיחה שלאחר המוות (אוטופסיה) וגילה חבלה באזור האונה המצחית בחצי השמאלי של המוח, באזור הקרוי כיום על שמו. בשנתיים הבאות מצא ברוקה נזקים דומים ב-12 נתיחות שלאחר המוות לסובלים מהפרעות דומות.

בנוסף, בהסתמך על קבלתו את גישות האאוגניקה והקרנולוגיה לפיהם יש גזעים "עליונים" יותר ו"מוחות מתקדמים" יותר, ביצע ברוקה מדידות של גולגולות אדם, בהתאם ל"מדע" הקרניומטריה, על מנת להוכיח כי קיים קשר בין גודל המוח ליכולת התבונה. הוא הסיק כי תבונתם של גברים אירופאים עולה על זו של נשים, של עניים ושל גברים מגזעים "נחותים" שמוצאם מחוץ לאירופה וביניהם היהודים.[1] בספר "אין מידה לאדם" של סטפן גולד, על השערות גזעניות ומתנשאות אחרות לגבי תבונת האדם הוקדש לברוקה פרק שלם, ולדברי גולד, השפעתו הרעה בעניין זה הייתה נרחבת וארוכת שנים.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול ברוקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ (באנגלית) מקורות רצח העם הנאצי: מהמתת חסד ועד לפתרון הסופי מאת הנרי פרידלנדר, הוצאת אוניברסיטת צפון קרוליינה, 1995 (אתר כרטסת הספרייה העולמית)
  2. ^ סטפן גולד, אין מידה לאדם, פרק שני, ולאורך הספר כולו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים ובנושא רופאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.