לדלג לתוכן

עלי שלכת (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"עלי שלכת"
"Les Feuilles mortes"
סינגל בביצוע גרייס ג'ונס, איב מונטאן, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
יצא לאור 1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שאנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה ז'אק פרוור עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן ז'וזף קוסמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"עלי שלכת" (בצרפתית: "Les feuilles mortes", מילולית "העלים המתים", באנגלית: "Autumn Leaves") הוא שיר צרפתי פופולרי. השיר נכתב על ידי ז'וזף קוסמה (לחן) וז'אק פרוור (מילים) ב-1945.

השיר הושמע לראשונה בפיו של איב מונטאן בפסקול הסרט Les Portes de la Nuit ("שערי הלילה") ב-1947. מאז הפך הלחן לסטנדרט ג'אז והוקלט על ידי אמנים נוספים. ביצוע של שיר זה על ידי ג'וני מרסר מהווה דוגמה לקונטרפאקט (ביצוע שיר עם מילים שונות לחלוטין מהמקור).

ב-24 בדצמבר 1950 שרה אדית פיאף את השיר בגרסאותיו הצרפתית והאנגלית במסגרת מופע רדיו מיוחד לחג המולד.

ב-1955 הקליט הפסנתרן האמריקאי רוג'ר ויליאמס גרסה אינסטרומנטלית של השיר בפסנתר סולו. גרסה זו הגיעה למקום הראשון במצעד הפזמונים של המגזין "בילבורד" ושהתה בו ארבעה שבועות רצופים. הייתה זו הנעימה האינסטרומנטלית היחידה בפסנתר שהגיעה למקום הראשון במצעד.[1]

בסרט "עלי שלכת" מ-1956 בכיכובה של ג'ואן קרופורד הושמע השיר בביצועו של נט קינג קול.

בתחום הג'אז בוצע השיר במספר פרשנויות על ידי אמנים כקולמן הוקינס, דיזי גילספי ודיוק אלינגטון. ב-1958 ביצע הרכבו של נגן הסקסופון קנונבול אדרלי גרסת בי בופ של השיר. בביצוע השתתפו גם מיילס דייוויס בחצוצרה וארט בלייקי בתופים והוא נכלל בתקליט Somethin' Else. שנה לאחר מכן הקליט ביל אוונס יחד עם סקוט לה-פרו ופול מושן גרסה משלו לשיר, בתקליט Portrait in Jazz. שתי הקלטות אלה קיבעו את השיר כסטנדרט ג'אז והשפיעו על דורות של נגנים שהקליטו גרסאות משלהם.[2]

השיר מופיע גם בפסקולי הסרטים "מכורים לאהבה" (1997, בביצועו של סטפן גרפלי), "חצות בגן הטוב והרע" (1997, בביצוע פאולה קול) ו"מדרכות ניו יורק" (2001, בביצוע של סטן גץ).

ב-2006 שר את השיר בעברית משה בקר, בתרגומה של נעמי שמר, בתקליטו "סולו".[3]

ב-2010 הוציא אריק קלפטון גרסת כיסוי משלו לשיר (בגרסה האנגלית) באלבומו "קלפטון".

מבנה מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהלך ההרמוני של הבית בנוי בצורה הבאה:

iv7 - VII7 - IIIM7 - VIM7 - iiø7 - V7 - i

זהו מהלך הרמוני של רצף ספטאקורדים על פי מעגל ההתפתחות לסולם המינורי: רצף המבוסס על התקדמות במרווחים של קוורטות, מה שיוצר סקוונצה דיאטונית הרמונית באופן מובהק. פזמון השיר "בשנה הבאה" מאת אהוד מנור בלחן נורית הירש עושה שימוש באותו מהלך הרמוני.

ביישום על הסולם רה מינור (הסולם בביצועו של רוג'ר ויליאמס והרווח בביצועיו של איב מונטאן), יתקבל רצף האקורדים כך:

Gm7 - C7 - FM7 - B♭M7 - Eø7 - A7 - Dm

 {\tempo 4 = 80
\set Score.tempoHideNote = ##t
{\key d \minor
\chordmode {g2:m7 c:7 f:maj7 bes,:maj7 e:m7.5- a,:7 d1:m5.8}
}}

מלבד הסקוונצה ההרמונית, גם המלודיה, השומרת על מבנה זהה של עלייה בכל תיבה (לאורך כל שני אקורדים), מקיימת סקוונצה מובהקת בהשאה כלפי מטה:

 {\tempo 4 = 80
\set Score.tempoHideNote = ##t
{\key d \minor
\times 2/3 {d'8 e' f'} \bar "|" bes'2. \bar "" \times 2/3 {c'8 d' e'} \bar "|" a'2. \bar "" \times 2/3 {bes8 c' d'} \bar "|" g'2. \bar "" \times 2/3 {a8 b cis'} \bar "|" f'2.\bar ""
}}

נוסף על המעברים המבוססים על מרווחים של קוורטות, הצירוף הפותח את הרצף המלא הוא למעשה מהצורה ii-V-I (הן מבחינת המרווח והן ביחס המז'ור לעומת המינור), מהלך הרמוני רווח מאוד ובמיוחד במוזיקת הג'אז. מבחינה זו, השיר מכיל יסודות הרמוניים רווחים בג'אז, וכך הפך למקור פופולרי להכרות ראשונית עם הרמוניית ג'אז טיפוסית בקרב מוזיקאים מתחילים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]