סולם (כתב עת)
 | |
| תדירות | מדי חודש, לאורך רוב שנותיו |
|---|---|
| סוגה | ביטאון |
| מו"ל | אריה אלדד |
| מייסד |
ישראל אלדד  |
| תאריכי הופעה | 1949–1963 (כ־14 שנים) |
| שפה |
עברית |
| מדינה |
ישראל |
  | |
סולם (סֻלָּם) היה ביטאון שהוציא לאור ישראל אלדד, מראשי לח"י, לאחר קום מדינת ישראל, בין השנים 1949–1963. פרט לאלדד כתבו בביטאון גם פובליציסטים המקורבים לדעותיו של אלדד, כיהושע ייבין, מרדכי שלו וגאולה כהן. מו"ל סולם היה ראובן גרינברג.[1]
עם הכרזת העצמאות במאי 1948 הצטרפו אנשי לח"י אל כוחות צה"ל, ורק בירושלים הוסיפו לפעול כארגון נפרד. ב-17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם האו"ם הרוזן ברנאדוט על ידי מתנקשים חברי לח"י. בעקבות ההתנקשות הכריזה הממשלה הזמנית על לח"י כעל ארגון טרור. הארגון פוזר, רבים מחבריו נאסרו וראשי הלח"י נידונו למאסר (אך שוחררו מאוחר יותר בחנינה כללית[2]). רבים מאנשי הלח"י הצטרפו לתנועת החרות, אחרים, כנתן ילין-מור, עמוס קינן ובועז עברון פנו שמאלה, יצחק שמיר בחר בפעילות ממלכתית במסגרת המוסד.
ישראל אלדד, מראשי הלח"י, בחר בפעילות חוץ מפלגתית ובמאי 1949 החל להוציא לאור את "סולם", לאחר שהיה מעורב בפעילות כתבי עת דומים שנסגרו כ"מברק" ו"החזית". כתב העת הוגדר כ"ביטאון למחשבת חרות ישראל",ומשנת 1956 "ביטאון למחשבת מלכות ישראל" בעקבות הצעת אורי צבי גרינברג. בעיתון התפרסמו ידיעות, מאמרים, יצירות ספרותיות וקריקטורות.[3]
'מלכות ישראל' בעיני אלדד היא זו המנוסחת בעיקרי התחייה לאברהם שטרן (יאיר), מורו ורבו של אלדד, שראה עצמו ממשיך דרכו של מנהיג הלח"י. 'מלכות ישראל' תפעל בכוח החרב לגאולת ארצו, עד גבולות ההבטחה, של עם סגולה, אדוני הארץ, ובניין בית המקדש השלישי על הר הבית תוך שימוש באכזריות המתבקשת כלפי האויב וניקוי הארץ מזרים - ערביי ארץ ישראל, על ידי חילופי אוכלוסין כדרך פעולה מועדפת. תשמור על נטרליות במאבק הבין גושי.
בעיני אלדד בין הדברים המעכבים את מימוש החזון היה מה שהוא כינה "שלטון מפא"י".
מושא אחר למלחמת סולם הייתה גרמניה. כך למשל קרא סולם בשנת 1949 לנקמה בגרמנים, או במילותיו:
"נאמר בפשטות: היינו רואים בזה צדק מוחלט ובינה אנושית עמוקה אילו נערך טבח טוטאלי על העם הגרמני. ללא כל היסוסים".[4]
סולם חיבר את שני שונאי ישראל בכפיפה אחת באומרו בהמשך:
"גרמנים וערבים מסתובבים על אדמתנו, בקרבת גופנו אשר את דמו הם שתו, [...] בחסותם של יהודים רקובי-הבינה וחסרי-מצפון של אמת וחסרי רגש צדק של אמת.
כי המצפון והצדק האמתיים תובעים בשם העבר ובשם העתיד:
שלא ידרוך גרמני ולא ידרוך ערבי על אדמת ישראל".[4]
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר התנהל משפט קסטנר, בחר סולם כמושא חדש לזעמו את ראש הממשלה משה שרת, אשר ההגנה במשפט ייחסה לו ולהנהגת היישוב את הפקרת יהדות הונגריה לידי הנאצים.[5]
ביחס למדיניות הכניעה הביטחונית של ממשלת שרת, של נכתב מאמר הנושא את הכותרת "לא יקום דבר שרת. יקום דבר מנין בחורים", ובו הדברים הבאים:
מי יודע?
אולי כבר התאסף בשעה בשעה שנכתבות שורות אלה מניין בחורים ישראלים, שהחליטו לשים קץ לאותה הידרדרות שאנו מידרדרים בה שבע שנים תמימות ותהום הכליון קרבה יותר ויותר.
מנין בחורים ראשונים ותו לא, אך בעלי שכל ובעלי אומץ [...]
התאספו ואמרו קצרות:
"לא יקום ולא יהיה."
[...] האמנם לא ימצא שוב מניין בחורים אשר כאלה. יפים וטהורים ובעלי שכל פשוט ובריא וחופשים, חופשים באדמת המולדת הזאת שאינם רוצים ללכת אחר אלה המובילים אותם אם לאושבינץ אם למצדה אם לביתר.
[...] מעל סולם יעקב זה היונק מדם לוחמי חרות ישראל אני אומר לכם –
אם ישכם אי־שם מניין בחורי קודש שכאלה –
אמרו את דברכם
והוא יקום.[6]
כשהועמדו לדין אנשי מחתרת מלכות ישראל ורוצחיו של ישראל קסטנר, העלתה התביעה במשפטיהם את הטענה כי הושפעו מהכתוב ב"סולם", אולם אחר כך התברר שהיורה היה דמות מוכרת בש.ב.
סולם המשיך להופיע עד לשנת 1963.
העיתון הונצח בבול שיצא על ידי דואר ישראל בשנת 2002. על פני הבול מופיע דיוקנו של אלדד, ובשובל מופיעה כותרת העיתון - "סֻלָּם למחשבת מלכות ישראל".[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ש. בן חיים, החל משפטו של עו"ד חרותי, מעריב, 27 ביוני 1957
- ^ שוחררו פרידמן ילין, שמואלביץ וכל עצורי לח"י, חרות, 13 בפברואר 1949
- ^ אורן פרסיקו, עיתון לאנשים חושדים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2003
- ^ 1 2 י. נתניה, קרונות ברלין־בגדד, קטר – אנגלו־יהודי, סלם, עמ' 6–7, 1 בנובמבר 1949 (ההדגשות במקור)
- ^ גיליון טבת תשט"ז (ינואר 1957)
- ^ לא יקום דבר שרת – יקום דבר מניין בחורים, סלם, 1 בינואר 1956
- ^ בול דואר לזכר ישראל אלדד, אתר דואר ישראל