לדלג לתוכן

מנהרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה
מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה
אור בקצה המנהרה"

מִנְהָרָה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.

מנהרות משמשות למטרות שונות, כגון:

יצירת מנהרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי
ערך מורחב – מנהור (הנדסה אזרחית)

מנהרות נחפרות בסוגים שונים של אדמה, החל מאדמת חול רכה וכלה בסלע קשה. בהתאם לסוג האדמה נקבעת שיטת החפירה. מקובלות שתי שיטות עיקריות לבניית מנהרות: חציבה ו"חפירה וכיסוי" (Cut & Cover). בשיטת החציבה קודחים את תוואי המנהרה בקידוח אופקי בקרקע. שיטה זו דורשת שהמנהרה תהיה עמוקה מספיק ושהיא תיקדח בסלע יציב. בשיטת החפירה וכיסוי נחפרת תעלה בקרקע ולאחר מכן נבנה מעל התעלה קירוי בטון. שיטה זו מתאימה למנהרות בעומקים רדודים בעיקר לכבישים ותשתיות.

חפירת מנהרה היא פרויקט רחב היקף של הנדסה אזרחית, שעלותו נמדדת לעיתים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. תכנון וביצוע של מנהרה ארוכה נמשכים שנים רבות.

מניעים לחפירת מנהרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מנהרה חוסכת במשאבי קרקע באזורים עירוניים צפופים ובעיקר לנוכח העובדה ששימושי תחבורה מחייבים הקצאה של רצועות למרווחים (קווי בנין), תעלות ניקוז לצד הדרך ועוד.
  • מנהרה מאפשרת עקיפת תואי שאינו נוח למעבר או מכשול כגון הר.
  • חציית כבישים על ידי בני אדם מתחת לפני הקרקע.
  • מאפשרת מעבר דרך מכשול מים, כתחליף להקמת גשר מעל למכשול זה.

שימושים:

  • רכבת תחתית מבוססת כולה על רשת של מנהרות, הנחפרות מתחת לעיר שבה פועלות הרכבת, כך שתנועת הרכבת לא תפריע לשימושים העל קרקעיים והם לא יפריעו לה.
  • העברת תשתיות כגון קווי חשמל, מים, תקשורת וביוב בלי פגיעה ושיבוש מעל פני הקרקע.
  • לוחמת מנהרות: מנהרה מחברת באופן מוגן מתקנים צבאיים, כך שהתנועה ביניהם לא תהיה חשופה להתקפות אויב (בקו מאז'ינו, למשל, היו מעל ל-100 ק"מ של מנהרות). מנהרה החודרת באופן סמוי מעבר לקווי האויב מאפשרת את תקיפתו בהפתעה (למשל: מנהרות לחימה ברצועת עזה).
  • מנהרות משמשות אסירים לשם הימלטות מכלאם (ראו, למשל, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה).
  • מנהרת הברחה להתחמקות ממגבלות ומפיקוח על מעבר סחורות ובני אדם

מנהרות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהרה הפעילה הארוכה בעולם היא מנהרת בסיס הגוטהארד שבשווייץ. היא משמשת רכבת מהירה ואורכה כ-57 קילומטר.[1]

השנייה באורכה היא מנהרת סייקן ביפן שאורכה 53 קילומטר. היא משמשת מסילת רכבת המקשרת בין שני איים במדינה. מנהרת רכבת ארוכה נוספת היא מנהרת התעלה שאורכה מגיע ל-50 קילומטר.

מנהרת אייקסונד היא המנהרה התת-ימית העמוקה בעולם. היא מגיעה לעומק של 287 - מטר.

מנהרות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהרת רמין
מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים) בקטע כביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת

מנהרות היסטוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים הייתה מדינת ישראל דלה יחסית במנהרות, ומספר פרויקטים מרכזיים המצריכים חפירתן של מנהרות נמצאו שנים רבות בשלב התכנון. בתחילת המאה ה-20 הוקמו מנהרות במסגרת מסילות הרכבת העות'מאניות: מנהרת רמין בשומרון (מסילת חיפה - שכם), מנהרה אל-חמה בערוץ הירמוך (מסילת חיפה - דמשק "החיג'אזית") ומנהרת הרכבת בראש הנקרה (מסילת חיפה - ביירות)

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה הכוללת מנהרות ברחבי הארץ - הראשונות שבהן בכביש המנהרות: ירושלים – גוש עציון.

מנהרות פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרות רכבת:

מנהרות כביש:

  • כביש המנהרות, בין ירושלים לגוש עציון, הכולל שתי מנהרות - האחת באורך כ-300 מטר והשנייה באורך כ-900 מטר. בעת בנייתן (ב-1996) היו מנהרות אלה הארוכות ביותר בישראל.
  • מנהרות הכרמל, שתי מנהרות כפולות בתחתיתו של הר הכרמל, המחברות בין הצ'ק פוסט לאזור מת"ם וחוף הכרמל. המנהרה המזרחית באורך1.6 ק"מ והמנהרה המערבית באורך 3.2 ק"מ (מנהרת הכביש הארוכה בישראל). חפירת המנהרות הסתיימה והן נפתחו לשימוש הציבור בתחילת חודש דצמבר 2010.
  • מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים), בכביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת. באורך כ-300 מ'
  • מנהרה בנויה (לא כרויה) בכביש 471 מתחת לצומת הסמוך לאוניברסיטת בר-אילן.
  • מנהרות כביש 6:
    • מנהרת חדיד באורך 450 מ' מתחת לתל חדיד, בסמוך למחלף בן שמן.
    • מנהרת ניל"י באורך 350 מ' בסמוך ליישוב גבעת ניל"י, בקטע הצפוני - קטע 18.
    • מנהרת יקנעם באורך 1.7 ק"מ, העוקפת את יקנעם עילית דרך רכס הכרמל ממערב לאזור התעשייה.
    • מנהרת רכסים באורך 2.4 ק"מ, מצפון למחלף שער העמקים
    • מנהרת איבטין באורך 600 מטר, מדרום למחלף גבעות אלונים
  • מנהרות בעיר ירושלים:

מנהרות תשתיות ומנהרות נוספות:

  • תוואי המוביל הארצי כולל מנהרות אחדות, המשמשות לזרימת מים:
    • מנהרת עיילבון.
    • מנהרת שימרון.
    • מנהרת מנשה א'.
    • מנהרת מנשה ב'.
  • בשנת 1968 נחצבה מנהרה באורך 400 מטרים אל הנקרות של ראש הנקרה, כדי לאפשר גישה קלה אליהן. עד לחפירתה התאפשרה הגישה לנקרות רק לצוללנים מיומנים, דרך הים.
  • דרך אריה לובה אליאב, מנהרה מעגלית באזור שרונה והקריה בתל אביב (ב-2014 נפתח הקטע הראשון).
  • מנהרת ביוב 'שורק-רפאים' בקוטר של כ-6 מטר ובאורך של 2.3 קילומטר. ב-2022 נפתחה המנהרה כמנהרת אופניים - הוקם שביל אופניים דו כיווני על בסיס המהרה המשמשת את צינור המים
  • בשנים האחרונות נחפרו מספר רב של מנהרות תשתית (בעיקר ניקוז וחשמל) באורך כולל של עשרות קילומטרים. מנהרות אלו בוצעו בשיטה בה דוחקים אלמנטים טרומיים בקטרים של עד 3 מטר.
  • בתחנות רכבת אחדות יש מנהרות המאפשרות מעבר של נוסעים מתחת למסילת הרכבת. מעברים כאלו נמצאים בתחנת הרצליה, שדרות, בת גלים ועוד.
  • בעשורים האחרונים הוקמו כמה מנהרות קצרות בכבישים ראשיים כ"מעברים אקולוגים" מעל הכביש המשמשים חיות בר. מעברים כאלו נמצאים בכביש 6, כביש 1 ליד מחלף שורש, כביש 38 שד' בן-גוריון בראש העין ועוד.

מנהרות בביצוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרות מתוכננות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מסילת הרכבת כרמיאל - קריית שמונה אמורה לכלול מנהרה ארוכה מתחת הרי מירון שתחבר בין צומת חנניה לראש פינה
  • מסילת הרכבת לאילת תכלול 5 מנהרות באורך כולל של 9.5 ק"מ, ביניהן מנהרה ארוכה שתחילתה באזור ממשית וסופה בערבה
  • התוואי של תעלת הימים כולל גם מנהרות, למעבר מתחת להרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]