סחלין (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק | ||
| מושל | ולרי לימארנקו | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז סחלין  | ||
| בירת האובלסט | יוז'נו-סחלינסק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 2 בינואר 1947 | ||
| שטח | 87,100 קמ"ר (דירוג: 37) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 457,590 (דירוג: 77, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 5.25 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 50°33′N 142°36′E / 50.55°N 142.6°E | ||
| אזור זמן | UTC +11 | ||
| www.adm.sakhalin.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מחוז סחלין רגילה)   קורסקוב אוחה פורונייסק נוגליקי אלכסנדרובסק-סחלינסקי יוז'נו קורילסק סוורו-קורילסק מחוז סחלין | |||
  | |||
מחוז סחלין (ברוסית: Сахалинская область, בתעתיק: סחלינסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק הרוסי. המחוז נמצא על חוף ים אוחוצק והאוקיינוס השקט.
המחוז הוקם ב-2 בינואר 1947 וכולל את האי סחלין (לרבות דרום סחלין) והאיים הקוריליים הנמצאים בים אוחוצק ובים יפן ומהווים שטחים במחלוקת ביחסים עם יפן לאחר שהשטח נכבש על ידי ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-17 אזורים. בשטח המחוז נמצאים כ-160 הרי געש והוא מתאפיין ברמת פעילות סייסמית גבוהה.
נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 457,590 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים השטח היה שייך לתחומי האימפריה הסינית ומאוכלס בדלילות רבה.
בשנת 1643 משלחת הולנדית הגיע לאזור. בטעות הוא מיפה את האזור כחוף צפוני של אי הוקאידו ותקופה ארוכה כך זה הופיע במפות.
לוסילי פויארקוב נודע עם קיום האי, אך בעקבות הסכם נרצ'ינסק רוסים אבדו התעניינות באזור. בתחילת המאה ה-18 משלחות רוסיות עשוי מיפוי של האיים הקוריליים ונחתו באי סחלין בשנת 1742. בסוף המאה ה-18 יפנים החלו ליישב את האיים הקוריליים.
בשנת 1805 משלחת מדעית של אדם יוהאן פון קרוזנשטרן חקרה את אזור. בהמשך היו משלחות נוספות ובשנת 1853 הוקם יישוב רוסי ראשון באי סחלין. במהלך מלחמת קרים היישוב פונה.
בשנת 1855 נחתם הסכם בין האימפריה הרוסית לבין יפן. האיים הקוריליים חולקו בין המדינות ואי סחלין הוכרז שטח בשליטה משותפת. בשנת 1875 נחתם הסכם חדש לפיו אי סחלין עבר לרוסים והאיים הקוריליים ליפנים.
בעקבות מלחמת רוסיה–יפן החלק הדרומי של סחלין עבר ליפן. בשנת 1909 בחלק הצפוני הוקם מחוז סחלין.
בפברואר 1945 במהלך ועידת יאלטה סוכם שבסיום המלחמה דרום סחלין ואיים קוריליים יובערו לברית המועצות.
סוף אוגוסט 1945 בעקבות הפלישה לאיים הקוריליים סחלין והאיים עברו לשליטת ברית המועצות. הסכם גבול לא נחתם עד היום (נכון לשנת 2024).
בשנת 1950 החלה בניית מנהרה תת-ימית למסילת רכבת במטרה לקשור את סחלין עם רשת רכבות ביבשה. לאחר פטירת יוסיף סטלין בבנייה הופסקה.
בסוף המאה ה-20/תחילת המאה ה-21 החל קידום פרויקטים גדולים להפקת נפט וגז טבעי באזור.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת הינה "דומה של מחוז סחלין" שכוללת 28 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2019 לתפקיד נבחר ולרי לימרנקו. בשנת 2024 הוא זכה בבחירות והחל את הכהונה השנייה.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-17 ראיונים ועיר בעל חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 התגוררו במחוז 457,590 תושבים. זאת לעומת כ-700 אלף בתקופת ברית המועצות כ-86% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - יוז'נו-סחלינסק מתגוררים כ-182 אלף תושבים - מעל לשליש מאוכלוסיית המחוז. ביחד עם 2 ערים בסיבתו באזור מתגוררים מעל למחצית אוכלוסיית המחוז. בכלל האיים הקוריליים מתגוררים כ-20 אלף תושבים.
הרוסים מהווים כ-84.5% מאוכלוסיית המחוז, הקוריאנים כ-0.8%. במהלך השנים האחרונות רמת התמותה ועזיבת התושבים עולה על רמת הילודה ואוכלוסיית המחוז קטנה. כל האוכלוסייה היפנית שהתגוררה באזור עברה ליפן.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המחוז נמצאים שדות נפט וגז טבעי רבים. בנוסף לכך התגלו מרבצי פחם. הכלכלה ניצול שדות נפט וגז. בנוסף מפותח עיבוד דגים ועץ.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באי סחלין הוקמו מספר מסילות ברזל להעברת סחורות ונוסעים.
רוב הסחורות לאיים מגיעים דרך הים. במחוז פועלים 8 נמלים.
לתעופה אזרחית תפקיד חשוב לתנועת נוסעים בין האיים. בעיר יוז'נו-סחלינסק פועל נמל תעופה בעל מעמד בין-לאומי. בשנת 2021 דרכו עבדו מעל למיליון נוסעים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סחלין (ברוסית)- סחלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
