מהר"י מינץ
| לידה |
1405 בקירוב ה'קס"ה מיינץ, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
1508 כ"ד בתשרי ה'רס"ט פדובה, הרפובליקה של ונציה  |
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה |
| מקום פעילות | פדובה |
| תקופת הפעילות |
?–1508 |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תלמידיו | מהר"ם פאדובה, רבי יצחק יעבץ |
| בני דורו | מהר"ם מינץ, רבי יעקב פולק |
  | |
רבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס, 1400 ? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט, ספטמבר 1508) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהר"י מינץ נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס (1400), שם משפחתו נגזר משיבוש של שם העיר מיינץ שבגרמניה (מגנצא). והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין, וממלא מקומו כראש הישיבה. בן דודו היה רבי משה מינץ, שעמו עמד בקשרי התכתבות בנושאי בהלכה. הוא התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה יסד ישיבה גדולה שנהרו אליה תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלימים נשא את נכדתו.
הרב מרדכי שמואל גירונדי מספר כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פדובה, ומעיד שתמונתו נתלתה באוניברסיטה כהנצחה,[1] אך יש סבורים שמדובר בבלבול בינו ובין בר הפלוגתא שלו אליהו דלמדיגו.[2]
הצטרף לרבי יעקב מרגליות בחרם על רבי יעקב פולק בשל המיאון שערך.
מהר"י מינץ האריך ימים (רבי יצחק יעבץ העיד כי ראהו מברך ברכת החמה בשנת ה'רס"ה, כבן 100 שנה),[3] והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט.[4] חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה.[5]
כל כתביו נשרפו על ידי הגויים, ונותרו מהם 16 תשובות בלבד, אשר נדפסו בתור "שו"ת מהר"י מינץ" המופיע בסוף "שו"ת מהר"ם פאדובה" של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב אברהם מינץ מפאדובה.
- חתנו הרב מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה)
- בנו הרב יצחק לוי[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת מהר"י מינץ ומהר"ם פדוואה, קראקא תרמ"ב, באתר היברובוקס
- שו"ת מהר"י מינץ, מונקטש תרנ"ח, באתר דעת
- חיים משה זורגר, תולדות מהר"י מינץ, מתוך ירחון "האוצר" חוברת ד', סיון תשע"ז
יהודה בן אליעזר מינץ (1409-1509), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טריאסט 1853, מערכת הי', אות א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ג', ירושלים ותל אביב תש"ח, עמ' 672, באתר היברובוקס.
- ^ יעקב מתלון, "ברכת החמה", מאורנו ח (תשס"ט), עמ' 118.
- ^ במקורות רבים מופיעה שנת פטירתו כה'רס"ח, אך זהו התאריך שהסיק זורגר במאמרו (להלן, 'קישורים חיצוניים').
- ^ אמנם, קבריהם נהרסו תוך פחות משנה ומקומם לא ידוע בדיוק עד היום.
- ^ יצחק מאיר אלנבוגן, חבל הכסף, עמ' 22, באתר היברובוקס.
| בקרת זהויות |
|
|---|
