מאזן הגירה

מאזן הגירה במדינות העולם לשנת 2016 (כחול - מאזן הגירה חיובי; כתום - מאזן הגירה שלילי; ירוק - יציבות)

מאזן הגירה (או: מאזן דמוגרפי) הוא ההפרש בין מספר המהגרים לאזור מסוים לבין המהגרים ממנו, או ההפרש בין הגידול באוכלוסייה מסוימת לפיחות בה. הוא משמש לתיאור הגידול או הפיחות בגודל האוכלוסייה באזור בפרק זמן מסוים. מצב בו מאזן ההגירה חיובי נקרא "הגירה חיובית" והוא מתבטא בגידול בכמות התושבים. מאזן הגירה שלילי נקרא "הגירה שלילית", וקיומו מצביע על פיחות האוכלוסייה. מצב בו מאזן ההגירה מאוזן לגמרי ומצביע חוסר שינוי בגודל האוכלוסייה במקום מסוים, הוא נדיר ביותר.

פרק הזמן הנפוץ ביותר למדידה במסגרת מאזן הגירה הוא שנה.

שימוש

מאזן ההגירה, בדומה לתחלופת תושבים, משמש לעיתים כמדד להצלחת האזור, כאשר הגירה חיובית מצביעה על הצלחתו מאחר שהרצון לעבור אליו גדול. הגירה שלילית מצביעה על כישלון האזור, רצון של תושבים לברוח ממנו ובריחה של מי שיש לו האמצעים לעשות זאת.

מאזן ההגירה משמש גם למדידת הגדילה או הקטינה של אוכלוסיות או ציבורים, והטיותיו השונות יכולות לרמז על עתידם ולכן גם על גודל השפעתם.

מאזן ההגירה גם יכול לשמש לתיאור השינוי בגודל האוכלוסייה של בעלי חיים בבית גידול מסוים. גורמים כמו מינים פולשים והתחממות גלובלית משפיעים רבות על מאזן הגירה מסוג זה.

באחוזים

לעיתים קרובות מחושב מאזן ההגירה באחוזים מסך תושבי האזור, על פי הנוסחא הבאה:

מאזן ההגירה באחוזים = 100 * מאזן ההגירה \ מספר התושבים הכללי לפני התקופה המדודה.

לדוגמה: אם בעיר כלשהי מאזן הגידול בתקופה מסוימת היה 100%, ניתן ללמוד שאוכלוסייתה הכפילה את גודלה בתקופה זו. אם ביישוב מסוים היה מאזן ההגירה באחוזים בתקופה מסוימת שווה ל-100%-, סימן שהיא ננטשה אז והפכה לעיר רפאים.

מאזן ההגירה בשיטה זו, המחושב באחוזים, משמש על מנת לבטא את הגידול או הפיחות באזור ביחס לגודלו, בעיקר על מנת להשוות גדילת שתי ערים שונות ביחס לגודלן, או שתי מדינות או ציבורים שונים.

כקצב

מאזן ההגירה נמדד לעיתים כקצב, על פי הנוסחא הבאה:

קצב מאזן ההגירה (או מאזן ההגירה באחוזים) = מאזן ההגירה (או מאזן ההגירה באחוזים) \ מספר השנים בטווח המדידה.

שיטה זו משמשת בעיקר על מנת להשוות את ההגירה בין שתי תקופות שונות, אשר בדרך כלל הן באורכים שונים.

כמגמה

מגמת קצב ההגירה מוצגת בדרך כלל כפונקציה רציפה על גרף, נמדדת באחוזים (על מנת להשוות בין קבוצות), ועיון בה יכול להצביע על עתיד קצב מאזן ההגירה.

מגמה זו משמשת רבות על מנת לנסות ולחזות גידול או קיטון במאזן ההגירה של אוכלוסייה מסוימת, דבר שישפיע בתוך מספר שנים על גודל אותה אוכלוסייה בתוך האוכלוסייה הכללית.

קריאה נכונה של מגמה זו מראה לנו, בפועל, את עתיד גודלם של ציבורים. ניתן לנסות ולחזות בה גדילה של ציבורים מסוימים באוכלוסייה, או את הפיכתם לדומיננטיים בה.

מגמה זו משפיעה ישירות על עצם קיומו והיקפו של איום דמוגרפי, ושינוי בה יכול להאט אותו וכן לעצור אותו כליל.

גורמים משפיעים

גורמים רבים יכולים להשפיע על מאזן ההגירה, ביניהם:

• שירותים ברמה גבוהה מעודדים הגירה אל תוך האזור, ורמה נמוכה שלהם יכולה לעודד את עזיבתו.
• ריבוי טבעי מעלה מעלה את מאזן ההגירה, אך יכול לגרום גם לעזיבת המקום אם אינו מסוגל לספק שירותים מתאימים לגודל הריבוי הטבעי.
• יוקר המחיה גורם לכך שילידי המקום מתקשים לרכוש בו דירה, ומשפיע על רצון שאר הציבור לעבור לגור בו. מחירים זולים, לעומת זאת, יכולים לגרום לעלייה במספר התושבים.
• מצב כלכלי, חברתי, תחבורתי או פוליטי יכולים להשפיע על הקובעים מקומם מחוץ או בתוך האזור.
• מרכזיותו או רמת פריפריאליות'ו של אזור' יכולים להשפיע על מאזן ההגירה, ולעודד מעבר פנימה או החוצה מהאזור.
• תמותה מורידה את מאזן ההגירה, אך יכולה לגרום למספר תושבים רב יותר לתפוס את מקום המת, ובכך להעלות את מאזן ההגירה לטווח הרחוק.
• אופי האזור משפיע ישירות על גודל האוכלוסייה שבאה לחיות בו, כאשר בדרך כלל ליישובים בעלי אופי חרדי יהיה מאזן הגירה גבוה יותר מיישובים בעלי אופי חילוני.
• רמת חיים גבוהה מעלה את מאזן ההגירה, ורמת חיים נמוכה נוטה להוריד אותו.
• תחושת ביטחון אישי ירודה עקב פשע או טרור, דוחפת החוצה מהמקום. ביטחון אישי גבוה מעודד הגירה למקום.
• אבטלה ואפשרויות תעסוקה משפיעות רבות בבחירת מקום מגורים ולכן גם על מאזן ההגירה.
• סטיגמה חברתית על המקום נוטה להבריח ממנו אנשים.
• זיהום אוויר וסכנות בריאותיות אחרות מורידות את מאזן ההגירה, וחוסר בהם מעודד הגירה למקום.
• בליה עירונית.
• פטריוטיות ועלייה לארץ ישראל (בישראל) מעלות אף הם את מאזן ההגירה.
• בטווחי זמן גדולים ניתן לדבר גם על שינויי אקלים כמשפיע על מאזן ההגירה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאזן הגירה בוויקישיתוף