יד יצחק בן-צבי
 | |
 | |
| הכניסה ליד בן-צבי מרח' אבן גבירול, ירושלים | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964 – הווה |
| בעלי תפקידים | |
| מנכ"ל | יניב מזומן[1] |
| סגל |
איל גבאי, יו"ר הוועד המנהל[1] |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′33.31″N 35°12′52.59″E / 31.7759194°N 35.2146083°E |
| www.ybz.org.il | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   יד יצחק בן-צבי | |
יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח. המוסד פועל על פי חוק שנחקק בשנת 1969,[2] ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי.
ייסוד ומטרות המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יד יצחק בן-צבי נוסד ביום ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964, כחברה ציבורית.[3] "חוק יד יצחק בן-צבי, תשכ"ט-1969" נתקבל בכנסת בכ"א בתמוז תשכ"ט, 9 ביולי 1969. החוק אשר נתן בסיס משפטי-ממלכתי למוסד ופעילותו.[4]
המטרות הקבועות בחוק של מוסד יד בן-צבי הן:
”(1) להעמיק בעם את תודעת רציפותו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ולטפח לשם כך את חקר תולדות היישוב.
(2) לקדם את חקר ירושלים.
(3) לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.
(4) לשקף את אישיותו של יצחק בן-צבי כנשיא המדינה ואת פועלו בתנועה הציונית, בתנועת העבודה, ביישוב ובמדינה”
ניהול המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]1964 – 1983 מייסדו ומנהלו הראשון יהודה בן-פורת.[5]
1983 – 2010 ד"ר צבי צמרת.
2010 – 2022 יעקב יניב.
2022 – ד"ר יניב מזומן.
מועצה ציבורית וועד מנהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניהול המוסד שותפים מועצה ציבורית, ועד מנהל, מועצה מדעית, מועצה לפעולה חינוכית תרבותית וצוות מנהלי. תפקידה של המועצה הציבורית להתוות קווים כלליים לפעולותיה של ה'יד' בהתאם לחוק יד בן-צבי, ליזום תוכניות פעולה חדשות, לסקור ולדון בדוחות כספיים, לאשר את המאזן השנתי ולדון בכל עניין אחר בתחום מטרות ה'יד'. בין חבריה נמנים נציגים של הממשלה, של הכנסת, של עיריית ירושלים, של האוניברסיטאות וכן אישי ציבור.[6]
יו"ר המועצה הציבורית היא סיגל פרץ-יהלומי, ויו"ר הוועד המנהל הוא אייל גבאי.
במרוצת השנים נמנו בין חברי המועצה הציבורית: ח"כ קולט אביטל, מרדכי איש-שלום, פרופ' אליהו אילת, בבה אידלסון, ח"כ זאב אלקין, פרופ' יהושע בן אריה, דב גנחובסקי, קדיש לוז, רחל ינאית בן-צבי, פרופ' גבריאל בר, ג'ורג' וייז, ד"ר דב יוסף, ישראל ישעיהו-שרעבי, יוסף כרמל, ארנסט להמן, יהושע לוי, מיכאל לנדאו, פרופ' בנימין מזר, יצחק נבון, יעקב צור, חיים קוברסקי, ח"כ משה קול, משה קרונה, פרופ' חיים רבין, אסתר רזיאל-נאור, פרופ' שמעון שוורצפוקס, אברהם שכטרמן, פרופ' גבריאלה שלו, יעקב שמשון שפירא ואליהו ששון.
מבני המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יד יצחק בן צבי פועל במתחם מבנים אחדים ברחוב אברבנאל בשכונת רחביה בירושלים:
- בבית הנשיא יצחק בן-צבי, (לשעבר בית ולירו) פועלים הנהלת המוסד, מכוני מחקר והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.
- בחצר המוסד נמצא הצריף שנבנה לאחר בחירתו של בן-צבי לנשיא המדינה. הוא נבנה לזכרו של הצריף המקורי של המשפחה, שבמשך שנים עמד בקרבת מקום. הצריף המקורי הועבר לקיבוץ בית קשת, שם התגורר הבן עלי לפני שנהרג במלחמת השחרור. מאוחר יותר לאחר שהחל להתפורר עבר הצריף בבית קשת תיקון ושיחזור. הצריף שנבנה בחצר בית הנשיא שימש מקום לאספות ולכינוסים, ובו אירחו בן-צבי ורחל ינאית ביקורים עממיים ורשמיים בתקופת כהונתו כנשיא המדינה.
- "בית החלוצות" הסמוך, נרכש ושופץ בידי יד יצחק בן-צבי בשנת 2011 והמתחם חובר אל המבנה הישן. במתחם בבית החלוצות פועלים ספריית יד בן-צבי, בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי וחנות הספרים של ההוצאה. צריף קטן ששימש למכירת מוצרי חקלאות של החלוצות שומר, הוצב בסמוך ובו מיצג על בית החלוצות.
מכוני מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביד יצחק בן-צבי שוכנים שני מכוני מחקר: "המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה" ו"מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח"; במסגרתם פועלים בין היתר: החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים והחברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947 ביוזמת יצחק בן-צבי, אשר הגדיר את מטרת המכון במילים:[7]
”חקר קהילות ישראל כולל את תולדות חיי-הרוח וההווי של כל השבטים, כפי שבאו לידי ביטוי. חכמי קהילות המזרח תפסו בדורות הקודמים חלק נכבד ביותר בתרבות העברית ובספרות היהודית. חיבוריהם הרבים והחשובים נתפשטו גם בקהילות אירופה ועד היום הופכים ועוסקים בהם חכמי ישראל. רבים הם ספרי ההלכה וספרי פילוסופיה ומוסר שנתחברו על ידם. משוררים בעלי שיעור קומה כמשוררים בתורכיה ובמרוקו - שיריהם מתגלים עתה, וערכם השירי וההיסטורי כאחד רב וחשוב ... לשם מחקרן של הקהילות היהודיות בארצות המזרח נוסד המכון הזה”
לאחר שהוקם יד יצחק בן-צבי, צורף אליו מכון בן-צבי. משנת 1973 הוא מנוהל בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, לפי פקודת ההקדשות לצורכי צדקה.
תחומי המחקר של המכון הם: חיי הרוח, החברה והכלכלה, המעמד הפוליטי, ההיסטוריה, הספרות והתרבות החומרית של קהילות ישראל במזרח, ובכלל זה לשונות שהיו שגורות בפיהם. ההגדרה "קהילות ישראל במזרח" כוללת למעשה את כל הקהילות שאינן אשכנזיות: "רומניוטים", "מוסתערבים", "ספרדים", יהדות איטליה, יהדות צפון אפריקה ומצרים, יהדות בבל, יהדות תימן, יהדות פרס, יהדות בוכרה והקווקז, יהדות הודו, קהילות יהודיות בדרום-מזרח אסיה, ומי שנכללים בהגדרה המודרנית "מזרחיים".
פעילות המכון כוללת את מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פרויקט קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20, מפעל פרידברג לחקר הגניזה, "המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה ע"ש עובדיה בן-שלום", "מרכז לחקר יהודי בוכרה", ומיזמים נוספים. המכון מוציא לאור את "פעמים", רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, את "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח" ואת השנתון "גנזי קדם".
מנהלו הראשון של המכון היה מזכירו המדעי של יצחק בן-צבי, מאיר בניהו. ראשת מכון בן-צבי המכהנת היא פרופ' מרים פרנקל, סגן ראש המכון הוא ד"ר אסף תמרי ויושב ראש הוועדה האקדמית המכהן הוא פרופ' משה אידל.
בשנת תשמ"ה (1985) זכה מכון בן צבי בפרס ישראל לספרות יהדות המזרח על תרומתו הרב גונית לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח.
ארכיון מכון בן-צבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספי מכון בן צבי שמורים בספריית יד יצחק בן צבי, וכוללים מגוון כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועיתונים ייחודיים בלשונות יהודיות בהן: לאדינו, ערבית יהודית, בוכרית, אמהרית, פרסית יהודית, מלאיאלאם יהודית, קרימצ'אקית, מתקופות שונות ומקהילות יהודיות שחלקן נכחדו. וכן, עשרות אלפי מסמכים מקהילות שונות: מסמכים ציבוריים, מכתבים, אוספי מסחר ותיעוד נדיר מארצות המזרח השונות.
כתב היד החשוב של המכון "כתר ארם צובא", אשר חוקרי המקרא רואים בו את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, המכונה גם "הכתר", נמסר למוזיאון ישראל, בשל תנאי התחזוקה הקפדניים שיש לשומרו בהם. ולכן הוא נשמר ומוצג בהיכל הספר בסמוך לתצוגת המגילות הגנוזות. על ההיסטוריה של כתב היד ודרכו לידי המכון נכתב הספר תעלומת הכתר.
המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון הוא הזרוע המחקרית של יד יצחק בן-צבי בתחום לימודי ארץ-ישראל.
מטרותיו הן: לימוד מעמיק של תולדות ארץ-ישראל וירושלים בהקשרים הרחבים של ההיסטוריה הכללית, ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של המרחב המזרח-תיכוני והים תיכוני. במסגרת פעילותו, המכון מעניק מלגות ופרסים לחוקרים לצורך קידום המחקר בתולדות ארץ-ישראל ויישובה (בעיקר לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים) ומקיים סדנאות חוקרים, ערבי עיון וכנסים מקומיים ובין-לאומיים, לחוקרים ולקהל הרחב.
כמו כן, המכון מוציא לאור ספרים ואת כתבי העת: "קתדרה" ועת-מול".
המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה פועל בשיתוף עם האוניברסיטאות, המכללות וכלל המוסדות האקדמיים בארץ וכן עם גופים אקדמיים מובילים בחו"ל.
ראש המכון הוא פרופ' עודד עיר שי וסגנו הוא ד"ר אמנון רמון.
פעילות חינוכית תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלקת ההדרכה של המרכז ללימודי ארץ ישראל, מקיימת קורסים, הרצאות וסיורים, ימי עיון ופעולות חוויה ברחבי ישראל.
- מרכז רחל ינאית בן-צבי ברובע היהודי בירושלים, היה עורך סיורים מודרכים לקבוצות נוער, מבוגרים, מורים ועולים חדשים. מרכז זה נסגר, וכיום פועל במקומו בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי, במבנה המשוחזר של בית החלוצות בתוך המתחם הראשי ברחביה.
- אריאל, המרכז לתולדות ירושלים בימי הבית הראשון פועל להנחלת ידע על ירושלים בעת העתיקה, וכולל דגם של העיר ירושלים בתקופת בית ראשון.
- בספרייה הציבורית הגדולה במתחם יד בן-צבי, עשרות אלפי ספרים, בהם נדירים ועתיקים, ומבחר כתבי עת בתחומי תולדות עם ישראל וארץ ישראל.
מפעלים לעידוד המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יד יצחק בן-צבי מעניקה פרסים, מענקים ומלגות לחוקרים על עבודת מחקר, או על חיבורים שהושלמו ונדפסו כספרים. בהם:
- פרס יצחק בן-צבי בתולדות ארץ ישראל
- פרס מרדכי איש שלום
- מלגת מחקר ע"ש רחל ינאית בן-צבי
- מלגת פוסט-דוקטורט בחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה
- מלגת מחקר בתחום יהדות בוכרה
- פרס ל"מחקר ארץ ישראל, יישובה ועתיקותיה"
- פרס למחקר על "השומרונים, תולדותיהם, דתם וספרותם"[8]
- פרס על "חקר קהילות ישראל ונידחיו, תולדותיהם וההווי שלהם"[8]
- פרס למחקר על תולדות תנועת העבודה העברית בארץ ישראל"[8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יד יצחק בן-צבי, תש"ל (1970).
- בין מועצה למועצה – כתב עת בהוצאת יד יצחק בן צבי. סוקר את פעילות המכון, מחקריו ותכניו התרבותיים והחינוכיים. ניתן לעיין מידע על כתב העת בקטלוג המאוחד לכתבי עת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יד יצחק בן-צבי
יד יצחק בן-צבי, ברשת החברתית פייסבוק
יד יצחק בן צבי (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
חוק יד יצחק בן־צבי, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 על יד בן־צבי - יד יצחק בן־צבי, באתר יד יצחק בן צבי, 7 בנובמבר 2021
- ^
היסטוריית החקיקה של יד יצחק בן-צבי, התשכ"ט-1969, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 5
- ^ ראו בהרחבה: יעקב שמשון שפירא, הצעת חוק יד יצחק בן-צבי, בתוך: יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 18-16
- ^ על יהודה בן-פורת, ראו: שמעון רובינשטיין, שריגים היסטוריים, כרך א, ירושלים: הוצאת המחבר, 2003, עמ' 3-1
- ^ בין מועצה למועצה, 38, דין וחשבון למועצה הציבורית על שנת הכספים 2007 ועל שנת הלימודים תשס"ח, יד יצחק בן-צבי, עמ' 5
- ^ יצחק בן-צבי, מכון בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 27
- ^ 1 2 3 יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 39
