גישבור
גישבור (הלחם של המילים "גישור" ו"בוררות"; באנגלית: Med-Arb) הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים. גישבור מתחיל כגישור רגיל והופך לבוררות אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה. המגשר שמתחיל את ההליך הופך לבורר.
קיים מושג גישוררות בעל משמעות זהה[1] אך השימוש בו נדיר יותר.
שימוש בגישבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל, משתמשים בגישבור בפתרון סכסוכים בין עובדים באותו מקום עבודה, כאשר המגשר והבורר הוא המנהל או הממונה עליהם. הצדדים שמתחילים את התהליך יודעים שלמגשר יש סמכות להכריע, במקרה הצורך. דוגמה בולטת היא הצעה לשימוש בגישבור על ידי מפקדים בצה"ל[2].
שימוש נוסף בגישבור הוא במהלך גישור לגירושין[1].
יתרונות וחסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הצדדים המעורבים בסכסוך יודעים שהכרעה בלתי נמנעת, הם שואפים יותר להגיע לפתרון בכוחות עצמם.
החסרון של השיטה הוא בחוסר נייטרליות של המגשר (והבורר). המגשר בהליך חייב להוכיח שאינו נוטה לטובת צד כלשהו כדי להבטיח שיתוף פעולה והגעה להסכמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר מיכל אלברשטיין, דרכים ליישוב סכסוכים
- עדי צור, חדירתה של תרבות הגישור אל בתי המשפט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אפרת גינס וגדי נבון, למתגרשים: גישוררות - גישור עם בוררות, באתר ynet, 18 בפברואר 2010
- ^ עמרי גפן ונועם נחמני, העוצמה שברכות: ניהול אפקטיבי באמצעות דיאלוג, מערכות, גיליון 422, דצמבר 2008, עמ' 28 - 33.
| שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים | |
|---|---|
|