לדלג לתוכן

אפקט הקוברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפקט הקוברה המכונה גם אפקט החולדהאנגלית: Cobra effect או Rat effect) מתרחש כאשר פעולה שמטרתה לפתור בעיה מחמירה את הבעיה[1].

מקור המונח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח אפקט הקוברה באנקדוטה מתקופת הראג' הבריטי. לפי האנקדוטה, הממשל הבריטי גילה דאגה בשל מספר הקוברות בדלהי, וחילק פרס כספי למי שיביא גופה או עור של קוברה למשרדי הממשלה. בתגובה לכך, מספר לא מועט של אזרחים החלו לגדל קוברות על מנת להרוג אותן ולקבל את הפרס. לאחר שהממשל הבין שזה מה שקורה, הפרס בוטל ובתגובה לכך שחררו התושבים את כל הקוברות לחופשי, ומספר הקוברות באזור גדל[1][2][3]. את המונח טבע הכלכלן הגרמני הורסט זיבֶּרט[3].

מקור המונח אפקט החולדה במקרה דומה שהתרחש בהאנוי שבווייטנאם, כאשר האזור היה מושבה צרפתית. הממשל הצרפתי חילק פרס על לכידת חולדות, והבאת זנבן לנציג הממשל. כתוצאה מכך, מעבר לפתיחת חוות לגידול חולדות, החלה לגדול אוכלוסיית החולדות חסרות הזנב בהאנוי, מכיוון שלוכדי החולדות היו לוכדים אותן, קוטעים את זנבן ומשחררים אותן לחופשי[1].

ברוב הדיסציפלינות המדעיות נעשה שימוש במונח במשמעותו המקורית[4]. בכלכלה ובפוליטיקה נהוג להשתמש במונח בהקשר של תמריץ שגוי[1][2].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הורסט זיבֶּרט, Der Kobra-Effekt. Wie man Irrwege der Wirtschaftspolitik vermeidet‏, מינכן: Deutsche Verlags-Anstalt‏, 2001‏, ISBN 3-421-05562-9 (בגרמנית).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 freakonomics, The Cobra Effect: Full Transcript, באתר freakonomics, ‏11 באוקטובר 2012 (באנגלית).
  2. ^ 1 2 ליאור טומשין, ‏לקחים שלמדתי מטראמפ, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2016
  3. ^ 1 2 גארי דרֶביץ', סודות המקל והגזר, באתר אלכסון, ‏2 במרץ 2017.
  4. ^ Mouna Attarha; James Bigelow; James Bigelow (2018). "Unintended Consequences of White Noise Therapy for Tinnitus—Otolaryngology's Cobra Effect". JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 144 (10): 938–943. doi:10.1001/jamaoto.2018.1856.