אמנון ותמר
 אמנון ותמר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | סיגליים |
| סוג: | סיגל |
| מין: | סיגל ססגוני |
| שם מדעי | |
 Viola tricolorנאונבורג ובטלר, 2007 | |
אמנון ותמר הוא שמו הנפוץ של המין סֶגֶל שְׁלָשׁ-גּוֹנִי (שם מדעי: Viola tricolor) או סיגל ססגוני, צמח בעל פרחים ממשפחת הסיגליים, שתורבת כפרח גינה ונוי. אמנון ותמר הוא ליתר דיוק מכלוא של V. altaica × V. lutea subsp. sudetica × V. tricolor.[1]
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנון ותמר הוא צמח נוי הפורח בחורף. הוא צמח חד-שנתי הגדל לגובה 10–20 ס"מ ומוצאו באזורים הקרים של אירופה, שם הוא צמח רב-שנתי. לפרח חמישה עלי כותרת רכים במרקם קטיפה, בגודל של סנטימטרים ספורים ועד 12 ס"מ, כאשר ישנם צמחים בעלי פרחים גדולים וצמחים עם פרחים קטנים.
פרחי האמנון ותמר מופיעים בשלל צבעים. הם נוחים לגידול ומשתמשים בהם לעיתים קרובות למטרות נוי באזורים עירוניים. הפרי הוא הלקט תלת קשוותי רב זרעי. הריבוי נעשה באמצעות זרעים או על ידי חלוקה של הצמח.
שמו העברי של הפרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרח זכה ברוסית לכינוי "איוואן דה מריה" (Иван-да-марья), וסופרה עליו אגדת עם על אח ואחות אשר נפרדו בילדותם, ובבגרותם התאהבו מבלי לדעת את קרבתם; משנודע להם שהם אחים, הם מתו מחובקים זה בזו והפכו לפרח אמנון ותמר. באופן דומה, באנגלית ניתן לפרח הכינוי העממי "ג'ק וג'יל".[2][3] כאשר שאול טשרניחובסקי תרגם את אגדת העם הרוסית לעברית[4] הוא השתמש בשמותיהם של אמנון ותמר (בסיפור התנ"כי היו השניים אחים, ואמנון אנס את תמר). בנוסף שמותיהם דומים פונולוגית לשמות הרוסיים.[3] בתרגומו לאגדת העם הוא כתב: ”וַיְהִי אַמְנוֹן – פֶּרַח-שָׂדֶה / תְּכֵלֶת כֵּהָה עֵין עָלֵהוּ, / וַאֲחוֹתוֹ תָמָר הָיְתָה / עַיִן צְהֻבָּה עַל חָזֵהוּ”.[5]
בעברית נקרא הפרח בתחילה "סגל". עם זאת, הצעתו של טשרניחובסקי לשינוי שם הפרח גברה על הצעות אחרות שהועלו, כמו הצעתו של יוסף קלויזנר "קטיפנית", בשל רכות הפרח, והצעת ועד הלשון העברית "שרעפת", בהשפעת הצרפתית.[3]
יש הטוענים כי ספרו של אברהם מאפו "אהבת ציון",[6] שגיבוריו הם אמנון ותמר, תרם גם הוא ליצירת הצירוף "אמנון ותמר" ככינוי לזוג אוהבים ולהשתרשות השם "אמנון ותמר" כשם לפרח.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. 1983. כרך 12 בעריכת יצחק ארנון, עמוד 215.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנון ותמר, באתר ITIS (באנגלית)
- אמנון ותמר, באתר NCBI (באנגלית)
- אמנון ותמר, באתר Tropicos (באנגלית)
- אמנון ותמר, באתר GBIF (באנגלית)
- אמנון ותמר, באתר The Plant List (באנגלית)
- אמנון ותמר, באתר IPNI (באנגלית)
- נעמן כספי, אמנון ותמר (אורכב 17.04.2007 בארכיון Wayback Machine), באתר הארגון לגננות ולנוף בישראל
- אילון גלעד, גלגולה של מילה - "אמנון ותמר", באתר הארץ, 27 בפברואר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Viola × wittrockiana Gams, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ מוטי רוזן, אמנון ותמר, טבע הדברים, 191 (2011-09), עמ' 16.
- ^ 1 2 3 מרדכי רוזן, אטימולוגיה, 1999, עמ' 269.
- ^ איתי אילוז, פרח החודש ינואר: אמנון ותמר, 1 בינואר 2009, אתר חפצים.
- ^ אַמְנוֹן וְתָמָר (משירי הפרחים), בפרויקט בן-יהודה.
- ^ אהבת ציון, בפרויקט בן-יהודה.
