אלכסנדר גרהם בל

אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל
Alexander Graham Bell

אלכסנדר גרהם בל
לידה	3 במרץ 1847 אדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת
פטירה	2 באוגוסט 1922 (בגיל 75) בן ברי , נובה סקוטיה, קנדה
ענף מדעי	קלינאות תקשורת, טלפוניה
מקום מגורים	סקוטלנד, ארצות הברית, קנדה
מקום קבורה	בן ברי
עיסוק	תעשיין
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו Royal High School, Bath יוניברסיטי קולג' לונדון התיכון המלכותי של אדינבורו
מוסדות	סמית'סוניאן
פרסים והוקרה	שדרת הכוכבים של קנדה (2001) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים אישיות בעלת חשיבות היסטורית-לאומית (8 ביוני 1977) היכל התהילה הלאומי לממציאים (1974) היכל התהילה הלאומי של התעופה (1965) מדלית אדיסון (1914) מדליית יוז (1913) מדליית אליוט קרסון (1912) מדליית ג'ון פריץ (1907) מדליית אלברט (1902) חבר האקדמיה הלאומית למדעים (1883)
בן או בת זוג	Mabel Gardiner Hubbard (11 ביולי 1877–2 באוגוסט 1922)
צאצאים	Elsie May Grosvenor, Marian Fairchild
הערות	מייסד חברת בל, על שמו של בל קרויה יחידת המידה דציבל.
תרומות עיקריות
נחשב על פי רוב לממציא הטלפון.
חתימה

אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל (באנגלית: Alexander Graham Bell;‏ 3 במרץ 1847 – 2 באוגוסט 1922) היה מדען וממציא סקוטי שייסד את חברת הטלפון בל, ונחשב בעיני רבים לממציא הטלפון. הפטנט של המצאת הטלפון נרשם על שמו של בל, אך סביב זכות הראשונים להמצאה זו התעוררה מחלוקת, ויש הרואים באנטוניו מאוצ'י את ממציא האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. בנוסף, היה בל איש חינוך מיוחד לחירשים.

	שמע קולו של בל
לעזרה בהפעלת הקבצים

קורות חייו

אלכסנדר בל נולד באדינבורו שבסקוטלנד, דור שלישי במשפחה שעסקה בחקר הקול האנושי: סבו התמחה באמנות הדיבור בלונדון, ואביו, אלכסנדר מלוויל בל, קנה לו שם בהמצאת "הדיבור הנראה" (Visible Speech) - שיטה להוראת דיבור לחרשים באמצעות סמלים שציינו חלקים שונים של הלשון, השפתיים והגרון. בגיל 10 ביקש אלכסנדר בל מאביו שיוסיף לו שם אמצעי, בדומה לשני אחיו, והאב נעתר והוסיף את "גרהם" לשמו.

מגיל צעיר התבלט בדמיונו העשיר וביכולת ההמצאה שלו. עד גיל 15 הספיק בל הצעיר להמציא ספינת סנפיר המחליקה על המים; עפיפון בצורת פירמידה, המסוגל לשאת אדם; סביבון שבכה כשסובבו אותו, ומכשיר שצעק "הצילו!" כשסחררו אותו. על המצאות אלה אמר: "הממציא אינו יכול שלא להמציא, כשם שאין הוא יכול שלא לחשוב או לנשום". בהמשך הפנה בל את רוב מרצו לחקר ולהמצאת מכשירי עזר לחירשים, הן בשל העיסוק המשפחתי והן בשל העובדה שאמו החלה להתחרש בעת שבל היה בן 12, וחירשותה גברה בהדרגה.

בגיל 15 הפסיק את לימודיו, ועבר למשך שנה להתגורר בלונדון עם סבו, אלכסנדר בל. הסב לימד את בל לדבר באופן מהוקצע. בגיל 16 קיבל בל משרה של "תלמיד-מורה" לאומנות הדיבור ולמוזיקה במכללת וסטון האוס בסקוטלנד - הוא למד לטינית ויוונית ובמקביל עסק בהוראה. כעבור שנה נרשם בל לאוניברסיטת אדינבורו, בעקבות אחיו הבכור.

אביו עודד את העניין שגילה בל בדיבור, ובשנת 1863 לקח את בניו לתערוכה שבה הוצג רובוט שפותח על ידי צ'ארלס ויטסטון (בעקבות "הטורקי" של וולפגנג פון קמפלן), וידע לחקות קול אנושי. בל התלהב מהמכונה, ולאחר שהשיג את ספרו של פון קמפלן ותרגם אותו מגרמנית, הוא ואחיו מלוויל בנו את הראש האוטומטי שלהם. מלוויל התמקד בבניית הגרון ובית הקול, ובל עסק בבניית הגולגולת. פרי עמלם היה ראש ריאליסטי, שידע לדבר מילים ספורות. השניים כיווננו בקפדנות את השפתיים, וכאשר מפוח נשף אוויר דרך קנה הנשימה של הראש, נשמעה בירור המילה Mama.

בל, אשתו ובנותיו, 1885 בערך

בעקבות זאת החל בל לערוך ניסויים בהולכת קול, והשתמש בקולן. בגיל 19 כתב דו"ח על מחקרו זה, ושלח לאלכסנדר אליס, עמית של אביו, וזה הגיב מיד שניסויים דומים נעשו כבר בגרמניה, על ידי הרמן פון הלמהולץ. בל התעמק בספרו של הלמהולץ, והגיע לתובנה שהשפיעה על כל עבודתו העתידית בעניין הולכת קול. "בלי לדעת יותר מדי על הנושא, נוצר אצלי הרושם שניתן ליצור באמצעים חשמליים קולות של עיצורים ואמות קריאה, לקבלת דיבור רהוט".

בשנת 1865 עברה משפחתו ללונדון, ובל חזר להורות במכללת וסטון האוס, בשעות הפנאי המשיך בניסויו בתחום הקול, עם ציוד מעבדה מזערי. לאחר מכן עבר להורות בסומרסט קולג' בבאת'. אחיו הצעיר חלה בשחפת ונפטר, וסמוך לכך, בשנת 1867 חזר בל אל הוריו והתכונן ללימודים באוניברסיטת לונדון. הוא החל ללמד בבית ספר לחירשים בלונדון, וזכה להישגים. בשנת 1870 נפטר אחיו הבכור, מסיבוכים של שחפת, והדבר גרם למשבר משפחתי, שבעקבותיו החליטה המשפחה (בל, הוריו ואלמנת אחיו) להגר לקנדה. הם השתקעו באחוזה בפרובינציית אונטריו.

בל המשיך ללמד חירשים ושמו יצא ברחבי קנדה וארצות הברית. הוא המשיך להתעניין בתחום התקשורת הטלפונית, ואף המציא פסנתר היכול לשדר את נגינתו למרחק בעזרת אותות חשמליים.

בשנת 1871 יצא בל לבוסטון, בהמלצת אביו, שהוזמן להורות את שיטת "הדיבור הנראה" שלו. הוא הורה שיטה זו למורים בבתי ספר אחדים לחירשים. לאחר חצי שנה חזר בל לאחוזת המשפחה בקנדה.

הוא חזר לבוסטון, שנחשבה למרכז המדע והטכנולוגיה של אמריקה. הוא פתח בית ספר לחירשים, שמשך תלמידים רבים, ובהם העיוורת-חרשת-אילמת הנודעת, הלן קלר. שנה לאחר מכן מונה בל לפרופסור לתורת הדיבור באוניברסיטת בוסטון.

המצאת הטלפון

שחזור של הצגת הטלפון על ידי בל

מערכת הטלפון הראשונה של בל, 1877

בל חונך את קו הטלפון הראשון בין ניו יורק לשיקגו, 1892

רישום הפטנט על הטלפון של בל

בל החל להתעמק ב"טלגרף ההרמוני", המסוגל להעביר מספר רב של תשדורות במקביל דרך קו אחד, והבין כי עליו ליצור מערכת מורכבת של אלקטרומגנטים, רכיבי מעגל, מקלטים ומשדרים. באותה עת הצטרף אליו טום ווטסון, חשמלאי צעיר שעבד בחנות אביזרי חשמל בבוסטון, והגיב בתחילה בהססנות זהירה: "חשבתי אז שיש צורך בלפחות תריסר עובדים צעירים ונמרצים, כדי להגשים את כל רעיונותיו המסחררים של בל", התוודה לימים. השניים פנו למשקיעים ופטרונים, כדי לזכות בתמיכה כספית. במיוחד חיזר בל אחרי גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון, ששימש כעורך דין לפטנטים ופטרון לאמנות. הוא היה המורה של מֶייבֶּל, בתו של הָבָּרְד, שהתחרשה בילדותה. תחילה הגיב הברד בספקנות וכתב לו: "נטיית לבך היא לנהות אחר כל דבר חדש שאתה מוצא בו עניין, בלי להגשים כל דבר של ערך". בל לא ויתר, ובסופו של דבר, נמנה הברד עם מממניו העיקריים של בל. לאחר כמה שנים, ב-1877 בל אף נישא למֶייבֶּל.

בל נהנה מתמיכתם הכספית של הברד ושל תומאס סנדרס, אבי אחד מתלמידיו. הוא עמל יחד עם ווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת צלילים בצורת אותות חשמליים. עוד לפני שעבודתם צלחה הגיש הברד בשמו, ב-14 בפברואר 1876, בקשה לרשום פטנט העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגרפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות האוויר המלוות את הדיבור או הצליל." ב-7 במרץ אושר הפטנט ומספרו 174,465.

ב-10 במרץ 1876 בנה בל מכשיר טלפון העובד לפי עקרונות שונים מאלה עליהם עבדו עד אז והיה מבוסס על העברת קול באמצעות מחט המרעידה מים ומשנה את התנגדות המעגל. המכשיר הצליח להעביר בפעם הראשונה צלילים מחדר לחדר, בדמות המשפט שאמר בל לווטסון: Mr. Watson, come here, I want to see you. משפט זה הפך למטבע לשון בקרב ממציאים. הטלפונים הבאים שבנה והדגים ברבים לא השתמשו בעיקרון זה וחזרו לשימוש בהתקן האלקטרומגנטי. באוגוסט אותה שנה הדגים בל שימוש בטלפון במרחק של מספר קילומטרים.

התפתחות הטלפון

שנה לאחר מכן הקימו בל ותומכיו את חברת הטלפונים "בל", לאחר שחברת הטלגרף "וסטרן יוניון" דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלהם ב-100,000 דולר. החברה הציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של קילומטרים רבים זה מזה. ב-1883 הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - בוסטון וניו יורק. הדגמים הראשונים לא כללו חוגה או לחצנים, אלא המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שחיבר אותו למרכזיית טלפונים. המרכזנית קישרה אותו עם מנוי אחר איתו ביקש לשוחח, באמצעות כבל שחיבר בין השקע שלו לשקע רעהו.

הטלפון התפתח במהירות, והמצאת המרכזייה האוטומטית, שקישרה בין מנויים על פי מספרי טלפון, ללא תיווך מרכזניות, הביאה לזינוק בשימוש בטלפון, והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר. ב-1910 כבר היה לאחד מכל 13 אמריקנים טלפון בבית.

ב-1915 נחנך קו הטלפון הראשון מחוף לחוף בארצות הברית. בל וווטסון הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הקו. בל הרים את השפופרת בחוף המערבי, וווטסון המתין לשיחתו בחוף המזרחי. קריאתו של בל, שעברה מרחק של יותר מ-5,000 ק"מ הייתה: "Watson, come here, I need you". הקהל פרץ בצחוק, וווטסון השיב: "בסדר, רק שהפעם זה ייקח לי יותר זמן...".

המצאות נוספות של בל

לאחר שזכה בל בפטנט, המשיך בניסויו וחקר את תחום העברת צלילים בעזרת אור. הוא המציא מכשיר הנקרא "פוטופון", אותו תיאר כהמצאה החשובה ביותר שלו. ניתן לראות בסיבים האופטיים של ימינו התפתחות של רעיון זה. בנוסף עסק גם במחקר רפואי; המציא אמצעים שונים ללימוד דיבור לחרשים. בסך בכל רשם בל במהלך חייו 18 פטנטים על שמו, ועוד מספר פטנטים שאותם חלק עם אחרים. הוא גם ייסד את האגודה הגאוגרפית הלאומית, הידועה בעיקר בזכות המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק.

המצאה אחרת המיוחסת לבל היא של גלאי מתכות. בעקבות ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'יימס גרפילד, בניסיון לגלות את מיקומו של הקליע שפילח את גופו של הנשיא, פיתח בל במהירות אבטיפוס של גלאי מתכות, אולם מסגרת המתכת של מיטתו של ג'יימס גרפילד גרמה למכשיר לתקלה. בסופו של דבר לא נמצא הקליע וגרפילד נפטר מזיהום. תחומים נוספים בהם עבד והמציא היו ספינות רחף: ספינות בתכנונו קבעו שיא עולם במהירות לכלי שיט, ובניית מטוסים: מטוס בתכנונו ביצע את הטיסה הראשונה בקנדה.

מותו, פרסים והנצחתו

ב-2 באוגוסט 1922 נפטר בל באחוזתו השקטה שבאי קייפ ברטון, בנובה סקוטיה שבקנדה ושם נקבר. בעת הלווייתו דממו כל מכשירי הטלפון בארצות הברית למשך דקה אחת. על שמו של בל קרויה יחידת המידה דציבל.

בל זכה בחייו בפרסים ואותות כבוד רבים, בהם פרס וולטה שקיבל מהאקדמיה הצרפתית ואביר לגיון הכבוד הצרפתי, מדליית אלברט שקיבל מהאגודה המלכותית הבריטית (RSA) ומדליית אדיסון מאגודת מהנדסי החשמל (IEEE). אותה אגודה הכריזה ב-1976 על מדליה על שמו של בל לאנשים שתרמו להתקדמות הטלקומוניקציה.

שלט רחוב ע"ש אלכסנדר בל ב"קריית-המדע", בנתניה

שלוש ארצות גאות בהיותו של בל אחד מתושביהן: סקוטלנד (בריטניה), בה גדל והתחנך, קנדה בה החל בעבודתו על הטלפון ובילה זמן רב וארצות הברית, בה התאזרח ופיתח את הטלפון. ליד האחוזה שלו בנובה סקוטיה, בה משתמשים עדיין בני משפחתו, הקימה קנדה אתר ומוזיאון להנצחתו.

רחוב על שמו קרוי בשכונת "קריית המדע" בעיר נתניה.

מתחרים על המצאת הטלפון

ערך מורחב – המצאת הטלפון

במשך עשרות שנים, מאז רשם בל את הטלפון כפטנט, הוגשו יותר מ-600 תביעות משפטיות נגדו ונגד חברת הטלפונים שהקים, בטענה כי הפטנט כלל לא שלו, וכי את כל הידע שלו גנב או קנה במרמה מהממציאים האמיתיים. אין זה מקרה שדווקא באותם ימים הומצאו במקביל מערכות להעברת קול, שכן כבר אז היו ידועים שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה שזרם חשמלי יוצר שדה מגנטי - שני עקרונות שהניחו את היסודות לטכנולוגיה הטלפונית.

שנות התביעות הקשות והארוכות התישו את כוחו של בל, אף על פי שניצח בכולן ללא יוצא מן הכלל. הרמזים כאילו גנב את המצאתו מאחרים, העיקו עליו, עד שאמר: "נמאס לי מהטלפון! אין לי כל עניין בו, חוץ משעשוע לשעות הפנאי". לבסוף מכר בכסף רב את מניותיו בחברת הטלפונים שהקים, ופרש מעולם העסקים. בשנת 1893 פקע תוקף הפטנט בכל מקרה, והשאלה בדבר זהות הממציא "האמיתי" הפכה לחסרת חשיבות כלכלית. באחרית ימיו אמר: "כה התנתקתי ממכשיר הטלפון, עד כי לפעמים אני שואל את עצמי אם אמנם אני הוא שהמצאתי אותו, או שמא זה היה מישהו אחר שקראתי עליו?".

חרף ההשגות, נראה שבל ייזכר לנצח כממציא הטלפון וכמי שהביא לשימוש נרחב בו, אפילו שהתעקש כל ימיו שבכרטיס הביקור שלו יירשם רק "מורה לחירשים".

חברת הטלפון של בל ותאגיד AT&T

חברת הטלפון שהקים בל – Bell Telephone Company שהפכה לתאגיד AT&T (ראשי תיבות של American Telephone & Telegraph Company), ביחד עם חברות הבת שלו במערכת ה-Bell System נהיה למונופול ענק ששלט במשך מאה שנים על תחום הטלפוניה בארצות הברית וקנדה. בשנת 1975 פוצלה בל קנדה מ-AT&T. ב-1984 פוצלה AT&T לשמונה חברות נפרדות בהוראת הרשויות הממונות על הגבלים עסקיים בארצות הברית. בשיאה לפני הפיצול העסיקה ה-Bell System בארצות הברית כמיליון עובדים והחזיקה, בנוסף לרשת הטלפונים, גם מרכזי מחקר ופיתוח (מעבדות בל למשל) ומפעלים לייצור ציוד תקשורת. כיום, החברות שפוצלו מ-AT&T המקורית באמצע שנות השמונים (שבינתיים התמזגו מחדש לשלוש חברות נפרדות: AT&T, ורייזון, ולוּמן) עדיין שולטות בנתח נרחב משוק התקשורת הנייחת והניידת ותעבורת הנתונים והאינטרנט בארצות הברית, כך שנכון לשנת 2023 למשל, כ-75% מהמנויים הסלולריים בארצות הברית משוייכים לחברות AT&T או ורייזון.

בל וקהילת החירשים

בל נולד לאישה חירשת ונישא לאישה חירשת. הוא לימד במשך תקופה ממושכת בבית ספר לחירשים, קידם את הטכנולוגיה המסייעת ללקויי שמיעה ואת המוּדעוּת לצורכי החירשים. כאיש חינוך בעל השפעה, בל הנחיל את התפיסה, לפיה יש לשלול את המושג "חירש-אילם", בציינו שאיברי הדיבור של החירש תקינים לחלוטין, והוא יוכל לדבר אם יקבל הדרכה נאותה, ולהאזין לדוברים באמצעות קריאת שפתיים.

בל הנהיג גם מהלך להכחדת שפת הסימנים. הוא סבר שהשימוש בה, במקום בדיבור גורם לבידודם של החירשים ולכן פעל לקידום למידת הדיבור וקריאת שפתיים, במקום הוראת שפת הסימנים. גישה זו הייתה שנויה במחלוקת בקרבי מחנכי ילדים חירשים, ונותרה כזו עד ימינו. בל פעל כדי לשכנע את ראשי מערכת החינוך בארצות הברית להמעיט את השימוש בשפת הסימנים האמריקנית בבתי הספר ולהקדיש את רוב זמן ההוראה בבתי הספר לחירשים ללימוד קריאת שפתיים ודיבור קולי. בל ייסד את האגודה האמריקאית לקידום הוראת הדיבור בקרב החירשים ותרם לה רבע מיליון דולר.

בל הציג את שפת הסימנים כגורם שמבדל את החרשים מהחברה האמריקאית, בדומה להתבדלות של קבוצות אתניות של מהגרים. בהופעותיו לקדם את רעיונותיו בפני מועצות חינוך ובתי מחוקקים השתמש גם בטיעונים נייטיביסיטיים שנפוצו באותה תקופה, ואף נהג לציין ששפת הסימנים היא שפה שאולה מצרפת. בל דגל בתורת האאוגניקה, התומכת בהשבחת הדורות הבאים באמצעות התערבות ברבייה ובתורשה. הוא סבר שמניעת חתונות בין חירשים לבין עצמם ועידוד חתונות בין חירשים לשומעים יורידו משמעותית את מספר האנשים שיוולדו חירשים ויעודדו את התערות החירשים בחברה הכללית. אולם, הוא התנגד לחקיקה המתערבת בבחירת בני זוג.

על פי הסרט התיעודי Through Deaf Eyes‏ מ-2007, יש לקהילת החירשים האמריקנית רגשות מעורבים כלפי בל, משום שלצד תרומתו הגדולה לשיפור מצבה, הוא דגל גם בצעדים קיצוניים שפגעו בקהילת החירשים שכמעט הביאו את שפת הסימנים האמריקנית להכחדה.

לקריאה נוספת

• רון, דן, אל. גרהם בל: ממציא טלפון. תל אביב, המתמיד, תשי"ז.
• פסחוף, נעמי, אלכסנדר גרהם בל: טווית קשרים, תל אביב, המשכל, 2000 (הספר בקטלוג ULI)

ספרות ילדים

• רון-פדר עמית, גלילה, סוד הטלפון הראשון, בן-שמן, מודן, 2012, סדרת "סירת מדע" (הספר בקטלוג ULI)
• שם-טוב, תמי, אלכסנדר גרהם בל ששלח את קולו של האדם למרחקים, סדרת ממציאים ומגלים, חבל מודיעין, כנרת, זמורת-ביתן, 2018 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• אלכסנדר גרהאם בל, באתר מוזיאון המדע בירושלים
• עופר שמואלי, מי באמת המציא את הטלפון?, באתר ynet, 13 במרץ 2005
• הסרט התיעודי Through Deaf Eyes
• האתר של אגודת אלכסנדר גרהם בל למען החרשים
• דיווח בניו יורק טיימס על ניצחונה המשפטי של חברת בל ב-1887
• הפטנט של בל מ-1876
• אהוד קינן, הקלטה נדירה: כך נשמע ממציא הטלפון, באתר ynet, 25 באפריל 2013
• אלכסנדר גרהם בל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אלכסנדר גרהם בל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אלכסנדר גרהם בל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אלכסנדר גרהם בל (1847-1922), דף שער בספרייה הלאומית

• How Alexander Graham Bell invented the telephone, Google Arts & Culture, 2019