אלבה לונגה
היסטוריה | |
---|---|
תרבויות | לאטיום |
נבנה | המאה ה־12 לפנה״ס |
מיקום | |
מדינה | רומא העתיקה, איטליה |
קואורדינטות | 41°44′49″N 12°39′01″E / 41.74691°N 12.65026°E |
אלבה לונגה (לטינית: Alba Longa) הייתה עיר עתיקה בלאטיום שבמרכז איטליה. היא הייתה העיר החזקה בברית הלטינית ואולי אף ייסדה אותה ועמדה בראשה. היא נהרסה על ידי רומא העתיקה בערך במאה ה-7 לפנה"ס. על פי האגדה, מוצאם של מייסדי רומא, רמוס ורומולוס, הוא משושלת המלוכה של אלבה לונגה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האגדה, אסקניוס (אנ') בנו של איניאס ייסד את העיר והיה מלכה הראשון. הוא בנה אותה לרגלי גבעת (או הר) אלבה ולכן קרא לה בשם זה שמשמעו הארכה או הרחבה של אלבה[1]. דיוניסיוס מהליקרנסוס מספר גם הוא על ייסוד העיר בצורה זו, אך מיקם אותה בין ההר לאגם אלבה, מה שהחל מחלוקת ארוכה באשר למקומה המדיוק של העיר. על פי דיוניסיוס, פירוש המילה אלבה הוא "לבן", כך שמשמעות השם היא "העיר הארוכה והלבנה"[2]. אתרים שונים באזור אגם אלבנו שנמצא כ-20 ק"מ דרומית לרומא, זוהו כאפשרות למיקומה של העיר, אך עדיין לא נמצאו ראיות ודאיות. העיירה קסטל גנדולפו מועדפת על רבים מהחוקרים כאפשרות לזיהוי העיר, משום שהיא נמצאת במרכז שרשרת כפרים מעידן הברזל. לרוב, קבוצות כפרים כאלו התרכזו סביב עיר גדולה יותר.
המלחמה נגד רומא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-7 לפנה"ס יצא טולוס הוסטיליוס, מלך רומא למלחמה נגד אלבה לונגה. העילה למלחמה הייתה שורה של אירועי שוד הדדיים בין איכרי רומא לאיכרי אלבה לונגה. ההיסטוריון טיטוס ליוויוס טוען שהעילה האמיתית למלחמה הייתה האופי הלוחמני של טולוס הוסטיליוס[3]. בוצעו מספר ניסיונות תיווך דיפלומטיים שלא עלו יפה ואחריהם הוכרזה מלחמה. גאיוס קלואיליאן, מלך האלבנים, פלש עם צבאו לשטח רומא, הקים מחנה במרחק חמישה מילין מהעיר וחפר תעלת מגן סביבה. התעלה הייתה כה גדולה עד שזכתה לשם מיוחד שנזכר מאות שנים לאחר מכן[4]. בהיותם במחנה מת גאיוס קלואיליאן ובמקומו מונה מטיוס פופטיוס. הוא הגיע להסכם עם טולוס שהקרב יוכרע בדו-קרב בין שלישיית אחים מכל צד, כדי להימנע משפיכות דמים המונית שתחליש את שתי הערים ותחזק את האויב המשותף - האטרוסקים. לאחר שהרומאים ניצחו את האלבנים, הפכה אלבה לונגה להיות כפופה לרומא.
לאחר ההפסד, ירד מעמדו של מטיוס ונטען שהוא הפקיר את גורל העיר בידי שלושה חיילים. כדי למחות את חרפת ההפסד, הוא יזם מהלך מתואם עם האטרוסקים. הערים ויי ופידנאה (Fidenae) תקפו את רומא וטולוס קרא למטיוס לעזרה. מטיוס הגיע בראש צבאו, אולם הפקיר את טולוס בשדה הקרב[5]. הרומאים ניצחו את האטרוסקים בכל זאת, וטולוס הוציא להורג את מטיוס בגלל בגידתו. הוא נקשר לארבע מרכבות רתומות לצמדי סוסים והן הודהרו לכיוונים מנוגדים, כך שגופו נקרע לגזרים[6]. לאחר מכן ציווה טולוס על חייליו להחריב את אלבה לונגה מלבד מקדשי האלים, ותושבי העיר הועברו לגור ברומא, דבר שהכפיל את כמות תושביה[7]. טולוס צירף כמה ממשפחות הגולים למעמד הפטריקים, בהן משפחת היוליים ובנה מבנה חדש לצורך הסנאט המורחב, הקוריה הוסטיליה. הגולים התיישבו בגבעת קאיליוס ורבים מהם הצטרפו למעמד הפרשים וכך חיזקו את צבא רומא[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר על זיהוי מיקומה של העיר
- עתיקות באזור קסטל גנדולפו
- אלבה לונגה באנציקלופדיית פרינסטון
- אלבה לונגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תולדות רומא 1:3
- ^ קדמוניות הרומאים 66
- ^ תולדות רומא 1:22
- ^ תולדות רומא 1:23
- ^ תולדות רומא 1:27
- ^ תולדות רומא 1:28
- ^ תולדות רומא 1:29
- ^ תולדות רומא 1:30