אבלרדו

אבלרדו פרננדס
Abelardo Fernández
	אבלרדו 2014
מידע אישי
לידה	19 באפריל 1970 (בן 54); חיחון שבספרד
שם מלא	אבלרדו פרננדס אנטוניה
גובה	1.80 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1985 - 1986; 1986 - 1988; 1988 - 1989	לה ברניה; אסטודיאנטס סומיו; ספורטינג חיחון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2008 - 2010; 2010 - 2011; 2011 - 2012; 2012; 2012 - 2014; 2014 - 2017 ; 2017 - 2019 ; 2019 -2020 ; 2021	ספורטינג ב'; קנדאס; טואייה; ספורטינג חיחון (עוזר מאמן); ספורטינג ב'; ספורטינג חיחון; דפורטיבו אלאבס ; אספניול ; דפורטיבו אלאבס
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אבלרדו פרננדס אנטוניה (בספרדית: Abelardo Fernández Antuña, נולד ב-19 באפריל 1970 בחיחון שבספרד) הוא כדורגלן עבר שנודע בשמו הפרטי, אבלרדו. אבלרדו שיחק בעמדת הבלם מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, בעיקר במדי ספורטינג חיחון וברצלונה. בנוסף לכך ייצג אבלרדו את נבחרת ספרד במונדיאל 1994 ו-1998 וביורו 1996 ו-2000. לאחר פרישתו ממשחק החל לעבוד כמאמן. בין 2014 ל-2017 היה מאמנה של ספורטינג חיחון, ובין 2017 ל-2019 היה מאמנה של דפורטיבו אלאבס.

קריירת מועדונים

ספורטינג חיחון

אבלרדו נולד וגדל בחיחון שבחבל אסטוריאס. לאחר מספר שנים במחלקות נוער של קבוצות מקומיות, הצטרף אבלרדו לנוער של ספורטינג חיחון שמעיר הולדתו ב-1988. לאחר שנה בנוער עלה אבלרדו לקבוצת הבוגרים וכבר בגיל 19 היה באופן קבוע בהרכב הקבוצה כאחד מבלמיה. אבלרדו הבקיע את שער הבכורה שלו במדי חיחון ב-7 בינואר 1990, במשחק בו הביסה חיחון את לוגרונייס בתוצאה 1–6. במשחק מול ריאל מדריד ב-20 בינואר כבש אבלרדו את השער הראשון במשחק הדקה ה-35, אך הוגו סאנצ'ס השווה את התוצאה לקראת סוף המשחק והקבוצות נפרדו בתיקו. בסך הכול בעונת בכורתו בליגה הספרדית הופיע אבלרדו ב-33 משחקים, וחיחון סיימה את הליגה במקום ה-13.

אבלרדו היה שחקן קבוע בהרכב הקבוצה בשנים שלאחר מכן. בעונת 1990/91, השתתף אבלרדו בכל 38 משחקי הליגה של חיחון, בנוסף לכך שהבקיע שער אחד, והוא עזר לקבוצתו לסיים במקום ה-5, ממנו מגיעים לגביע אופ"א בעונה הבאה. בעונת 1992/93 הבקיע אבלרדו 3 שערים, בין היתר שער שוויון לרשתה של אתלטיקו מדריד ב-18 באוקטובר 1992. כמו כן, אבלרדו הורחק בכרטיס אדום לראשונה בקריירה שלו בעונה זו, בשני מקרים שונים: בהפסד 0–3 לסלטה ויגו ב-17 בינואר 1993 ובתיקו 0-0 עם אתלטיק בילבאו ב-2 במאי. קבוצתו לא הצליחה בליגה היטב והיא סיימה במקום ה-12 בלבד. בעונת 1993/94 כבש אבלרדו 5 שערים לזכות חיחון, כולל שערים מול ברצלונה, אתלטיקו מדריד וריאל מדריד, אך גם שני שערים עצמיים לרשת קבוצתו שלו.

ברצלונה

לקראת עונת 1994/95 הצטרף אבלרדו לברצלונה, אלופת ספרד, אותה אימן יוהאן קרויף. דרכו בקבוצה החלה בזכייה בסופר קאפ הספרדי. בעונתו הראשונה בברצלונה הבקיע אבלרדו 4 שערים ב-30 משחקים, וברצלונה סיימה במקום הרביעי בלבד. בעונה הבאה דעך קמעה מעמדו של אבלרדו והוא חלק את זמן המשחק במרכז ההגנה עם גאורגה פופסקו ומיגל אנחל נדאל. אף על פי כן הצליח אבלרדו לצבור 43 הופעות בכל המסגרות, בהן כבש 3 שערים - אחד בליגה, אחד בגביע המלך ואחד בגביע אופ"א.

קרויף התפטר לקראת סוף עונת 1995/96, ובעונה הבאה אימן את ברצלונה בובי רובסון האנגלי. רובסון העדיף להשתמש בנדאל ובפופסקו באופן עקבי יותר, ובשל כך חלקו של אבלרדו בקבוצה צומצם ל-19 הופעות בליגה. באותה עונה, בה זכתה ברצלונה בגביע המלך ובגביע המחזיקות, הבקיע אבלרדו 3 שערים והורחק בכרטיס אדום פעם אחת, בתבוסה 0–4 לטנריפה ב-1 במרץ 1997. ברצלונה סיימה במקום השני בליגה ואת רובסון החליף לואי ואן חאל ההולנדי. תחילתו של ואן חאל בקבוצה החלה עם זכייה בסופר קאפ האירופי, הודות לניצחון 0–2 על בורוסיה דורטמונד. אבלרדו נכנס בדקה ה-70 במשחק זה. ואן חאל מיעט לשתף את אבלרדו בליגה, בה הופיע 15 פעמים בלבד. בליגת האלופות הבקיע אבלרדו שער עצמי לרשת ברצלונה בניצחונה 2–3 על סקונטו ריגה ב-13 באוגוסט 1997, וב-10 בדצמבר הבקיע שער בכורה בטורניר בתיקו 2-2 עם פ.ס.וו. איינדהובן. ברצלונה סיימה את עונה זו עם זכייה בדאבל: זכייה הן באליפות הליגה והן בגביע. בעונת 1998/99 הפך אבלרדו לבלם הפותח בקבוצה, לצדו של פרנק דה בור. ברצלונה זכתה באליפות שנייה ברציפות, ואבלרדו שותף ב-30 משחקים בליגה, בהם הבקיע שער אחד, בתיקו 1-1 עם אתלטיקו מדריד ב-25 באפריל 1999.

אבלרדו המשיך לשחק באופן עקבי במרכז ההגנה גם בעונת 1999/2000. הוא הבקיע פעמיים בליגת האלופות, לרשתן של א.י.ק סולנה ופורטו, ופעם נוספת במשחק הליגה מול מאלגה ב-25 במרץ 2000, בו עזר לברצלונה לחזור מפיגור 0–1 לניצחון 1–2. ברצלונה סיימה את הליגה במקום השני, ואן חאל פוטר מתפקידו והוחלף על ידי לורנס סרה פרר. אבלרדו סבל ממספר פציעות שהגבילו את השתתפותו במשחקי הקבוצה, שסיימה את הליגה במקום הרביעי בלבד בעונת 2000/01. סרה פרר פוטר במהלך העונה והחליפו קרלס רשאק. בעונה הבאה סבל אבלרדו מפציעה נוספת,^[1] והוא שיחק במספר בודד של משחקים לקראת סוף העונה. הוא לקח עם הקבוצה חלק בהדחתה על ידי ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות ובהגעתה פעם נוספת למקום הרביעי בליגה.

אלאבס

בקיץ 2002, בתום 8 שנים במדי ברצלונה, בהן השתתף ב-257 משחקים רשמיים והבקיע 17 שערים, חתם אבלרדו באלאבס על חוזה לשנתיים. אבלרדו השתתף ב-28 משחקי ליגה עם הקבוצה, אך לא הצליח למנוע מקבוצתו את הירידה לליגה השנייה, והוא פרש ממשחק בסוף העונה, בעיקר בשל בעיות בברך שעוד הטרידו אותו מתקופתו בברצלונה.^[2]

קריירת נבחרות

אבלרדו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד עד גיל 21 כבר ברבע גמר אליפות אירופה בנוער 1990, ב-21 בפברואר 1990, בו הפסידה ספרד 1–3 לאיטליה. אבלרדו השתתף עם נבחרת הנוער במוקדמות לאליפות אירופה הבאה, והוא אף הבקיע שער ב-13 באוקטובר 1990 בהפסד לצ'כיה, אך נבחרתו לא העפילה לטורניר הגמר.

אבלרדו שיחק לראשונה במדי נבחרת ספרד הבוגרת במשחק ידידות מול אורוגוואי ב-4 בספטמבר 1991. אבלרדו המשיך ולקח חלק עם הנבחרת במוקדמות יורו 1992. אבלרדו הבקיע פעמיים בטורניר המוקדמות, בהפסד לצרפת ב-12 באוקטובר 1991 ובניצחון 1–2 על צ'כוסלובקיה ב-13 בנובמבר. הנבחרת לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.

אבלרדו ייצג את מדינתו באולימפיאדת ברצלונה והיה חלק משמעותי בזכייה במדליית זהב, עם שער בחצי הגמר מול גאנה ואחד נוסף בגמר מול פולין, בו ניצחה ספרד 2–3.

אבלרדו המשיך לקחת חלק במשחקי הנבחרת הבוגרת וסייע לה להעפיל למונדיאל 1994, שם הודחה על ידי איטליה ברבע הגמר. הוא גם שיחק עם הנבחרת ביורו 1996, בו הפסידה לאנגליה בדו-קרב בעיטות עונשין ברבע הגמר. אבלרדו היה שותף להדחתה של ספרד ממונדיאל 1998 כבר בשלב הבתים, אם כי הוא השתתף רק במשחק השני מבין השלושה, בו נפרדה ספרד בתיקו 0-0 עם פרגוואי. אבלרדו לקח חלק גם בהעפלתה של ספרד ליורו 2000, ובמשחק ידידות מול איטליה ב-29 במרץ 2000 הבקיע את השער השני בניצחון ספרד 0–2. בטורניר הגמר שיחק אבלרדו בשני משחקים בשלב הבתים וברבע הגמר בו הפסידה ספרד לצרפת בתוצאה 1–2.

אבלרדו שיחק במספר משחקים במוקדמות מונדיאל 2002, אך פרש מהנבחרת עוד לפני טורניר הגמר, ומשחקו האחרון היה במשחק ידידות עם אנגליה ב-28 בפברואר 2001. בסך הכול ייצג אבלרדו את נבחרת ספרד ב-54 משחקים, בהם הבקיע 3 פעמים.

קריירה כמאמן

לאחר פרישתו ממשחק החל אבלרדו בקריירת אימון. תפקידו הראשון כמאמן היה ב-2008, עם קבוצת המילואים של ספורטינג חיחון, ספורטינג ב', ששיחקה אז בליגה השלישית. בעונתו הראשונה בתפקיד סיימה הקבוצה במקום ה-16, ובעונתו השנייה, כשהקבוצה הייתה במקום לפני האחרון באמצע העונה, פוטר אבלרדו מתפקידו. בעונת 2010/11 אימן את קנדאס, קבוצה קטנה באסטוריאס ששיחקה בליגה הרביעית בספרד, ובעונה שלאחר מכן עבר לאמן את טואייה, גם היא קבוצה קטנה באסטוריאס בליגה הרביעית.

ב-10 בפברואר התמנה לתפקיד עוזר המאמן של אינייקי טחדה בספורטינג חיחון, לאחר עזיבתו של מנולו פרסיאדו. בעונת 2012/13 שב אבלרדו לאמן את קבוצת המילואים של המועדון, ספורטינג ב', והוא הוביל אותה למקום ה-13 בליגה השלישית. בעונת 2013/14 הדריך את ספורטינג ב' עד למקום ה-9, ולקראת סוף העונה, במאי 2014, החליף את חוסה רמון סנדובל כמאמן של הקבוצה הראשונה, לאחר שזה התפטר. בעונתו המלאה הראשונה בקבוצה, עונת 2014/15, הדריך אלברדו את חיחון למקום השני בליגה השנייה, ממנו העפילה חזרה לליגה הראשונה. ב-17 בינואר 2017 התפטר מאימון הקבוצה.

ב-1 בדצמבר מונה למאמנה של דפורטיבו אלאבס, שנמצאה מתחת לקו האדום בליגה הספרדית הראשונה. הוא הוביל אותה להישארות בליגה ולמקום ה-14 בתום העונה. בעונת 2018/2019 פתחה העונה היטב ואף התמודדה על מקום בליגת האלופות, אך נחלשה בהמשך וסיימה במקום ה-11. בעקבות כך, התפטר אבלרדו מתפקידו עם תום העונה.

ב-27 בדצמבר 2019 מונה למאמן אספניול שנמצאת במקום האחרון.

ב-12 בינואר 2021 חזר אבלארדו לאימון דפורטיבו אלאבס.

תארים

כשחקן

ברצלונה

נבחרת ספרד

מדליית זהב - אולימפיאדת ברצלונה (1992)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבלרדו בוויקישיתוף

אבלרדו, באתר Transfermarkt
אבלרדו, באתר BDFutbol
אבלרדו, באתר WorldFootball.net
אבלרדו, באתר National Football Teams
אבלרדו, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
פרופיל המאמן באתר BDFutbol

הערות שוליים

^ Abelardo on the mend, אתר אופ"א, 22.1.2002
^ Abelardo ready to say adiós, אתר אופ"א, 4.6.2003

נבחרת ספרד – אולימפיאדת ברצלונה 1992 (מדליית זהב)
1 קניסארס • 2 פרר • 3 לאסה • 4 סולוסבאל • 5 לופס • 6 וייבונה • 7 אמביסקה • 8 לואיס אנריקה • 9 גוארדיולה • 10 אבלרדו • 11 מנחארין • 12 פאקי • 13 טוני • 14 וידאל • 15 סולר • 16 מיגל • 17 ברגס • 18 פינייה • 19 קיקו • 20 אלפונסו • מאמן: מיירה		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 1994
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 אוטרו • 4 קמארסה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 גויקוצ'אה • 8 גאררו • 9 גוארדיאולה • 10 באקרו • 11 צ'יקי • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 חואנלה • 15 קמינרו • 16 מינמברס • 17 וורו • 18 אלקורטה • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 לופטגי • מאמן: קלמנטה		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 1996
1 זוביזרטה • 2 לופס • 3 בלסואה • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 אמביסקה • 8 גררו • 9 פיצי • 10 דונאטו • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קיקו • 15 קמינרו • 16 אוטרו • 17 מנחארין • 18 אמור • 19 סלינאס • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 1998
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 ארנזאבל • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 מוריינטס • 8 גאררו • 9 פיצי • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קאמפו • 15 אגילרה • 16 סלאדס • 17 אצ'בריה • 18 אמור • 19 קיקו • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 2000
1 קניסארס • 2 סלגאדו • 3 ארנסבאל • 4 גוארדיולה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 הלגרה • 8 פראן • 9 מוניטיס • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קסיאס • 14 ג'רארד • 15 אנגונגה • 16 מנדייטה • 17 אצ'בריה • 18 פאקו • 19 דמאס • 20 אורסאיס • 21 ואלרון • 22 מולינה • מאמן: קמאצ'ו		ספרד

[1] Abelardo on the mend, אתר אופ"א, 22.1.2002

[2] Abelardo ready to say adiós, אתר אופ"א, 4.6.2003

[1]

[2]