לדלג לתוכן

פירידין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shlomper (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לאובדן הכרה
 
(13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:

{{תרכובת
{{תרכובת
|תמונה=[[קובץ:Pyridine-2D-full.svg|150px]]
| שם = Pyridine
| תמונה = [[קובץ:Pyridine-2D-full.svg|150px]]
|כיתוב=מולקולת פירידין
| כיתוב = מולקולת פירידין
| שמות נוספים = Azabenzene, Azine
|תמונה2=
| מסה מולרית = 79.1
|כיתוב2=
| מראה = נוזל שקוף
|שם=Pyridine
| CAS = 110-86-1
|שם סיסטמטי=
| צפיפות = 0.9819
|שמות נוספים=Azabenzene, Azine
| מצב צבירה = נוזל
|נוסחה כימית=[[פחמן|C]]<sub>5</sub>[[מימן|H]]<sub>5</sub>[[חנקן|N]]
| מסיסות = מסיס לחלוטין במים
|מראה=נוזל שקוף
| טמפרטורת היתוך = -41.6
|צפיפות=0.9819
| טמפרטורת רתיחה = 115.2
|מצב צבירה=נוזל
| מקדם שבירה = 1.5093
|מסיסות=מסיס לחלוטין במים
| נקודת הבזק = 21
|טמפרטורת היתוך=-41.6
|טמפרטורת רתיחה=115.2
|בליעה אופטית=

|בסיסיות=
|מקדם שבירה=1.5093
|נקודת הבזק=21
|CAS=110-86-1
|מסה מולרית=79.1
}}
}}
פירידין (Pyridine) הוא [[תרכובת אורגנית]] [[תרכובת הטרוציקלית| הטרוציקלית]] שנוסחתה הכימית C<sub>5</sub>H<sub>5</sub>N . היא דומה ל[[בנזן]] בו הותמרה קבוצת C-H אחת באטום [[חנקן]]. טבעת הפירידין מופיעה בתרכובות חשובות רבות כולל [[ויטמין B3|ויטמין B<sub>3</sub>]]. החומר הוא נוזל שקוף, דליק מאוד, מסיס ב[[מים]] ובעל בסיסיות חלשה וריח אופייני בלתי נעים המזכיר דגים.
פירידין (Pyridine) הוא [[תרכובת אורגנית]] [[תרכובת הטרוציקלית| הטרוציקלית]] שנוסחתה הכימית C<sub>5</sub>H<sub>5</sub>N . היא דומה ל[[בנזן]] בו הותמרה קבוצת C-H אחת באטום [[חנקן]]. טבעת הפירידין מופיעה בתרכובות חשובות רבות כולל [[ויטמין B3|ויטמין B<sub>3</sub>]]. החומר הוא נוזל שקוף, דליק מאוד, מסיס ב[[מים]] ובעל בסיסיות חלשה וריח אופייני בלתי נעים המזכיר דגים.
הפירידין התגלה בשנת 1849 על ידי הכימאי ה[[סקוטלנד|סקוטי]] תומאס אנדרסון (Thomas Anderson) כאחד המרכיבים של שמן עצמות (תוצר זיקוק הרסני של אפר מעצמות בעלי חיים). אנדרסון בודד פירידין באמצעות [[זיקוק]]. משתמשים בפירידין כחומר מוצא לייצור כימיקלים לחקלאות ותרופות וכן כ[[ממס]] וכריאגנט כימי. מוסיפים פירידין כדי לפגל אלכוהול (להפוך אותו בלתי ראוי לשתיה).
הפירידין התגלה בשנת 1849 על ידי הכימאי ה[[סקוטלנד|סקוטי]] תומאס אנדרסון (Thomas Anderson) כאחד המרכיבים של שמן עצמות (תוצר זיקוק הרסני של אפר מעצמות בעלי חיים). אנדרסון בודד פירידין באמצעות [[זיקוק]]. משתמשים בפירידין כחומר מוצא לייצור כימיקלים לחקלאות ותרופות וכן כ[[ממס]] וכ[[ריאגנט]] כימי. מוסיפים פירידין כדי לפגל אלכוהול (להפוך אותו בלתי ראוי לשתייה).
המולקולה מישורית, מצומדת ומכילה, בדומה ל[[בנזן]] 6 אלקטרוני π ולכן, בהתאם לכלל היקל [[ארומטיות|ארומטית]]. בניגוד לבנזן פיזור המטען האלקטרוני אינו אחיד משום שהאלקטרו שליליות של אטום החנקן גבוהה יותר משל הפחמנים. לכן יש לפירידין [[מומנט דיפול]] של 2.2D.
המולקולה מישורית, מצומדת ומכילה, בדומה ל[[בנזן]] 6 אלקטרוני π ולכן, בהתאם לכלל היקל [[ארומטיות|ארומטית]]. בניגוד לבנזן פיזור המטען האלקטרוני אינו אחיד משום שהאלקטרו שליליות של אטום החנקן גבוהה יותר משל הפחמנים. לכן יש לפירידין [[מומנט דיפול]] של 2.2D.


פירידין חופשי נדיר בטבע פרט לעלים ושורשים של צמחים ממשפחת ה[[סולניים]]. הוא מצוי בכמויות מזעריות כחלק מהתרכובות האורגניות הנדיפות הנוצרות בצלייה או בשימור מזון וכן בעשן [[טבק (שיח)|טבק]] ו[[מריחואנה]].
פירידין חופשי נדיר בטבע פרט לעלים ושורשים של צמחים ממשפחת ה[[סולניים]]. הוא מצוי בכמויות מזעריות כחלק מהתרכובות האורגניות הנדיפות הנוצרות בצלייה או בשימור מזון וכן בעשן [[טבק (שיח)|טבק]] ו[[מריחואנה]].
שורה 31: שורה 23:
==הפקה==
==הפקה==


הדרך הראשונה להפקת פירידין הייתה בידודו מזפת פחם. התהליך היה בזבזני שכן זפת פחם מכיל רק כ 0.1% פירידין. ודרש תהליך הפרדה רב שלבי. כיום רוב הפירידין מסונטז בתהליכים דוגמת סינתזת צ'יצ'יבאבין (Chichibabin synthesis) שהומצאה ב-1924 והיא מבוססת על דחיסה של [[אלדהיד]]ים, [[קטון|קטונים]] או תרכובות קרבוניל לא רוויות עם [[אמוניה]] או אמינים. פירידין לא מותמר מיוצר מ[[פורמלדהיד]] ואצטאלדהיד.
הדרך הראשונה להפקת פירידין הייתה בידודו מזפת פחם. התהליך היה בזבזני שכן זפת פחם מכיל רק כ 0.1% פירידין. ודרש תהליך הפרדה רב שלבי. כיום רוב הפירידין מסונתז בתהליכים דוגמת סינתזת צ'יצ'יבאבין (Chichibabin synthesis) שהומצאה ב-1924 והיא מבוססת על [[תגובת דחיסה|דחיסה]] של [[אלדהיד]]ים, [[קטון|קטונים]] או תרכובות [[קרבוניל]] לא רוויות עם [[אמוניה]] או אמינים. פירידין לא מותמר מיוצר מ[[פורמלדהיד]] ואצטאלדהיד.
תחילה מופק אקרולאין Acrolein - חומר שנוסחתו CH2=CH-COH מתגובת [[פורמלין|פרומלדהיד]] עם [[אצטאלדהיד]] והתוצר הזה מגיב שוב עם אצטאלדהיד ואמוניה לקבלת פירידין ו[[מימן]]
תחילה מופק אקרולאין Acrolein - חומר שנוסחתו CH2=CH-COH מתגובת [[פורמלין|פרומלדהיד]] עם [[אצטאלדהיד]] והתוצר הזה מגיב שוב עם אצטאלדהיד ואמוניה לקבלת פירידין ו[[מימן]]
[[קובץ:AcroleinDarstellung.svg|מרכז|ממוזער|500px|שלב 1 בסינתזת פירידין: תגובת פורמלדהיד ואצטאלדהיד להפקת אקרולאין]]
[[קובץ:AcroleinDarstellung.svg|מרכז|ממוזער|500px|שלב 1 בסינתזת פירידין: תגובת פורמלדהיד ואצטאלדהיד להפקת אקרולאין]]
שורה 38: שורה 30:
==תכונות==
==תכונות==
===תכונות פיזיקליות===
===תכונות פיזיקליות===

*[[מקדם שבירה]] 1.5093 באורך גל 589nm ב־20°C
*[[מקדם שבירה]] 1.5093 באורך גל 589nm ב־20°C
*הוספת מים [[תערובת אוטקטית|מורידה את טמפרטורת ההתכה]] מ-41.6°C- עד ל 65°C- ב-40% מים.
*הוספת מים [[תערובת אוטקטית|מורידה את טמפרטורת ההתכה]] מ-41.6°C- עד ל 65°C- ב-40% מים.
*פירידין [[דיאמגנטיות|דיאמגנטי]]
*פירידין [[דיאמגנטיות|דיאמגנטי]]
*אנטלפיית היצירה: 100.2 קילו[[ג'אול]] ל[[מול]] בפאזה נוזלית ו 140.4 קילו[[ג'אול]] ל[[מול]] בפאזה גזית.
*אנטלפיית היצירה: 100.2 קילו[[ג'אול]] ל[[מול]] בפאזה נוזלית ו 140.4 קילו[[ג'אול]] ל[[מול]] בפאזה גזית.
*צמיגות: 0.88mPa/s ב־25°C
*[[צמיגות]]: 0.88mPa/s ב־25°C
*אנטלפיית נידוף: 35.09kJ·mol<sup>−1</sup> (בטמפרטורת הרתיחה בלחץ אטמוספירי)
*אנטלפיית נידוף: 35.09kJ·mol<sup>−1</sup> (בטמפרטורת הרתיחה בלחץ אטמוספירי)
*אנטלפיית התכה: 8.28kJ·mol<sup>−1</sup>
*אנטלפיית התכה: 8.28kJ·mol<sup>−1</sup>
*ספקטרום בליעה: לפירידין ב[[הקסאן]] 3 בליעות בתחום ה[[אולטרה סגול]]
*[[ספקטרום בליעה]]: לפירידין ב[[הקסאן]] 3 בליעות בתחום ה[[אולטרה סגול]]


{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
שורה 62: שורה 53:
===תכונות כימיות===
===תכונות כימיות===
*פירידין מסיס במים וכמעט בכל [[ממס]] אורגני
*פירידין מסיס במים וכמעט בכל [[ממס]] אורגני
*פירידין הוא בסיס חלש, הגבתו עם [[HCl]] יוצרת מלח הידרוכלורי גבישי הניתך ב-145-147°C.
*פירידין הוא [[בסיס חלש]], הגבתו עם [[HCl]] יוצרת מלח הידרוכלורי גבישי הניתך ב-145-147°C.
*רוב התכונות הכימיות דומות לאלו של התרכובות ה[[תרכובות הטרוציקליות|הטרוציקליות]] האחרות.
*רוב התכונות הכימיות דומות לאלו של התרכובות ה[[תרכובות הטרוציקליות|הטרוציקליות]] האחרות.
*בתגובות אורגניות פירידין מתנהג גם כאמין שלישוני ועובר פרוטונציה, אלקילציה וחמצון של אטום החנקן והן כתרכובת ארומטית העוברת התמרה נוקלאופילית
*בתגובות אורגניות פירידין מתנהג גם כאמין שלישוני ועובר פרוטונציה, אלקילציה וחמצון של אטום החנקן והן כתרכובת ארומטית העוברת התמרה נוקלאופילית
שורה 77: שורה 68:
*סחררורת
*סחררורת
*כאב ראש
*כאב ראש
*אובדן קואורדינציה
*אובדן [[קואורדינציה]]
*בחילה
*בחילה
*ריור
*ריור


הסימנים עשויים להחריף ולכלול כאבי בטן, קשיי נשימה ואובדן הכרה.
הסימנים עשויים להחריף ולכלול כאבי בטן, קשיי נשימה ו[[אובדן הכרה]].
המנה הממיתה הנמוכה ביותר בבליעה באדם 500 מ"ג לק"ג
המנה הממיתה הנמוכה ביותר בבליעה באדם 500 מ"ג לק"ג
בריכוזים גבוהים יש לפירידין השפעה נרקוטית. LD50 בחולדות 891 מ"ג לק"ג.
בריכוזים גבוהים יש לפירידין השפעה נרקוטית. LD50 בחולדות 891 מ"ג לק"ג.
שורה 89: שורה 80:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[:en:Pyridine (data page)#Material Safety Data Sheet|MSDS של פירידין]]
[[:en:Pyridine (data page)#Material Safety Data Sheet|MSDS של פירידין]]
* {{בריטניקה}}
{{קבוצות פונקציונליות}}
{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:חנקן הטרוציקלי]]
[[קטגוריה:חנקן הטרוציקלי]]
[[קטגוריה:תרכובות ארומטיות]]
[[קטגוריה:תרכובות ארומטיות]]
[[קטגוריה:ממסים אפרוטיים]]
[[קטגוריה:ממסים אפרוטיים]]
[[קטגוריה:קבוצות פונקציונליות]]

גרסה אחרונה מ־11:13, 4 באוקטובר 2024

Pyridine
מולקולת פירידין
מולקולת פירידין
שמות נוספים Azabenzene, Azine
כתיב כימי C₅H₅N עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 79.1 גרם/מול
מראה נוזל שקוף
מספר CAS 110-86-1
צפיפות 0.9819 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
מסיסות מסיס לחלוטין במים
טמפרטורת היתוך -41.6 °C
231.55 K
טמפרטורת רתיחה 115.2 °C
388.35 K
מקדם שבירה 1.5093
נקודת הבזק 21 °C
294.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פירידין (Pyridine) הוא תרכובת אורגנית הטרוציקלית שנוסחתה הכימית C5H5N . היא דומה לבנזן בו הותמרה קבוצת C-H אחת באטום חנקן. טבעת הפירידין מופיעה בתרכובות חשובות רבות כולל ויטמין B3. החומר הוא נוזל שקוף, דליק מאוד, מסיס במים ובעל בסיסיות חלשה וריח אופייני בלתי נעים המזכיר דגים. הפירידין התגלה בשנת 1849 על ידי הכימאי הסקוטי תומאס אנדרסון (Thomas Anderson) כאחד המרכיבים של שמן עצמות (תוצר זיקוק הרסני של אפר מעצמות בעלי חיים). אנדרסון בודד פירידין באמצעות זיקוק. משתמשים בפירידין כחומר מוצא לייצור כימיקלים לחקלאות ותרופות וכן כממס וכריאגנט כימי. מוסיפים פירידין כדי לפגל אלכוהול (להפוך אותו בלתי ראוי לשתייה). המולקולה מישורית, מצומדת ומכילה, בדומה לבנזן 6 אלקטרוני π ולכן, בהתאם לכלל היקל ארומטית. בניגוד לבנזן פיזור המטען האלקטרוני אינו אחיד משום שהאלקטרו שליליות של אטום החנקן גבוהה יותר משל הפחמנים. לכן יש לפירידין מומנט דיפול של 2.2D.

פירידין חופשי נדיר בטבע פרט לעלים ושורשים של צמחים ממשפחת הסולניים. הוא מצוי בכמויות מזעריות כחלק מהתרכובות האורגניות הנדיפות הנוצרות בצלייה או בשימור מזון וכן בעשן טבק ומריחואנה.

הדרך הראשונה להפקת פירידין הייתה בידודו מזפת פחם. התהליך היה בזבזני שכן זפת פחם מכיל רק כ 0.1% פירידין. ודרש תהליך הפרדה רב שלבי. כיום רוב הפירידין מסונתז בתהליכים דוגמת סינתזת צ'יצ'יבאבין (Chichibabin synthesis) שהומצאה ב-1924 והיא מבוססת על דחיסה של אלדהידים, קטונים או תרכובות קרבוניל לא רוויות עם אמוניה או אמינים. פירידין לא מותמר מיוצר מפורמלדהיד ואצטאלדהיד. תחילה מופק אקרולאין Acrolein - חומר שנוסחתו CH2=CH-COH מתגובת פרומלדהיד עם אצטאלדהיד והתוצר הזה מגיב שוב עם אצטאלדהיד ואמוניה לקבלת פירידין ומימן

שלב 1 בסינתזת פירידין: תגובת פורמלדהיד ואצטאלדהיד להפקת אקרולאין
שלב 2: הפקת פירידין מאקרולאין

תכונות פיזיקליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך גל (nm) מקדם בליעה מולרי L·(mol·cm)−1ε מעבר אלקטרוני
195 7500 *π → π
251 2000 *π → π
270 450 *n → π
  • ספקטרום ה־NMR של המימנים כולל 3 פסים ביחסי עצמה 2:2:1 בהתאם לעמדות השונות של המימנים ביחס לאטום החנקן. תמונה דומה גם ב־NMR של הפחמנים.

תכונות כימיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פירידין מסיס במים וכמעט בכל ממס אורגני
  • פירידין הוא בסיס חלש, הגבתו עם HCl יוצרת מלח הידרוכלורי גבישי הניתך ב-145-147°C.
  • רוב התכונות הכימיות דומות לאלו של התרכובות ההטרוציקליות האחרות.
  • בתגובות אורגניות פירידין מתנהג גם כאמין שלישוני ועובר פרוטונציה, אלקילציה וחמצון של אטום החנקן והן כתרכובת ארומטית העוברת התמרה נוקלאופילית
  • בשל האופי האלקטרושלילי של החנקן יש נטייה נמוכה יותר לתגובות התמרה אלקטרופילית בהשוואה לבנזן.
  • האופי הבסיסי של פירידין נובע מזוג האלקטרונים הלא קושר של אטום החנקן שאינו חלק מהמערכת הארומטית המצומדת
  • בתגובה עם חומצה הפירידין מתיינן ומתקבל קטיון פירידיניום (pyridinium) שהוא איזואלקטרוני לבנזן, אורכי הקשר וזוויות הקשרים בפירידין ובפירידיניום כמעט זהים.
  • פירידין הוא ליגנד חלש ויוצר קומפלקסים עם מתכות מעבר כדוגמת קומפלקסים 1:1 עם יונים דו ערכי של ניקל ונחושת

לפירידין נקודת הבזק (הטמפרטורה נמוכה ביותר בה הוא יכול להתנדף לקבלת תערובת דליקה עם אוויר) של 17°C ולכן הוא מוגדר "דליק מאוד". טמפרטורת ההצתה 550°C ותערובות באחוזי נפח של 1.7-10.6% פירידין באוויר נפיצות פירידין מומס במים ורעיל לבעלי חיים וצמחים הריכוז המרבי באוויר 5 מ"ג למ"ק אוויר פירידין רעיל בבליעה, שאיפה או בספיגה דרך העור. סימני הרעלת פירידין כוללים:

הסימנים עשויים להחריף ולכלול כאבי בטן, קשיי נשימה ואובדן הכרה. המנה הממיתה הנמוכה ביותר בבליעה באדם 500 מ"ג לק"ג בריכוזים גבוהים יש לפירידין השפעה נרקוטית. LD50 בחולדות 891 מ"ג לק"ג.

פירידין חשוד כמסרטן אך אין עדויות מספקות לקרצינוגניות בבני אדם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פירידין בוויקישיתוף

MSDS של פירידין