הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)

‹ 2013 2034 ›
הרב הראשי הספרדי והראשון לציון
29 בספטמבר 2024

‹ 2013 2034 ›
הרב הראשי האשכנזי
29 בספטמבר 2024

הבחירות לרבנות הראשית לישראל יתקיימו ב-29 בספטמבר 2024, כ"ו באלול ה'תשפ"ד.

רקע

כהונת הרבנים הראשיים נועדה להסתיים ב-31 באוקטובר 2023. ב-4 ביוני, אישרה הכנסת הצעת חוק שהאריכה את כהונת הרבנים הראשיים עד ל-9 באפריל 2024, כדי שהבחירות יתקיימו לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, בעקבות חקיקה זו נוצר פער משמעותי בין הבחירות לרשויות המתקיימות באוקטובר לבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו כחצי שנה לאחר מכן. בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל אישרה הכנסת הארכה נוספת בכהונתם של הרבנים עד ל-1 ביולי 2024.

על פי חוק הרבנות הראשית לישראל הליך הבחירות צריך להתחיל 30 יום לפני תום כהונתם של הרב הראשי הספרדי והראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו. ובשל כך המועד לקיומן היה עד ל-1 ביוני 2024.

בפועל, הממשלה השתהתה בבחירת ועדת הבחירות, והועדה לא כונסה עד תום כהונת הרבנים, כהונתם פקעה ב-1 ביולי 2024 בטרם מונו מחליפיהם. בשל הדחיה, ב-2 ביולי, החל לכהן הרב אליעזר איגרא כממלא מקום נשיא בית הדין הרבני הגדול. ב-9 באוגוסט סיים הרב איגרא את תפקידו לאחר שעבר את גיל 70 ובמקומו מונה הרב מיכאל עמוס.

כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית התמנה הרב יעקב רוז'ה. האחרון פרש עקב דרישת בג"ץ למנות נשים המחזיקות בתואר רבניות בין עשרת החברים שאמורים הרבנים הראשיים לשלוח לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים הבאים, ובמקומו מונה כממלא מקום הרב יצחק רלב"ג שאף הוא מיהר לפרוש מנימוקים של ניגוד עניינים, מאחר שבתו נשואה לרב הראשי לשעבר דוד לאו, שאחיו הרב משה חיים לאו, הוא אחד המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. לאחר שהרב רלב"ג פרש, הסמכות עברה לרב אליעזר שמחה וייס שכתב במכתבו למשנים ליועמ"שית כי הוא מבקש "פרק זמן סביר" לבחון את הנושא. עם זאת, לאחר פרק זמן הודיע וייס על רשימת הנציגים שבחר וקבע כי שקל את כל השיקולים הנדרשים, מבלי להיכנס לשאלה האם שקל מינוי רבניות. בתגובה, הודיעו המשנים ליועמ"שית כי לא יוכלו להגן על המינוי המדובר בבג"ץ.

ב-23 ביוני 2024 מינתה הממשלה את הדיין הרב שמואל אברהם חזן ליו"ר ועדת הבחירות. כמרכז וועדת הבחירות מכהן סמנכ"ל המשרד לשירותי דת צוריאל פורת. חוץ מהרב חזן מכהנים בוועדה גם נציגות הממשלה, מיכל שמש - עובדת המשרד לשירותי דת, רויטל דהן - טוענת רבנית וחברת הוועדה למינוי דיינים; ושני נציגי מועצת הרבנות הראשית עו"ד יעקב אמסלם ועו"ד הרב דוד לוונטהל.

ב-8 באוגוסט קבע בית המשפט כי "ועדת הבחירות שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק תקבע מועד לקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים שלא יהיה מאוחר מיום 30.9.2024, ותפרסמו בהתאם לחוק". בין היתר, קבעו שופטי הבג"ץ כי "ועדת הבחירות תפרסם את רשימת חברי האספה הבוחרת לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הבחירות שייקבע, בהתאם לחוק. על הגורמים הממונים להשלים את המינויים החסרים עד למועד הפרסום של חברי האספה".

בפסיקתם, קבעו השופטים כי הגבלת הגיל על המועמדים למשרת הרב הראשי, תיקבע לפי תאריך הבחירות המקורי, כך שרב שגילו חרג מהגיל המותר בחוק במהלך החודשים האחרונים - יוכל להתמודד על המשרה הרמה - בכך יכול הרב אליעזר איגרא להתמודד לרבנות הראשית.

ב1 בספטמבר בישיבת ועדת הבחירות לרבנות הראשית אושרו חברי האספה הבוחרת ונקבע מועד לבחירות כ"ו באלול (29 בספטמבר), יום לפני סיום האולטימטום של בג"ץ. ב-5 בספטמבר הודיעה ועדת הבחירות שהבחירות יתקיימו מהשעה 15:00 לשעה 19:00 במלון רמדה בירושלים.

האספה הבוחרת

הגוף הבוחר לרבנות הראשית מורכב מ-80 רבנים ו-70 אישי ציבור הנבחרים לפי חלוקה מפורטת בחוק הרבנות הראשית לישראל. בבחירות אלו לראשונה נבחרו רק 70 רבנים (סה"כ 140 חברי אסיפה) עקב אי הסכמת מועצת הרבנות הראשית למנות 10 נשות הלכה כנציגות הרבנים באסיפה. שמות חברי האסיפה פורסמו ביום 8 בספטמבר 2024.

70 הרבנים

30 רבני הערים הגדולות: בנימין אטיאס (פתח תקווה), חיים פינטו (אשדוד), אליהו יוחנן גוראריה (חולון), אליהו בר-שלום (בת ים), ישראל מאיר ביטון (חדרה), שלמה בן חמו (קרית גת), משה הבלין (קרית גת), פנחס אדרי (גבעתיים), ישעיהו מייטליס (נהריה), שמואל דוד (עפולה), שלמה חיים דיסקין (קריית אתא), אליהו מימון (קריית אתא), שמעון ביטון (לוד), יחיאל אבוחצירא (רמלה), דוד אבוחצירא (יבנה), פנחס כהן (נתיבות), יוסף הכט (אילת), מרדכי מלכא (אלעד), שלמה זלמן גרוסמן (אלעד), אברהם צוריאל (נס ציונה), דוד מאיר דרוקמן (קריית מוצקין), אברהם מרגלית (כרמיאל), ציון כהן (אור יהודה), יוסף אברקי (קריית ים), עמרם אוחיון (אופקים), יצחק אלפנט (דימונה), דרור טוויל (שדרות), יוסף ישר (עכו), עוזי שוויצה (כפר יונה), ישעיהו הרצל (נוף הגליל).

14 רבני עיר של המועצות המקומיות הגדולות: שלמה בן עזרא (מבשרת ציון), מרדכי אברמובסקי (זכרון יעקב), דוד הכהן (גן יבנה), דוד סתיו (שוהם), עמרם בית אל (קרית טבעון), אפרים זלמנוביץ (מזכרת בתיה), שלמה צדוק (תל מונד), אהרון בדיחי (אבן יהודה), יעקב מאיר זוננפלד (רכסים), אברהם רוזנטל (אזור), משה ביגל (מיתר), עוזיאל דיעי (חצור הגלילית), יצחק שלו (ירוחם), יוסף בן דוד (קריית עקרון).

2 רבנים אזוריים מהמועצות האזוריות הגדולות: נחום שיר (עמק חפר) ויצחק יעקובוביץ (דרום השרון).

8 רבנים מהיישובים הגדולים: שמעון אלמליח (עתלית), אליעזר שמולביץ (קיסריה), יוסף קרסיק (בת חפר), יגאל הדאיה (יד בנימין), אבשלום קיל (גן נר), ניסים מזרחי (באר גנים), גדעון בנימין (נוף איילון), יהודה ישרים (לפיד).

4 רבני שכונות: אליהו אביסרור (ירושלים), משה זבולון (תל אביב), אברהם סמוטני (חיפה), מאיר סוויסה (באר שבע).

10 הדיינים הוותיקים ביותר בבתי הדין הרבניים: אוריאל לביא, אחיעזר עמראני, שלמה שפירא, דוד מלכא, אברהם שינדלר, צבי בן יעקב, דוד ברדוגו, יהודה שחור, אהרון דרשביץ, אבירן הלוי.

2 הרבנים הצבאיים בעלי הדרגה הגבוהה ביותר: הרבצ"ר תא"ל אייל קרים ורמ"ח הרבנות אל"מ חיים וייסברג.

(10 רבנים שמינו הרבנים הראשיים לישראל: רשימת הרבנים שהגישו ממלאי הרבנים הראשיים לא אושרה, מכיוון והם סרבו לשקול מינוי נשות הלכה כפי שנפסק בבג"צ רקמן. ביהמ"ש הורה כי אין לדחות את הבחירות עקב אי מילוי סעיף זה ויש לקיימם בהרכב חסר של 140 חברים.)

70 אישי הציבור

25 ראשי הערים הגדולות: משה ליאון (ירושלים), רון חולדאי (תל אביב), רמי גרינברג (פתח תקווה), רז קינסטליך (ראשון לציון), יונה יהב (חיפה), מרים פיירברג (נתניה), חנוך זייברט (בני ברק), יחיאל לסרי (אשדוד), רוביק דנילוביץ' (באר שבע), שי קינן (חולון), שמואל גרינברג (בית שמש), כרמל שאמה הכהן (רמת גן), מתן דיל (רחובות), תומר גלאם (אשקלון), צביקה ברוט (בת ים), יריב פישר (הרצליה), רפי סער (כפר סבא), חיים ביבס (מודיעין), ניר בן חיים (חדרה), חיים ברוידא (רעננה), רז שגיא (ראש העין), כפיר סויסה (קריית גת), אמיר כוכבי (הוד השרון), רן קוניק (גבעתיים), רונן מרלי (נהריה).

6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות: יוני חכימי (פרדס חנה-כרכור), סהר פינטו (גדרה), יורם שמעון (מבשרת ציון), אלי אבוטבול (זכרון יעקב), אהרון דרור (גן יבנה), דפנה רביד-רבינוביץ (שוהם).

4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות: אבישי כהן (מטה יהודה), גלית שאול (עמק חפר), שלומית שיחור רייכמן (עמק יזרעאל), אסיף איזק (חוף הכרמל).

14 ראשי מועצות דתיות של הערים הגדולות: אלדד מזרחי (תל אביב), אייל לוי (ראשון לציון), עובדיה דהן (אשדוד), עמוס ברנס (חולון), בנימין אלחרר (בת ים), אריה פרידמן (רעננה), יאיר עמר (קריית גת), יעקב כרמי (גבעתיים), משה קורקוס (נהריה), חיים עמר (אילת), רחמים דוד (נס ציונה), שמעון עזריאל (קריית ביאליק), נהוראי לחיאני (צפת), דני שמואל (אור יהודה).

4 ראשי מועצות דתיות של המועצות המקומיות הגדולות: עופר גואטה (קדימה צורן), שלמה הומינר (רכסים), אוראל להב (אזור), ציון חדד (מיתר).

2 שרי הממשלה: שרת התיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית), שר הדתות מיכאל מלכיאלי (ש"ס).

5 חברי כנסת: אליהו ברוכי (יהדות התורה), אתי עטייה (הליכוד), מתן כהנא (המחנה הממלכתי), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).

10 אנשי ציבור שמינה השר לשירותי הדת: טליה הלפר, שירי אקשטיין, מרים לודמיר, חנה בלוי, תמי פרץ-יבלונסקי, ליאת פוגל, מלכה וייס, רות יוסף-גרטרוד, נעמה רייזא שרמן, מושקא רייניץ.

מועמדים

סעיף 14 לחוק הרבנות הראשית לישראל. מפרט כי חברי האספה הבוחרת הם אלו שיכולים להציע מועמדים לבחירות. על מנת להציע מועמד, יש לאסוף חתימות של לפחות 20 מחברי האספה. כל חבר רשאי לחתום על הצעה אחת לרב ראשי אשכנזי ואחת לרב ראשי ספרדי. מה שאומר שיכולים להגיע לבחירות מקסימום של שבע מועמדים לכל תפקיד.

טרם פורסמה רשימת המועמדים הרשמית. הרבנים שהצהירו או שהתפרסם בתקשורת על כוונתם להתמודד הם:

למשרת הרב הראשי הספרדי - הראשון לציון

• הרב דוד יוסף הכריז באפריל 2023 על מועמדותו למשרת הרב הראשי הספרדי. מפלגת ש"ס וחברי מועצת חכמי התורה הביעו את תמיכתם בו בספטמבר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מועמדותו על בסיס פסק־דין קודם שניתן בעקבות דברים חריפים שהטיח נגד התנועה הרפורמית ונשות הכותל ונגד בית המשפט העליון ובעקבות קריאות להצביע בבחירות עבור תנועת ש"ס.
• הרב יהודה דרעי הכריז על כוונתו להתמודד למשרת הרב הראשי הספרדי, אך הוא נפטר בג' בתמוז ה'תשפ"ד (9 ביולי 2024), בטרם התקיימו הבחירות.
• הרב זבדיה כהן.
• הרב שמואל אליהו.
• הרב מיכאל עמוס הכריז במאי 2024 על מועמדותו למשרת הרב הראשי הספרדי.

למשרת הרב הראשי האשכנזי

• הרב מאיר כהנא - ב-4 ביוני 2023 נבחר על ידי ועדה של 40 רבנים מזרמים שונים של הציונות הדתית בראשותו של הרב יעקב אריאל כמועמד מוסכם מטעמה למשרת הרב הראשי האשכנזי. לאחר פרוץ המלחמה ביקשו מספר רבנים לבטל את החלטת הוועדה ולמרות זאת הרב אריאל השאירה על כנה. לאחמ"כ שלח הרב אריאל מכתב לשר בצלאל סמוטריץ' כי על אף שהחלטת הוועדה לא השתנתה, הסמכות ליישם את החלטת הוועדה הוחזרה אליו, זאת בשל אי הצלחה של הוועדה "לייצור הסכמה ציבורית רחבה על מועמד מוסכם" ב-16 באוגוסט פורסם דיווח לפיו בשיחות סגורות השר סמוטריץ' אמר שהוא ממשיך לתמוך ברב מאיר כהנא, למרות הערעור על החלטת הוועדה.
• הרב אליעזר איגרא - ב-4 ביוני 2023 התמודד בפני ועדת ה40 רבנים, בה הפסיד בסיבוב הראשון. בעקבות דחיית הבחירות פרסמו שני רבנים דעה שקבעו כי במצב שנוצר הוועדה איבדה את תקפה אך מנגד מספר רבנים פרסמו שהוועדה עדיין תקפה, לאחר מכן הודיע הרב אריאל כי ההחלטה עומדת בעינה, אך הוא מחזיר לשר סמוטריץ' את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בשל "חוסר הצלחה להגיע למועמד אחד מוסכם". הרב איגרא עתר לבג"ץ על כך שעבר את גיל 70 לאחר מועד הבחירות המקורי ולפני המועד החדש שנקבע, עתירתו התקבלה והוא הורשה להתמודד.
• הרב משה חיים לאו
• הרב מיכה הלוי בסוף 2022 התמודד מול הרב איגרא בוועדה בראשותו של הרב דרוקמן ונבחר בה. ב-4 ביוני 2023 התמודד בפני ועדת ה40 רבנים בראשותו של הרב יעקב אריאל שתנאי הסף בה היה שמי שמגיש את מועמדותו לועדה ולא נבחר בה, לא יגיש את מועמדותו בסופו של דבר, בועדת הרב אריאל הוביל בסיבוב הראשון אך בסיבוב השני הפסיד. בעקבות דחיית הבחירות פרסמו שני רבנים דעה שקבעו כי במצב שנוצר הוועדה איבדה את תקפה אך מנגד מספר רבנים פרסמו שהוועדה עדיין תקפה, לאחר מכן הודיע הרב אריאל כי ההחלטה עומדת בעינה, אך הוא מחזיר לשר סמוטריץ' את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בשל "חוסר הצלחה להגיע למועמד אחד מוסכם". ובכל זאת ב-3 בספטמבר הודיע על התמודדותו הרשמית לרב הראשי האשכנזי, דבר שגם עורר ביקורת נרחבת עליו בטענה שהוא מפר את הבטחתו, שלא להתמודד באם לא ייבחר בוועדה.
• הרב קלמן בר

קישורים חיצוניים

• בג"ץ 7583/22 המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל, ניתן ב־14 בינואר 2024