דן יקיר (משפטן) – הבדלי גרסאות
←ביוגרפיה: קורקטי |
Tal.d.wiki (שיחה | תרומות) פרסים לשנת 2024 |
||
שורה 58: | שורה 58: | ||
ביולי 2023 נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח.{{הערה|{{וואלה!||עו"ד דן יקיר נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח|3609338|13 בספטמבר 2023}}}} |
ביולי 2023 נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח.{{הערה|{{וואלה!||עו"ד דן יקיר נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח|3609338|13 בספטמבר 2023}}}} |
||
בשנת 2024 הוענקו לו [[פרס גורני למשפט ציבורי]] מטעם [[העמותה למשפט ציבורי בישראל]], תואר [[דוקטור לשם כבוד|ד"ר לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[פרס בובליק]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]]. |
|||
==פעילותו הבולטת בהתדיינויות האגודה בבית המשפט העליון== |
==פעילותו הבולטת בהתדיינויות האגודה בבית המשפט העליון== |
גרסה אחרונה מ־08:38, 22 ביולי 2024
לידה |
28 באפריל 1959 (בן 65) חיפה |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
השתייכות | האגודה לזכויות האזרח |
תפקידים בולטים | היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח |
פרסים והוקרה | פרס זכויות האדם מטעם הקרן החדשה לישראל בריטניה |
דן יקיר (נולד ב-28 באפריל 1959) הוא משפטן ישראלי ופעיל לזכויות האדם, המשמש כנשיא האגודה לזכויות האזרח.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחיפה. הוא בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב (1984). פעיל באגודה לזכויות האזרח מאז שנת 1982. את התמחותו עשה אצל השופט משה טלגם בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר שנתיים כעורך דין במשרדים פרטיים, התקבל לתוכנית המילגאים של הקרן החדשה לישראל שבוושינגטון הבירה, במסגרתה השלים לימודי תואר שני במשפטים באמריקן יוניברסיטי ב-1989. במסגרת הלימודים עבד כמתמחה בסניף האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות בוושינגטון ובפרויקט זכויות הומוסקסואלים ולסביות במשרד הארצי של האגודה בעיר ניו יורק.
בשנת 1989, עם שובו לישראל, הצטרף למחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, תחילה כעורך הדין של סניף תל אביב, וב-1995 מונה ליועץ המשפטי של האגודה, וייצג אותה בכמה דיונים בולטים בבית המשפט העליון. פעל לשחרור לבנונים שהיו כלואים בכלא אל-ח'יאם בדרום לבנון שבשליטת ישראל. יקיר עבד במשותף עם עורכי הדין לאה צמל, סחר פרנסיס, אביגדור פלדמן ותמר פלג שריק. הם ייצגו עשרות עצירים עד 1999.
כחלק בלתי נפרד מפעילותו באגודה, הפך לאחד הפעילים המרכזיים בקהילה הלהט"בית ותרם תרומה חשובה למאבק נגד הפלייה על רקע נטייה מינית בישראל. על תרומתו זו, קיבל בשנת 2005, ביחד עם משפטנים נוספים, את אות יקיר הקהילה מטעם האגודה לשמירת זכויות הפרט.[1]
בשנת 2007 הוענק לו פרס זכויות האדם מטעם הקרן החדשה לישראל בריטניה.
בשנת 2008 צורף למועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל.
בנובמבר 2008 מינה אותו שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לחבר בוועדה המייעצת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בה כיהן עד 2013.שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מינה אותו שוב לוועדה המייעצת בשנת 2020.
ב-2011 הקים יחד עם עו"ד הפעילים בעשייה למען צדק חברתי וזכויות אדם את רשימת "לתכלית ראויה" שהתמודדה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין מאז יוני 2011, והיה מועמד מטעם הרשימה למועצה הארצית ולוועד מחוז ת"א.
יקיר הוא חובב מוזיקה קלאסית ומאז 2009 עוסק בהפקת קונצרטים. ביוני 2010 צורף לחבר הנאמנים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים וכיהן בו עד 2023.
בשנת 2011 הוענק לו מגן זכויות האדם מטעם הקרן החדשה לישראל וקרן ישראלה גולדבלום. הנימוקים לקבלת הפרס:
"ועדת הפרס החליטה השנה לציין את תרומתו המיוחדת של עו"ד דן יקיר - היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח – לחברה הישראלית, למיעוטים שבה, לארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי, וכמובן, לקהילת המשפטנים בישראל. הוועדה בחרה להעניק לדן את פרס מגן זכויות האדם:
- - על מנהיגותו המקצועית בסטנדרטים הגבוהים ביותר;
- - על מחויבותו ללא פשרות למאבק על זכויות האדם והאזרח;
- - על היושרה ללא רבב שהוא מפגין;
- - ועל היותו מודל לחיקוי ודמות מובילה בקהילת המשפטנים לזכויות אדם בפרט, ובקרב מי שנאבק על זכויות אדם וצדק חברתי בישראל בכלל.
התיקים בהם דן עסק לאורך השנים, הם תיקים פורצי דרך ביניהם ניתן להזכיר את בג"ץ קעדאן המפורסם בו שכנע את בית המשפט לאסור אפליה גזעית בקבלה לישובים קהילתיים, (בג"ץ קעדאן נגד מינהל מקרקעי ישראל, ביחד עם עו"ד נטע זיו). את חיוב משרד הפנים בשנת 2006 לרשום כנשואים זוגות בני אותו המין שנישאו בחו"ל (בג"ץ בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין, ביחד עם עו"ד יונתן ברמן) ועוד.
אנו סבורים כי אין ראוי מדן לקבל את פרס מגן זכויות האדם, כאות הוקרה לפעילותו רבת השנים, שאנו מקווים כי תימשך עוד שנים רבות."
בשנת 2012 הוענק לו ביחד עם עו"ד חסן ג'בארין מעדאלה פרס גולדברג לקידום השלום במזרח התיכון מטעם המכון לחינוך בינלאומי בניו יורק.[2]
ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה יקיר להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[3]
בשנת 2018 זכה בפרס ע"ש ישעיהו לייבוביץ שמעניקה תנועת יש גבול.[4]
בשנת 2022 הוענק לו מגן השקיפות מטעם עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל.[5]
ביוני 2023 פרש מתפקיד היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח.[6]
ביולי 2023 נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח.[7]
בשנת 2024 הוענקו לו פרס גורני למשפט ציבורי מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל, תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב ופרס בובליק מהאוניברסיטה העברית.
פעילותו הבולטת בהתדיינויות האגודה בבית המשפט העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בג"ץ 3412/91 עבדאללה סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה (1993) (מניעת מפגש בין חשוד לעו"ד).[8]
- עע"א 4463/94 גולן נ' שירות בתי הסוהר (1996) (זכותו של אסיר לכתוב טור בעיתון).[9]
- בג"ץ 4330/93 גאנם, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין (1996) (נפסלה תקנה של לשכת עוה"ד שהגבילה את זכותו של לקוח לעבור מעו"ד אחד לשני).[10]
- בג"ץ 273/97 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' שר החינוך, התרבות והספורט (1997) (בג"ץ קלפים פתוחים, בו נפסלה החלטת שר החינוך לאסור על שידור תוכנית על נוער להט"בי בטלוויזיה החינוכית).[11]
- בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל (1999) (בג"ץ העינויים, הרכב של 9 שופטים אסר על שימוש בכוח פיסי בחקירות שב"כ).[12]
- בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון (1999) (הרכב של 11 שופטים פסל את הסעיף בחוק השיפוט הצבאי, שאיפשר לעצור חייל ל-4 ימים בלי דיון בפני שופט).[13]
- בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל (2000) (הרכב של 5 שופטים פסל את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל להחכיר אדמות לסוכנות היהודית, מה שמנע ממשפחת קעדאן לרכוש מגרש ביישוב קציר שבחבל עירון (ואדי עארה).[14]
- דנ"פ 8613/96 ג'בארין נ' מדינת ישראל (1999) (הרכב של 7 שופטים זיכה פובליציסט ערבי מעבירה של פרסום דברי שבח למעשי אלימות בעקבות מאמרים שכתב על האינתיפאדה).[15]
- בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (2002) (הרכב של 9 שופטים הגביל את סמכות המפקד הצבאי בשטחים להוציא צו "תיחום מגורים", לפיו בני משפחה תושבי הגדה של חשודים במעשי טרור יחויבו להתגורר בעזה).[16]
- בג"ץ 3278/02 המוקד להגנת הפרט נ' מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית (2003) (נקבעו תנאים מינימליים להחזקת עצורים פלסטינים בכלא עופר בגדה).[17]
- בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה (2003) (נפסלה החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאסור על הקרנת קטעים מתשדירי תעמולה, בהם מוצג דגל פלסטין).[18]
- בג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים (2004) (נאסר על מינהל האוכלוסין להעביר מידע על כל אזרחי המדינה לרשות השידור, נציבות מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי והבנקים).[19]
- בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים (2004) (נפסלה תקנה של השר לביטחון פנים, שאיפשרה לשירות בתי הסוהר למנוע פגישה בין אסיר לעו"ד).[20]
- בג"ץ 6778/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים (2004) (הרכב של 7 שופטים פסל את מדיניות המשטרה ושירות בתי הסוהר להפלות בקבלה לעבודה בשל גיל).[21]
- בג"ץ 5211/04 ואנונו נ' אלוף פיקוד העורף (2004) (נדחתה העתירה נגד ההגבלות, שהוטלו על מרדכי ואנונו עם שחרורו ממאסרו).[22]
- בג"ץ 8630/04 ואנונו נ' מנהל בית הסוהר "שקמה" (2005) (נדחתה עתירה נגד החרמת העתקי כל המכתבים, שכתב מרדכי ואנונו במהלך שנות מאסרו).[23]
- בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר (2005) (בג"ץ הבטחת הכנסה, בו הרכב של 7 שופטים דחה עתירות נגד החוק, שקיצץ בקיצבת הבטחת הכנסה).[24]
- בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הפנים (2006) (בג"ץ חוק האזרחות, בו ברוב של 6 שופטים מול 5 נדחו העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל, שמונע קבלת מעמד בישראל מבני זוג פלסטינים של ישראלים).[25]
- בג"ץ 3045/05 בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין (2006) (בג"ץ נישואי טורונטו, בו הרכב של 7 שופטים חייב את משרד הפנים לרשום כנשואים זוגות בני אותו המין שנישאו בחו"ל).[26]
- בג"ץ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון (2006) (בג"ץ תביעות אינתיפאדה, בו הרכב של 9 שופטים ביטל חוק, שמנע מפלסטינים נפגעי אינתיפאדה להגיש תביעות פיצויים נגד המדינה).[27]
- בג"ץ 8988/06 משי זהב נ' מפקד מחוז ירושלים (2006) (נדחו העתירות נגד קיומו של מצעד הגאווה בירושלים).[28]
- בג"ץ 5277/07 מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים (2007) (נדחו העתירות נגד קיומו של מצעד הגאווה בירושלים).[29]
- בג"ץ 7195/08 אבו רחמה נ' הפרקליט הצבאי הראשי (2009) (הוראה לפצ"ר לשנות את כתב האישום נגד מג"ד וחייל בפרשת הירי בנעלין).[30]
- בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (2009) (זכות העיון בתיקי בית משפט).[31]
- בג"ץ 2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון (2009) (בוטל האיסור על תנועת פלסטינים בכביש 443).[32]
- בג"ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נ' שר האוצר (2012) (דחיית העתירה נגד "חוק הנכבה" בשל כך שהשאלה המשפטית לא בשלה להכרעה).[33]
- בג"ץ 466/07 ח"כ גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה (2012) (בג"ץ חוק האזרחות II, בו ברוב של 6 שופטים מול 5 נדחו העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל, שמונע קבלת מעמד בישראל מבני זוג פלסטינים של ישראלים).[34]
- בג"ץ 236/13 עוצמה לישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19 (2013) (בג"ץ בהרכב של 7 שופטים ביטל את החלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאסור על שידור קטעים מתשדירי תעמולה של עוצמה לישראל ושל בל"ד).[35]
- בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' כנסת ישראל; בג"ץ 2072/12 קואליציית נשים לשלום נ' שר האוצר (2015) ("בג"ץ חוק החרם", בוטל סעיף בחוק שקבע פיצויים עונשיים).[36]
- רע"א 2063/16 גליק נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (2017) (הזכות לתבוע פיצויים בשל עוולה שלטונית בלי לעתור לבג"ץ).[37]
- בג"ץ 5277/13 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שירות הביטחון הכללי (2017) (זימון פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה" בשב"כ).[38]
- בג"ץ 1169/17 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (2017) (ביטול חלקי של פסילת תשדיר של האגודה על ידי הרשות השנייה).[39]
- רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל (2017) (הרכב של 9 שופטים זיכה מעבירה של העלבת עובד ציבור מי שפרסם מאמר ביקורת נגד הרב הצבאי הראשי).[40]
- בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה; בג"ץ 2135/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה' (2020) (הטלת הגבלות על הסמכת השב"כ לאתר מי שהיו במגע קרוב עם חולי קורונה).[41]
- בג"ץ 7647/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שרת התרבות והספורט (2020) (נפסל "תיקון מירי רגב" למבחני התמיכה שמקנה בונוס על הופעה בהתנחלויות).[42]
- בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ' הכנסת; בג"ץ 2055/17 ראש מועצת הכפר עין יברוד נ' הכנסת (2020) (הרכב של 9 שופטים פסל את חוק ההסדרה).[43]
- עע"ם 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה (2020) (ההסרה של היצירה מק'ישו מתערוכה במוזיאון חיפה).[44]
- בג"ץ 9027/18 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (2021) (הרכב של 11 שופטים דחה העתירות נגד חוק הלאום).[45]
- בג"ץ 8010/16 ברזון נ' מדינת ישראל; בג"ץ 6500/17 ד"ר תירוש נ' המועצה להשכלה גבוהה (2021) (הפרדה מגדרית בלימודים אקדמיים לחרדים).[46]
פעילותו הבולטת בהתדיינויות האגודה בבית המשפט המחוזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ע"ש (ת"א) 512/88 פלוני נ' מדינת ישראל (1988) (הליכי הדיון בוועדה הפסיכיאטרית).[47]
- ע"ש (ת"א) 1025/92 פלונית נ' היועמ"ש (1992) (חובת בדיקה פסיכיאטרית לפני אשפוז כפוי).[48]
- בש"פ (י-ם) 84/96 ספירו נ' מדינת ישראל (1996) (פסילת איסור על משלוח מכתבים לשופטים כתנאי לשחרור בערובה).[49]
- ת"א (ת"א) 1558/06 המכללה האקדמית תל אביב-יפו נ' מקיטון (2007) (הזכות להפגין מול בתים פרטיים).[50]
- עת"ם (ת"א) 1317/08 שב"י - שחרור בעלי חיים ישראל נ' עיריית ראשון לציון (2011) (חוקיות איסור גורף על הצבת דוכני הסברה).[51]
- עת"ם (חי') 47393-08-19 מחאג'נה נ' ראש עיריית אום אל פחם (2019) (אי חוקיות החלטת ראש העירייה לבטל את הופעתו של הראפר תאמר נפאר).[52]
- עת"ם (ת"א) 56535-12-21 ריב נ' ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן (אי חוקיות הוראת ראש עירית רמת-גן להסיר ציור מתערוכה במוזיאון רמת-גן).[53]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הבית של האגודה לזכויות האזרח
- אביבה לורי, רץ לבג"ץ, באתר הארץ, 7 בינואר 2005
- כתבת פרופיל שפורסמה בביטאון התוכנית לזכויות אדם של American University.
- דן יקיר באתר לתכלית ראויה ללשכת עורכי הדין
- אלה לוי-וינריב, "המדינה הלכה רחוק מדי, לקיצוניות של קפיטליזם חזירי", באתר גלובס, 17 באוגוסט 2011
- Attorney Dan Yakir Celebrates 25 Years with ACRI, באתר הקרן החדשה לישראל
- ניצן שפיר, "בג"ץ הבין בשלהי הקורונה שהממשלה מנצלת את כוחה לרעה", באתר גלובס, 29 ביוני 2021
- חן מענית, דן יקיר, הסנגור הוותיק של זכויות האדם, פורש: "מה שקורה עכשיו הוא חלום בלהות", באתר הארץ, 9 ביוני 2023
מכתביו:
- דן יקיר, גם להומואים ולסביות מגיע, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2007
- דן יקיר ויונתן ברמן, נישואין בין בני אותו המין: האומנם הכרחי? האומנם רצוי?, מעשי משפט, כרך א', ינואר 2008
- דן יקיר, האם יש תיקון חוקתי שאיננו חוקתי, באתר מהגרים - לסה פסה, 7 במאי 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יניב הלפרין, נבחרו יקירי הקהילה לשנת 2005, באתר GoGay, 18 במאי 2005
- ^ פרס גולדברג לקידום השלום במזרח התיכון, באתר המכון לחינוך בינלאומי בניו יורק
- ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
- ^ צח רובינשטיין, אוטוטו: טקס הענקת פרס ליבוביץ' לשנת 2018, הטלוויזיה החברתית, 13 בפברואר 2018
- ^ מגן השקיפות על שם פרופסור דוב יזרעאלי ז"ל לשנת 2022 הוענק לעו"ד דן יקיר ולעיתונאית גב’ קרן נויבך, אתר עמותת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל
- ^ חן מענית, דן יקיר, הסנגור הוותיק של זכויות האדם, פורש: "מה שקורה עכשיו הוא חלום בלהות", אתר הארץ, 9 ביוני 2023; "המהפיכה המתנחלית יותר מצליחה לממשלה מהרפורמה" - עו"ד דן יקיר, היועמ"ש של האגודה לזכויות אזרח, פורש, ריאיון עם לוסי אהריש, 3 ביולי 2023, דמוקרטTV
- ^ עו"ד דן יקיר נבחר לנשיא האגודה לזכויות האזרח, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2023
- ^ בג"ץ 3412/91 עבדאללה סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה, פ"ד מז (2) 843 (1993)
- ^ עע"א 4463/94 גולן נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נ (4) 136 (1996)
- ^ בג"ץ 4330/93 גאנם, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נ (4) 221 (1996)
- ^ בג"ץ 273/97 האגודה לשמירת זכויות הפרט נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נא (5) 822 (1997)
- ^ בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נ' עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל; בג"ץ 4054/95 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נג (4) 817 (1999)
- ^ בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג (5) 241 (1999)
- ^ בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד (1) 258 (2000)
- ^ דנ"פ 8613/96 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (5) 193 (2000)
- ^ בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נו (6) 352 (2002)
- ^ בג"ץ 3278/02 המוקד להגנת הפרט נ' מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית, פ"ד נז (1) 385 (2002)
- ^ בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז (2) 62 (2003)
- ^ בג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים, פ"ד נח (4) 842 (2004)
- ^ בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח (2) 746 (2004)
- ^ בג"ץ 6778/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח (2) 358 (2004)
- ^ בג"ץ 5211/04 ואנונו נ' אלוף פיקוד העורף, פ"ד נח (6) 644 (2004)
- ^ בג"ץ 8630/04 ואנונו נ' מנהל בית הסוהר "שקמה" (2005)
- ^ בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס (3) 464 (2005)
- ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הפנים (2006)
- ^ בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין (2006)
- ^ בג"ץ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון (2006)
- ^ בג"ץ 8988/06 משי זהב נ' מפקד מחוז ירושלים (2006)
- ^ בג"ץ 5277/07 מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים (2007)
- ^ בג"ץ 7195/08 אבו רחמה נ' הפרקליט הצבאי הראשי (2009)
- ^ בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (2009)
- ^ בג"ץ 2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון (2009)
- ^ בג"ץ 3429/11 בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נ' שר האוצר (2012)
- ^ בג"ץ 466/07 ח"כ גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה (2012)
- ^ בג"ץ 236/13 עוצמה לישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19 (2013)
- ^ בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' כנסת ישראל; בג"ץ 2072/12 קואליציית נשים לשלום נ' שר האוצר (פס"ד מיום 15.4.2015)
- ^ רע"א 2063/16 גליק נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (2017)
- ^ בג"ץ 5277/13 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שירות הביטחון הכללי (2017)
- ^ בג"ץ 1169/17 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (2017)
- ^ רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל (2017)
- ^ בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה; בג"ץ 2135/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה (2020)
- ^ בג"ץ 7647/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שרת התרבות והספורט (2020)
- ^ בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ' הכנסת; בג"ץ 2055/17 ראש מועצת הכפר עין יברוד נ' הכנסת (2020)
- ^ עע"ם 2211/19 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש עיריית חיפה (2020)
- ^ בג"ץ 9027/18 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (2021)
- ^ בג"ץ 8010/16 ברזון נ' מדינת ישראל
- ^ ע"ש (ת"א) 512/88 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"מ תשמ"ט (1) 126 (1988).
- ^ ע"ש (ת"א) 1025/92 פלונית נ' היועמ"ש, פ"מ תשנ"ג (1) 410 (1992)
- ^ בש"פ (י-ם) 84/96 ספירו נ' מדינת ישראל, פ"מ תשנ"ו (2) 240 (1996)
- ^ 15. ת"א (ת"א) 1558/06 המכללה האקדמית תל אביב-יפו נ' מקיטון (פס"ד מיום 30.8.2007)
- ^ עת"ם (ת"א) 1317/08 שב"י - שחרור בעלי חיים ישראל נ' עיריית ראשון לציון (פס"ד מיום 16.3.2011)
- ^ עת"ם (חי') 47393-08-19 מחאג'נה נ' ראש עיריית אום אל פחם (פס"ד 22.8.2019)
- ^ עת"ם (ת"א) 56535-12-21 ריב נ' ראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן (פס"ד מיום 30.12.2021)