הצגת המקור של הדף "בדידות"

[[קובץ:Frederick Leighton - Solitude.jpg|שמאל|ממוזער|180px|"בדידות", ציור מעשה ידי [[פרדריק לייטון]]]]
[[קובץ:Thoma Loneliness.jpg|180px|ממוזער|בדידות, ציור מעשה ידי [[האנס תומה]]]]
'''בדידות''' היא מצב [[חברתי]]-[[רגש]]י המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב [[כמיהה]] עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או ב[[מגע גופני]].
תחושת בדידות היא [[סובייקטיבי]]ת ואינה מחייבת הימצאות לבד, אלא חיים ללא [[יחסים חברתיים]] מספקים או הימצאות בחברה שבה על אף היחסים החברתיים חשים בודדים.

הבדידות היא חופפת ובכל זאת נבדלת מה[[התבודדות]]. התבודדות היא פשוט המצב של להיות בנפרד מאחרים, לא כל מי שחווה התבודדות מרגיש בודד. כרגש [[סובייקטיביות|סובייקטיבי]], בדידות יכולה להיות מורגשת גם כאשר אדם מוקף באנשים אחרים – מי שמרגיש בודד, הוא בודד. אנשים שונים זה מזה משמעותית במידת הצורך שלהם להיות בחברתם של אחרים. יש גם הבדל בין "בדידות" לבין "[[בידוד חברתי|בידוד]]". בידוד הוא מצב בו אדם מנותק מהכלל בין אם מכפייה (כמו [[צינוק]] ב[[בית סוהר]]) או מבחירה, למשל במטרה לסיים מטלה ללא הסחות.

ישנם מספר חיות [[מין יחידאי|החיות בבדידות]] בטבעם והם נפגשים עם פרטים אחרים לעיתים רחוקות.

== סוגים שונים ==
ב[[עיר|ערים]] גדולות והומות אדם, יש אנשים שחשים לעיתים בדידות קיצונית, על אף שהם מוקפים בכל רגע באלפי אנשים. תחושה זו ניתן לייחס להרגשת האנונימיות שאנשים חווים באזורים עירוניים. בדידות, אם כן, היא לאו דווקא תוצר של בידוד. למשל, היא יכולה להתקיים גם בתוך מערכות יחסים כמו ב[[נישואין]] או בקשרים קרובים דומים, בהם קיימים [[טינה]], [[כעס]] או מחסור ב[[אהבה]], וכך גם ב[[משפחה]] בה מערכות היחסים נעדרות תקשורת בריאה.

בנוסף, יש להפריד בין תחושת הבדידות הנפוצה בקרב [[התבגרות|בני נוער]] (לדוגמה, כתוצאה של [[חרם חברתי]]), לבין תחושת הבדידות של אנשים החיים לבד או שאיבדו את קרוביהם. ביפן לדוגמה ישנו [[הזדקנות האוכלוסייה ביפן|שיעור הקשישים הגבוה בעולם]] {{אנ|Aging of Japan}} ורבים מהם קשישים עריריים, בעיה שמנסים לפתור למשל באמצעות טכנולוגיה. דוגמה נוספת היא של מהגרים בארץ זרה, לדוגמה [[חייל בודד|חיילים בודדים]].

== השפעות בריאותיות ==
מחקרים מצביעים על כך שבדידות אינה מהווה רק רגש מכאיב אלא גורם המשפיע על היבטים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]].{{הערה|שם=ממצאים|{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychology.org.il/על-הבדידות--סקירת-ממצאים-מחקריים|כותרת=על הבדידות: סקירת ממצאים מחקריים|אתר=www.psychology.org.il|תאריך_וידוא=2022-02-26}}}}

כיום, ידוע כי אנשים בודדים סובלים יותר מ[[עייפות]], איכות [[שינה]] ירודה ו[[כאב כרוני|כאבים כרוניים]]. מגוון מחקרים שנערכו בתחום והצביעו על קשר בין חוויה של בדידות לבין עלייה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]] הסיסטולי, פגיעה באיכות השינה, פגיעה באיזון ה[[הורמון|הורמונלי]], ירידה ביעילות ה[[מערכת החיסון|מערכת החיסונית]] ועוד. כמו כן, נמצא כי בוגרים אשר חוו בידוד חברתי בילדותם היו פגיעים יותר ל[[מחלות לב]], [[השמנה|השמנת יתר]], [[יתר לחץ דם|לחץ דם גבוה]], [[כולסטרול]] גבוה ועוד, וכי אנשים בודדים היו בסיכון גבוה יותר להתדרדרות [[הכרה|קוגניטיבית]], [[שיטיון|דמנציה]] ו[[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]] בגילאים המבוגרים. על רקע הקשר בין בדידות לבין בעיות בריאותיות אלו ואחרות, לא מפתיע כי מחקרים רבים מצאו כי בדידות מהווה גורם סיכון ל[[שיעור תמותה|תמותה]].{{הערה|שם=ממצאים}}

בדידות נמצאה קשורה גם לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים יומיומיים אשר קשורים בהיבטים פיזיולוגיים. כך, לדוגמה, מחקרים שנערכו ב[[תנאי סביבה|תנאי מעבדה]] וגרמו לחלק מהנבדקים להאמין כי יהיו בודדים בעתיד, הצביעו על פגיעה בתפקודי המוח הביצועיים הקשורים בצריכת [[מזון]] והתנהגות חברתית. הנבדקים שהאמינו כי יהיו בודדים בעתיד צרכו יותר מזונות לא בריאים והתנהגו באופן [[אלימות|תוקפני]] יותר ביחס לנבדקים שלא "תוכנתו" להאמין כי יהיו בודדים בעתיד.{{הערה|שם=ממצאים}}

== השפעות פסיכולוגיות ==

באופן [[חיזוי|צפוי]], מחקרים מצביעים על כך שבדידות משפיעה גם על היבטים [[נפש]]יים, ולא רק על היבטים פיזיולוגיים. בין היתר בדידות נמצאה קשורה לפגיעות קוגניטיביות, תחושת [[מצוקה]], סימפטומים [[דיכאון קליני|דיכאוניים]], מחשבות [[אובדנות|אובדניות]] והתנהגויות אובדניות.{{הערה|שם=ממצאים}}

הקשר בין דיכאון לבין בדידות העסיק חוקרים רבים, אשר טענו כי קיים [[הדדיות|קשר הדדי]] בין בדידות לבין דיכאון, אשר מזינים זה את זה. לטענתם, בדידות מתמשכת מייצרת סימפטומים דיכאוניים אשר מקשים על יצירת ושימור [[קשרים בין-אישיים]] באופן שמגביר את הבדידות, וחוזר חלילה, כאשר לא ברור האם בדידות קודמת לדיכאון או להפך. על אף ההנחה בדבר ההשפעות ההדדיות, אנליזות שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על כך שבדידות אמנם ניבאה החמרה בסימפטומים הדיכאוניים, אך לא להפך.{{הערה|שם=ממצאים}}

כמו כן, מחקר בו יוצרו רגשות בדידות מלאכותיים באמצעות [[היפנוזה]] הצביע על כך שתחושת בדידות העלתה לא רק סימפטומים דיכאוניים אלא גם תחושות [[דחק|לחץ]], פחד מהערכות שליליות, [[חרדה]] וכעס, ואף הביאה לירידה ב[[אופטימיות]] וב[[הערכה עצמית|הערכה העצמית]].{{הערה|שם=ממצאים}}

ידועים מקרים רבים של ניסיונות [[התאבדות]] בקרב בני נוער שניתן לייחס אותם לתחושות הבדידות שהם חווים במהלך [[גיל ההתבגרות]].

== יחידוּת ==
הבדידות, וכן נרדפותיה הרבות (היבדלות, התנתקות, גלמודיות, הסתגרות, עריריות, ובאנגלית solitude), מלוות לרוב ב[[קונוטציה]] שלילית. עם זאת, למושג זה יש לעיתים הקשר חיובי שאין לו מילה מקובלת ושגורה בעברית עד לאחרונה (אולי התבודדות). עם זאת, משנת 2019 החלו להשתמש במונח סולנות (positive solitude).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ost Mor, S., Palgi, Y. & Segel-Karpas, D|שם=The definition and categories of positive solitude: Older and younger adults' perspectives on spending time by themselves,|כתב עת=The International Journal of Aging and Human Development|שנת הוצאה=2020|סדרה=00(0)|עמ=1-20|doi=10.1177/009141502095739}}}} המילה סולנות לא הוכרה על ידי האקדמיה ללשון העברית, אולם משמשת את חוקרי התופעה. חוקרים משתמשים במושגים יחידוּת או לבדיוּת כדי לתאר תחושת היות לבד, שבניגוד לבדידות השלילית, היא מלאה ואינטנסיבית ופתוחה אל העולם. התבודדות מתוך בחירה,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=5. Nicole, C.C|שם=Self-determined motivation for solitude and relationship: Scale development and validation|כתב עת=Unpublished doctoral dissertation. South Illinois University}}}} כלומר סולנות, יכולה למלא צורך ברווחה אישית. לסולנות, בניגוד לבדידות ולבידוד חברתי למשל, יש השפעות חיוביות על האדם.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=1. Long,C.R. & Averille, J.R|שם=Solitude: An exploration of the benefits of being alone|כתב עת=Journal of the Theory of Social Behavior|doi=https://doi.org/10.1111/1468-5914.00204|כרך=(1)33|עמ=21-44}}}} הסופר [[הרמן הסה]] כתב: "בתוך עצמך קיימים השלווה והמקדש, לתוכם תוכל לפרוש בכל זמן ולהיות אתה עצמך".

== שינוי מצב הבדידות ==
[[קובץ:Viejita.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אישה זקנה יושבת גלמודה (יושבת בבדידות)]]
אנשים ששואפים לשנות את מצב הבדידות שלהם, עשויים להיתרם מתמיכתם ההדדית של בודדים אחרים שמנסים להפיג את בדידותם. אנשים רבים מפיגים את בדידותם על ידי פעילות חברתית באמצעות ה[[אינטרנט]], למשל ב[[צ'אט]]ים, כתיבה ב[[פורום (אינטרנט)|פורומים]], אתרי [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]] או תוכנות [[מסרים מיידיים]].

דרך אחרת להפיג את הבדידות, בהקשר של יחסים [[זוגיות|זוגיים]], היא באמצעות "משרדי [[שידוכין]]", מקוונים ולא-מקוונים, שבעזרתם אנשים יכולים לחפש בני-זוג. עוד דרך היא למידת כישורי סולנות ושימוש בסולנות על מנת להפיק הנאה מהזמן בו אדם עם עצמו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=3. Lay, C.J., Pauly, T., Graf, P., Biesanz, J.C., & Hoppmann, C.A.|שם=By myself and liking it? Predictors of distinct types of solitude experiences in daily life|כתב עת=Journal of Personality|כרך=87|סדרה=3|עמ=633-647|doi=doi.org/10.1111/jopy.12421}}}}

ארגוני [[התנדבות]] שונים פועלים לתמוך באנשים אשר הבדידות היא חלק קבוע או זמני מחייהם. כך למשל מתנדבי [[עמך]] מבקרים ניצולי שואה בביתם על מנת להפיג את בדידותם{{הערה|[http://www.amcha.org/node/54 פעילות עם מתנדבים], באתר עמך}}; מתנדבות [[אם לאם בקהילה]] מבקרות אמהות בשנה הראשונה לאחר הלידה כדי לספק להן חברה ותמיכה.

== בדידות בישראל ==
לפי שנתון הזיקנה של [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]], שיעור הזקנים בישראל שמדווחים על בדידות עולה עם הגיל: 34% מבני +65 דיווחו על הרגשת בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות; 42% מבני +75 ו-24% מבני +20.{{הערה|ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). [https://brookdale.jdc.org.il/publication/statistical-abstract-elderly-israel-2017/ בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017], לוח 3.40. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.}} לפי סקר שנערך על ידי משרד הרווחה כ-30% מכלל האזרחים הוותיקים בישראל נמצאים בסיכון לניתוק חברתי, ו-27% מהם אינם נוטלים חלק בפעילויות חברתיות. 16% לא נמצאים בקשר עם אף אדם "פנים מול פנים" במהלך היום.{{הערה|{{כלכליסט|דורון רז|איך לצמצם את מגפת הבדידות אצל קשישים|local_news/article/bkqiw8ryj|2 בספטמבר 2022}}}}

== בדידות בספרות ==
[[פילוסוף|פילוסופים]] וסופרים רבים עסקו ביצירותיהם בבדידות ובהשפעותיה על האדם. חלקם אף בחרו לחיות בבידוד, כדי להשלים את עבודתם או מסיבות אחרות.

ההוגים ה[[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטים]], המעמידים את הבדידות במרכז עולמו של האדם המודרני, כגון [[פרידריך ניטשה]] ו[[אלבר קאמי]], ידועים בתכנים הרבים של יצירותיהם אודות הבדידות.
== ראו גם ==
* [[התבודדות]]
* [[בידוד חברתי]]
* [[מדיטציה]]
* [[קשיבות]]
== לקריאה נוספת ==
* '''[[Q:סיפורה של הבדידות|סיפורה של הבדידות]]''', [[אדיר כהן]], הוצאת [[ספרי חמד]] ו[[ידיעות אחרונות]], 2003
* '''בדידות כגורל''', אדיר כהן ודב איכנולד, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2003
*· Sharon Ost-Mor, Yuval Palgi, Dikla Segel-Karpas, Exploring gaps in positive solitude perceptions: older adults vs. gerontology professionals, '''International Psychogeriatrics''', 2020-11-06, עמ' 1–11 [[doi]]: 10.1017/s1041610220003555
*'''[[איש האמונה הבודד]]''', מסה מאת [[הרב יוסף דב סולובייצ'יק]], שנות ה-50

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=בדידות|ויקימילון=בדידות}}
* [http://rakefet-group.org.il/ עמותת רקפת] - נוער מתמודד עם חרדה חברתית וביישנות (מלכ"ר)
* [http://www.horimb.co.il/בדידות-לקויות-למידה-והפרעות-קשב.html בדידות ולקויות למידה] - מאמר שפורסם בהורים ברשת
* [http://stage.co.il/stories.html?subtype=240&new=20&type=2 רשימת יצירות בדידות - שירה חדשות]
* [[אדמיאל קוסמן]], [https://web.archive.org/web/20120413180324/http://east-west-psych.co.il/איפה-לחפש-את-עצמנו/ איפה לחפש את עצמנו?], (מאמר שעוסק בבובר והיידגר על הבדידות). רבעון לפסיכולוגיה ממזרח וממערב, גיליון 1, פברואר 17, 2012
* {{mako|איילת רוזן|מגפת הבדידות|0307cbffc7ac741006|weekend-articles|12 באוגוסט 2014}}
* {{הארץ|עמי רוקח|כיצד בדידות פוגעת בבריאות|1.2482077|17 בנובמבר 2014}}
* {{הארץ|קייטי האפנר, [[הניו יורק טיימס]]|הבריטים הבינו: הבדידות לעת זקנה הורגת|1.3061090|7 בספטמבר 2016}}
* {{אלכסון|יעלה ורטהיים|המשרד לטיפול בבדידות|המשרד-לטיפול-בבדידות|5 באפריל 2018}}
* {{גלובס|שני פרידן-גפן|מישהו להיות איתו: על הבדידות החדשה בעולם הטכנולוגי|1001234053|12 במאי 2018}}
* {{TheMarker|אקונומיסט|מרגישים בודדים? אתם ממש לא לבד: המגפה שתוקפת את העולם|1.6512577|30 בספטמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536251405171|בדידות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{רגשות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:סוגיות חברתיות]]