הצגת המקור של הדף "אברהם בן דוד מפושקירה"

{{אישיות רבנית
| שם = רבי אברהם בן דוד מפושקירה
| שם בשפת המקור =
| תמונה = בעלי הנפש ברלין תקכב.png
| כיתוב = שער ספרו [[בעל הנפש]] (דפוס ברלין, ה'תקכ"ב)
| כינוי =
| תאריך לידה = [[1125]]{{הערה|{{אוצר ישראל|א|108|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|עמודים=92–93}}}}{{הערה|{{אנצ דעת|2050}}}} (סביב [[1115]]-[[1114]]{{הערה|{{היברובוקס|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם ב"ר דוד"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 47–48|עמוד דיגיטלי=48}}}}, או סביב [[1120]]{{הערה|{{גדולי ישראל|א|23|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|עמודים=45-32}}}})
| מקום לידה = [[נרבון]], [[רוזנות טולוז]]
| תאריך פטירה = [[27 בנובמבר]] [[1198]]{{הערה|{{אוצר ישראל|א|108|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|עמודים=92–93}}}}{{הערה|[[אברהם זכות]], ספר יוחסין, עמוד קלב (262)}}{{הערה|[[שלמה אבן וירגה]], [[שבט יהודה (ספר)|שבט יהודה]]}}{{הערה|{{היברובוקס|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם ב"ר דוד"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 47–48|עמוד דיגיטלי=48}}}} (או [[1199]]{{הערה|[[חיים יוסף דוד אזולאי]], שם הגדולים, מערכת גדולים א, עמוד ג, סימן יא}})
| מקום פטירה = [[פוסקייר]] {{אנ|Vauvert}}, [[רוזנות טולוז]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה = [[קובץ:Flag of Occitania.svg|קישור=רוזנות טולוז|גבול|22x16pxpx|רוזנות טולוז]] [[רוזנות טולוז]]
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו בכסלו]] [[ד'תתקנ"ט]] (או [[ד'תתקנ"ח]]{{הערה|[[חיים יוסף דוד אזולאי]], שם הגדולים, מערכת גדולים א, עמוד ג, סימן יא}})
| מקום פעילות =
| השתייכות = [[ראשונים|ראשוני]] [[פרובאנס]], [[מקובל]]ים
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = [[משולם בן יעקב מלוניל|רבינו משולם הכהן מלוניל]], חותנו רבי [[אברהם אב בית דין]], רבי [[יוסף אבן פלאת]] ורבי [[יעקב נזיר]]
| תלמידיו = בניו רבי דוד ורבי [[יצחק סגי נהור]], רבי [[יצחק הכהן]], [[אשר בן משולם מלוניל|רבינו אשר הכהן]] ואחרים
| בני דורו =
| חיבוריו = [[השגות הראב"ד|השגות]] על [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]] ועל [[רז"ה|בעל המאור]], "בעלי הנפש", פירושים על [[תלמוד בבלי|התלמוד]] ו[[ספרא|תורת כהנים]] ועוד
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''ראב"ד''', [[1114]]-[[1125]] –  [[27 בנובמבר]] [[1198]]) היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]] בעיר פּוֹסְקְיֶיר (ב[[צרפתית]]: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט) {{אנ|Vauvert}}, שבחבל [[פרובאנס]] ב[[צרפת]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן תלמוד]] ו[[מקובל]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''", "'''הראב"ד מקרית יערים'''" ו"'''בעל ההשגות'''", על שם [[השגות הראב"ד|השגותיו המפורסמות]] על ספר [[משנה תורה]] שכתב [[הרמב"ם]]. היה חתנו של [[אברהם בן יצחק מנרבונה|הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של ר' [[יצחק סגי נהור]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:Abraham ben David de Posquieres 04.jpg|ממוזער|מצבותיהם של הראב"ד ובנו רבי [[יצחק סגי נהור]]]]
נולד בעיר [[נרבון]]. בתקופת חייו הראשונה התגורר בעיר [[נים (עיר)|נים]] שב[[צרפת]], ואחר כך התגורר וכיהן כ[[רב]] ו[[ראש ישיבה]] בעיר פּוֹסְקְיֶיר שב[[פרובאנס]] (בימינו ווֹבֶר, צרפת), אשר כונתה בידי היהודים קריית יערים,<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[מנחם המאירי| רבי מנחם המאירי]]|שם=מגן אבות|קישור=https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8902&st=&pgnum=111&hilite=|מקום הוצאה=לונדון|שנת הוצאה=התרס"ט|עמ=קג|מהדורה=יצחק לאסט}}</ref> ועל שמה כונה "הראב"ד מקריית יערים". בסוף ספר "[[שבט יהודה (ספר)|שבט יהודה]]" מסופר כי שר בשם אלצוד הכניס למאסר את הראב"ד בשנת [[ד'תתקל"ב]], ושנה לאחר מכן, בשנת [[ד'תתקל"ג]], נלקח בשבי שר זה במהלך [[מלחמה]] שניהל עם הרוזן רוז'ה מ[[קרקסון]] (Roger II de Carcassonne). שר זה הוגלה לקרקסון שם שהה באותה עת הראב"ד, כאשר מחבר ה"שבט יהודה" רואה [[השגחה פרטית]] בכך שראה במפלתו של יריבו.

נפטר ביום כ"ו ב[[כסלו]] [[ד'תתקנ"ט]], ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières).

אביו הוא רבי דוד שיש מהמקובלים המאוחרים המחשיבים אותו בין גדולי המקובלים של אותו דור, ומספרים שהוא מסר את תורת ה[[קבלה]] לבנו. חותנו הוא [[אברהם בן יצחק מנרבונה|רבי אברהם בן יצחק]], המכונה הר"א אב"ד ושמו מוחלף לעיתים עם שמו של חתנו הראב"ד.

בין בניו של הראב"ד נזכרים שנים מגדולי אותו דור, והם: רבי דוד, אביו של רבי אשר בעל ספר היחוד, ורבי [[יצחק סגי נהור]] שהיה מקובל נודע, רבם של [[עזרא ועזריאל בני שלמה]] מגרונה שהמשיכו את שלשלת הקבלה לפי דברי רבי [[חיים ויטאל]].

היה תלמיד רבי [[משולם בן יעקב מלוניל|משולם הכהן]], ושל חותנו רבי [[אברהם בן יצחק מנרבונה|רבי אברהם בן יצחק]] הנזכר, וכן קיבל תורה מרבי [[יוסף בן פלט]], ויש המונים בין רבותיו גם את רבי אפרים. לדברי ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] מורו בתורת הנסתר היה רבי [[יעקב נזיר]] שקיבל מרבי [[יצחק נזיר]] שקיבל מפי [[אליהו הנביא]].

==== מתלמידיו ====
*בניו, רבי דוד ורבי [[יצחק סגי נהור]]
*רבי יצחק הכהן, שחיבר פירוש על הירושלמי, רבו של רבינו [[ראובן בן חיים]] שהיה רבם של [[מנוח בן יעקב|רבינו מנוח]] ו[[מנחם המאירי]].
*רבי [[אשר בן שאול]] מלוניל, בעל ספר המנהגות.
*רבי יהודה בן אברהם.
*רבי מאיר בן יצחק, אביו של רבי נתן בן מאיר, רבו של ה[[רמב"ן]].
*רבי [[יהונתן מלוניל|יונתן הכהן מלוניל]].

==ידיעותיו בקבלה ==
המקובלים, ובראשם רבי [[חיים ויטאל]], מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה שידיעות חדשות ממנה נמסרו על ידי [[אליהו הנביא]] שנים או שלושה דורות לפניו.{{הערה|אך גם ה[[רדב"ז]], שקדם לרח"ו בדור, כתב על הראב"ד "שהוא בקי בחדרי סודות תורתנו הקדושה" ביחס לסוד קבלי (רדב"ז על {{רמב"ם|ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין|יב|א|ספר=זרעים}} ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=106956&rid=7380 באתר HebrewBooks])}} תרמה לכך העובדה שהראב"ד מזכיר בספריו במקומות מספר על הלכות מסוימות (ראו לדוגמה הלכות לולב פרק ח הלכה ה, בית הבחירה פרק ו הלכה יד, והלכות משכב ומושב פרק ז הלכה ז), שענינם נודע לו מ"סוד ה' ליראיו" או ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]], דבר שהמקובלים פירשו כידע הנרכש בדרך מיסטית. אף שרבי [[משה בן חביב]] בספרו "כפות תמרים" (סוכה לב, ב) מעקר את המשפט מתוכנו המיסטי, וכותב ש"כיון שערב לו הפירוש והחילוק שפירש, אמר כן בדרך גוזמא",{{הערה|{{HebrewBooks|רבי [[משה בן חביב]]|כפות תמרים|14008|עמ' מ"ה 89, ד"ה "נקטם ראשו פסול"}}}} [[החיד"א]] דוחה את דעתו וכותב כי [[מהר"ם ריקנאטי]], רבי [[חיים ויטאל]], [[מהריב"ל]] ו[[מהרח"ש]], לא סברו כמו בן חביב. עוד הוא מציין שלפי רבי חיים ויטאל, משמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]].

==שיטתו בהלכה==
דעתו של הראב"ד לא הייתה נוחה מפלפולי בעלי ה[[תוספות]]. הוא מגדיר אותם בתשובתו לחכמי [[בזייה|בדרשי]]: "הצרפתים החדשים החושבים בלבם כי הם הגבורים אשר מעולם". במספר מקומות הוא מתקיף את "פירושי הצרפתים החדשים".

בחיבורי ההשגות שלו הוא נוהג להתקיף את בעלי ריבו בביטויים חריפים מאוד, כדוגמת זנב, כסיל, שכור בקיאו, וכיוצא בזה. רבי [[ברוך בער לייבוביץ]] מסר שמועה שקיבל, לפיה הסיבה שהראב"ד השתמש בביטויים חריפים שונים היא כדי לשקף עוצמות שונות של טעות בדברי אלו שהוא משיג עליהם. כמו כן במקומות רבים הוא נשבע לאמת את דבריו, בסגנונות כמו '''חי ראשי''' או '''תגא דמלכא''' או '''מאריה דאברהם''' וכדומה בפרט כנגד הרז"ה אשר ניסה לדחות דברי הרי"ף, הרז"ה הגיב על כך והתייחס לביטוייו החריפים של הראב"ד ב[[מסכת בבא מציעא]] פרק השואל (הובאו דבריו ב[[שיטה מקובצת]] שם דף צח עמוד ב), וכתב לו: "אך שמע נא, אפילו אתה מרבה כל היום 'תגא דמלכא' ו'מריה דאברהם', אין אנו שומעים לך". למרות זאת הראב"ד חזר שוב וביסס בחזקה את דעתו ודבריו כדי ליישב דברי הקדמונים. לפני כל השגה על דברי הרמב"ם הוא פותח את דבריו במילים '''אמר אברהם'''.

הראב"ד לא ראה בעין יפה את שיטתו של ה[[רמב"ם]] בעיסוק לימודי [[חכמות חיצוניות]], ובתוך השגה על דברי הרמב"ם בהלכות [[קידוש החודש]] כתב: "המחבר הזה מתגדר מאוד ומתפאר בחכמה הזאת והוא בעיניו שהגיע לתכליתה, ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה, על כן לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו".

רבינו [[מנחם המאירי]], מחכמי פרובאנס, מכנה בספריו 'בית הבחירה' את הראב"ד בתואר '''גדולי המגיהים''' כאשר הוא מביא מדבריו בהשגותיו על הרמב"ם, ומפירושו לתלמוד הוא מביא בשם '''גדולי המפרשים'''.

==חיבוריו==
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - הוא חיבורו המפורסם ביותר, הכולל השגות על ספר '[[משנה תורה]]' של הרמב"ם. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי והתוספתא למקום אחד, לחיבור מופת שלא היה כמותו קודם לכן, עדיין הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. יש אומרים שהסיבה לכך היא על מנת שלא יסתמכו עליו יותר מדי ויעזבו את לימוד התלמוד הבבלי, הדורש יגיעה רבה, ויקבעו עיקר לימודם בדברי הרמב"ם, הנוחים ללומד. התנגדות נוספת שעורר הרמב"ם היא בעניין הערכתו לפילוסופיה ול"[[חכמות חיצוניות]]", דבר שעורר התנגדות עזה (ראו [[פולמוס הרמב"ם]]). בספר 'קורא הדורות' (לרבי [[דוד קונפורטי]]) מוסיף נימוק נוסף, לפיו הואיל והראב"ד זכה לעשירות מופלגת והון רב והחזיק תלמידים רבים על שולחנו, הרגיש בטוח בעצמו לחלוק על הרמב"ם, כמאמר הפסוק במשלי (יח, כג): "ועשיר יענה עזות". גם העובדה שהרמב"ם קרא לספרו "משנה תורה", וכאילו בא לבטל את התלמודים, הציקה לראב"ד כמו גם ל[[רמ"ה]], לאור זאת, יש הטוענים ככלל גורף, שכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו. אך יש מסתייגים מכלל זה (ראו [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] כללי הפוסקים סימן ו).{{ש}}לדעת [[יצחק אשר טברסקי]] זוהי גולת הכותרת של חיבורי ראב"ד, ומשוקעות בו תובנותיו מלימוד התלמוד. לעומתו סברו [[ישראל תא שמע]] ו[[חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)|חיים סולובייצ'יק]] כי זהו חיבור מקוטע וחלקי, וכי גולת הכותרת של חיבורי "בעל ההשגות" הוא פירושו לתלמוד, שבו מוצגת משנתו ההלכתית והתלמודית בהרחבה; אך מרגע שזה אבד, תפס את מקומו החיבור המשני יותר – ההשגות לספרו של הרמב"ם.{{הערה|{{אקדמיה|[[שלם יהלום]]|לשאלת מקומן של השגות הראב"ד בספרות הראשונים|24971114|[[רמי ריינר|אברהם (רמי) ריינר]], [[משה אידל]], [[משה הלברטל]], [[יוסף הקר]], [[אפרים קנרפוגל]], [[אלחנן ריינר]] (עורכים), '''תא שמע: מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ' תא-שמע''', אלון שבות: הוצאת תבונות – [[מכללת הרצוג]], כרך א', תשע"ב 2011, עמ' 443}}}}
*'''השגות על ה[[רי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות"
*ספר '''"כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.
*השגות על ספרו של רבו רבי [[יוסף אבן פלאת]], שלא ראו את אור הדפוס.
*'''[[בעלי הנפש]]''' - חיבור על הלכות [[נידה]].
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות [[בבא קמא]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], ו[[מסכת קינים|קינים]]. מיוחס לו פירוש למסכת [[מסכת תמיד|תמיד]], אך אינו שלו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אפרים א. אורבך|שם=בעלי התוספות|מו"ל=ביאליק|עמ=354}}</ref> ידוע לנו על קיומם של פירושים שאבדו על מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=שלם יהלום|שם=בין גירונה לנרבונה: אבני בניין ליצירת הרמב"ן|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח|שנת הוצאה=תשע"ג|עמ=11-36}}</ref>
*פירוש על [[ספרא|תורת כהנים]].
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים, הספר חובר לפני רבו [[משולם בן יעקב מלוניל|משולם הכהן מלוניל]] לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה ([[אוצר הגדולים אלופי יעקב]], ערך רבינו משולם בן יעקב)
*מיוחס אליו פירוש קבלי ל[[ספר יצירה]], אך הוכח שאין ספר זה פרי עטו, אלא של רבי [[יוסף בן שלום אשכנזי]] המכונה רבי יוסף הארוך.{{הערה|1=הרב [[חיים ויטאל]] כתב בהקדמתו שמורו [[האר"י]] הסביר שאין הראב"ד של ספר יצירה אותו הראב"ד בעל ההשגות על משנה תורה. מאוחר יותר [[החיד"א]] זיהה אותו עם רבי יוסף הארוך, ושם אביו של רבי יוסף זה נתברר מתוך התייחסויות לספר במקורות אחרים. ור' [[אוצר הגדולים אלופי יעקב]] ערך ''רבינו משה בן רבינו שלום אשכנזי''.}}
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו [[נרבונא]] עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. ה[[משה בן נחמן|רמב"ן]] כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד ל[[זרחיה הלוי|רבי זרחיה הלוי]], בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], [[מוסד הרב קוק]] תשכ"ד.
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה ב[[לונדון]] שנת [[תשט"ו]] מכתב יד [[הספרייה הבודליינית|מספריית בודליאנה]].
* שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף [[הדרום (כתב עת)|הדרום]] [[ניו יורק]] שנת [[תשל"ב]] על ידי הרב אלעזר הורביץ.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1120|מספר שנים=78}}

==לקריאה נוספת==
* [[חיים יוסף דוד אזולאי]], ספר [[שם הגדולים]], מערכת א' סימן י"א.
* הרב פרופ' [[יצחק אשר טברסקי]], "על השגות הראב"ד למשנה תורה" בתוך: [[שאול ליברמן]] (עורך), '''ספר היובל לצבי וולפסון''', ירושלים תשכ"ה, עמ' 169–186. נדפס מחדש בתוך טברסקי, '''כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים''', [[מרכז זלמן שזר]] תש"ף, עמ' 363–379
*[[שרגא אברמסון]], ספרי הלכות של הראב"ד, '''[[תרביץ]]''' לו (תשכז), עמ' 158–179, 206
*Isadore Twersky, '''Rabad of Posquieres''' : a twelfth-century Talmudist, Philadelphia, Penn Jewish Publication Society of America, 1980
* [[גרשם שלום]], '''הקבלה בפרובאנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור''', ירושלים תשל"ט
* {{אקדמיה|[[שלם יהלום]]|"לשאלת מקומן של השגות הראב"ד בספרות הראשונים"|44419395|בתוך: '''תא שמע: מחקרים לזכרו של ישראל מ' תא-שמע''', אלון שבות תשע"א, עמ' 443–473}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=מחבר:ראב"ד|ויקימילון=ראב"ד}}
* {{היברובוקס|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם ב"ר דוד"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 47–48|עמוד דיגיטלי=47}}
* {{אוצר ישראל|א|108|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|עמודים=92–93}}
* {{גדולי ישראל|א|23|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|עמודים=45-32}}
* {{אנצ דעת|2050}}
;מכתביו
* {{היברובוקס||שרידים מדרשת הפסח לראב"ד|28524}}, בתוך: [[הדרום (כתב עת)|הדרום]], חוברת לב ([[ניסן]] [[תשל"ב]]), עמודים 34–73
* {{היברובוקס||הוספה למאמר שרידים מדרשת הפסח לראב"ד|28531}}, בתוך: [[הדרום (כתב עת)|הדרום]], חוברת מא ([[ניסן]] [[תשל"ה]]), עמודים 23–24
* {{HebrewBooks|ר' אברהם בר' דוד מפושקיירה|תמים דעים|1150|מהדורת ירושלים (דפוס צילום), תש"ך}}
*{{כתיב||כתב יד, השגות הראב"ד על משנה תורה להרמב"ם, ירושלים, מאה 15|990032549960205171-1}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007258167405171|אברהם בן דוד (1120–1198), מפוסקיר, ראב"ד ה3}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרשני התלמוד בימי הביניים בפרובנס}}
{{ראשוני המקובלים}}
{{ראשונים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אברהם בן דוד מפושקירה}}
[[קטגוריה:נושאי כלים של רמב"ם]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בתפוצות]]
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים צרפתים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בצרפת]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1198]]