תחליף סוכר
תחליף סוכר הוא תוסף מזון שטעמו מתוק אך כמות האנרגיה שבו קטנה מזו של סוכרוז. חלק מתחליפי הסוכר טבעיים ואחרים מלאכותיים ומכונים "ממתיק מלאכותי".
ממתיקים מלאכותיים
עריכהממתיק מלאכותי הוא תוסף מזון כימי בעל ערך תזונתי נמוך מאוד, המשמש להמתקת המזון כתחליף לסוכר ומיוצר באופן סינתטי.
בין הממתיקים המלאכותיים הראשונים היה הסכרין שמתיקותו היא פי 300 משל הסוכרוז וייצורו זול, שהתגלה ב-1879 על ידי כימאי בשם קונסטנטין פולברג שעבד עם זפת פחם. בזמן שסעד עם אשתו, הבחין המדען כי לכל מה שאכל היה טעם מתוק, והבין שהשאריות על ידיו הן המקור למתיקות החריגה. חסרונו של הסכרין הוא בטעם הלוואי המתכתי שלו.
יצרני הממתיקים המלאכותיים חיפשו דרכים לייצר ממתיקים מלאכותיים חופשיים מטעם הלוואי וכך נוצר הציקלמאט, שמתיקותו גדולה פי 30–50 ממתיקות הסוכרוז וממתיקים סינתטיים אחרים. אף על פי שרבים משתמשים בממתיקים מלאכותיים כדרך לתמוך בירידה או בשמירה על משקל הגוף, הממתיקים כשלעצמם אינם גורמים להרזייה באופן ישיר.[1] שינויים במשקל הגוף תלויים בצריכה הקלורית הכוללת של האדם.
רשימת ממתיקים מלאכותיים
עריכה- אספרטם - ממתיק ללא טעם לוואי, המתאים בעיקר למשקאות קרים ולמוצרים שאינם דורשים בישול או חימום. נוצר בשנת 1965, מתיקותו פי 180 מסוכרוז.
- סכרין - (ידוע גם בשם "סוכרזית"), נוצר בשנת 1879, מתיקותו פי 300 מסוכרוז.
- ציקלמאט - פותח כתחליף לסכרין, אין לו טעם לוואי. נוצר בשנת 1937, מתיקותו פי 30–50 מסוכרוז.
- אצסולפאם-K, נוצר בשנת 1967, מתיקותו פי 200 מסוכרוז.
- סוכרלוז, נוצר בשנת 1976, מתיקותו פי 500–600 מסוכרוז.
- מלטודקסטרין
תחליפים טבעיים
עריכהישנם תחליפים טבעיים אשר מופקים מן הצומח.
רשימת תחליפים טבעיים
עריכה- סטיביה - צמח תבלין נטול קלוריות (מתוק פי 10–15 מסוכר, אבקת הסטיביוזיד המופקת מהצמח מתוקה פי 200).[2]
- סורביטול - ממתיק טבעי, שמתיקותו 60% מסוכר, אך מכיל 2.4 קלוריות לגרם (לעומת 4 בסוכר). משמש בעיקר בתעשיית הממתקים.
- מלטיטול - ממתיק טבעי שמתיקותו 90% מסוכר, אך מכיל 2.1 קלוריות לגרם (לעומת 4 בסוכר).
- אריתריטול ממתיק טבעי שמתיקותו 70% מסוכר אך מכיל 0.24 קלוריות לגרם (לעומת 4 בסוכר) ואינו משפיע על רמות הסוכר והאינסולין בדם.
רשימת תחליפים מלאכותיים
עריכהמשני טעם
עריכהבנוסף לתחליפי הסוכר שטעמם מתוק, ישנם גם חומרים כדוגמת המירקולין אשר משנים באופן זמני את אופן הפעולה של פקעיות הטעם וגורמים לחומרים אחרים לעורר תחושת מתיקות (למשל חומרים חמוצים במקרה של מירקולין).
השפעות בריאותיות
עריכהקיימת מחלוקת ביחס להשפעות הבריאותיות של ממתיקים מלאכותיים. בשנות ה-70 הראו מחקרים שנעשו בעכברי מעבדה שאחדים מן הממתיקים הסינתטיים עלולים לגרום לסרטן במינונים גבוהים, אך אמינותם מוטלת היום בספק.[3] אף על פי שקיים קשר מתאמי בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין סוכרת[4] ומחלות נוספות,[5] לא ניתן להסיק מכך שקיים קשר סיבתי, שכן המתאם עשוי לנבוע מסיבות אחרות (לדוגמה: שימוש בממתיקים מלאכותיים במקביל לצריכה מוגזמת של סוכר ממקורות אחרים).
קישורים חיצוניים
עריכה- אירה שולמן, כל האמת על ממתיקים מלאכותיים, באתר של "שירותי בריאות כללית", 22 ביולי 2015
- ארון קארול, הניו יורק טיימס, מה מזיק יותר: ממתיקים מלאכותיים או סוכר?, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015
- מעין ברנע-זהר, מותק, יש תחליף לסוכר?, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 ביולי 2017
- מירב מורן, הגברת מתיקות הסוכר על ידי ננוטכנולוגיה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2022
- אשד לין, המלצה וקוץ בה, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2024
- אשד לין, כתב הגנה לממתיקים המלאכותיים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ביוני 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ Ryan Zarychanski, Brandy Wicklow, Jon McGavock, Dylan S. MacKay, Nonnutritive sweeteners and cardiometabolic health: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials and prospective cohort studies, CMAJ 189, 2017-07-17, עמ' E929–E939 doi: 10.1503/cmaj.161390
- ^ סטיביה, עבודה של היחידה לחקר שווקים עבור משרד החקלאות, 2002
- ^ Healthcare Triage: Artificial Sweeteners, The Incidental Economist, 2014-02-09
- ^ Nita G. Forouhi, Shilpa N. Bhupathiraju, Yasuaki Hayashino, Jaakko Mursu, Consumption of sugar sweetened beverages, artificially sweetened beverages, and fruit juice and incidence of type 2 diabetes: systematic review, meta-analysis, and estimation of population attributable fraction, BMJ 351, 2015-07-21, עמ' h3576 doi: 10.1136/bmj.h3576
- ^ Susan ESwithers, Not-so-healthy sugar substitutes?, Current Opinion in Behavioral Sciences 9, 2016-06-01, עמ' 106–110 doi: 10.1016/j.cobeha.2016.03.003