שמירה אימבר

שדרנית רדיו ישראלית

שָׁמִירָה אִימְבֶּר-גדיש[2] (8 ביולי 194321 באוקטובר 2022) הייתה שדרנית רדיו ישראלית, שעבדה במשך כשלושים שנה כקריינית ומגישת תוכניות רדיו בקול ישראל.

שמירה אימבר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 ביולי 1943
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 2022 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19702019[1] (כ־49 שנים)
מעסיק קול ישראל, רדיו ירושלים, גלי צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אימבר נולדה בירושלים לאסתר ויחיאל אימבר, משורר ובלשן[3]. גדלה בתל אביב. היא קרויה על שם סבה, שמריהו אימבר, בן דוד של המשורר נפתלי הרץ אימבר[4], מחבר מילות "תקוותנו", ממנו נגזר ההמנון הלאומי של ישראל, "התקווה".

החלה את שירותה בצה"ל בנח"ל, אולם בעקבות מחלתו של אביה, שובצה בחיל החימוש. בשנת 1964, השתחררה מצה"ל ועברה לברקלי שבקליפורניה, שם גרה עם אחותה ובן זוגה[4]. בברקלי למדה דרמה ובלשנות אנגלית.

לאחר שובה לישראל, ב-1970 הופיעה בתפקיד משנה במחזמר "שיער" לצד צביקה פיק, גבי שושן וצדי צרפתי[5][4]. כמו-כן הופיעה בתיאטרון פרינג' במחזה הזן "השער ללא שער" מאת ובבימויה של רות דורון. למדה היסטוריה ופילוסופיה ועברה קורס רדיו של רשות השידור. בסיום הקורס עברה להתגורר בירושלים והחלה לעבוד כקריינית בקול ישראל בפינה היומית "לחקלאי".

אימבר הגישה בקול ישראל, בתחילה ברשת הגל הקל ומאוחר יותר ברשת ג', את תוכנית המוזיקה "קצת אחרת" (בעריכתם של רות כידן ומנחם גרנית), שכללה מוזיקת רוק מתקדם ואלטרנטיבית[6][7][4], וכן תוכניות מוזיקה ומלל נוספות, ובהן "ערב טוב", "דברים טובים" (שודרו ברשת ג')[8][9]. שידרה גם בקול המוסיקה את התכנית "ברק הבארוק ורסיסי רנסאנס". החל משנות ה-90 קריינה מהדורות חדשות. בשנת 2005 יצאה לפנסיה ופרשה מקול ישראל[10].

בשנים 20052009, שידרה, לצדו של בונדי לוי, תוכנית יומית ברדיו ירושלים בשם 'ת"ד 101', שעסקה בפניות ותלונות הציבור. עם חילופי הבעלים בתחנה, הפסיקה אימבר לשדר. בשנת 2015 החלה להגיש תוכנית שבועית אישית בגלי צה"ל.

במשך מספר שנים הנחתה אימבר את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל[11] לצדו של אריה אורגד.

בן זוגה של אימבר ואבי שתי בנותיה היה ד"ר שי גדיש[4], מומחה בתחום הביטוח. משנת 1977 התגוררו בני הזוג בשכונת עין כרם בירושלים. אחרי פטירת בעלה ב-2016, עברה לדיור מוגן של מגדלי הים התיכון בגני תקווה.

ב-18 באוקטובר 2022, בהתקרב קיצה ממחלת הסרטן בה חלתה, פרסמה אימבר בפייסבוק פוסט בו שיתפה מילות פרידה ועל הדרך בה בחרה לסיים את חייה: "חייתי איתכם וביניכם עם אהבה עצומה, יצריות רבה והתרסה מתמדת. אני נפרדת בהשלמה, בשלווה ובנחת, מוקפת בתמיכה ובאהבה רבה"[12]. ב-21 באוקטובר 2022, שלושה ימים לאחר שהחלה בהליך סדציה פליאטיבית, אימבר נפטרה[2].

הצגת יחיד על חייה בשם "מפי שמירה אימבר" הוצגה בפסטיבל תיאטרונטו באפריל 2024[13]. את אימבר שיחקה מירב גרובר. במאי: אלון אופיר. מחזה: יואב גינאי. המחזה מתרחש ביום האחרון לחייה, שבו היא תקבל על פי בקשתה, טיפול רפואי שיביא למותה. בתוכנית רדיו דמיונית שאותה היא מקליטה היא יוצאת למסע בחייה, החל מילדותה בתל אביב, דרך שירותה הצבאי, המשך בחייה בקליפורניה של שנות השישים, שם הצטרפה לילדי הפרחים, השתתפה בפסטיבל וודסטוק, הפגינה נגד מלחמת וייטנאם וילדה בן שנפטר לאחר כמה ימים, ועד לימיה כקריינית חדשות ומגישת מוזיקה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעקב בר-און, ‏שמירה אימבר מ"קול ישראל": "שילמתי מחיר כבד על דעותיי השמאלניות", באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2019
  2. ^ 1 2 רן בוקר, שדרנית הרדיו שמירה אימבר הלכה לעולמה בגיל 79, באתר ynet, 21 באוקטובר 2022
  3. ^ בת משפחתו של מחבר ההמנון הלאומי פוטרה מעבודתה ברדיו מפני שאמרה בשידור שהיא שיכורה - והוחזרה, "העולם הזה", 28 בינואר 1975
  4. ^ 1 2 3 4 5   עידו דוד כהן, "שמירה אימבר היתה אישה חזקה בין ענקי תרבות, שבעטה להם בתחת השמן", באתר הארץ, 21 באפריל 2024
  5. ^ נכדתו של מחבר ה״תקווה״, "העולם הזה", 26 באוגוסט 1970
  6. ^ כרמלה לכיש, באוזן קשבת, מעריב, 4 בדצמבר 1975
  7. ^ נעמי גל, תצפית טלוויזיה ורדיו, מעריב, 29 בספטמבר 1976
  8. ^ לוח שידורים טלוויזיה ורדיו, מעריב, 28 ביוני 1979
  9. ^ לוח שידורים טלוויזיה ורדיו, מעריב, 4 באפריל 1986
  10. ^ וזה סוף החדשות עם שמירה אימבר, באתר וואלה, 27 בפברואר 2005
  11. ^ רות נווה, המחלה הנדירה של שמירה אימבר, באתר ynet, 28 בפברואר 2013
  12. ^ ערן סויסה, בגיל 79: הקריינית הוותיקה שמירה אימבר נפרדת מקרוביה, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2022
  13. ^   עידו דוד כהן, "שמירה אימבר היתה אישה חזקה בין ענקי תרבות, שבעטה להם בתחת השמן", באתר הארץ, 21 באפריל 2024