שמירה אימבר
שָׁמִירָה אִימְבֶּר-גדיש[2] (8 ביולי 1943 – 21 באוקטובר 2022) הייתה שדרנית רדיו ישראלית, שעבדה במשך כשלושים שנה כקריינית ומגישת תוכניות רדיו בקול ישראל.
לידה |
8 ביולי 1943 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 21 באוקטובר 2022 (בגיל 79) |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1970–2019[1] (כ־49 שנים) |
מעסיק | קול ישראל, רדיו ירושלים, גלי צה"ל |
ביוגרפיה
עריכהאימבר נולדה בירושלים לאסתר ויחיאל אימבר, משורר ובלשן[3]. גדלה בתל אביב. היא קרויה על שם סבה, שמריהו אימבר, בן דוד של המשורר נפתלי הרץ אימבר[4], מחבר מילות "תקוותנו", ממנו נגזר ההמנון הלאומי של ישראל, "התקווה".
החלה את שירותה בצה"ל בנח"ל, אולם בעקבות מחלתו של אביה, שובצה בחיל החימוש. בשנת 1964, השתחררה מצה"ל ועברה לברקלי שבקליפורניה, שם גרה עם אחותה ובן זוגה[4]. בברקלי למדה דרמה ובלשנות אנגלית.
לאחר שובה לישראל, ב-1970 הופיעה בתפקיד משנה במחזמר "שיער" לצד צביקה פיק, גבי שושן וצדי צרפתי[5][4]. כמו-כן הופיעה בתיאטרון פרינג' במחזה הזן "השער ללא שער" מאת ובבימויה של רות דורון. למדה היסטוריה ופילוסופיה ועברה קורס רדיו של רשות השידור. בסיום הקורס עברה להתגורר בירושלים והחלה לעבוד כקריינית בקול ישראל בפינה היומית "לחקלאי".
אימבר הגישה בקול ישראל, בתחילה ברשת הגל הקל ומאוחר יותר ברשת ג', את תוכנית המוזיקה "קצת אחרת" (בעריכתם של רות כידן ומנחם גרנית), שכללה מוזיקת רוק מתקדם ואלטרנטיבית[6][7][4], וכן תוכניות מוזיקה ומלל נוספות, ובהן "ערב טוב", "דברים טובים" (שודרו ברשת ג')[8][9]. שידרה גם בקול המוסיקה את התכנית "ברק הבארוק ורסיסי רנסאנס". החל משנות ה-90 קריינה מהדורות חדשות. בשנת 2005 יצאה לפנסיה ופרשה מקול ישראל[10].
בשנים 2005–2009, שידרה, לצדו של בונדי לוי, תוכנית יומית ברדיו ירושלים בשם 'ת"ד 101', שעסקה בפניות ותלונות הציבור. עם חילופי הבעלים בתחנה, הפסיקה אימבר לשדר. בשנת 2015 החלה להגיש תוכנית שבועית אישית בגלי צה"ל.
במשך מספר שנים הנחתה אימבר את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל[11] לצדו של אריה אורגד.
בן זוגה של אימבר ואבי שתי בנותיה היה ד"ר שי גדיש[4], מומחה בתחום הביטוח. משנת 1977 התגוררו בני הזוג בשכונת עין כרם בירושלים. אחרי פטירת בעלה ב-2016, עברה לדיור מוגן של מגדלי הים התיכון בגני תקווה.
ב-18 באוקטובר 2022, בהתקרב קיצה ממחלת הסרטן בה חלתה, פרסמה אימבר בפייסבוק פוסט בו שיתפה מילות פרידה ועל הדרך בה בחרה לסיים את חייה: "חייתי איתכם וביניכם עם אהבה עצומה, יצריות רבה והתרסה מתמדת. אני נפרדת בהשלמה, בשלווה ובנחת, מוקפת בתמיכה ובאהבה רבה"[12]. ב-21 באוקטובר 2022, שלושה ימים לאחר שהחלה בהליך סדציה פליאטיבית, אימבר נפטרה[2].
הצגת יחיד על חייה בשם "מפי שמירה אימבר" הוצגה בפסטיבל תיאטרונטו באפריל 2024[13]. את אימבר שיחקה מירב גרובר. במאי: אלון אופיר. מחזה: יואב גינאי. המחזה מתרחש ביום האחרון לחייה, שבו היא תקבל על פי בקשתה, טיפול רפואי שיביא למותה. בתוכנית רדיו דמיונית שאותה היא מקליטה היא יוצאת למסע בחייה, החל מילדותה בתל אביב, דרך שירותה הצבאי, המשך בחייה בקליפורניה של שנות השישים, שם הצטרפה לילדי הפרחים, השתתפה בפסטיבל וודסטוק, הפגינה נגד מלחמת וייטנאם וילדה בן שנפטר לאחר כמה ימים, ועד לימיה כקריינית חדשות ומגישת מוזיקה.
קישורים חיצוניים
עריכה- שמירה אימבר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שמירה אימבר במהדורה האחרונה ומילות פרידה בפברואר 2005, סרטון באתר יוטיוב
- רימונה מייזלס, כל פרנסה כשרה למימון לימודים, מעריב, 13 במרץ 1972
- שמירה אימבר רוצה לחגוג בט"ו באב, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2004
- כרמית ספיר ויץ, לחם עבודה: שדרנית הרדיו המיתולוגית שמירה אימבר עובדת במלצרות, באתר nrg, 15 באוקטובר 2009
- נועם כהן, "עוברת שבעה בעודי בחיים": פרידה משדרנית הרדיו שמירה אימבר, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2022
- רן בוקר, הריאיון האחרון של שמירה אימבר: "דמיין שאני פוגשת את אבא ואמא שלי", באתר ynet, 22 באוקטובר 2022
- עידו דוד כהן, "שמירה אימבר היתה אישה חזקה בין ענקי תרבות, שבעטה להם בתחת השמן", באתר הארץ, 21 באפריל 2024
- שמירה אימבר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שמירה אימבר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב בר-און, שמירה אימבר מ"קול ישראל": "שילמתי מחיר כבד על דעותיי השמאלניות", באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2019
- ^ 1 2 רן בוקר, שדרנית הרדיו שמירה אימבר הלכה לעולמה בגיל 79, באתר ynet, 21 באוקטובר 2022
- ^ בת משפחתו של מחבר ההמנון הלאומי פוטרה מעבודתה ברדיו מפני שאמרה בשידור שהיא שיכורה - והוחזרה, "העולם הזה", 28 בינואר 1975
- ^ 1 2 3 4 5 עידו דוד כהן, "שמירה אימבר היתה אישה חזקה בין ענקי תרבות, שבעטה להם בתחת השמן", באתר הארץ, 21 באפריל 2024
- ^ נכדתו של מחבר ה״תקווה״, "העולם הזה", 26 באוגוסט 1970
- ^ כרמלה לכיש, באוזן קשבת, מעריב, 4 בדצמבר 1975
- ^ נעמי גל, תצפית טלוויזיה ורדיו, מעריב, 29 בספטמבר 1976
- ^ לוח שידורים טלוויזיה ורדיו, מעריב, 28 ביוני 1979
- ^ לוח שידורים טלוויזיה ורדיו, מעריב, 4 באפריל 1986
- ^ וזה סוף החדשות עם שמירה אימבר, באתר וואלה, 27 בפברואר 2005
- ^ רות נווה, המחלה הנדירה של שמירה אימבר, באתר ynet, 28 בפברואר 2013
- ^ ערן סויסה, בגיל 79: הקריינית הוותיקה שמירה אימבר נפרדת מקרוביה, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2022
- ^ עידו דוד כהן, "שמירה אימבר היתה אישה חזקה בין ענקי תרבות, שבעטה להם בתחת השמן", באתר הארץ, 21 באפריל 2024