שמואל ספראי

שמואל ספראי
	אוגוסט 93'
לידה	31 במאי 1919; ב' בסיון תרע"ט; ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	16 ביולי 2003 (בגיל 84); ט"ז בתמוז תשס"ג; ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	גדליה אלון
תלמידי דוקטורט	ישראל פרידמן בן-שלום, יהושע שוורץ, אברהם אדרת, יחזקאל כהן, אורי ארליך, אהרן אופנהיימר, כנה ורמן
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2002); פרס יצחק בן-צבי (1997) ;
צאצאים	חנה ספראי, זאב ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003)^[1] היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

ביוגרפיה

ספראי בחנוכה ה'תשי"ב (1951)

שמואל ספראי נולד בשנת תרע"ט (1919) בוורשה בירת פולין, ועלה לארץ ישראל בגיל שלוש (1922, תרפ"ב). התגורר בילדותו ובנעוריו בשכונת עץ חיים בירושלים. למד בישיבת מרכז הרב במשך שנה אחת, ובבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים במשך שנתיים. בשנים תש"א–תש"ה היה חבר קיבוץ שדה אליהו.

במשך שנות הארבעים ושנות החמישים למד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1958 קיבל תואר דוקטור^[2] על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בעלייה לרגל בתקופת הבית השני. תוך כדי לימודיו, בשנת 1950, נפטר מורו, גדליה אלון, וספראי עסק בעריכת כתביו במשך תקופה ארוכה. בסוף שנות השישים נתמנה לפרופסור, החל ללמד באוניברסיטה העברית ונעשה פרופסור מן המניין בה בשנת 1978, ומאז עסק בהוראה בין כותלי האוניברסיטה ומחוצה לה, ואף כתב ספרים רבים.

בנו, פרופ' זאב ספראי הוא היסטוריון וחוקר בחוג לתולדות ארץ ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן. בתו, פרופ' חנה ספראי הייתה חוקרת בתחום ספרות חז"ל ופעילה פמיניסטית דתית.

פרסים

שמואל ספראי זכה במהלך חייו בכמה פרסים, שהחשובים שבהם הם:

תשכ"ו-1966 – פרס רמת גן לחכמת ישראל, על ספרו "העלייה לרגל בימי הבית השני.^[3]
תשמ"ו-1986 – פרס עיריית ירושלים לחכמת ישראל ולחינוך.
תשנ"ז-1997 – פרס יצחק בן צבי לתולדות ארץ ישראל ויישובה, פרס מפעל חיים.
תשס"ב-2002 – פרס ישראל בחקר ידע ארץ ישראל.

ספריו

המקדש בתקופת הבית השני, ירושלים: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ט.
עם ישראל בימי הבית השני, תל אביב: המכון הישראלי להשכלה בכתב ליד המרכז לתרבות ולחנוך, תשכ"ג.
העיר היהודית בארץ ישראל ומוסדותיה. ירושלים, תשכ"ד.
העלייה לרגל בימי הבית השני: מונוגרפיה היסטורית, תל אביב: עם הספר, 1965.^[4] (מהדורה שנייה מתוקנת ומעודכנת, ירושלים: אקדמון, תשמ"ה)
מיכאל אבי-יונה בהשתתפות שמואל ספראי, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: כרטא, 1966 (מהדורה שנייה מעודכנת ומשופרת, ירושלים: כרטא, 1974).
ר’ עקיבא בן יוסף: חייו ומשנתו, פרקי הלכה ואגדה, מלוקטים ומבוארים בצירוף מבוא מאת שמואל ספראי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספריית דורות', 31), תשל"א 1970.^[5] (הדפסה שנייה: תשל"ח; הדפסה שלישית: תשמ"ט)
עם ישראל בימי הבית השני, תל אביב: עם עובד ומישל"ב, תש"ל 1970.
מקורות לתולדות ישראל מחורבן הבית ועד מרד גאלוס, ירושלים: אקדמון, תשל"ה.
בשלהי תקופת הבית השני ובתקופת המשנה: פרקים בתולדות החברה והתרבות, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתרבות תורנית, תשמ"א (מהדורה שנייה: ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ג; ירושלים: משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית, תשס"ג-2002).
ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המשנה והתלמוד, אסופת מחקרים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד.
בימי הבית ובימי המשנה: מחקרים בתולדות ישראל, 2 כרכים, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ד.

יצאו לאור לאחר פטירתו:

הגדת חז"ל, הגדה של פסח, הקדימו מבוא וביארו שמואל וזאב ספראי, ירושלים : כרטא, תשנ"ח-1998.
משנת ארץ ישראל - סדר מועד, עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי, מאת שמואל ספראי וזאב ספראי, בהשתתפות חנה ספראי (10 כרכים), ירושלים: מכללת ליפשיץ, תשס"ט-תשע"א.
משנת ארץ ישראל - סדר זרעים, עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי מאת שמואל ספראי וזאב ספראי, בהשתתפות חנה ספראי (2 כרכים), ירושלים: מכללת ליפשיץ, תשס"ט-תשע"א.

בעריכתו

מנחם דורמן, שמואל ספראי ומנחם שטרן (עורכים), ספר זיכרון לגדליה אלון: מחקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ל.
צבי ברס, שמואל ספראי, יורם צפריר, מנחם שטרן (עורכים), ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ב.
ב"ז קדר, טרודה דותן, שמואל ספראי (עורכים), פרקים בתולדות המסחר בארץ ישראל: קובץ מחקרים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1990.
יורם צפריר, שמואל ספראי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית, 70–638, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט-1999.

ספר לכבודו

אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן (עורכים), יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד: מחקרים לכבודו של שמואל ספראי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג-1993.

לקריאה נוספת

אהרן אופנהיימר, 'שמואל ספראי ז"ל', ציון, ס"ח, ד', תשס"ג-2003, עמ' 497 (1) - 500 (4).
נילי אופנהימר, כתבי שמואל ספראי, ביבליוגרפיה, בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן (עורכים), יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד: מחקרים לכבודו של שמואל ספראי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג-1993.
צבי מגן, 'חברה ותרבות בשולי תקופת המשנה': על ספרו של שמואל ספראי, כיוונים, 22, תשמ"ד-1984.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמואל ספראי בוויקישיתוף

כתבי שמואל ספראי בפרויקט בן-יהודה
רשימת המאמרים של שמואל ספראי באתר רמב"י
רשימת מאמרים על שמואל ספראי באתר רמב"י
פרופ' שמואל ספראי, באתר פרס ישראל
שמואל ספראי (1919-2003), דף שער בספרייה הלאומית

מפרי עטו:

מבחר ממאמריו של פרופסור ספראי, באתר "דעת"

הערות שוליים

^ אתר "Billiongraves"
^ הוענקו תוארים אקדמאים על-ידי אוניברסיטת ירושלים, תואר דוקטור לפילוסופיה, חרות, 3 ביולי 1960
^ חולקו פרסי עירית רמת-גן, מעריב, 27 באוקטובר 1966.
^ צבי פרידלנדר, העליה לרגל בימי בית שני, מעריב, 1 באפריל 1966.
^ צבי אילן, ר' עקיבא, דבר, 16 ביוני 1972.

[1] אתר "Billiongraves"

[2] הוענקו תוארים אקדמאים על-ידי אוניברסיטת ירושלים, תואר דוקטור לפילוסופיה, חרות, 3 ביולי 1960

[3] חולקו פרסי עירית רמת-גן, מעריב, 27 באוקטובר 1966.

[4] צבי פרידלנדר, העליה לרגל בימי בית שני, מעריב, 1 באפריל 1966.

[5] צבי אילן, ר' עקיבא, דבר, 16 ביוני 1972.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


אוגוסט 93'
לידה	31 במאי 1919 ב' בסיון תרע"ט ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	16 ביולי 2003 (בגיל 84) ט"ז בתמוז תשס"ג ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	גדליה אלון
תלמידי דוקטורט	ישראל פרידמן בן-שלום, יהושע שוורץ, אברהם אדרת, יחזקאל כהן, אורי ארליך, אהרן אופנהיימר, כנה ורמן
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2002) פרס יצחק בן-צבי (1997)
צאצאים	חנה ספראי, זאב ספראי